... גם משהו שהוא מעבר לאני הנפרד, והוא האחדות עצמה. מדוע האדם תמיד סובל? האדם תמיד סובל משום שהוא לא רוצה להרגיש רע. הסבל לא נובע מכך שיש רע בעולם, אלא מההתנגדות של האדם לחוויית הרע. מאחר שהאדם נמצא במצב ... לא היה סובל. הסבל הוא בעצם תוצאה של אי - ההסכמה של האדם עם המציאות כפי שהיא. למה האדם רוצה דווקא צורה מסוימת של טוב? אליעד מסביר שלא מספיק להבין מדוע האדם רוצה טוב ולא רע, אלא יש לשאול גם למה האדם רוצה שהטוב יופיע דווקא בצורה מסוימת. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה לאכול מתוק - הוא רוצה דווקא שוקולד ולא תפוח. ההבנה למה דווקא שוקולד יכולה לעזור לאנשים להבין את עצמם טוב יותר ואולי אף להתמודד ... אליעד מסביר שכאשר האדם בוחן את הרצונות שלו, עליו לפרק אותם ולבדוק מה בהם מחויב ומה אפשרי. לדוגמה, האדם רוצה לשתות מים. הרצון לשתות מים הוא אפשרי, כי הוא יכול לרצות לשתות או לאכול משהו אחר במקום. אך עצם הרצון הוא מחויב - האדם תמיד רוצה משהו. השאלה החשובה היא להבין מדוע בכלל יש רצון, ולא רק מדוע יש רצון ספציפי למשהו מסוים. מדוע אנשים ... כזו יכולה להעלים את תחושת העצמיות של האדם, ולכן האדם מעדיף להישאר בשאלות חיצוניות ופחות מאיימות, כמו למה אני רוצה דבר מסוים ולא אחר? האם האני הוא ישות פשוטה או מורכבת? לרוב נדמה לנו שהאני הוא ישות פשוטה ולא ... סיכום הרעיונות המרכזיים: האני והרצון הם ישויות מורכבות. סיבת הסבל האנושי היא ההתנגדות למציאות. יש להבין לא רק למה רוצים טוב, אלא למה רוצים טוב בצורות מסוימות. צריך להבין מדוע יש רצון בכלל. האני הוא לא ישות מוחלטת אלא מורכבת, כי קיים גם ... איך את נוצרת? אבל את לא רק האני שלך אלא את גם אלוהים. האדם סובל תמיד, כי הוא לא רוצה להרגיש רע. בגלל שהוא לא רוצה להרגיש רע, האדם סובל. הרע בכל מקרה קיים, כי אתה בנפרדות, אז אם אתה לא רוצה אותו אתה סובל, ואם אתה רוצה אותו אתה לא סובל. גם עכשיו את רוצה את הרע, אבל ברמה חלקית. האדם צריך להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע, אבל גם תשאל, למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הזאת? השאלה הראשונה למה טוב ורע, אבל השאלה הנוספת היא, למה טוב בצורה מסוימת? שאלה: ... לרדת במשקל, אולי? ואם לא, לפחות תביני מדוע הם לא יורדים. זה כמו שאת מתווכחת עם הלקוח שלך, הוא רוצה לאכול שוקולד ולא תפוח, אם תצליחי להבין את זה, תקבלי הבנה גדולה. העניין הוא שיש מחויב ויש אפשרי. יש ... את הרצונות שלו או כל דבר אחר, עליו לראות אם זה מחויב או אפשרי. למשל אדם שואל, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? קודם הוא צריך להבין, מה זה הרצון הזה? תפרק אותו למחויב ואפשרי. לדוגמה, אני רוצה לשתות, לשתות זה אפשרי, כי במקום לשתות את יכולה לא לרצות לשתות או אפילו לאכול, אבל לרצות את תמיד רוצה, לכן קיומו של הרצון מחויב ביחס למילה לשתות שזה אפשרי. יש את הרצון ללא צורה שהוא קיים, שהוא מהווה ... איך אנחנו מפרקים את הרצון עצמו? ולכן במקום לברר אם הרצון הוא טוב או רע, יש לבדוק מדוע אנחנו רוצים. במקום לשאול, למה אני רוצה את זה ולא את זה, על האדם לשאול, למה בכלל הוא רוצה? למה האדם לא רוצה לשאול, למה הוא בכלל רוצה? כי ההבנה כאן שהוא בכלל לא רוצה, וזה יעלים אותו, ולכן האדם בורח מהפנימי והולך לחיצוני, כי הפנימי קרוב יותר להבנה שאתה בכלל לא בוחר, ולכן ... לכן צריך לבדוק את המחויב. צריך לנסות לבדוק למה יש רצון, לדוגמה, אימא שלך מתלוננת, ואת שואלת, למה היא רוצה להתלונן? במקום לשאול, למה היא רוצה להתלונן? תשאלי, למה היא רוצה משהו? שאלה: למה אני בכלל רוצה להבין למה היא רוצה משהו? שאלה: האם צריך לשנות את המציאות? אליעד: לא צריך לשנות כלום, רק תנסי להבין, למה את עושה דברים. ... את עושה, משנה אם את מבינה למה את עושה. בעיקרון צריך לשאול רק שאלות פנימיות, למשל, למה אני בכלל רוצה? מי שולט ברצון, בכלל מאיפה הוא מגיע? תגלי מאיפה הוא בא. כי הרצון הוא המהות, ולכן צריך לבדוק מדוע אני בכלל רוצה. וכאשר האדם מתבונן על הרצון, הוא רואה שהרצון הוא ישות מורכבת, ולכן צריך לפרק גם את הרצון. וממה מורכב ... האני הוא המחויב ביחס לרצון, כאשר יש אני, לא חייב שיהיה רצון. אם לא היה אני לא היה מי שרוצה, אבל עדיין יש אני ללא קשר לרצון. האני הוא המהות של הקיום, והצורה היא הרצון. למעשה כל דבר הוא גם צורה וגם מהות, לדוגמה, אני רוצה לאכול לחם. אז הצורה זה לאכול לחם, והמהות זה רוצה. עמוק יותר, הרוצה זה הצורה והאני זה המהות. אינסטינקטיבית שלאדם רע הוא שואל למה רע לו, אבל מה שהוא צריך לשאול זה, ...

... מהות הפחד, האם אפשר ואיך לחיות בלי שום פחד, חרדות ופחדים, חלק 1 מהי מהות הפחד וכיצד היא קשורה לרצון ולחיסרון? הפחד הוא תחושה שמקורה בחיסרון ובקיום של רצון. האדם פוחד רק כאשר יש לו רצון שמשהו יתרחש או לא יתרחש. לדוגמה, אם אדם רוצה שלא יפגעו בו, אז הוא מפחד להיפגע. אם הוא רוצה להצליח, הוא מפחד מכישלון. ככל שהרצון של האדם חזק יותר, כך הפחד הופך להיות גדול יותר. מהות הפחד קשורה בהכרח לתחושת חיסרון, שמקורה בהפרדה בין ... בהכרח תחושה של חיסרון. אם האדם היה חווה את עצמו כאחד עם המציאות, הוא לא היה מרגיש חיסרון או רצון כלל. אך האדם חווה עצמו כנפרד, ולכן הוא תמיד יחוש שמשהו חסר לו. קיום העצמי מוביל לתחושת חוסר שלמות, והרגשה זו יוצרת באופן אוטומטי רצונות ופחדים. האם אפשר לחיות ללא פחד כלל? אליעד מסביר שלא קיימת אפשרות אמיתית לחיות ללא שום פחד כל עוד האדם חווה את עצמו כנפרד מהמציאות. כל זמן שיש לאדם רצון או חיסרון כלשהו, בהכרח יהיה לו פחד. הוא נותן דוגמאות רבות לכך שאנשים שטוענים שאין להם פחדים, למעשה פוחדים ... מכנה להיות אלוהים. הכוונה היא שהאדם יגיע להבנה וחוויה שהמציאות כולה היא הוא עצמו, וכך לא יהיה קיום נפרד, רצון או פחד. כל השיטות האחרות בעולם, לטענתו, הן שקריות מאחר שהן מחליפות פחד אחד בפחד אחר, או יוצרות תלות ... שבה האדם לא חווה שום הפרדה בינו לבין המציאות. להעלים את עצמך משמעותו לא לחוות קיום עצמאי, לא לחוות רצונות, לא לחוות חיסרון, וכך לא לפחד. ההסבר לכך הוא שהפחד בהכרח תלוי בתחושת האני. אם אין אני, אין שום ... סבל אלא משחק מודע. מהי מהות הפחד? איך לחיות בלי פחד? כיצד להתמודד עם חרדות? מה הקשר בין פחד לרצון? מה זה להעלים את עצמך? האם אפשר לחיות ללא פחדים בכלל? מה הקשר בין פחד לתחושת נפרדות?

... אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של האדם היא בעצם סוג של חיסרון. כשאדם אומר אני רוצה משהו, הוא למעשה שואל אם זה טוב או רע עבורו. כל דבר שהאדם חווה הוא למעשה סוג של ספק ... הרגיל. כיצד מגיעים להבנה מוחלטת של המציאות? אליעד מדגיש שכדי להגיע להבנה מוחלטת חייבים לעבור דרך כל האפשרויות, כל התירוצים וכל הסתירות האפשריות עד הסוף. חייבים לבדוק כל אפשרות ואפשרות, ולהבין מדוע היא לא יכולה להיות האמת. אליעד מסביר ... חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה המסורתית שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות ... יכול להבין את הפרדוקס? איך משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון שעולה בו, הם למעשה חוויה של חיסרון וספק. כאשר אדם אומר אני רוצה משהו, הוא בעצם שואל האם הדבר הזה יהיה טוב עבורו או לא. כלומר, כל רצון הוא שאלה סמויה, חוויה של חוסר ודאות וספק בסיסי לגבי מה טוב או מה רע. כשאדם רוצה משהו, הוא בעצם חווה סוג של ריקנות או חיסרון פנימי, שאותו הוא שואף להשלים. לפי אליעד, שאלה היא תמיד ... של חוסר, והתשובה היא מה שממלא ומשלים את החיסרון הזה. כל חיי האדם הם שרשרת אינסופית של שאלות, ספקות ורצונות, ומכאן נובעת כל תחושת החוסר, הריקנות והסבל שלו. מהי השאלה האחרונה, השורשית, שכוללת את כל השאלות בעולם? כאשר אדם ... את כל השאלות שלו לעומק, הוא מגיע בסופו של דבר לשאלה אחת ויחידה, שהיא השורש והבסיס לכל שאלה ולכל רצון. השאלה הזאת היא השאלה הכי פנימית, שהיא: איך היש נובע מהאין?, או בניסוח אחר: איך יכול להיות שיש ואין ... של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה סוג של הונאה אינטלקטואלית, בכך שהיא מאפשרת לאדם לשאול שאלות ... שכל דבר בעולם יכול לשמש כסם חיים או כסם מוות. סם המוות זה כשהאדם נאחז בצורות החיצוניות, למשל, אני רוצה את זה ולא רוצה את זה. האחיזה בצורות הללו גורמת לאדם לסבל. סם החיים הוא המצב שבו האדם מבין שהכל הוא ביטוי של ... רבי נחמן היא שאסור לראות את המציאות כנפרדת לשניים (מים ועוד מים). כלומר, אל תפריד בין היש לאין, בין הרצון לחוסר רצון, בין הטוב לרע. אדם חייב להבין שכל ההפרדות הן רק צורות של הדבר האחד והמוחלט, והמציאות היא תמיד אחדות ...

ההוויה של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך מהי ההוויה של המציאות והאם קיים בה פוטנציאל לנפרדות? אליעד כהן מסביר שההוויה הראשונה, ... בין הדברים. אפילו המחשבה שיש דברים נפרדים אינה קיימת שם. מדוע האדם יוצר לעצמו סבל אף שהוא טוען שאינו רוצה לסבול? אליעד מתאר שהאדם יוצר לעצמו סבל מכיוון שהוא אינו מבין באמת את הסיבה לסבל שלו. האדם טוען שהוא לא רוצה לסבול, אך בפועל הוא ממשיך להתעקש להיאחז בדברים שגורמים לו סבל. לדוגמה, אדם יכול לומר שהוא לא רוצה להרגיש רע, אך הוא לא באמת מבין מדוע הוא לא רוצה להרגיש רע. אם היה האדם חוקר את השאלה למה אני לא רוצה להרגיש רע? עד הסוף, הוא היה מגלה את שורש הבעיה. אליעד מדגיש שהבעיה אינה ברגשות או בתחושות השליליות עצמן, ... שמוביל לסבל? אחת הנקודות המרכזיות היא שאליעד מבהיר שהאדם משקר לעצמו כל הזמן. השקר מתבטא בכך שהאדם אומר שהוא רוצה משהו למרות שהוא לא באמת מבין מדוע הוא רוצה אותו. האדם, למשל, טוען שהוא רוצה להיות מאושר, אבל הוא אינו מסוגל להסביר מדוע הוא רוצה להיות מאושר, מה זה ייתן לו, או למה בכלל יש לו רצונות. האדם משקר כשהוא אומר שהוא לא יכול ... השקר העצמי. הדרך היא פשוט לשאול את עצמך באופן עקבי למה אתה עושה את מה שאתה עושה, למה אתה רוצה את מה שאתה רוצה, ולמה דברים מסוימים מפריעים לך. על האדם לחקור באופן מוחלט את הסיבה לכל רצון ולכל התנגדות שעולה בו. לדוגמה, אם לאדם יש כאב גב, עליו לשאול את עצמו: למה אני לא רוצה את הכאב הזה? אליעד מסביר שאם האדם יחקור זאת לעומק, הוא יגלה שאין שום סיבה ממשית לכך שהוא לא רוצה את הכאב, פרט לשקר שהוא מספר לעצמו שזה רע. אם יפסיק האדם לשקר לעצמו, הוא יפסיק לסבול. מה המשמעות ... אינה בלכלוך אלא ברצון שלך שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. אם תפסיק לשקר לעצמך שהמציאות חייבת להיות כפי שאתה רוצה, תוכל לחוות שלווה גם כשהבית מלוכלך. מדוע האדם לא פועל באופן אמיתי למרות שהוא טוען שהוא מחפש את האמת? ... אתה כועס? ואפילו שאתה מוכרח לנקות, מדוע זה מפריע לך? אז מה, מה הבעיה? שאלה: אני מנקה כי אני רוצה שיהיה לי טוב. אליעד: אז אם אתה רוצה שיהיה לך טוב, כל מה שאתה צריך להגיד, שלא אכפת לך מכלום, אז טוב לך? שאלה: מהבחינה הזאת טוב ... בבעיה חמורה, למה? כי אם היה אכפת לך מהניקיון, אז היה אפשר להבין מדוע רע לך, אבל כאשר אתה רוצה להבין את המציאות בשלמות, אתה עדיין אפילו לא יודע מה חסר לך. אז איך רע לך אם אתה אפילו ... אם אתה לא יודע למה אתה סובל, אז למה רע לך? אם מישהו אומר שאין לו מושג מה הוא רוצה, האם יכול להיות לו רע? שאלה: אבל יש תשוקה פנימית. אליעד: אני מנסה להוכיח לך שאת משוגעת. זה כבר ברור, אבל אני רוצה לתת לך עוד הוכחה, כדי שיום אחד ימאס לך להאמין לעצמך. תגידי די אני לא מאמינה לעצמי. יש משהו שאתה בטוח לא רוצה אותו, אז אתה צריך לבקש את ההפך שלו. כדי שיהיה רע, צריך להיות משהו שאתה לא רוצה אותו. אז מה הבעיה? אולי אתה לא רוצה כלום, ואתה סתם מתעתע בעצמך, כי כאשר אנו מחפשים מה אתה לא רוצה, אנחנו לא מוצאים אותו. אז אתה סתם דופק את עצמך. שאלה: אולי בגלל תחושת הנפרדות. אליעד: אני לא מקבל ... כל הזמן מתלוננים, אז אני שואל אותם למה אתם מקטרים? אתה יודע למה רע לך? כי אתה לא באמת רוצה את הטוב, ואתה יודע למה אתה לא באמת רוצה את הטוב? כי אתה לא באמת משוכנע שאתה לא מאושר. אם אתה לא מסוגל להסביר לי מדוע רע לך, זה אומר שאתה לא באמת בטוח שרע לך. לכן אתה לא באמת רוצה להרגיש טוב, ולכן אתה לא יכול להרגיש טוב. נפתור בעיה למישהו אחר, לך יש כאב גב, למה את לא רוצה את זה? זה כואב, ברור לנו שזה כואב, אבל מדוע את לא רוצה את הכאב? הדבר הכי מדהים פה, שהאנשים משוגעים לגמרי, סובלים ואין להם מושג למה. אבל עוד משהו, שאני שואל שאלה ואתם עונים על משהו אחר. אני שואל אותך למה את לא רוצה את זה? את אומרת כי זה מציק, אבל זה מציק לך בגלל שאת לא רוצה את זה. אם היית רוצה את זה, האם זה היה מציק לך? לא. לכן כל הבעיה היא בזה שאת לא רוצה את הכאב גב. שאלה: השאלה היא, איך אפשר להגיע למצב שבאמת תרצה את מה שקורה? אליעד: על ידי זה שתשאל את עצמך, למה אני לא רוצה אותו. קודם תבין למה אתה לא רוצה אותו. אני לא רוצה להביא אותך למצב שתרצה את הרע, אני רוצה להביא אותך למצב שתבין למה אתה לא רוצה את הרע. אז מה את אומרת, למה את לא רוצה את הכאב גב? שאלה: מה שאגיד, אז שוב נשאל למה. זה שאני לא רוצה, גורם להתנגדות בתוכי, וגורם לי להרגיש יותר רע. המוח משוגע. שאלה: אולי זה מעלה פחדים. אליעד: אפילו שהיא לא רוצה, זה לא יעזור לה עם הגב. אני מנסה להבין, אתה לא חווה הנאה מושלמת מהמציאות, בגלל שיש לך זיכרון ...

... דבר מחויב. זא מחויב שיהיה לאדם פחד קהל, כאשר הוא מופיע לפני קהל וכיוב. ולמה? כי כל חרדה נובעת מרצון כלשהו. והחרדה של האדם מהקהל, נובעת מכך שיש לאדם רצון שהקהל יסכים איתו ויאהב אותו. כי האדם הולך לדבר בפני קהל, כדי לשכנע אותם באיזה מסר כלשהו. והאדם לא ... אדם. וזה משום המשמעות שהאדם מייחס לבני האדם שאליהם הוא מדבר. ובפשיטות, האדם מופיע בפני קהל, משום שיש לו רצון להשיג דבר כלשהו מהדיבור שלו בפני אותו קהל. כי אם לא היה לאדם שום רצון להשיג, הרי שהוא לא היה מדבר עם אותו קהל. ובפרט כאשר האדם עובד קשה כדי להכין איזו מצגת, או ... או מתאמץ באופן כללי, שההופעה שלו לפני הקהל תהיה הופעה טובה, הרי שהדבר הזה רק מחזק אצל האדם את הרצון שלו, להצליח לעמוד לפני הקהל, ולהשיג את המטרות שלו מהדיבור איתם. וככל שיש לאדם רצון יותר חזק להשיג איזה דבר, כך יש לו חרדה יותר גדולה מכך שהוא אולי לא ישיג את אותו הדבר. ... וכיוב. כי הוא מפחד מכך שאולי הוא לא יצליח להרשים אותם, ואולי הם לא יאהבו אותו, כפי מה שהוא רוצה. ולכן, שום טיפים להופעה מול קהל, לא באמת יכולים לעזור לאדם בשלמות. כי הרצון של האדם להצליח לעמוד מול הקהל, הוא זה שאחראי לעוצמת חרדת הקהל שיש לאדם. ופחד הבמה שיש לאדם, נובע רק מכך שיש לאדם רצון להופיע על הבמה ולהצליח להשיג שם איזו מטרה כלשהי. והרצון, הוא האחראי הבלעדי לחרדה של האדם. ומי שמחפש טיפים להופעה מול קהל, עליו להבין, שהטיפ הטוב ביותר שהוא יכול לקבל, זה לשחרר לחץ, מהרצון שלו להצליח בהופעה שלו מול קהל. כי ככל שהאדם רוצה יותר להצליח, כך הוא רק מעצים את חרדת הקהל שיש לו. וכפי שכבר ביארתי כבר באופן כללי יותר, הדרך ... קהל שלו, היא על ידי התבוננות פנימית של האדם אל תוכו. ועל האדם לשאול את עצמו: למה בכלל אני רוצה להופיע לפני הקהל? והאם זה באמת חשוב? ומה באמת אני רוצה? ולמה בכלל אני רוצה את זה? והאם מה שאני רוצה, האם זה באמת חשוב? ונניח שאני לא אצליח, אז מה יקרה במקרה הגרוע ביותר? והאם המקרה הגרוע ביותר, הוא ... יותר טיפים להופעה מול קהל, וככל שהאדם מתכונן יותר טוב להופעה שלו מול קהל, כך גם הוא מחזק את הרצון שלו להצליח, וממילא גם את הפחד שלו להיכשל. ובסיכומו של דבר, הדרך להתמודד עם כל התקפי החרדה באשר הם ... או ייכשל לגמרי בהופעה מול קהל. ואז, כאשר יש לאדם שחרור רגשי פנימי, אז האדם יכול להזדהות גם עם הרצון שלו כן להצליח, ולעלות לבמה, ולהצליח כפי כמה שהוא יכול להצליח.

... שבגללה יש לו חרדות ודיכאונות ושינויים קיצוניים במצבי הרוח (מאניה דיפרסיה). והגורם היחיד שבגללו יש לאדם דיכאון וחרדה, הוא הרצון העצמי של האדם. דהיינו, עצם זה שיש לאדם רצון עצמי, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, זה בעצמו יוצר אצל האדם דיכאון וחרדה בעוצמות שונות. כי דיכאון נוצר, כאשר המציאות היא לא כפי רצונו של האדם. כי כאשר המציאות היא במצב כלשהו, והרצון של האדם הוא שהמציאות לא תהיה כפי מה שהיא, אלא שהיא תהיה בצורה אחרת, זה גורם לאדם להרגיש רע, עד כדי דיכאון, ועד כדי דיכאון חמור / דיכאון קליני / דיכאון עמוק וכיוב. ואם לא היה לאדם שום רצון כלשהו לשנות את המציאות, גם לא בתת המודע שלו, הרי שהאדם לא היה בדיכאון כלל. כי לפעמים האדם לא מבין מה הוא לא אוהב במציאות שלנו. אבל בתת המודע שלו, יש המון דברים שהוא היה רוצה לשנות במציאות שלנו, אם הוא היה יכול לעשות זאת. והרצונות הידועים לאדם + הרצונות המודחקים שיש לאדם בתת המודע שלו, הם אלו שאחראיים לתחושת הדיכאון שיש לאדם, מכך שהמציאות היא לא בדיוק כרצונו. והפרעת חרדה, גם היא נובעת באופן ישיר מכך שהאדם מפחד שהמציאות לא תהיה כרצונו. כי אם אין לאדם שום רצון, שהמציאות תהיה כך או אחרת, ממילא לא שייך שהוא יהיה בחרדה כלשהי. כי הוא לא אכפת לו כלל מה יקרה במציאות, מאחר שאין לו שום רצון עצמי כלל. וזאת הסיבה שדיכאון וחרדה הולכים ביחד. כי הדיכאון הוא מכך שהמציאות היא לא כרצונו של האדם. והחרדה גם היא מכך שהאדם חרד שהמציאות לא תהיה כרצונו. והאדם נמצא בחרדה, מכך שהוא חווה דיכאון. והאדם נמצא בדיכאון, מכך שהוא חווה חרדה. וחרדה ודיכאון הולכים ביחד ותלויים ... טיפול בדיכאון, לא באמת יכולים לשחרר את האדם לגמרי, מהדיכאון ומהחרדה שלו, כל זמן שהאדם לא משחרר לגמרי את הרצון העצמי שלו בלב שלם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, ממילא הוא יהיה בדיכאון מכך שהמציאות היא לא כרצונו, והוא יהיה בחרדה מכך שהמציאות אולי תהיה נגד רצונו. והתקפי חרדה וגם מאניה דיפרסיה, נובעים משינויים בעוצמה של הרצון של האדם + שינויים במצב של המציאות. וככל שיש פער יותר גדול, בין הציפיות של האדם מהמציאות, לבין הצורה ... ובסיכומו של דבר, טיפול בדיכאון וחרדה יכול להיעשות, רק על ידי זה שהאדם ילמד איך בדיוק עובד המנגנון של הרצונות שלו, וכיצד הוא יכול לשלוט בהם / לנטרל אותם / לחזק אותם / להחליש אותם וכיוב. וטיפול בחרדה ודיכאון יכול להצליח, רק אם האדם מצליח להתמודד עם שורש הבעיה של הדיכאון והחרדה, שהוא חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. ואיך נוצרים הרצונות של האדם? ואיך אפשר לשלוט בהם / לחזק / להחליש אותם וכיוב? תשובה: המפתח הוא התבוננות עמוקה ולשאול את השאלות הנכונות. ומי שישאל את עצמו מספיק פעמים, למה אני רוצה את הרצונות שלי וכולי לעומק, על ידי זה הוא יבין את מנגנון הרצון הדיכאון והחרדה שלו על בוריו, וידע לחיות איתו בשלום. וכל הנושאים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים.

... כרונית ושל אדישות קלינית וכיוב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה טובה יותר, כאשר היא תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר יש לאדם רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ככל שיש לאדם רצון גדול יותר שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיוב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז ... אז הדבר הופך להיות מאוד משמעותי עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה נפשית ומועקה ... האדם אף פעם לא יהיה אפתי ואדיש, אלא הוא תמיד יגלה עניין בכל דבר, הרי שלעולם האדם לא יהיה מרוצה משום דבר. כי בסופו של דבר, מוכרח שהאדם יהיה גם אדיש וגם אפתי, כלפי דברים מסוימים. כגון לדוגמה אדם ... לאדם כל הזמן לשפר את המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפתי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמה, שאדם בריא, שהוא ... מקבל כמובן מאליו. והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא בריא, כי המצב הבריאותי של האדם, הוא שבע רצון ממנו, וממילא אין לו משמעות עבורו. ומי שהוא לא יהיה אפתי כלפי שום דבר, הרי שתמיד הוא יגלה עניין ...

להרגיש טוב, להרגיש רע - לרצות להרגיש רע, לרצות להרגיש טוב - לא טוב ולא רע מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות גם להרגיש רע. ומי שלא רוצה להרגיש רע, צריך גם לא לרצות להרגיש טוב. ונסביר: כי בעולם שלנו, תמיד היה הווה ויהיה, גם טוב וגם ... בו חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. ומי שקובע, עד כמה החיסרון הוא רע ועד כמה היתרון הוא טוב, זה הרצון של האדם. כי ככל שהאדם רוצה יותר את הדבר, כך טוב לו יותר. וככל שהאדם פחות רוצה את הדבר, כך רע לו יותר. ומה שנראה כחיסרון לאדם ברגע אחד, יכול להראות עבורו כיתרון ברגע אחר. והכל תלוי ברצון של האדם. ולמרות שבעולם שלנו, תמיד יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת ... שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית / העדפה אישית / רצון אישי וכיוב, הרי שאין במציאות שלנו, שום דבר טוב או דבר רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות / לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה עצמית משל עצמו, הרי שמוכרח שיהיה לאדם בחייו, גם טוב וגם רע. ואין שום אפשרות בעולם, שיהיה לאדם רצון עצמי, ושהוא לא ירגיש גם טוב וגם רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות להרגיש גם רע. זא כי מי שרוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב, הרי שהוא צריך להיות מוכן להרגיש גם רע. כי אם האדם ירצה להרגיש רק טוב, הרי שתמיד הוא ירגיש רק רע. כי אין שום מציאות שיש בה רק טוב. וממילא, ככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, הרי שממילא המציאות פחות מתאימה לו. כי יש בה תמיד גם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן ולרצות להרגיש גם רע. ונחדד: אם האדם ירצה כל כולו להרגיש גם רע, דהיינו, ירצה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא רוצה להרגיש טוב, הרי שאז, האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש שום רע. ואז ממילא ... רע, הרי שהוא ירגיש יותר רע. ולכן יש כאן חיבור של הפכים, שצריך להיות בצורה חכמה ביותר. ומי שלא רוצה להרגיש רע, דהיינו, מי שלא מוכן להרגיש רע בכלל בשום פנים ואופן אפילו לא קצת, עליו להפסיק לרצות להרגיש טוב. כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. ומי שיוותר על הרצון שלו להרגיש טוב, ממילא הוא כבר לא ירגיש רע. וכיצד יכול האדם לוותר על הרצון של עצמו להרגיש טוב? תשובה: על ידי ניתוק רגשי ועל ידי זה שהאדם לא מזדהה רגשית עם הרצון העצמי של עצמו. דהיינו, שהאדם לא מתייחס לרצון העצמי של עצמו, אלא מתעלם ממנו. על ידי הסתכלות חיצונית, שהאדם מסתכל על הרצון העצמי של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לאדם עצמו. כאילו שהרצון העצמי שלו עצמו, לא קשור אליו בכלל. ונכון, זה לא דבר קל לעשות את זה. כי האדם רגיל, כן להזדהות עם הרצון העצמי של עצמו. אבל בהחלט קיימת דרך להגיע להתנתקות רגשית מוחלטת מהרצון העצמי. ואיך? על ידי התבוננות אל תוך הרצון העצמי. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? והאם זה באמת טוב יותר או טוב פחות מכל דבר אחר? ואולי זה לא יותר טוב? ואולי זה לא יותר רע? ואולי זה לא טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את חוקי משחק החיים. שכל זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן להרגיש גם רע.

... לשבור את התאוות, רוחניות, העולם הבא מהן תאוות הגוף ולמה אנשים נלחמים בהן? אליעד מסביר שתאוות הגוף הן בעצם רצונות של האדם שקשורים לגוף. המילה תאווה פירושה רצון חזק, וגוף פירושו צמצום. כלומר, כל רצון מוגדר הוא בעצם סוג של תאוות הגוף. כשאדם מזדהה עם תאווה גופנית מסוימת, הוא בעצם מזדהה עם הרצון המוגבל שלו. אליעד טוען שכל עוד האדם קיים בצורה של רצון, הוא למעשה חווה סוג מסוים של תאוות הגוף. האם יש הבדל בין תאוות גשמיות לרוחניות? לפי אליעד, אין הבדל מהותי בין תאוות גשמיות לתאוות רוחניות. תאווה היא תאווה ללא קשר לתוכן שלה. לדוגמה, אדם שרוצה כבוד או אדם שרוצה אוכל - שניהם חווים חיסרון ורצון מסוים, ולכן שניהם מתאווים. תאווה רוחנית, כמו רצון ללמוד תורה, אינה שונה במהותה מתאווה גשמית כמו רצון לממון או אוכל. שתיהן יוצרות חיסרון וסבל. מדוע השיטות הרוחניות טוענות שתאוות הגוף רעות? אליעד מסביר שהסיבה שהשיטות הרוחניות ... אליעד מדגיש שזו רק אשליה, כי בפועל גם תאווה רוחנית יוצרת את אותו מנגנון של חיסרון וסבל. למשל, אדם שרוצה להתענג על אלוהים או להגיע להארה, עדיין חווה חיסרון ורצון. מה קורה כשאנשים חוזרים בתשובה או בשאלה? אליעד מתייחס גם לחזרה בתשובה וחזרה בשאלה. הוא מביא את הדוגמה של ... מהתאוות מתבצע דרך התבוננות שכלית מעמיקה. האדם צריך להתבונן ולחקור את השורש של התאווה שלו ולהבין מדוע הוא בכלל רוצה את הדבר הזה. על ידי ההבנה השכלית שהכל אחד, ושהתאווה היא בסך הכל אשליה, האדם משתחרר בהדרגה מכל תאווה ...

איך לגלות מה אתה רוצה? מהו אושר? מה יוצר אושר? איך להיות מאושר? המפתח של האושר, מודעות עצמית, רוחניות, מדיטציה, רוצה להיות מאושר, ליהנות בחיים, שמחה איך לגלות מה אתה רוצה ומה יוצר אושר? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דן בשאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות שמעסיקות אנשים רבים: איך לגלות מה אנחנו באמת רוצים, מהו אושר, ומה גורם לאדם להיות מאושר. הוא מתמקד במודעות עצמית, רצונות פנימיים, ובחיפוש אחר האושר האמיתי, תוך חקירה של רעיונות רוחניים ומדיטטיביים. מהו הרצון האמיתי שלנו? אליעד פתח את השיחה בשאלה בסיסית ועמוקה: איך אנחנו יכולים לדעת מה אנחנו באמת רוצים? הוא מסביר כי לעיתים אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים במדויק, או שמא הרצון שלנו משתנה עם הזמן. הוא עוסק בתהליך שבו אדם עלול לרצות דברים שונים, ולפעמים קשה לו לדעת את מקור הרצון. דוגמה לכך היא אדם שאינו יודע מה הוא רוצה, או כזה שמחפש משהו מבלי להבין את המהות של הרצון. הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לדעת מה הוא מחפש, אך לא מצליח להגדיר את הרצון. הוא מדגיש שזו בעיה נפוצה שבה הרבה אנשים מוצאים את עצמם, ושיש לחשוב על הרצון ולתת לו משמעות. לדוגמה, אדם עשוי לרצות לחוות תחושת אושר, אך לא תמיד יודע מה בדיוק יגרום לו לאושר. האם הרצון תלוי בסיבה? אליעד ממשיך את השיחה בשאלה מעניינת: האם הרצון תלוי בסיבה? הוא טוען כי לפעמים אנחנו רוצים משהו מבלי שיש סיבה ממשית, או שאנחנו מבססים את רצוננו על תחושות אישיות או חוויות עבר. הוא מציין את הדעות הרוחניות שמדברות על כך שהרצון הוא דבר שנובע מהתודעה והנפש, ולא תמיד נובע ממקור סיבתי ברור. לדוגמה, כאשר אדם רוצה לרכוש דבר מסוים, הוא לא תמיד יכול להסביר מדוע הוא רוצה את הדבר הזה, והסיבה נשארת מעומעמת או לא ברורה. אליעד מדבר על כך שהרצון עצמו עשוי להיווצר מבלי סיבה מובהקת, מה שעלול להוביל לאי - בהירות בכל הנוגע לאושר ולמה אנחנו באמת רוצים. מהי הדרך אל האושר? אליעד עובר לשאלה הפילוסופית המרכזית ביותר בהרצאה: איך להיות מאושר? הוא מציין שכאשר אדם מבקש ... דברים חיצוניים, אלא גם להבנה עמוקה של מהו האושר ומה גורם לנו להרגיש טוב. הוא טוען שברגע שנבין את הרצון האמיתי שלנו, את הסיבות שמניעות אותנו, נוכל לדעת אם מה שאנחנו רוצים באמת יוביל אותנו לאושר, או שמא זה רק רצון חיצוני שאין לו קשר לאושר הפנימי. האם הרצון הוא חלק מהחיים או משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו? שאלה נוספת שמעסיקה את אליעד היא עד כמה אנחנו יכולים לשלוט ברצונות שלנו. הוא שואל אם כל רצון שלנו הוא אוטומטי, או שאנחנו יכולים לשלוט בהם, להבין אותם, ולווסת אותם כך שיתאימו לרצונות אמיתיים שיביאו אותנו לאושר. הוא מציע שהרצון עצמו עשוי להיות חלק מהחיים שלנו, אך הבנת הרצון והיכולת לבחור בו תשפיע על איך שנחווה את העולם סביבנו. מה הקשר בין רוחניות ומדיטציה? בשלב מאוחר יותר בהרצאה, אליעד עוסק גם בקשר שבין רוחניות ומדיטציה לבין חוויית הרצון והאושר. הוא טוען כי במדיטציה, אדם עובר תהליך של שקט פנימי שמאפשר לו להבין את עצמו, את רצונותיו, ולבחור ... נוספת: האם יש הבדל בין טוב לרע? הוא מציין את הפרדוקס הרוחני שלפיו כאשר אדם משיג את מה שהוא רוצה, הוא עלול למצוא את עצמו לא מרוצה, והפוך - כאשר הוא לא משיג את רצונו, הוא עלול למצוא את עצמו עם תחושת אכזבה. כך הוא מתאר את החיפוש אחר האושר כמעגל של רצון בלתי נגמר. הוא מדגיש את ההבנה הרוחנית שבה אין בהכרח הבדל בין טוב לרע. זהו פרדוקס שבו אנשים חושבים שהשגת הרצון תניב להם אושר, אך למעשה לעיתים דווקא חוסר השגת הרצון הוא מה שמביא להם את השקט הפנימי. סיכום ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות מהותיות של רצון, אושר, והבנת החיים. הוא מתאר את האושר כמצב פנימי שנובע לא רק מהשגת מטרות חיצוניות, אלא גם מהבנה עמוקה של הרצון הפנימי והשליטה בו. הרצון, לפי אליעד, אינו בהכרח תלוי בסיבה חיצונית, והוא חלק מהחוויה הפנימית של האדם. באמצעות מודעות עצמית, חקירה פנימית, ורוחניות, אדם יכול להבין את רצונותיו ולהשיג את האושר האמיתי. איך לגלות מה אתה רוצה? מהו אושר? איך להיות מאושר? מודעות עצמית רוחניות ומדיטציה מה גורם לאושר? רצון פנימי