... הרצון - האם אפשר להפסיק לרצות? האם אפשר להעלים את הרצון העצמי? רצון. לרצות לא לרצות. פילוסופיה. האם אפשר לא לרצות בכלל שום דבר? רצון = חסר. האדם מרגיש חסר ביחס לדבר שאותו הוא רוצה. האדם אינו רוצה את מה שאינו חסר. אם האדם אינו מרגיש שחסר לו משהו, מדוע שירצה אותו. הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות. כל בחירה של האדם נובעת מרצון. שלמות = לא חסר. כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה. כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות. שלמות = תחושה שלא חסר דבר חוויה של חוסר רצון כלשהו. גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר רצון. לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חיסרון שונה מ: שלמות. גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות. שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך. תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חיסרון = חוסר שלמות. השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון כלשהו? תשובה: אפשר ותכף נסביר איך. מדוע השאלה הזאת היא פרדוקסאלית? נניח שהאדם מעוניין להפסיק לרצות. מה בדיוק הוא יכול לעשות? נניח שהאדם מחליט שמעכשיו הוא רוצה להפסיק לרצות. ואז הוא מפסיק לרצות. במקרה כזה הוא עדיין רוצה. הוא רוצה לא

... חופשית דטרמיניזם רצון חופשי - האם יש בחירה חופשית? מהי האמת? דטרמיניזם. בחירה חופשית. האם באמת ולמי באמת יש בחירה חופשית? כפי שכבר ביארתי (כאן, וגם כאן), המהות של הבחירה החופשית היא, רצון יוצר עשייה. וכאן נחדד את העניין הזה. הבחירה החופשית נוצרת רק בגלל שהאדם ממוקד בעשייה שלו ולא ברצון שלו. זא הסיבה שנדמה לאדם שיש לו בחירה חופשית, היא רק משום שהוא ממוקד במה שהוא עושה ולא במה שהוא רוצה. הסבר: כאשר האדם עסוק כל הזמן ... בלחשוב על מה שהוא עושה, במקרה כזה נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה. ומדוע נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה? משום שהוא מרגיש שהוא עושה את מה שהוא רוצה. בחירה חופשית = רוצה עושה, לא רוצה לא עושה. כל זה כמובן נכון, ובאמת האדם בוחר לעשות את מה שהוא רוצה. אז היכן התרמית? העניין שהוא שהאדם בוחר לעשות את מה שהוא רוצה ואכן עושה אך ורק את מה שהוא רוצה, אך הוא לא בוחר את מה שהוא רוצה שיוצר ומוביל את האדם אל מה ... וכדי להבין אותו באמת, על האדם להסתכל על העניין בעין אמיתית בלבד וללא שום שיקול של אגו כלשהו. הנושא הוא די פשוט. האדם בוחר מה לעשות. האדם עושה את מה שהוא רוצה ויכול שלא לעשות את מה שהוא לא רוצה. אך האדם לא בוחר מה לרצות. יתכן ונדמה לאדם שהוא בוחר מה לרצות, אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליה. כי גם כדי לבחור מה לרצות, גם לשם כך צריך רצון אחר פנימי יותר שמגיע מעצמו ללא בחירה של האדם. אם נדמה לאדם שהוא בוחר מה לרצות, אז נראה אותו בוחר להפסיק לרצות לחלוטין! האדם לא בוחר לרצות ולא בוחר מה לרצות. האדם עושה את מה שהוא רוצה. הרצון של האדם הוא זה שמחליט לאדם מה לעשות. האדם לא יכול שלא לעשות את מה שהוא רוצה. והאדם חייב לעשות את מה שהוא רוצה. אם הרצון של האדם יחליט עבור האדם שהוא יעשה פעולה, האדם לא יכול להתנגד לרצון העצמי שלו. אאכ יהיה לו רצון אחר פנימי יותר. אך זה כמובן לא תלוי באדם עצמו. מי שחושב שיש לו רצון עצמי, עליו פשוט להסתכל אל תוך עצמו ולשאול את עצמו מדוע בכלל הוא רוצה משהו? מדוע לרצות בכלל? האדם הוא מסוגל להפסיק ...

... אינם ישות אחת, אלא הם מורכבים מרגעים וממקומות שונים. למרות שגם כאן אפשר לשחק עם ההגדרות איך שרוצים, אך איננו עוסקים כרגע בכך. הפרכה: הטיעון בעצם ... מורכבת, שאינה אחת, אינה אין סופית וכולי? נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה פעולה רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות העצמית שלו + מהרצון פעולה תיאור הגדרה וכולי. לדוגמה: ברגע שאומרים אלוהים רצה לברוא את העולם, הרי שאומרים שאלוהים עצמו מורכב מישות עצמית + רצון שהוא אינו הוא עצמו. לא ניתן לומר כי הרצון שלו והישות שלו הם אחד, משום שאז נשאל במה שונה הישות של הבורא מהרצון שלו? אם נאמר שאין שום הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו, הרי שממילא לא שייך לומר שלבורא יש רצון כאילו אלו 2 דברים שונים, משום שזו ישות אחת, וזה כאילו יהיה לומר שאלוהים הוא אלוהים, מאחר שהרצון עצמו והבורא עצמו הם ישות אחת ממש. ואם נאמר כי קיים הבדל כלשהו בין הבורא לבין הרצון שלו, גם אם נאמר כי הרצון של הבורא עשוי ממהותו של הבורא, הרי שבכל מקרה הפכנו בכך את אלוהים בורא העולם לישות שמורכבת מישות עצמית + רצון שהוא אינו זהה לחלוטין לישות העצמית שלו. ונחדד: מעצם זה שאנחנו אומרים רצון הבורא, הרי שאנחנו מגדירים את אלוהים כישות שמורכבת מתודעה הוויה ישות עצמית + רצון שהוא בהכרח שונה במשהו כלשהו מהישות עצמה, כי אחרת לא הייתה שום משמעות לביטוי רצון הבורא אם באמת אין שום הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו. כך שבעצם ברגע שמייחסים לבורא רצון לברוא את העולם, הרי שבעצם אומרים שהבורא הוא ... נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיוב. ונוסיף: בדוגמה הקודמת הסברנו כי רצון הבורא פירושו ישות מורכבת, דהיינו, ישות בעלת רצון. זה כמובן נכון גם לגבי כל יחוס תכונה אחרת לבורא, כגון: מחשבה רגש וכיוב. וניתן דוגמה נוספת: נניח לרגע אחד שלבורא אין רצון מחשבה וכולי, והוא אכן ישות אחת, ושהוא ברא את העולם ללא רצון שנפרד ממנו וכולי, אלא בלי רצון וכולי. נתמקד לרגע אחד ברעיון שאלוהים ברא את העולם, דהיינו, נתמקד בביצוע הפעולה של בריאת העולם על ידי בורא, בלי להתייחס למחשבה רצון של אלוהים וכולי. מי שיתבונן יראה כי גם יחוס ... צריך להרכיב. זא מי בעצם הרכיב וחיבר את הפעולה של בריאת העולם לאלוהים? מי הרכיב וחיבר את הרצון של בריאת העולם לישות של אלוהים? זה הרי לא יכול ... ויותר מכך, נוכל גם לשאול: מאחר שקיימת האפשרות לאלוהים + פעולה וגם האפשרות לאלוהים ללא פעולה רצון לברוא את העולם וכולי, אז ממילא השאלה היא לא רק ...

רצון עצמי, נשמה, האני, האמת האבסולוטית, בחירה חופשית, אלוהים, משמעות החיים, אושר, חיפוש עצמי האם אפשר להבין את אלוהים והמציאות דרך ... מהי הדרך הנכונה להבין את המציאות? אליעד מדגיש שהדרך היחידה להבין את המציאות היא קודם כל להבין את עצמך ואת המנגנון הפנימי של הרצון שלך. הוא מסביר כי האדם צריך קודם כל להגיע לוודאות במשהו אחד לפחות. הוא מציע שיטת עבודה שבה האדם בודק כל הנחת יסוד שלו ולא ... לגבי האמת. אליעד משתמש בדוגמאות מעשיות כדי להמחיש זאת. לדוגמה, כאשר אדם מתלבט אם לעזוב את עבודתו, עליו לבחון מה באמת הוא רוצה, למה הוא רוצה זאת, ואיך זה מתחבר לרצון הפנימי שלו להרגיש טוב. התהליך הוא לבדוק כל רצון ורצון, לרדת לעומקו ולגלות בסופו של דבר שהכל מתנקז לרצון להרגיש טוב. מדוע אנו רוצים להרגיש טוב? אליעד מבהיר ששאלת הלמה אני רוצה להרגיש טוב? היא חשובה במיוחד. הוא מציין שיש למעשה שתי שאלות נפרדות: למה האדם בכלל רוצה להרגיש טוב? למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בדרך מסוימת ולא אחרת? לדבריו, השאלה למה האדם רוצה להרגיש טוב היא רק ההתחלה, וצריך להמשיך ולשאול שאלות פנימיות יותר, עד שמגיעים לשורש הרצון עצמו: מה זה רצון בכלל? הוא טוען שכל הסבל בעולם נובע מכך שאנשים רוצים להרגיש טוב ולא מצליחים. כיצד להבין את מהות האני והמציאות כולה? אליעד מציע שכדי להבין את הרצון, צריך להבין קודם כל את האני עצמו. הוא מסביר שהאני הוא ביטוי של המציאות כולה. הוא טוען שהמציאות מורכבת מיחידות קטנות שמרכיבות משהו גדול יותר, והאני שלנו הוא רק ביטוי חלקי של הדבר הזה. לכן, במקום להתמקד בשאלה מה אני רוצה? , יש לשאול מה זו בכלל המציאות?. הוא מדגים זאת באמצעות השוואה בין האדם לבין איברי הגוף שלו. הוא מסביר שכשם שיד אחת אינה יכולה ... להרגיש קורבן או לחשוב שיש לו בחירה נפרדת. הוא מדגים זאת עם הדוגמה של אדם שחושב שיש לו בחירה חופשית, אך למעשה אין לו, כי כל רצון שלו נובע ממשהו חיצוני לו. לטענתו, הבנה זו מבטלת את ההפרדה בין האדם למציאות, ומביאה לכך שאדם מפסיק להרגיש נפרדות. אז הוא יכול ... מהמוות, למרות האמונה שלו בעולם הבא. הוא מסביר שלמעשה אין הבדל בין חיים נצחיים או זמניים - הבעיה היא תמיד כאן ועכשיו: האדם רוצה להרגיש טוב, והדרך היחידה להרגיש טוב באמת היא להיות מסונכרן באופן מלא עם המציאות בזמן אמת, ללא תלות בעתיד או בעבר. כיצד נכון ... כל פעולה בהתאם למה שיגרום לו להרגיש טוב באותו רגע, אך בלי להיות תלוי בכך. הוא מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא להבין את מנגנון הרצון הפנימי של האדם עצמו, כי רק כך הוא יכול להגיע לשלווה ואושר אמיתיים, שאינם תלויים בשום דבר חיצוני. הוא ממליץ להתמקד בשאלות הנכונות, שהן שאלות על האני, על המציאות ועל מנגנון הרצון, במקום בשאלות שקשורות למשמעות חיצונית או לחיים אחרי המוות. רק הבנת האמת לגבי עצמך והמציאות, לטענתו, תוביל לשלווה אמיתית ולאושר. האם יש בחירה חופשית? מהי משמעות החיים? איך אפשר להבין את המציאות? מי ברא את אלוהים? מה זה רצון עצמי? למה אנחנו רוצים להרגיש טוב? מהי האמת האבסולוטית? ...

... גופני, השתוות, רצון לשנות את המציאות, לא טוב ולא רע, הרע הוא לא טוב, לחוות את הרע והטוב כאלוהים למה האדם סובל מכאב גופני ורוצה לשנות את המציאות? אליעד כהן מסביר לעומק את נושא הכאב הגופני ואת הרצון של האדם לשנות את המציאות, ומדגיש שיש כאן רובד עמוק יותר מזה שמוכר בדרך כלל. ... סובל לא רק מפני שיש לו כאב גופני, ולא רק מפני שהוא רוצה לשנות את המצב של הכאב, אלא ברובד עמוק יותר, מפני שהוא מתנגד לעצם העובדה שהוא רוצה לשנות את הכאב. כלומר, הכאב האמיתי הוא לא רק פיזי או תוצאת הרצון לשינוי, אלא ההתנגדות והכעס הפנימי של האדם על עצמו, על כך שהוא בכלל נמצא במצב שבו הוא רוצה לשנות את הכאב. האדם בעצם כועס על הרצון שלו עצמו לשנות, והכעס הפנימי הזה הוא השורש העמוק ביותר של הסבל שלו. אליעד מתאר ... התקדמות של שנות אור. ההבנה שהכאב אינו נובע רק מהרצון לשינוי אלא מההתנגדות הפנימית לרצון לשינוי עצמו היא נקודת מפנה חשובה מאוד בהבנת מנגנון הסבל האנושי. איך להגיע ... בחקירה העצמית הזו, הוא מגיע למצב של השתוות, שבו הרצון לשנות והאי - רצון לשנות הופכים לדבר אחד ויחיד שאין ביניהם הבדל. זהו מצב תודעתי שבו האדם לא חווה עוד הפרדה בין טוב לרע, בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה . השתוות אמיתית, לפי אליעד, היא מצב שבו טוב ורע הם שווים לחלוטין, כך שלא משנה לאדם אם הוא רוצה לשנות את המציאות או לא רוצה לשנות אותה. במצב כזה, הרצון והאי - רצון הופכים להיות טובים וגרועים באותה מידה, כלומר, מאבדים את משמעותם הרגילה. האדם לא סובל עוד מכיוון שהוא אינו מתנגד לרצונות שלו עצמם, ואינו שופט את המצב כטוב או רע. האם הרע הוא באמת טוב, או שזה ... מלאה. לפי אליעד, ההבדל בין טוב לרע תמיד נקבע על פי הרצון של האדם: אם הוא רוצה את מה שקורה, זה נקרא אצלו טוב, ואם הוא לא רוצה את מה שקורה, אז זה נקרא רע. ההבדל בין טוב לרע אינו אבסולוטי, אלא תלוי לחלוטין ברצון האישי של האדם. איך לחוות את הטוב והרע מנקודת מבט של אלוהים? אליעד מציע דרך ... אלוהים, נקודת מבט שאין בה העדפה בין טוב לרע ואין בה רצון אישי לשנות את הדברים. מנקודת המבט הזו, הכל נתפס באותה צורה, והאדם משתחרר מהסבל שנובע מהניסיון להיאבק במציאות או ברצונות שלו עצמו. ההסתכלות הזו היא התהליך של ההשתוות שאליעד מתאר - מצב תודעה ... בצורה שלמה ואחידה, ללא התנגדות או כעס פנימי כלפי הרצון לשנות את הדברים. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהשורש העמוק ביותר של סבל האדם הוא לא הכאב או הרצון לשנות את המציאות, אלא ההתנגדות לרצון לשנות. הפתרון הוא בהגעה למצב של השתוות פנימית, שבו הרצון לשינוי והאי - רצון הם אחד. הדרך לכך עוברת דרך חקירה עצמית עמוקה של מושגי האני והמציאות, ועד ...

... חופשית לאלוהים, האם אלוהים כל יכול, למה אלוהים ברא את העולם, מי ברא את הרצון של אלוהים האם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן פותח את ההסבר בשאלה יסודית ומרכזית - ... משמעות הדבר שהוא יכול היה לבחור לפעול אחרת ממה שעשה. אך מה פירוש בחירה? בחירה אמיתית משמעה שישנן לפחות שתי אפשרויות פעולה, וניתן לבחור באחת מהן מתוך רצון חופשי. אליעד מחדד נקודה זו באמצעות דוגמה: אם אלוהים ברא את העולם כי רצה, האם הוא יכול היה לא לרצות זאת? ואם הוא יכול היה לבחור אחרת, מדוע הוא בכל זאת בחר דווקא באפשרות זו? האם אלוהים ... יכול היה לבחור שלא לברוא את העולם. כלומר, אם אכן הוא מסוגל היה לא לברוא אך בכל זאת ברא, עולה שאלה קריטית - למה הוא בחר לעשות זאת? האם אלוהים מחויב לרצון שלו? אליעד מסביר בפירוט שיש שתי אפשרויות: או שאלוהים יכול לפעול בניגוד לרצונו, או שהוא חייב לפעול לפי רצונו. הוא בודק לעומק כל אחת מהאפשרויות: אם אלוהים יכול לפעול נגד רצונו ובכל זאת בחר לפעול לפי רצונו, נשאלת השאלה - מדוע הוא עשה זאת? אליעד מדגיש שרצון בלבד אינו הסבר מספק למעשה, כי נותר להבין למה אלוהים בחר דווקא ברצון הזה, ולא ברצון הפוך. אם אלוהים לא יכול לפעול בניגוד לרצונו, הרי שהרצון שלו מחייב אותו, ואז אין לו בחירה חופשית אמיתית - הוא כפוף לרצונו באופן מוחלט. כך אליעד מוביל למסקנה שכדי שלאלוהים תהיה בחירה חופשית באמת, חייבת להיות לו אפשרות אמיתית לבחור נגד רצונו, ועדיין להחליט לפעול בהתאם לרצונו. מי ברא את הרצון של אלוהים? אליעד ממשיך ומעמיק בשאלה המורכבת עוד יותר: מי ברא את הרצון של אלוהים? הוא מנתח בפירוט את הסתירה הלוגית שיכולה להיווצר כאן. אם נניח שאלוהים הוא זה שברא את הרצון של עצמו, נשאלת השאלה: כיצד הוא ברא את הרצון אם עדיין לא היה לו רצון? הרי אי אפשר ליצור רצון מתוך רצון קודם שלא היה קיים. זו סתירה פנימית - כי אם אלוהים ברא את רצונו, הוא היה צריך לרצות לברוא אותו מראש, אך לפני כן כלל לא היה לו רצון. הוא מוסיף ומסביר לעומק: האפשרות השנייה, שמישהו אחר יצר עבור אלוהים את הרצון, גם היא מובילה לבעיה. במקרה כזה, אלוהים כלל אינו עצמאי בהחלטותיו ואינו בעל בחירה חופשית. הוא רק פועל לפי רצון שמישהו אחר קבע לו מראש. האם באמת יש משמעות לבחירה של אלוהים? אליעד מציג את שאלת המפתח: ... שתהיה בחירה אמיתית, חייבת להיות אפשרות לבחור אחרת ממה שבחרת בפועל. אם אלוהים בחר לברוא את העולם, הוא חייב היה יכול לבחור גם שלא לברוא אותו. אבל אם הרצון של אלוהים לא היה נתון לשליטתו או שהיה מוכרח, הוא למעשה לא בחר באמת אלא היה חייב לפעול ... אם יש לאלוהים בחירה, למה הוא בחר דווקא את מה שבחר ולא ההפך? אם אין לו בחירה, האם הוא באמת כל - יכול? שאלות אלו חושפות שהמושגים של בחירה חופשית, רצון וכל - יכולת, כרוכים אחד בשני ויוצרים סתירות שקשה לפתור אותן. אליעד מסיים ואומר שהשאלות ...

... של נפרדות, למה אי אפשר לא לרצות שום דבר באמת מהי אחדות אמיתית ולמה אי אפשר באמת לא לרצות שום דבר? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את המושג אחדות של נפרדות, ומתייחס במיוחד לטעות נפוצה של אנשים החושבים שהשיגו אחדות, כאשר למעשה הם משיגים מצב של נפרדות המתחזה לאחדות. הוא מדגיש כי כאשר מישהו טוען שהוא הגיע למצב שבו הוא לא רוצה שום דבר, ומכנה את זה אחדות, הוא טועה. הסיבה לכך היא שמצב של לא לרצות שום דבר מוביל בהכרח לשעמום. אליעד מסביר שהאדם הזה לא באמת מבין את משמעות האחדות, כיוון שאחדות אמיתית אינה אי רצון בלבד, אלא מצב מורכב בהרבה. הטעות של האדם הטוען כי אחדות היא לא לרצות שום דבר טמונה בכך שהוא למעשה יוצר מצב של נפרדות חדשה: מצב שבו הוא מפריד בין לרצות לבין לא לרצות. בכך הוא מפספס את המהות האמיתית של אחדות, שהיא מצב שבו שני הצדדים - הרצון והאי - רצון - מתקיימים בו - זמנית ללא ניגוד או סתירה ביניהם. אליעד מדגיש שאי אפשר באמת לא לרצות שום דבר, משום שהמציאות האמיתית, האחדותית, מכילה באופן מובנה את שני הקצוות: גם הרצון וגם האי - רצון. מדוע אי אפשר באמת להפסיק לרצות? אליעד כהן מסביר נקודה מהותית נוספת: אי אפשר להגיע למצב שבו באמת לא רוצים שום דבר, כיוון שלא לרצות שום דבר הוא בעצמו רצון מסוג מסוים. עצם ההחלטה לא לרצות שום דבר היא פעולה שנובעת מתוך רצון להשיג מצב מוגדר - מצב שבו לא רוצים. כלומר, האדם הזה למעשה רוצה לא לרצות. זו סתירה פנימית שמוכיחה בצורה חד משמעית שאי אפשר באמת להימנע מרצון באופן מוחלט. בכל פעם שהאדם יאמר שהוא לא רוצה שום דבר, הוא ימצא את עצמו במצב שבו הוא בכל זאת רוצה לפחות דבר אחד - לא לרצות. אליעד מדגיש כי מצב של אחדות אמיתית הוא מצב פרדוקסלי, שבו האדם מסוגל להכיל בו - זמנית רצונות מנוגדים: הוא גם רוצה וגם לא רוצה, והוא אינו נזקק לבחור בין שתי האפשרויות, אלא חווה אותן כאחד. במצב כזה אין סבל ואין שעמום, כיוון שאין התנגשות בין הרצונות השונים. האם באמת אפשר לא

... האמת, רצון לדעת את האמת, למה אתה רוצה את האמת, לדעת את האמת בלי אינטרס ... נושא שזוכה להתעניינות רבה, אך אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים האנשים שמבצעים את החיפוש הזה, לא תמיד עושים זאת מתוך רצון טהור. לעיתים יש להם אינטרס חבוי שמניע אותם. לדוגמה, אם מישהי אומרת שהיא רוצה לדעת את האמת, אך מאחורי הרצון הזה עומדת השאיפה לפתור בעיות ... לו רגשית. לעומת זאת, חיפוש אמת אמיתי מחייב פתיחות לקבל כל תשובה, גם אם היא לא נוחה או קשה להתמודד איתה. האם אפשר לרצות לדעת את האמת בלי אינטרס? לפי אליעד כהן, כאשר אדם אומר שהוא רוצה לדעת את האמת, יש לשאול אותו: למה? ... לו תשובה כלשהי, כמו כדי לפתור בעיות, או כדי להרגיש טוב יותר, אז מדובר בחיפוש שמונע על ידי אינטרס אישי, ולא על ידי רצון טהור לדעת את האמת לשם האמת עצמה. חיפוש טהור אחר האמת הוא חיפוש שאינו מנוהל על ידי סיבות חיצוניות אלא רק מתוך רצון להבין את המציאות כפי שהיא באמת, ללא ... האמת עשויה לא להוביל אותנו לחוויה חיובית. למעשה, ייתכן שהאמת לא תספק את השקט הנפשי שאנחנו מחפשים. לפיכך, אם מישהו רוצה לחוות שלמות, לא בהכרח עליו לדעת את ... ספרים על חיפוש האמת? האם ידיעת האמת מביאה לשלמות? למה אנשים מחפשים את האמת? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים אומרים שהם רוצים את האמת, אבל למעשה יש להם אינטרס חבוי מאחורי החיפוש הזה. לדוגמה, מישהי אומרת שהיא רוצה לדעת את האמת, אך כאשר בוחנים את ... להתמודד עם קשיים. מה ההבדל בין חיפוש אמת מתוך אינטרס לבין חיפוש אמת אמיתי? כאשר אדם מחפש אמת מתוך אינטרס, הוא בעצם רוצה תוצאה מסוימת שתשרת אותו, והוא לא מוכן לקבל כל אמת שהיא. לדוגמה, אם מישהו רוצה לדעת את האמת רק כדי להרגיש טוב ... לו רגשית. חיפוש אמיתי אחר האמת, לעומת זאת, מחייב נכונות לקבל כל תשובה, גם אם היא לא נעימה או לא נוחה. האם אפשר לרצות את האמת בלי אינטרס? אליעד כהן מבהיר שברגע שאדם אומר שהוא רוצה את האמת, יש לשאול אותו: למה? מה הסיבה שבגללה הוא רוצה אותה? אם יש לו תשובה כלשהי לשאלה הזו - כמו כי זה יפתור לי בעיות, או כי אני רוצה להרגיש טוב יותר - אז החיפוש שלו אינו טהור. חיפוש טהור אחר האמת משמעותו שאין שום סיבה חיצונית לחיפוש הזה, אלא רק הרצון לדעת את מה שהוא נכון, ללא קשר ... חושבים שאם הם ידעו את האמת, הם ירגישו שלמות. אבל בפועל, ייתכן שהאמת לא תוביל לתחושה חיובית בכלל. לכן, אם מישהו רוצה לחוות שלמות, הוא לא בהכרח חייב לדעת את האמת, אלא יכול פשוט לבחור להרגיש שלמות מתוך גישה פנימית של קבלה עצמית. מהו הקשר בין רצון לדעת את האמת לבין החוויה האישית של האדם? כאשר אדם רוצה לדעת את האמת, השאלה היא עד כמה הרצון הזה חזק ומשפיע עליו. לדוגמה, אם אדם ... ולראות את המציאות כפי שהיא באמת. זה תהליך עמוק שמצריך שינוי מחשבתי משמעותי. איך אדם יכול להתקרב לאמת מוחלטת? מי שרוצה להגיע לאמת המוחלטת, צריך לשאול את ...

... חופשית, לשבת לקום, להיות אלוהים דרך כל רצון ופעולה, מי מפעיל אותך, מי מפעיל את הרצונות שלך האם יש לך בחירה חופשית בפעולות היומיום שלך? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את מושג הבחירה החופשית ומפרק אותו לגורמים באמצעות דוגמאות יומיומיות והסברים מפורטים. על פי אליעד, כל פעולה שאתה עושה, כגון לשבת או לקום, נובעת מכך שאתה רוצה אותה, והסיבה שאתה רוצה פעולה מסוימת היא בדרך כלל תחושת נוחות או רצון להרגיש טוב. לדוגמה, אם קר לך ואתה לובש סוודר, זה נראה שברור שהקור גרם לך ללבוש את הסוודר. אבל אליעד מדגיש כי למרות שזה נשמע הגיוני, בפועל עצם התחושה של קור אינה ... של ישיבה על כיסא: אם תשאל את עצמך למה אתה יושב, תגיע למסקנה שזה בגלל שאתה רוצה לשבת, ואם תשאל למה אתה רוצה לשבת, תגיע לסיבה עמוקה יותר - כמו הנוחות. אבל אם תמשיך לשאול למה נוח לך, תגלה מהר מאוד שאינך יודע מדוע בדיוק אתה רוצה משהו מסוים. בשלב הזה, אתה מבין שהרצון שלך אינו באמת שלך אלא נוצר על ידי משהו אחר. מי אחראי לרצונות ולתחושות שלך? אליעד מבהיר שאין שום סיבה שאדם באמת יוכל להצביע עליה כגורם מוחלט לרצון או לפעולה שלו. בכל פעם שתנסה להגדיר את הסיבה, תגלה שיש סיבה נוספת לפניה. לדוגמה, אם אדם שואל למה הוא רוצה להרגיש טוב, הוא יגלה שאין לו הסבר סופי ומוחלט לרצון להרגיש טוב. לכן, הרצון מגיע מגורם חיצוני, עמוק יותר. אליעד מכנה את הגורם הזה המציאות, אלוהים, או כלום, תלוי בהקשר. כיצד הכלום גורם לך להתקיים ולרצות? אליעד מסביר שהמציאות הגדולה יותר, אותה הוא מכנה גם כלום, היא זאת שאחראית לכך שאתה קיים ורוצה דברים מסוימים. לדוגמה, כאשר עלה נע ברוח, הרוח מזיזה אותו. בדומה לכך, אדם זז, פועל ורוצה דברים מפני שהמציאות (הכלום) גורמת לו לרצות ולפעול כך. הכלום הוא משהו שמעבר למרחב ולזמן, והוא מה שיוצר את תחושת האני, הגוף והתודעה שלך. כלומר, אתה הוא למעשה כלום בצורת משהו. לדברי אליעד, כשאתה מבין שאתה בעצם ... איך להתקרב להכרה שאתה הוא המציאות עצמה? אליעד מדריך להתבונן ולחקור כל רצון או פעולה לעומק: מדוע אני עושה זאת? מה מניע אותי? התבוננות כזו תוביל אותך למסקנה שהרצונות שלך אינם שלך באמת, אלא מגיעים מגורם גדול ונסתר יותר, הוא המציאות או הכלום. דרך ההבנה הזאת, אתה מתחיל להזדהות עם המציאות במקום עם האני הקטן, ומתחיל לחוות שאתה ... פחדים, מתוך תחושה שהכל כבר קיים בשליטתך. אפילו חוויית השעמום או אי שביעות הרצון בעבודה למשל, הופכת לפחות בעייתית כשאתה מבין שאתה יכול, ברמת המהות, לשלוט על תחושות אלו, או לכל הפחות להבין מדוע הן קיימות וכך לשנות את ההתייחסות שלך אליהן. בסיכום, ... לעומק, לשאול שאלות, לא לוותר ולהבין לעומק מי הוא, מי מפעיל אותו, ומה מקור הרצונות שלו, וכך להגיע להכרה שהוא עצמו אלוהים - הכלום שהוא הכל. האם יש בחירה חופשית? מי מפעיל את הרצון שלי? איך מכלום נהיה משהו? למה אין טעם בחיים? מהי המציאות שמעבר לזמן ומקום? האם אני רובוט בלי שליטה? איך לחוות שאני אלוהים? שאלה: אין מה לשאול, למה אני יושבת? כי ... למה האדם יושב על הכסא? האדם עושה את כל מה שהוא עושה, בגלל שזה מה שהוא רוצה לעשות. האדם עושה בגלל שהוא רוצה. עכשיו השאלה היא, למה רצית? עכשיו כשמתבוננים, רואים שזה בגלל שרצית להרגיש טוב, ואז יש שתי שאלות, האחת, למה רצית להרגיש טוב? והשאלה השנייה, למה רצית להרגיש טוב, ... שהיא לפניך. יש משהו שאומר לך, תרצה את זה. אז למה את יושבת על הכסא? כי את רוצה לשבת על הכסא. ואם האדם בטוח שהוא יושב על הכסא, כי זה מה שהוא רוצה, אז הוא תקוע היכן שהוא תקוע. ואם לא יהיה לו כסא, הוא ירגיש רע. מה אני אומר, תשאל את עצמך, למה אני רוצה לשבת על הכסא? והשאלה קודם כל תוביל אותך, שאתה לא יודע למה את רוצה לשבת על הכסא. שלב ראשון תכיר בכך שמה שאתה חושב הוא לא נכון, ואתה לא יודע. תשחרר את האחיזה שלך, במחשבה שלך שאומרת, שאתה הוא זה שבוחר לשבת על הכסא. אז מי גורם לכך שתשבי על הכסא? מי שאחראי לרצונות שלך. מי אחראי ל

... חוסר הבנה, הבנה שלמה, הבנה חלקית, חיפוש הבנה, שאלות פנימה, שאלות החוצה, רצון לדעת, לא רוצה לדעת למה האדם מחפש הבנה? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה מדוע האדם מחפש הבנה ומנסה להבין דברים. אליעד פותח באמירה שלכל חיפוש יש מכנה משותף - בין אם האדם קורא לזה הארה, אמת, או פשוט להיות שלם עם עצמו. השורה התחתונה היא שבסופו של דבר האדם תמיד מחפש למלא חיסרון מסוים. כאשר האדם אומר אני רוצה להבין, פירוש הדבר שהוא חווה שחסר לו משהו - חסרה לו הבנה. מה מניע את הרצון להבין? הרצון להבין נובע מחוויה של חיסרון או אי - ידיעה. למשל, כאשר אדם רואה עלה נופל ולא מבין מדוע הוא נפל, הוא חווה חוסר הבנה. חוסר הבנה זה יוצר בו רצון לדעת. אם לא היה מבחין בעלה, לא היה מתעורר הרצון להבין את סיבת נפילתו. כך גם בשאלות קיומיות כמו למה אני חי? או למה אני כאן?. כל שאלה כזו יוצרת תחושה של חיסרון בהבנה. איך מתבטאת חוויית החיסרון ... חווה חוסר הבנה היא שהוא תמיד מבין דברים בצורה חלקית. למשל, אדם יודע שהוא נמצא בבית ולא בים, כי חסרים לו גלים וחול. ההבנה החלקית יוצרת חוסר הבנה ומכאן הרצון להבין עוד. אליעד מסביר שכדי שתהיה לאדם שאלה כלשהי, הוא צריך לדעת משהו - אך באופן חלקי בלבד. אילו היה יודע הכל, לא הייתה לו שום שאלה. ואילו לא היה יודע שום דבר, גם לא היו מתעוררות שאלות, כי הוא לא היה מודע לשום חיסרון. מהי הדרך להשתחרר מהרצון להבין? אליעד מציג שלוש דרכים להשתחרר מהרצון להבין: לדעת הכל - כשאדם מבין הכל לחלוטין, אין לו שאלות ואין חוסר. לא לדעת שום דבר - אדם שלא יודע כלום, אינו מודע לשום חיסרון. להגיע למצב שבו האדם לא מגדיר את הדברים כטוב או רע, ולכן אין לו שום מוטיבציה להבין. הוא מציע תרגול מעשי: במהלך היום, כל פעם שהאדם נתקל ברצון להבין דבר כלשהו, עליו לשאול את עצמו למה אני בכלל רוצה להבין את זה?. במקום לחפש תשובות לשאלות, צריך להטיל ספק בשאלות עצמן ולבחון את האמונות שגורמות לרצון להבין. כיצד להתמודד עם שאלות פנימיות כמו למה אני מרגיש כעס? במקום לשאול את עצמו למה אני מרגיש כעס?, אליעד מציע לאדם לשאול: למה אני בכלל שואל את ... כאשר האדם שואל את עצמו מספיק פעמים אולי ההפך נכון? לגבי כל מה שהוא מאמין בו, הוא מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. במצב זה הוא אינו יודע יותר אם הוא רוצה משהו או לא, אם משהו טוב או רע. במצב כזה, גם אם יקרה לו הדבר הגרוע ביותר, לא יהיה לו אכפת לשנות את זה, משום שהוא אינו מגדיר זאת כרע. למה חשוב ... אליעד, למצוא תשובות לשאלות זה כמו לכבות שריפות אחת אחרי השנייה, אבל להטיל ספק בעצם השאלות זה כמו לכבות את מקור האש. הוא ממליץ לשאול שוב ושוב למה אני רוצה להבין את זה? במקום לרוץ ולמצוא את התשובות. מהן שלוש הדרכים שהאדם יכול להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מפרט שלוש דרכים שהאדם יכול להגיע באמצעותן לשחרור מהרצון להבין ולשינוי: להרגיש שהוא אלוהים והכל מתרחש לפי רצונו, ולכן אין מה לשנות. לחוות חוסר מוחלט, תחושה ששום דבר אינו רצונו, ושאין שום משמעות לשינוי, כי תמיד יהיה לו רע. לא לדעת כלל מה הוא רוצה, לא לדעת אם הוא קיים, טוב או רע, ולכן אין לו סיבה לשנות כלום. אליעד מסביר שהדרך לחופש מוחלט אינה נמצאת בתשובה חיצונית, אלא ביכולת של האדם לחקור את המקור הפנימי של השאלות והאמונות שלו. למה האדם רוצה להבין? מה גורם לחיפוש רוחני? כיצד להשתחרר מהרצון לדעת? איך להפסיק לשאול שאלות? מה זה חוסר ידיעה מוחלט? למה חשוב להטיל ספק בשאלות? אליעד: עכשיו אנחנו מנסים לחקור, מה גורם לה לרצות להבין. היא טענה שהיא כבר לא מחפשת הארה, אלא רק רוצה להבין. הרעיון הוא שלא משנה מה תגדירי שאת מחפשת, אם את מחפשת משהו, זה עדיין אותו הדבר. אחד קורא לחיפוש הארה, השני הבנה, ואחר קורא לזה אמת. אבל בסוף אתה מחפש משהו. אז שאלנו, למה את רוצה להבין? ואמרת שאת לא יודעת למה את רוצה להבין. אז בואי נבדוק, למה את רוצה להבין? ובמקום זה נשאל, מה זה לרצות להבין? אני רוצה להבין, פירושו, אני ישות קיימת, שחווה שחסרה לי הבנה. אני חווה חיסרון של הבנה. אז מה מניע את הרצון להבין? חוויית החיסרון של ההבנה. כמו למשל אדם שחווה שחסר לו ילדים, ירצה ילדים. אדם שחווה שחסרה לו הבנה, ירצה הבנה. למשל את הולכת ברחוב, ורואה עלה ... שאת לא יודעת. אולי את סופרמן ואת רק בשביתה. כול דבר שאת לא יודעת, יוצר אצלך חוויה של חיסרון ידיעה. למשל את הולכת ברחוב, ושומעת אנשים מדברים סינית, ורוצה לדעת מה הם דברו, זה יוצר אצלך חוויה של חיסרון, שאת לא יודעת משהו. ה