... וכדי לצאת לחופש פנימי, מכל הלחצים שיש לו בחיים? ויתבאר, כיצד האדם לוקח לעצמו את החופש, ומכניס את עצמו לבית כלא,
מרצונו החופשי? ויתבאר גם העניין של הגדרת הגדרות ושל להציב גבולות. ויתבאר, כיצד הצבת גבולות, משפיעה על החופש האישי של האדם? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מצד אחד, האדם מחפש את החופש, אבל מצד שני, האדם גם מחפש לא להיות יותר מידי בחופש. כי מצד אחד, האדם
רוצה להרגיש שהוא חופשי, ושהוא לא מחויב לשום דבר, כמו מלך שעושה
כרצונו ושהוא אינו מחויב לשום דבר. ומצד שני האדם גם לא
רוצה להיות יותר מידי בחופש, כי אז הוא מאבד את כל המשמעות שלו. כי כאשר יש רק חופש ואין שום מגבלה, אז כבר אין יותר משמעות לחיים וכולי. ונסביר: כל
רצון שיש לאדם בחיים,
הרצון הזה לוקח לאדם את החופש האישי שלו. כי כאשר אין לאדם
רצון אישי כלשהו, כגון לדוגמה אדם שאין לו העדפה אישית שהמציאות תהיה כך או אחרת, אדם כזה מרגיש חופשי בכל מקום שהוא נמצא. והכל שווה בעיניו באותה המידה ממש. כי אין לו שום העדפה אישית כלשהי. אבל ברגע שיש לאדם
רצון אישי והעדפה אישית, שהאדם
רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז בעצם האדם משועבד לכך שהמציאות תהיה כפי מה שהוא
רוצה. והאדם הוא כבר לא חופשי להרגיש טוב תמיד, אלא הוא מוגבל להרגיש טוב רק בתנאי מסוים, בתנאי
שהרצון העצמי שלו יתמלא. והרעיון הוא, שבכל דבר בחיים, יש לאדם את האפשרות, להגדיר אותו או לא להגדיר אותו. ולהגדיר משהו, פירושו, למצוא הבדלים, בינו לבין דבר אחר. כי כאשר אין שום הבדל בין דבר כלשהו לבין דבר אחר, הרי שלא ניתן להגדיר את הדברים. וכאשר
רוצים להגדיר משהו, צריך שהוא יהיה שונה ושיהיו בו הבדלים ושינויים, משאר הדברים שסביבו. וההגדרה, היא לוקחת את החופש של הדבר. כי כאשר הדבר אינו מוגדר, כגון לדוגמה, כאשר האדם לא מגדיר מה הוא
רוצה לאכול, אז הוא חופשי לאכול מה שהוא
רוצה. אבל ברגע שהאדם כן מגדיר מה הוא
רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ממש חופשי לאכול מה שיתנו לו לאכול, אלא יש לו מחויבות אישית כלפי
הרצון שלו, לאכול אוכל כזה או אחר. והרעיון הוא, שברגע שהאדם מגדיר לעצמו מה הוא
רוצה, ובפרט כאשר האדם מגדיר לעצמו מה בדיוק הוא
רוצה לפרטי פרטים, אז ככל שהאדם יותר ממוקד ויותר יודע בדיוק מה הוא
רוצה, כך בעצם הוא מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא לא יהיה
מרוצה. כי ההגדרה של האדם, שהוא מגדיר שהוא
רוצה שיהיה כך ולא אחרת, זה בעצם מגביל את האדם, ומכניס אותו לתוך בית כלא. כי ההגדרה של דבר, היא הגדר והגבול שיש, בין הדבר המוגדר, לבין כל שאר הדברים. וההגדרה של דבר, ... כך בעצם הוא גורם, לכך שהסיכוי גדל, שהוא יתאכזב וירגיש רע. כי ההגדרה, היא מגדירה ומגבילה את האדם שנאחז בה. ומי
שרוצה לצאת לחופשי, עליו להפסיק להגדיר הגדרות להגדיר פחות הגדרות. וככל שהאדם מגדיר לעצמו פחות הגדרות ופחות העדפות אישיות מוגדרות, כך בעצם הוא מאפשר לעצמו להרגיש טוב ... של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם כך הוא כן צריך להגדיר הגדרה כלשהי, והוא כן צריך שיהיה לו
רצון מוגדר כלשהו. כי כאשר האדם עיוור, הוא לא יכול ליהנות משום צבע. וכאשר האדם אין לו שום
רצון מוגדר, הוא גם לא יכול ליהנות משום מילוי של
הרצון שלו. ונכון שהוא לא יכול לסבול מכך שהמציאות לא תהיה
כרצונו, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מכך שהמציאות היא
כרצונו. וכאשר האדם לא מגדיר מה הוא
רוצה לאכול, אז הוא יכול ליהנות מכל אוכל שהוא, רק אם הוא כן מגדיר, שהוא כן
רוצה לאכול. אבל אם האדם לא יגדיר מה הוא
רוצה לאכול, והוא גם לא יגדיר שהוא בכלל