הנאה - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי... ורע הוא כאשר רצונו של האדם מנוגד למציאות. וכאשר רצונו של האדם מתמלא, אז נוצרת הנאה, על ידי השלמת הרצון והחיסרון של האדם. כי הרצון, הוא חיסרון. כי האדם רוצה את מה שחסר לו, ומה שהאדם רוצה, זה מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה. והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש ... עם כל מה שהוא עושה, מאחר שהוא עושה את הכל כרצונו (וגם כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). ועפ הנל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ... רוחני. ומי שלא רודף אחרי הנאה גשמית, אלא רק אחרי אושר פנימי, אז כנראה שהוא אדם רוחני, או כזה שרוצה להיות רוחני וכולי. והכל עפ ההיגיון הנל. והאמת היא, שאין שום הבדל בין הנאה גשמית להנאה רוחנית. כי כל ... שונה ונפרדת ממנו. ולכן, כל הצורות חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה שאותה הוא רצה, אז האדם חושב על הצורה ... הנאה כלשהי, תמיד תוך כדי זה, הוא היה שמח יותר, אם המציאות הייתה עוד יותר טובה. דהיינו, שהאדם תמיד רוצה את הטוב יותר, משום, שתמיד יש טוב יותר, כי בשום דבר שיש בעולם אין בו שלמות. וכאשר האדם נהנה ... אלא מעצם החוויה שהאכילה נותנת לו. כגון לדוגמה שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את המציאות, כי האדם מאוד לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא חוויה של חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ידי זה מתמלאת אצל האדם ... חווים לחץ וכעס, על ידי זה הם אוכלים יותר. משום, שהאכילה מספקת לאדם את תחושת וחוויית השובע, שאותו הוא רוצה יותר מכל, שהוא חוויית האחדות עם המציאות. וכאשר האדם מרגיש שחסר לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא ... נהנה פחות. משום שהאוכל הטעים, הוא מספק לאדם חוויית אחדות יותר גדולה. כי האדם מתחבר יותר אל האוכל, והאדם רוצה יותר את האוכל. ואז, ככל שהאוכל הוא טעים יותר, כך יש יותר חוויה של אחדות, ופחות חוויה של נפרדות ... שאינו טעים לו, אז האדם חווה נפרדות והתנגדות אל האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל. ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם אחר? כי לכל טעם, יש משמעות אחרת עבור האדם. ויש טעם אחד, שהוא מזכיר ... בוחר ליהנות מטעם אחר, ולא מאותו הטעם תמיד? ולמה רצונו של האדם משתנה כל הזמן? כי בכל פעם, האדם רוצה חוויה אחרת, שמוזכרת לו בצורה אסוציאטיבית, באמצעות אותו הטעם. ולכן בכל פעם האדם רוצה לחוות טעם אחר, כדי להשיג על ידו, חוויה אחרת, כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. ולמה רצונו של האדם משתנה? ולמה האדם רוצה בכל פעם לחוות חוויה אחרת במינונים אחרים? ובשורשו, התשובה היא, כי הכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובלי שורשו, ... תמורת עבודה, דהיינו, תמורת חוויית חסר, אז ההנאה היא קטנה יותר. אך כאשר האדם מקבל את הדבר שאותו הוא רוצה, במתנה, ולא תמורת עבודה וחיסרון, על ידי זה יש יותר שלמות רצון, ואז יש הנאה יותר גדולה. ולפעמים האדם רוצה לקבל את הדבר, דווקא תמורת עבודה ולא במתנה. כי בעיניו, יש יותר חיסרון כאשר הוא מקבל את הדבר במתנה, שאז לדוגמה הוא מרגיש שהוא תלוי בזה שנתן לו את המתנה, והאדם רוצה להרגיש שהוא אלוהים, ושהוא השיג את הדבר בכוחות עצמו, כמו שאלוהים עושה את הכל בכוחו של עצמו, שאז האדם ... את הצד המנוגד. כי לאלוהים מגיע לקבל את הכל, ללא כל מאמץ, כי הכל שלו. ולכן, לפעמים האדם לא רוצה להתאמץ, והאדם נהנה יותר לקבל מתנה, כי הוא חווה יותר, את זה שהוא אלוהים, שמשיג את הכל ללא כל ... הנאה והנאה שיש בעולם. שתמיד האדם נהנה, מכך שהוא חווה שהוא קרוב יותר אל שלמות רצונו, כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. כי אצל אלוהים, רצונו שלם תמיד, כי הכל כרצונו תמיד. וככל שהאדם מתקרב יותר לחוויה שהכל כרצונו, ... באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חוויית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חוויית השובע ושלמות הרצון של אלוהים. ובין אם זה, על ידי זה שהאדם חווה חוויה אלוהית, שהוא אלוהים, באמצעות הרגשות שמתעוררים בו באופן אסוציאטיבי, כאשר הוא נהנה מאיזה דבר וכולי. ואם לא היה לאדם שום רצון לחוות שלמות, אז הכל היה מושלם בעיני האדם. כי כאשר אין שום רצון לחוות שלמות, אין שום חיסרון כלל. וכאשר אין שום חיסרון כלל, אז הכל מושלם תמיד. ואז ממילא האדם לא היה יכול ליהנות כלל משום דבר. וכל ההנאות של האדם, תלויות בכך שהוא רוצה לחוות את השלמות, ושאותה הוא מנסה לחוות וחווה, באמצעות ההנאות השונות. וכל ההנאות הן רוחניות, משום שהן כולן ממלאות אצל האדם צורך רוחני לחוות שלמות. ובלי הצורך והרצון הזה, לא הייתה שום משמעות רגשית לאדם, לשום דבר שהוא. כי כל ההנאות שבעולם, הן כגוף ללא נשמה, אם אין לאדם את החוויה של מילוי החיסרון שמלובשת באותו הדבר. והרצון של האדם לחוות שלמות, הוא זה שיוצר אצל האדם את ההנאה, כאשר הוא משיג דבר גשמי כלשהו. וכאשר האדם ... אחד. והאדם תמיד משתוקק להשיג את חוויית האחדות הזאת, שוב פעם ושוב פעם (ולכן יש רצוא ושוב, כי האדם רוצה להשיג אותה שוב פעם ושוב פעם, וזה אפשרי רק על ידי צמצום וכולי). ותת המודע של האדם, שמנסה להשיג ... את מה שהיא נפרדת ממנו, ולכן אין שום שלמות בעולם, ולכן שום הנאה אינה שלמה. ולכן, לעולם ותמיד האדם רוצה את הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, ... חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום ... אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי אפשר לרצות שום דבר, שאינו יכול להיות קיים. וכאשר יש קיום רק לישות אחת, הרי שאפשר לרצות ... בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל המחשבה, כי אין אפשרות לחשוב על שום דבר מוגדר, ואי אפשר לשנות את המחשבה ואת הרצון וכולי. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יודע ליהנות, מהר יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, ... כי כל פעולה וכל מחשבה היא גשמית. ואי אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של ...