משחק הרצון, הפער בין הרצוי למצוי, המרדף אחרי האושר, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לשלוט ברצון, ליצור רצון, לבטל רצון, ליצור משמעות, לשלוט ברגשות, יצירת משמעות, חלק 2 מהו משחק הרצון ואיך להפוך לא משנה למשנה? אליעד כהן מסביר לעומק את משחק הרצון, שבו האדם נע בין מצבים שבהם דבר מסוים הוא משנה או לא משנה. בהרצאה, אליעד מבהיר כי המצב שבו ... שום העדפה בין שתי אפשרויות, או מצב שבו הוא מאמין כי אין תועלת או משמעות לדבר, ולכן הוא פחות רוצה בו. לדוגמה, הוא מביא מקרה של אישה שמתלבטת אם להמשיך בלימודים לתואר דוקטור. היא מרגישה שהיא לא מצליחה ליצור מספיק מוטיבציה להמשיך, למרות שבתוכה כנראה שהיא כן רוצה בכך. לפי אליעד, הדבר מוכיח שבפועל העניין כן משנה לה, משום שיש לה העדפה פנימית כלשהי להמשיך, אך היא אינה מצליחה להפוך את הרצון הזה לחזק מספיק כדי להניע אותה לפעולה. הוא מדגיש שהשאלה המרכזית היא לא רק איך להפוך לא משנה למשנה, ... נוספים. בפועל, מתברר שיש לה חשש מהמאמץ ומהמחיר שההשקעה תדרוש ממנה, ולכן הדבר אכן משנה לה מאוד. כיצד שולטים ברצון והופכים אותו למשמעותי יותר? לפי אליעד כהן, הדרך להגביר את הרצון איננה לשקר לעצמך שהדבר חשוב, אלא להכיר בכך שכל החלטה שלנו נובעת מרצון פנימי. אם אדם רוצה שמשהו יהיה חשוב, הוא יכול להחליט שהוא חשוב, פשוט משום שהוא החליט כך. לדוגמה, הוא מציין שבחיים היומיומיים אנשים ... באמת. בכך הוא מדגים שרוב בני האדם כבר רגילים לרמות את עצמם בדברים רבים. אליעד מבהיר שאדם יכול לשלוט ברצונו, בכך שהוא יכול להחליט שמשהו משנה או לא משנה. אם אדם מחליט שמשהו משנה לו, הוא יכול גם לקבוע ... להחליט שזה לא חשוב ואז לאבד את המשמעות. אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית שלה היא לא בהחלטה עצמה, אלא בתחושה שהרצון שלה כביכול נשלט על ידי משהו חיצוני לה, ולא נמצא תחת שליטתה המוחלטת. איך יוצאים מהמעגליות של משחק הרצון? אליעד כהן מתייחס לתופעה שבה אדם מסתובב במעגל אינסופי של רצונות: הוא רוצה משהו, אחר כך מחליט שזה לא חשוב, ואז שוב מחפש משמעות בדברים חדשים, וחוזר חלילה. הוא משווה זאת לעכבר שמסתובב סביב הזנב שלו - כל פעם שהאדם משיג את רצונו, הוא מיד מייצר רצון חדש לרדוף אחריו. אליעד מבהיר שהפתרון הוא להבין לעומק מדוע מלכתחילה האדם מחליט שמשהו הוא משנה או לא משנה. ... להבין את הפרדוקס העמוק הזה ולהגיע למצב שבו מפסיקים להבדיל באופן שרירותי בין הדברים. האם אפשר להשתחרר באמת משליטת הרצון? אליעד כהן טוען שאם האדם יחקור עד הסוף את השאלה למה בכלל יש הבדל בין יש לאין?, הוא יגיע להבנה שאין שום תשובה הגיונית לכך. ההבנה הזו משחררת את האדם מהמעגל האינסופי של הרצונות, מכיוון שהוא מבין שהרצונות עצמם הם שרירותיים לחלוטין. כאשר מגיעים להבנה הזו, כל שאלות המרדף אחרי משמעות וחוסר משמעות נעלמות, מכיוון שהאדם מבין שהן מבוססות על הבדל דמיוני ולא אמיתי. אליעד מסביר שהשחרור האמיתי מרצון הוא להבין שהכל, כולל הרצון עצמו, הוא יצירה אישית. לא קיימת משמעות מוחלטת - הכל יחסי להחלטותיו של האדם, וכשהאדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר לחלוטין מהסבל והקונפליקטים הכרוכים במשחק הרצון. איך לשלוט ברצון? כיצד ליצור משמעות בחיים? מהו משחק הרצון? איך להפוך לא משנה למשנה? האם אפשר להשתחרר מהרצונות? למה קשה לקבל החלטות? איך לצאת ממעגל האושר והסבל?

סיינפלד, גורג קוסטנזה, לברר את שורש הרצון, לברר עד הסוף, למה אני רוצה משהו? לא לפחד לחקור את האמת, מה הסיבה שאני רוצה משהו? למה יש רצון? איך נוצר רצון? מודעות עצמית מה אפשר ללמוד מגורג קוסטנזה על בירור הרצון האמיתי? ההרצאה עוסקת בדמותו של גורג קוסטנזה מתוך הסדרה סיינפלד, ומשתמשת בה כדוגמה להמחשת תהליך בירור הרצון האישי עד לעומק השורש שלו. אליעד כהן מתאר סצנה שבה גורג מספר למשפחה של ארוסתו שיש לו בית מפואר, ... שזה שקר מוחלט. המשפחה מבקשת לראות את הבית, וגורג מנסה בכל דרך אפשרית להתחמק מכך, תוך כדי שהוא ממציא תירוצים שונים כדי להימנע מחשיפת השקר. למה גורג קוסטנזה מנסה להתחמק מחשיפת השקר שלו? כאשר גורג מבין שעליו להוכיח את קיומו של הבית המומצא, הוא מתחיל להמציא תירוצים שונים כדי להרתיע את בני המשפחה מלרצות לראות את הבית. הוא מעלה טענות כמו הדרך הארוכה לשם, בעיות של דלק ברכב, חוסר במזון, טענות שהמקום רחוק ולא נעים לביקור, ועוד שלל תירוצים שנועדו לגרום להם לוותר על הביקור. כשהתירוצים לא עובדים והם מתעקשים, גורג ממשיך להוביל אותם במעגלים ולמצוא כל פעם סיבה חדשה כדי לדחות את רגע הגילוי. ... ארוכה, מתברר שאין בכלל בית, וגורג עומד מול האמת שהוא שיקר. מה הקשר בין גורג קוסטנזה לבין בירור שורש הרצון הפנימי? הסיפור של גורג ממחיש כיצד הרצון הפנימי שלנו מתנהל לעיתים כמו גורג: אנחנו רוצים משהו, אך כשאנו מתחילים לברר למה אנחנו באמת רוצים אותו, צצות סיבות רבות שמנסות למנוע מאיתנו לחקור את הרצון לעומקו. הרצון הפנימי שלנו, בדומה לגורג, אומר לנו שוב ושוב האם אתה בטוח שאתה רוצה לחקור את הרצון שלך? אולי זה יגרום לך כאב ראש, אולי זה מסובך מדי, אולי עדיף לא לדעת. הרצון מייצר תירוצים, פחדים וחששות כדי להימנע מההתמודדות עם האמת הפנימית. מדוע חשוב להתעקש על חקר האמת של הרצון? אליעד כהן מסביר שדווקא ההתעקשות לחקור את הרצון עד הסוף, כמו ההתעקשות של משפחת ארוסתו של גורג, היא שמובילה לחשיפת האמת. אם נוותר או נסתפק בתשובה שטחית, ... נגיע לשורש של הדברים. אם המשפחה הייתה אומרת לגורג שהם יודעים שהוא משקר, הוא היה ממשיך לטעון אחרת ולהמציא תירוצים נוספים. הדרך הנכונה לחשיפת האמת היא ללכת עד הסוף עם הרצון ולשאול שוב ושוב למה זה משנה לי? למה אני באמת רוצה את זה?. כיצד לבצע חקירה פנימית של הרצון בצורה אפקטיבית? כדי לברר את שורש הרצון, אליעד כהן ממליץ להודות בפני עצמנו באופן מלא שאנו אכן רוצים את הדבר המדובר, גם אם אנחנו חושבים או יודעים שהוא לא חשוב או משמעותי. רק אם נאפשר לעצמנו להיכנס פנימה באופן כן ואמיתי, בלי לשקר לעצמנו ובלי לנסות להתחמק מהתשובה, נוכל לחשוף את הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הרצון. החקירה צריכה להיות רצינית ועמוקה, ולשאול את עצמנו שוב ושוב: למה זה חשוב לי? למה זה באמת משנה לי? ככל שניכנס לעומק ונשאל את השאלות בצורה ישירה וכנה, נגלה בסופו של דבר שאולי אין לרצון שלנו בסיס אמיתי כלל. התהליך הוא קשה, מבלבל, ולפעמים מפחיד, אבל הוא הכרחי כדי להגיע למודעות עצמית אמיתית. מדוע קל יותר להתעלם מהאמת של הרצון מאשר להתמודד איתה? אליעד כהן מדגיש שקל מאוד לוותר ולהאמין לתירוצים שמציג הרצון, בדיוק כמו שקל היה למשפחה של גורג לקבל את אחד מתירוציו ולא להמשיך בדרך הארוכה עד הגילוי הסופי. הרבה פעמים נוח יותר לשקר לעצמנו מאשר להתמודד עם האמת, כי האמת ... אותנו לחופש נפשי אמיתי, להבנה עמוקה של עצמנו ולשחרור מהרצונות הלא מודעים שמנהלים אותנו. מהי המשמעות הסופית של חקר הרצון לפי אליעד כהן? המסר המרכזי בהרצאה הוא שהתעקשות מלאה וחסרת פשרות על בירור הרצון, ללא פחד וללא ויתור, מביאה לגילוי שברוב המקרים, בבסיס הרצון אין דבר אמיתי אלא רק סיבות זמניות ומדומות. הבנת הרעיון הזה מאפשרת לנו להשתחרר מרצונות מיותרים, להגביר את המודעות העצמית ולהשיג שליטה מלאה יותר על חיינו. למה אני רוצה משהו? איך לחקור את הרצון הפנימי? מהי מודעות עצמית? איך נוצר רצון? מה אפשר ללמוד מסיינפלד על מודעות עצמית? איך להתמודד עם האמת הפנימית? מדוע חשוב להבין את הסיבה לרצון?

האם כל רחמנות נובעת מהזדהות? האם אמפתיה נובעת מהזדהות? רצון לעזור לאחרים, סובל מכך שרע לאחרים, רצון לעשות לאחרים טוב, סבל של מורה רוחני, לבחור מורה רוחני, ממי לקבל עזרה? להציל את המציל האם כל רחמנות ... אדם יכול לחשוב: גם אם הייתי במצבו לא הייתי סובל מזה, אבל אולי הייתי סובל ממשהו אחר, ולכן אני רוצה לעזור לו. כלומר, האדם מזדהה לא עם המצב הספציפי אלא עם עצם האפשרות של סבל כלשהו בעתיד. אליעד מסביר ... שחושב שהוא חיובי לחלוטין וטוב לו תמיד. לטענתו, אנשים שמתעקשים להיות חיוביים בכל מחיר הם אלה שבאמת סובלים מהמציאות. הרצון העז להיות תמיד חיובי, ללא יכולת להכיל את השליליות, מעיד למעשה על פחד גדול מסבל, ועל כך שהאדם סובל ... כי מבחינתו העולם כבר מושלם כפי שהוא. לכן, עצם הצורך לעזור לאחרים ולתקן את המציאות מעיד על חוסר שביעות רצון פנימית. האם עדיף לקבל עזרה ממי שלא מנסה להציל אותך? אליעד מסביר שעדיף לקבל עזרה ממי שלא מרגיש צורך ...

האם נתינה תעשה אותך מאושר? רצון לתת ואושר, רצון לקבל ואושר, האם לעשות טוב עושה טוב? האם לעשות רע עושה רע? איך נתינה תעשה לך טוב? נתינה וקבלה, ... לגרום לך להיות מאושר? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה זו היא האם נתינה תעשה אותך מאושר, והאם הרצון לתת קשור בהכרח לתחושת האושר שלך. הוא מדגיש שהתשובה לשאלה זו אינה חד - משמעית. נתינה היא למעשה פעולה ... לאחר, שבה אתה נותן משהו מעצמך או ממשאביך למישהו אחר. אושר, לפי אליעד, הוא מצב שבו המציאות תואמת את הרצון שלך. כלומר, כאשר קיים פער בין מה שאתה רוצה למה שקורה במציאות, אתה סובל, וכאשר יש התאמה בין הרצון למציאות, אתה מאושר. האם לתת זה תמיד טוב ומספק? אליעד מסביר שפעולת הנתינה עצמה אינה בהכרח טובה או רעה, ... אליעד מדגיש כי נתינה, כשלעצמה, אינה גורמת אושר או סבל באופן אבסולוטי. המפתח להבנת הקשר בין נתינה לאושר תלוי ברצון שלך ובפרשנות שאתה מעניק לפעולה זו. אם מה שאתה רוצה מתממש דרך פעולת הנתינה, כלומר, אם הנתינה ממלאת צורך שלך או מתאימה לרצון פנימי שלך, אז הנתינה תהפוך אותך למאושר. מנגד, אם הפעולה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון שלך או גורמת לך לחוש רגשות שליליים, אז הנתינה דווקא תהפוך למקור לסבל. אליעד מדגיש שוב ושוב שמה שקובע את התוצאה הרגשית של הפעולה הוא לא הפעולה עצמה, אלא הדרך שבה אתה מפרש אותה, וההתאמה בין הרצונות שלך לבין המציאות שנוצרת בעקבות פעולת הנתינה. האם נתינה עושה אותך מאושר? רצון לתת ואושר נתינה וקבלה האם נתינה טובה תמיד? איך נתינה משפיעה על הרגשות? לתת צדקה עושה טוב?

... או חוסר סיפוק בחיים? אליעד כהן מסביר שההבדל בין הרצונות החומריים לרצונות האלטרואיסטיים הוא רק לכאורה, אך למעשה, כל רצון הוא רצון, ולא משנה אם הוא רצון לקבל או רצון לתת. מה שבאמת קובע אם אדם ירגיש סיפוק או מיצוי בחייו זה לא סוג הרצון, אלא השאלה אם הוא מצליח למלא את אותו רצון, ואם הרצון ממשיך לגדול. לדוגמה, אדם שרוצה כסף, אם הוא מצליח להשיג סכום מסוים, בתחילה זה מרגש אותו. אם הוא רוצה מאה שקלים ואין לו כלל כסף, אז מאה שקלים ירגשו אותו מאוד. אבל ברגע שיקבל אותם, הסכום הזה כבר ... גם מיליון שקלים כבר לא ירגשו אותו. בשלב מסוים הכסף כבר לא מאתגר, ואותו אדם מתחיל להרגיש מיצוי, כיוון שהרצון אינו גדל יותר. מדוע רצונות מסוימים מפסיקים לרגש אותנו? הנקודה המרכזית היא שריגוש ועניין נובעים מכך שהרצון עדיין לא התמלא, או מכך שהרצון ממשיך לגדול. אם אדם משיג את רצונו והרצון מפסיק לגדול, הוא יתחיל להרגיש שעמום ומיצוי. אך אם הוא אינו מצליח להשיג את הרצון, או אם הרצון ממשיך לגדול, האדם עדיין ירגיש עניין וסיפוק במרדף. לדוגמה, אדם שיש לו רצון בלתי מוגבל כמו לעזור לאנשים, להשפיע על העולם או לרפא מחלה קשה כמו סרטן, עשוי להישאר עם תחושת סיפוק ועניין מתמיד, כי קשה מאוד למלא את הרצון הזה במלואו. ככל שהרצון גדול יותר וקשה יותר להשגה, כך הסיכוי להגיע למיצוי נמוך יותר. אולם גם כאן, אם האדם יצליח בסופו של דבר למלא את אותו רצון (כמו אדם שמוצא תרופה לסרטן), ייתכן שירגיש סיפוק מיידי, אך לאחר מכן הוא עלול להרגיש שהמטרה כבר הושגה, ואין עוד משמעות או ריגוש בחייו. האם רצון לתת ולסייע לאחרים שונה מרצון לקבל לעצמך? אליעד כהן מדגיש שאין הבדל מהותי בין רצון לקבל לעצמך לרצון לתת לאחרים. בשני המקרים, האדם חווה התרגשות וסיפוק כל עוד הרצון שלו לא התמלא, או כל עוד הרצון גדל. האדם עלול לחוש מיצוי, שעמום, או חוסר סיפוק רק כאשר אחד משני דברים מתרחש: או שהוא מילא לחלוטין את הרצון ואין לו לאן להתקדם, או שהוא מגיע למסקנה שאין סיכוי למלא את הרצון ולכן מוותר עליו. מה קורה כשאדם חושב שהרצון שלו בלתי אפשרי להשגה? אליעד כהן מתייחס גם לתסריט שבו אדם מציב לעצמו רצון גדול מדי, כמו למשל להשפיע על כל בני האדם בעולם. במצב כזה, האדם עלול להרגיש שהמשימה בלתי אפשרית, ולכן לא ימשיך לרצות בה. כלומר, הרצון יכול להפסיק להיות מעניין גם בגלל שהוא נראה בלתי אפשרי להשגה. מה המסקנה הפרקטית לגבי הצבת מטרות ורצונות בחיים? לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההבדל בין סוגי הרצונות הוא משני בלבד. כל רצון יכול להוביל לתחושת סיפוק או לחוסר סיפוק בהתאם לשני גורמים עיקריים: האם האדם מצליח למלא את הרצון שלו, והאם הרצון ממשיך לגדול או משתנה למשהו אחר. לכן, מבחינה פרקטית, לא משנה אם אדם רודף אחרי כסף, כבוד, השפעה, או תרומה לאחרים. אם הרצון שלו בר השגה והוא משיג אותו, הוא יחוש מיצוי. ואם הרצון אינו בר השגה, הוא עלול להגיע למסקנה שהוא בלתי אפשרי ולחוות תסכול ואיבוד עניין. המסקנה העיקרית שאליעד כהן מציע היא להבין את המנגנון של הרצון: כל עוד האדם לא מצליח למלא את הרצון, או כל עוד הרצון ממשיך לגדול, האדם ימשיך להרגיש עניין וסיפוק. ברגע שהרצון מלא לחלוטין או בלתי אפשרי, האדם יגיע למיצוי ולחוסר עניין. לכן, כדי לשמור על עניין מתמשך בחיים, על האדם להיות מודע לכך, ולהציב לעצמו רצונות באופן שימשיכו לאתגר אותו תמיד. איך נוצר רצון? למה אני מרגיש ריקנות בחיים? כיצד להימנע מתחושת מיצוי? האם יש הבדל בין רצון לקבל לרצון לתת? למה דברים מפסיקים לרגש אותי? אף פעם לא מרוצה, סיפוק מהרצון, מיצוי מהרצון, עוצמת הרצון, איך נוצר רצון? התגברות הרצון, הרצון גדל, רצון לתת, עייפות נפשית, רצון לקבל, ...

זוגיות בעד ונגד, למה אני רוצה זוגיות? האם כדאי להיות בזוגיות? להיות בזוגיות או להיות לבד, השפעת הסביבה על הרצון, זוגיות מונוגמית, זוגיות פתוחה, רצון להתחתן, איך להרגיש טוב לבד בלי זוגיות? למה רע לי לבד בלי זוגיות? רצון בזוגיות למה אנשים רוצים זוגיות, ומה השפעת הסביבה על הרצון? אנשים רבים רוצים להיות בזוגיות ומפחדים להיות לבד. רוב האנשים מאמינים שלהיות בזוגיות זה טוב ורצוי, וכך גם אלה שאין להם זוגיות רוצים להיות בזוגיות, ואלה שכבר נמצאים בזוגיות רוצים לשפר אותה או לשמור עליה. אבל האם הרצון הזה להיות בזוגיות הוא אמיתי ונובע מבפנים, או שזה רק בגלל הלחץ החברתי והאמונות המקובלות בחברה? מה ההיגיון ברצון להיות בזוגיות? ההיגיון הבסיסי מאחורי הרצון להיות בזוגיות הוא פשוט: זוגיות פירושה שיש אדם שאוהב אותך, ואנשים רוצים להרגיש אהובים. ככל שיותר אנשים יאהבו אותך, ככה תרגיש טוב יותר, ולכן הגיוני לרצות זוגיות. אבל זו לא התמונה ... לאחרים. המחשבה תהיה: אם לכולם יש מאה בני זוג, למה לי אין מאה? מה חסר בי?. הדוגמה הזאת מראה שהרצון שלנו לזוגיות תלוי מאוד בהשוואה לאחרים ובמה שקורה בסביבה. האם עדיין היית רוצה זוגיות אם אף אחד לא היה בזוגיות? אפשר להסתכל על המצב גם מהצד ההפוך: תארו לעצמכם עולם שבו אף אחד לא נמצא בזוגיות. כולם לבד. האם עדיין הייתם רוצים להיות בזוגיות? אם כל העולם היה אומר שזוגיות זה דבר לא טוב, האם עדיין הייתם מתעקשים על הרצון שלכם לזוגיות? אליעד מביא כאן דוגמה מוחשית נוספת: דמיינו עולם שבו כולם מגדלים תנין כחיית מחמד. אם כולם היו אומרים שלגדל תנין זה לא טוב, האם הייתם בכל זאת רוצים לגדל תנין? ואם כולם היו מגדלים תנין ואומרים שזה הדבר הכי טוב בעולם, הייתם מרגישים שאתם חייבים גם לגדל תנין? התשובה היא כנראה שכן, כי בני אדם מושפעים מאוד ממה שמקובל בחברה. האם הרצון בזוגיות הוא אמיתי או שהוא סיפור חברתי? אליעד מדגיש שחלק גדול מהרצון שלנו בזוגיות הוא תוצאה של סיפור חברתי שהסביבה מספרת לנו. מהיום שאנחנו קטנים מלמדים אותנו שחשוב להכיר בן או ... מערכת אמונות שהועברה אלינו מדור לדור? חשוב להבין שאליעד לא טוען שאין שום יתרון בזוגיות, אלא הוא מנסה להראות שהרצון בזוגיות נובע גם (ואולי בעיקר) מלחצים חברתיים ואמונות חברתיות. אדם חושב שאם הוא יהיה בזוגיות הוא יהיה מאושר, ואם ... לחשוב. מה הדרך לבדוק האם הזוגיות באמת נחוצה לי? אליעד מציע שכל אדם ישאל את עצמו בכנות: האם אני רוצה זוגיות כי אני באמת רוצה אותה, או שאני רוצה אותה רק כי החברה אומרת שזה מה שצריך?. המטרה היא להתבונן פנימה ולבדוק עד כמה הרצון הזה הוא אותנטי ועד כמה הוא נובע מלחצים ואמונות חיצוניות. האדם יכול לשאול את עצמו שאלות כמו: האם אני ... האם אני באמת אאבד את האושר שלי? רק אם האדם יעשה את הבירור הפנימי הזה, הוא יוכל להבין האם הרצון שלו בזוגיות הוא אמיתי ונכון עבורו, או שזה פשוט רצון שהוא אימץ מהחברה שסביבו. איך אפשר להרגיש טוב לבד, ... שהסביבה חושבת או מכתיבה לו, כך הוא יוכל להיות מאושר יותר בעצמו, בלי קשר למצב הזוגי שלו. למה אני רוצה זוגיות? האם כדאי להיות בזוגיות? איך להרגיש טוב לבד בלי זוגיות? השפעת החברה על הרצון לזוגיות זוגיות מונוגמית או זוגיות פתוחה? האם חייבים להתחתן? איך להתמודד עם הלחץ החברתי לזוגיות? נקודה למחשבה על הרצון להיות בזוגיות אנשים רבים רוצים להיות בזוגיות ולא רוצים להיות לבד. השאלה היא עד כמה הרצון הזה נובע מהסביבה, מהאמונה הרווחת שזוגיות זה דבר טוב, ועד כמה הוא נובע מהאדם עצמו. כלומר, אלה שלא נמצאים בזוגיות רוצים להיות בזוגיות, ואלה שכן נמצאים בזוגיות - אם היא לא טובה, הם רוצים לשפר אותה, ואם היא טובה, הם רוצים לשמור עליה. רוב האנשים מאמינים שזוגיות זה דבר חיובי. אך האם הרצון הזה באמת הגיוני, או שהוא פשוט תוצאה ... מה שהחברה מקדמת? האם זוגיות באמת הכרחית לאושר? יש היגיון ברצון להיות בזוגיות, כי זוגיות מספקת אהבה, וכל אדם רוצה להיות נאהב. ככל שיותר אנשים אוהבים אותך, כך טוב לך יותר, ולכן באופן עקרוני, זה חיובי להיות בזוגיות. אך ... רק עם אחד. האם היית מרגיש מאושר בזוגיות שלך או דווקא בודד ומסכן, מתוך ההשוואה לאחרים? סביר להניח שהיית רוצה גם אתה להיות חלק ממערכת זוגית דומה, כי בני האדם נוטים לרצות מה שיש לאחרים. מה אם אף אחד לא היה בזוגיות? בואו נלך מהכיוון ההפוך: אם אף אחד בעולם לא היה נמצא בזוגיות, האם עדיין היית רוצה זוגיות? ואם כולם היו מסכימים שזוגיות זה דבר לא טוב - האם עדיין היית רוצה בה? ניקח דוגמה אחרת - אם כולם היו מגדלים תנין, אבל טוענים שזה לא דבר טוב, האם היית רוצה גם אתה לגדל תנין? ומה אם כולם היו מגדלים תנין וטוענים שזה נהדר - האם אז היית רוצה תנין? מה שאני מנסה לומר זה שחלק מהרצון שלנו לזוגיות נובע מסיפור חברתי שסופר לנו שוב ושוב. זה לא ... באמת נכון? או שאולי מדובר במערכת אמונות שמועברת מדור לדור? לסיכום כדאי שכל אחד ישאל את עצמו: האם אני רוצה זוגיות כי אני באמת רוצה אותה, או כי הסביבה לימדה אותי שזה מה שאני צריך לרצות? לחשיבה מעמיקה יותר, אפשר להיכנס לאתר ולחפש מידע בנושאים כמו: למה אני רוצה זוגיות? בעד ונגד זוגיות איך להרגיש טוב לבד בלי זוגיות? ניתן למצוא תשובות נוספות באתר האינטרנט EIP.co.il. בהצלחה!

... שעמום אינה הגיונית ואינה פותרת את השאלה האמיתית. הוא טוען שהבעיה המרכזית אינה בעצם השעמום, אלא במה שמאחוריו - הרצון להפסיק את השעמום. כדי שאלוהים ישתעמם, חייב להיות לו רצון שיהיה לו מעניין. אך כיצד נוצר הרצון הזה מלכתחילה? אליעד מבהיר שהשאלה הגדולה היא לא למה אלוהים השתעמם?, אלא מה יצר אצל אלוהים את הרצון להפסיק את השעמום?. מדוע יצירת הרצון היא השינוי הראשון במציאות ולא הבריאה עצמה? אליעד כהן מדגיש שהשינוי הראשון במציאות לא היה בריאת העולם עצמה, אלא יצירת הרצון של אלוהים. אם הרצון הזה לא היה קיים מלכתחילה, לא הייתה מתאפשרת הבריאה. כלומר, השאלה האמיתית היא מי או מה יצר את הרצון הראשוני אצל אלוהים. הוא מסביר שהרעיון שאלוהים ברא את הרצון ללא רצון מוקדם הוא בעייתי, מכיוון שגם בריאת רצון מחייבת יכולת קודמת, או לפחות אפשרות מסוימת לרצות. כך הוא חוזר לשאלה הבסיסית - מי יצר את יכולת הבריאה ... ולמה בכלל אלוהים רצה להיות טוב מלכתחילה? שאלות אלו חושפות שוב שההסברים הנפוצים אינם נותנים פתרון אמיתי לשאלת מקור הרצון או יכולת הבריאה עצמה. כיצד חקירת הפרדוקסים מובילה להבנת האחדות של המציאות? אליעד טוען שמי שיעמיק בשאלות האלה יגיע ... יותר, מתוך תחושה של חיבור ושלמות. בריאת העולם ומשמעותה השעמום של אלוהים והטלת ספק בו אחדות ונפרדות במציאות מקור הרצון האלוהי ושאלת הרצון בכלל הסתירות הפנימיות בהגדרת אלוהים כיוצר מדוע יש שטוענים שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? יש הסברים שונים לשאלה ... שאלוהים רצה להיטיב לנבראיו או רצה לגלות את מלכותו, אך בכל המקרים מדובר בהנחות שונות שמנסות להסביר מדוע נוצר הרצון לברוא. למה הטענה על השעמום אינה פותרת את שאלת בריאת העולם? אם אומרים שאלוהים ברא את העולם כי היה לו משעמם, חייבת להתעורר השאלה מה גרם לאלוהים לחוות שעמום מלכתחילה. שעמום מצריך רצון לעניין, ואם אין רצון כזה, לא קיים מצב של שעמום. לכן, אם לפני הבריאה לא היה אלוהים עם רצון, כיצד נוצר לפתע רצון להפסיק את השעמום? הטיעון שהשעמום הוביל לבריאה מעורר קושי לוגי, כי גם לשעמום עצמו יש סיבה - והמחשבה על רצון שקדם לבריאה מחזירה אותנו לבעיה הראשונית: איך נולד הרצון עצמו? מהו השינוי הראשון במציאות הקשור לבריאה? יש הטוענים שהשינוי הראשון איננו בריאת העולם, אלא עצם יצירת הרצון של אלוהים לברוא את העולם. אם לא היה קיים רצון כזה, לא הייתה נוצרת מציאות נוספת מלבד אלוהים. מכאן עולה הקושי: האם אלוהים ברא את רצונו ללא רצון מוקדם? כיצד מתהווה היכולת ליצור רצונות, אם לפני כן לא התקיימה אפילו אפשרות של לרצות? השאלה הזו מחדדת את הבעיה, כי לכאורה צריך להיות גורם שיוצר את הרצון - וגורם זה מחזיר אותנו שוב אל נקודת ההתחלה שבה לא אמור היה להיות שום דבר נפרד מאלוהים. מדוע השאלה על מקור הרצון ממשיכה להטריד? כל הסבר שנותן סיבה מסוימת לבריאה, כמו שעמום, רצון להיטיב, רצון לגלות מלכות, או כל סיבה אחרת, מציף מיד את השאלה: מה יצר את אותה סיבה? אם לפני הכל אלוהים ... חלוקה, כיצד הופיע בו פתאום פוטנציאל לשינוי? הטענה אלוהים ברא את רצונו לא פותרת את הקושי, כי אם אין רצון מראש, אין תהליך שמחולל רצון חדש. כמו כן, עולה גם השאלה מי העניק לאלוהים את יכולת הבריאה עצמה, שהרי היכולת הזו היא כבר סוג ... רצה להיטיב אינם באמת עונים על הקושי? הטענה שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לא עוזרת להבין את מקור הרצון להיטיב. אם אלוהים אינו כפוף לשום חוקיות, כיצד אפשר לומר שעליו חלה חובה להיטיב? גם כאן נשאלת השאלה מה ... מאחורי היכולת לנהוג לפיהן. כיצד העמקה בפרדוקסים מובילה לגילוי שהכל אחד? מי שמעמיק בכל השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים פוטנציאל לנפרדות במציאות אחדותית, למה העולם בכלל נוצר, ומה הייתה הסיבה ... אמיתית וטובה יותר של חיבור ואחדות. בריאת העולם ומשמעותה השעמום של אלוהים והטלת ספק בו אחדות ונפרדות במציאות מקור הרצון האלוהי ושאלת הרצון בכלל הסתירות הפנימיות בהגדרת אלוהים כיוצר הפעם אני רוצה לדבר על השעמום של אלוהים!! מה זאת אומרת השעמום של אלוהים? הרבה מתלבטים למה בעצם אלוהים ברא את העולם, ... זה עצם השינוי הראשון שהיה במציאות, והשינוי הראשון שהיה במציאות הוא לא בריאת העולם, אלא השינוי הראשון הוא יצירת הרצון של אלוהים. אם נאמר שהבריאה היתה כי לאלוהים היה משעמם, ממילא נשאל למה היה משעמם לאלוהים? כדי שלאלוהים יהיה משעמם, צריך שיהיה לו רצון שיהיה לו לא משעמם! רצון שיהיה לו מעניין, אם לאלוהים לא היה רצון שיהיה לו מעניין, ממילא לא היה לו משעמם. ואז נשאלת השאלה איך נוצר הרצון שיהיה לו מעניין, איך נוצר הרצון? השעמום הוא לא מחויב המציאות, כי באותה המידה יכל לא להשתעמם, רק אנשים מטופשים אומרים כאלו הסברים, כי ההסבר ...

רצון ללא סיבה, בחירה חופשית, חופש הבחירה, אתה כלום, מה באמת אתה רוצה, עלה נידף, לבחור כמו אלוהים, הכל רע תמיד, הכל טוב תמיד מה המשמעות של רצון ללא סיבה ומהו הרצון הראשון? אליעד מסביר שכל רצון שיש לנו בעולם מושפע מרצון אחר שקדם לו, ותמיד אפשר לשאול למה אתה רוצה את הדבר הזה, ומה עומד מאחורי אותו רצון. בסופו של דבר, אם נשאל למה שוב ושוב, תמיד נגיע לרצון ... אלוהים או של מי שאתה באמת. בניגוד לרצון האנושי, שנובע מסיבות שונות ומגוונות, הרצון הראשון הוא רצון פשוט וטהור, שרוצה רק כי הוא רוצה ואין שום סיבה או אינטרס שעומדים מאחוריו. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של בקבוק: למה יש פה בקבוק? אולי ... המחוקק הראשון של החוקים, וכשהחוקים נחקקו בפעם הראשונה הם נקבעו ללא כל סיבה. זהו רצון ללא סיבה, רצון שפשוט רוצה כך, ללא אינטרס או כוונה נסתרת. האם יש בחירה חופשית או שאנחנו עלה נידף ברוח? אליעד מתאר את המציאות ... על ידי שרשרת סיבות אינסופית או באופן אקראי שגם הוא לא בשליטתך. כיצד מגיעים למצב שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה? כאשר האדם מתבונן פנימה ושואל את עצמו מה הוא באמת רוצה, הוא מגלה שלרצון הראשוני אין באמת הבדל בין רוצה ללא רוצה. בנקודת המוצא האמיתית, הכל אחד ואין הבדל בין דברים מנוגדים כמו קיום ואי - קיום. לכן הרצון הראשוני הוא בו - זמנית גם הרצון וגם חוסר הרצון, מתוך נקודת אחדות מוחלטת. אם אדם שואל מה אני באמת רוצה? ומגיע אל ההבנה שהוא רוצה משהו רק בגלל שהמציאות רוצה שהוא ירצה אותו, הוא מגיע למקום של שחרור מוחלט, משום שאין לו יותר שום רצון עצמאי. הוא מבין שהוא ... שדרכן אתה חווה את החיים שלך בו זמנית: הכל מושלם: כי כל מה שקורה הוא בדיוק מה שאתה כאלוהים רוצה, ולכן שום דבר לא יכול להיות לא טוב. הכל נורא: כי ביחס לשלמות המוחלטת אין שום יתרון בזה שהמציאות ... נעלמות, כי אין מי שישאל אותן. בסיכום, האדם צריך להיות מדויק עם עצמו ולשאול עד הסוף, מה אני באמת רוצה, ולמה אני רוצה זאת, עד שהוא יגיע להבנה הבסיסית ביותר, שהוא עצמו אלוהים, שהוא עצמו המציאות, ושהוא זה שיוצר את הכל בכל ... לנקודת ההתחלה, ששם הרצון הראשון. מה זה אומר הרצון הראשון? הרצון הראשון רלוונטי רק לגבי אלוהים. מה הכוונה? אתה רוצה כי גרמו לך לרצות. אבל אלוהים, או מי שאתה באמת, הוא רוצה, כי רק ככה הוא רוצה. למשל, יש כאן בקבוק, האם יכול להיות שלא יהיה פה בקבוק? מצד האין סוף, אם אלוהים רוצה, לא יהיה פה בקבוק. אז למה יש פה בקבוק, איזה אינטרס יש לאלוהים שיהיה פה בקבוק? אין אינטרס, כי הוא בהתחלה עוד לפני האינטרס. אלוהים הוא המחוקק של החוקים, הוא רוצה הכל בבת אחת. כשמחוקקים את החוקים בפעם הראשונה, מחוקקים אותם בלי סיבה מוגדרת. פשוט חוקקו את החוקים. זאת אומרת, שאלוהים רוצה, כי ככה הוא רוצה. כול הרצונות, ההתחלה היא שהמציאות גורמת לי לרצות את זה. אני מבחינתי לא צריך את זה, אבל המציאות עושה ... קיים, אני לא בחרתי. אין מה לעשות נגד זה, אמרו לי להיות קיים, ואמרו לי לעשות. אבל למה המציאות רוצה? מנקודת מבט אחת זה ללא סיבה, זה הרצון היחיד שהוא ללא סיבה. ומה זה אומר בלי סיבה? שאם אתה ... הראשון, שמצד הכלום נהיה משהו, אם אתה הולך צעד אחד אחורה משם, אז אתה מגיע לנקודה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה. מה זה אומר, מצד אחד המציאות רוצה שיהיה בקבוק, וגם המציאות לא רוצה שיהיה בקבוק. אך באחדות אין הבדל בין המציאות רוצה לבין המציאות לא רוצה. יש מקום במרכאות שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה, ומתוכו נובע, רוצה שיהיה בקבוק, ולא רוצה שיהיה פיל. עכשיו ככול שאתה יותר אמיתי עם עצמך, שאתה שואל, מה אני באמת רוצה? אתה בסוף חווה, שאני מתוך זה שאין הבדל בין אני ללא אני, רוצה שיהיה בקבוק. אם אני שואל אותך, מה אתה רוצה? ואתה אומר, אני רוצה מים. אם אתה חווה שאתה רק רוצה מים וזהו, אתה לא שותה כי אתה לא רוצה להיות צמא, אלא רק רוצה לשתות מים, אז אתה בשלמות. כמו למה אתה רוצה ללכת? כי אתה רוצה ללכת, בלי שום קשר לאן שתגיע. ...

אלטרואיזם, טיפול בפרנויה קשה, התמודדות עם פוביות, זולתנות, ואהבת לרעך כמוך, רצון לתת, רצון לקבל, חרדה, להתקרב לבורא, מוטרד מבעיות של אחרים, טיפול בחרדות, טיפול בפוביות כיצד להתמודד עם מחשבות טורדניות ומפחידות? אליעד ... מחובר לעצמו באמת, הוא פחות תלוי בגורמים חיצוניים ולכן הפחדים פחות שולטים בו. כשהוא יודע מי הוא ומה הוא רוצה, הוא מרגיש שלם גם כשהוא לבד. לדוגמה, אדם שנוסע בכביש ונכנס ללחץ בכל פעם שהוא חושב על המשטרה, עושה ...

... קיים או לא. הבחירה החופשית, לפי אליעד, מגיעה לשיא במצב שבו אדם יכול לבחור כל דבר, כולל מה הוא רוצה להיות או להרגיש, ומאידך, גם אם הוא לא רוצה להרגיש משהו, הוא יכול לבחור את ההפך הגמור. כל זה אפשרי לאחר שהאדם הגיע למצב של אני לא יודע ... חלק מהחופש? האם אפשר לבחור אם להיות קיים או לא? מה יוצא למי שמגיע לפה? אליעד שואל ומסביר: אני רוצה עכשיו להסביר מה יוצא למי שמגיע לפה, חוץ מכלום. הוא מתייחס לכך שאחת הבעיות החזקות אצל אנשים היא שהם מנסים להיאחז במשהו מוחשי, כי הם רוצים להרגיש שיש להם משהו אמיתי ביד, אך בו - זמנית הוא מדגיש שכאשר הוא נותן לאדם משהו להחזיק בו, ... להיות מסוגל להכיל הכל: להזדהות עם כל דבר או לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל לכל חוויה. אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו הוא יכול להזדהות עם כל רעיון, וזה כולל היכולת לחשוב שיש דרך וגם היכולת ... בא לך לסבול או להיות מאושר. שאלה: למה שמישהו ירצה לסבול? אליעד עונה שזו שאלה אחרת, אבל לפעמים האדם רוצה לסבול כי בתמורה הוא יכול אחר כך להיות מאושר. אם אדם לא יסבול לעולם, מאיפה הוא יידע לזהות את החוויה של להיות מאושר? שאלה: האם האדם במהותו רוצה לסבול? אליעד משיב שגם זה יכול להיות, למה לא? הוא אומר שזה נושא אחר, ושאפשר לדבר עליו בנפרד. האם חייבים לסבול? הוא מבהיר שהאדם לא חייב לסבול, אלא חייבת להיות לו האופציה לבחור אם הוא רוצה לסבול. זאת אומרת, יש אפשרות להחליט איך להרגיש, ולפי הבחירה הזו האדם יכול להחליט אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע. האם אפשר לבחור הכל, עד לרמה של להיות קיים או לא קיים? אליעד מסביר שהאדם יכול להחליט בחוויה שלו מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה, מה הוא חושב, ואפילו אם להיות קיים או לא. הוא מתאר מצב שבו גם אם האדם יודע שהוא קיים, ... שבו אתה בוחר הכל? הוא עונה שזה לא משנה באיזה מצב הוא נמצא, אלא יותר חשוב אם האדם ששומע רוצה אופציה כזו, כי אם כן - הוא מוזמן לחפש את הדרך לבדוק אותה. מה לגבי אדם שלא רוצה שום דבר? מי שאומר אני לא רוצה שום דבר, אז אין לו שום עניין בבחירה כזו. אליעד אומר שאם זה רק מסקרן אותו, ידברו על כך אחר כך. קודם כל הוא רוצה להעביר מסר ספציפי: האדם שרוצה משהו ואין לו, שיעמיק היטב ויבין שהוא עצמו יוצר את החוסר וגם את הרצון. איך מיישמים זאת? אליעד אומר שיש אדם שאומר אני רוצה ואין לי, ויש אדם שאומר אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי. כלומר, הוא חווה את אותו מצב אבל מנקודת מבט אחרת. איך מגיעים ליכולת לבחור כל ... גם מצב שבו מישהו מוכן למות כדי שהשכן שלו יזכה לגור בתל אביב, למרות שההיגיון בזה לא ברור. הוא רוצה להביא את האדם למצב שהוא יכול להזדהות עם כל מצב רגשי כזה: גם עם הרצון לתת עד הסוף, כמו ... אפשר להכיל בו - זמנית גם סבל וגם אושר? האם ניתן לבחור הכל, עד רמת הקיום העצמי? אליעד: אני רוצה עכשיו להסביר מה יוצא למי שמגיע לפה, חוץ מכלום. אחת הבעיות הכי חזקות של האנשים פה, שהם מנסים להאחז במשהו, שזה לגיטימי, כי את רוצה בסוף משהו, ואת באה לכאן ואומרת הנה הממשי שלי. מה שקורה פה, שכאשר אני נותן לך משהו להחזיק בו, ... הכוונה להיות מסוגל להכיל הכל. להיות מסוגל להזדהות עם הכל, לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל להכל. אני רוצה להביא את הבן אדם שהוא יוכל להזדהות עם כל רעיון. לדוגמה, הוא שאל אותי מקודם מה אני מוכר? מה ... עם תשובה שאין דרך עד הקצה, עד שנגיע ללא יודע כלום. ברמה היותר מוחשית, למשל כשאתה נמצא בבית, אני רוצה להביא אותך למצב, שאתה יכול להיות מאושר מאה אחוז מזה שאתה לבד, מאושר מאה אחוז מזה שאתה ביחד, מסוגל ... יכול אחר כך להיות מאושר, אם אף פעם לא תסבול, איך תהיה מאושר? שאלה: למה לסבול? האם האדם במהותו רוצה לסבול? אליעד: גם. למה לא. זה נושא אחר, שנדבר עליו אחר כך. האדם צריך להיות מסוגל לבחור לרצות לסבול. ... לא חייב לסבול, אך הוא חייב את האופציה לרצות לסבול. האופציה לבחור מה האדם מעדיף. הוא מחליט האם אני רוצה עכשיו להרגיש טוב או להרגיש רע, והוא עכשיו מחליט מה הוא מרגיש. ולא רק שהוא מחליט מה להרגיש, יש ... בחירה גם מה לרצות, מה לחשוב, וגם בחירה האם להיות קיים או לא. בתוכו הוא יכול לבחור מה הוא רוצה. זה נותן לך בחירה מלאה על הכל. בחוויה שלך אתה בוחר האם להיות קיים או לא להיות קיים. אפילו שאתה יודע שאתה קיים, אתה יכול להחליט אני לא רוצה להיות קיים ולכבות את זה. שאלה: המצב שאתה אומר שאתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה? אליעד: לא, אני תכף אתן לך את התשובה. אני רוצה להתמקד ברעיון ספציפי. אני לא יודע אם אני קיים, אז איך אתה יכול לשאול אותי אם אני במקום הזה. ... האם אתה במצב הזה? אליעד: זה לא משנה באיזה מצב אני, אני אומר לך יש פה מאה שקל, אתה רוצה תבדוק. אני דברתי על משהו, האם היית רוצה אופציה כזאת שתוכל לבחור? שאלה: אני לא רוצה שום דבר. אליעד: אז מה אכפת לך? שאלה: זה מסקרן אותי. אליעד: אז בשביל הסקרנות אני אסביר לך אחר כך, אני רוצה להמשיך במסר הספציפי. האדם חווה למשל שהוא רוצה משהו ואין לו אותו, האם אתה יודע למה אין לך אותו? אם תסתכל עמוק עמוק, אתה תראה שאתה עושה שלא יהיה לך, ואתה עושה שתרצה שיהיה לך. יש אדם שאומר אני רוצה ואין לי, ויש אדם שאומר אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי. אז הוא חווה זאת ממקום אחר. איך מגיעים לסיפור הזה? איך מגיעים ליכולת לאהוב את ... הזווית שממנה הוא יכול לרצות, לא לרצות, יכול לאהוב, לא לאהוב, לעשות דבר הגיוני לא הגיוני, יכול מה שהוא רוצה. וכשהוא מחליט דבר אחד, הוא יכול להחליט שבשום אופן הוא לא יחליט אחרת, ואחרי שנייה להחליט בדיוק הפוך. זה נקרא מחלת נפש, אדם לא יציב, אז מה? זאת מחלת נפש הכי בריאה. אני רוצה להסביר שוב את הרעיון, יש כאן שני סוגי תהליכים. יש תהליכים יחסיים, שבא אדם עם בעייה, ואני מציע לו ... בתל אביב. ומה ההיגיון בזה שאתה תמות כדי שהשכן שלך יגור בתל אביב? וגם מי אמר שהוא יקבל? ואני רוצה להביא את האדם למצב שהוא יוכל להזדהות עם זה. שהוא יוכל להבין את ההיגיון הזה. דרך אגב זה הרצון ... תל אביב, אני מוכן למות כדי שהוא יהיה במקום אחר. היכולת להתחבר לכל המצבים הרגשיים האלו, היכולת להגיד אני רוצה לסבול, שזה נשמע טירוף, היכולת להגיד אני לא רוצה לסבול, וכל הואריציות השונות, אלו תהליכים רגשיים, כי בסוף צריך להרגיש את זה, אלא מה אם אתה עושה זאת ...