לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד מדבר על הדרך בה הרצון שלנו מתעורר. כאשר אנו רוצים משהו, יש לנו גם את הרצון שלא לרצות אותו. תהליך זה נראה כמאבק פנימי שבו אנו שואלים את עצמנו מדוע אנחנו לא רוצים משהו או מדוע לא אנחנו רוצים אותו יותר. התהליך הזה חשוב לשינוי הרצון, משום שכאשר אנחנו מצליחים להבין את הסיבות שגורמות לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט יותר טוב על הרצון שלנו. האם כל רצון קשור לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם את הרצון שלא לעשות זאת. כל אחד מהמאבק הפנימי בין הרצון להתחיל לבין הרצון לא להתחיל נוצר על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות שאנחנו לא תמיד מבינים במלואן. האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של ... הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן ... דבר שקורה בעולם הוא תוצאה של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

יחסי הורים וילדים, לקבל ולתת, לדאוג לאחרים, דאגה לאחרים, דאגה לילדים, לדאוג לילדים, רצון לתת, רצון לקבל, ארגון זקא, אלטרואיזם, זולתנות, אינטרסנטיות, פילנתרופיה, אגואיסטיות, אנוכיות, אגואיזם מהם הקשרים בין רצון לתת לרצון לקבל? במהלך ההרצאה, דיבר אליעד על האופי המורכב של יחסי הורים וילדים, והקשרים בין הרצון לתת לרצון לקבל. הוא עוסק בשאלה מדוע אנשים לעיתים מוצאים את זה קל יותר לעזור לאחרים מאשר לדאוג לצרכים האישיים שלהם. ... אחרים יכולות להרגיש יותר אותנטיות ואמיתיות, מה שמעורר את השאלה האם אנחנו באמת אוהבים לתת או שהמעשה מתבצע מתוך רצון להרגיש טוב עם עצמנו. בנוסף, הוא מדבר על כך שבזוגיות, לעיתים המעשה של נתינה עשוי להיראות כמשהו המגביר את ... עשויים לפעול מתוך מניע של קבלה או רווח אישי, גם אם הדבר לא נראה כך. זהו מאבק פנימי בין רצון אמיתי לעזור לבין הרצון לקבל תמורה כלשהי. הוא מציין את הדוגמה של עזרה בסיטואציות בהן יש תחושת חובת נתינה, כמו בעזרה לנזקקים או ... מצפים לשום דבר בתמורה? המרצה מתאר את הדילמה שבה אנחנו לפעמים פועלים מתוך מניעים של תועלת אישית, ולא מתוך רצון טהור לעזור. האם באמת ניתן להגיע לתרומה אמיתית אם יש תמיד עניין של תמורה או רווח אישי שעומד מאחורי ...

איך עובד הרצון? איך אנשים חושבים? אושר פנימי, אושר חיצוני, סוגים של אושר, לשנות את המציאות, לשנות את עצמך, רצון פנימי, רצון חיצוני, מהות וצורה מדוע אנשים מעדיפים לפעמים חיקויים על המקור? אנשים לפעמים מעדיפים מוצרים או חוויות שהן למעשה חיקוי ... אדם יש את נקודת המבט שלו, שמגדירה מהו מקורי ומהו חיקוי. אדם שבוחר בחיקוי אינו עושה זאת כי הוא רוצה דבר פחות טוב, אלא משום שעבורו החיקוי הוא המקור - זהו הדבר שהוא באמת רצה מלכתחילה, ואולי המקורי עבורו הוא פחות משמעותי או אינו נתפס כבעל יתרונות ספציפיים. החיקוי הופך למקורי באופן יחסי, בהתאם לרצונותיו והעדפותיו של האדם. מה ההבדל בין מהות וצורה ברצון האנושי? אליעד מסביר בהרחבה את המושגים מהות וצורה בנוגע לרצון האדם. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה להרגיש מאושר: אדם יכול לחפש את האושר בשינוי המציאות (צורה חיצונית) או בשינוי הרצון הפנימי שלו (מהות פנימית). אם האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצונו, הוא עוסק בצורה. אם הוא משנה את רצונו כך שיתאים למציאות, הוא עוסק במהות. לדוגמה, אם המציאות לא מספקת לאדם את מה שהוא רוצה, והוא מנסה לשנות את הסביבה החיצונית כדי להשיג את מבוקשו - הוא פועל במישור הצורה. אם לעומת זאת הוא בוחר לשנות את הגישה או הרצון שלו, כך שהוא ירצה את מה שיש לו, הוא מתמקד במהות. אולם, אליעד מוסיף כי שני הרצונות האלה קשורים זה בזה ואינם עומדים בנפרד לחלוטין. לפעמים האדם חושב שהוא רוצה את הצורה החיצונית, אך כשהוא מקבל אותה, הוא מבין שבעצם מה שרצה באמת הייתה המהות הפנימית, ולהפך. מה המשמעות של מקורי וחיקוי ביחס לרצון האדם? אליעד כהן מחדד כי ההבחנה בין מקורי לחיקוי תלויה תמיד בהקשר ובנקודת מבט יחסית. מוצר או חוויה נחשבים לחיקוי רק ביחס להגדרה או רצון מסוים. לדוגמה, אדם שמחפש שעון יוקרתי שיראה כמו שעון יקר אך במחיר נמוך, יעדיף חיקוי של השעון, וביחס אליו ... באופן מדויק. לעומת זאת, אם אדם מחפש שעון שיחזיק מעמד לאורך שנים, השעון המקורי הופך להיות המועדף. ההבחנה תלויה ברצון ובהגדרה האישית של האדם. למה אנשים נמשכים לצורה ולא למהות? למרות שלכאורה אינטואיטיבית נראה כי האדם היה אמור לחפש ... לדוגמה, אדם שמאמין לפרסומת שמבטיחה מוצר נהדר בלי לבדוק לעומק האם המוצר אכן איכותי, עושה זאת בגלל נוחות וחוסר רצון להתאמץ. לפי אליעד, הצורה היא זולה יותר לאמונה - לא צריך לחשוב הרבה, לא צריך להעמיק, ולכן אנשים מאמינים לשקרים וצורות חיצוניות של המציאות בלי לחשוב לעומק על המהות או האמת שמאחוריהן. בסופו של דבר, כל הרצונות והתהליכים הללו הם יחסיים, ולא ניתן לדבר על מהות מוחלטת שנמצאת מעבר לצורה. למה אנשים מעדיפים חיקויים? מה ההבדל בין מהות לצורה? האם השקר יכול לנצח את האמת? למה אנשים מאמינים בקלות? רצון פנימי או רצון חיצוני? מה מושך אנשים לצורה ולא למהות? איך עובד הרצון האנושי?

חוקי המוטיבציה, מוטיבציה מוחלטת, מוטיבציה יחסית, יחסי ומוחלט, חשיבה יחסית, חשיבה מוחלטת, יצירת מוטיבציה, איך להחליש רצון? איך לחזק רצון? איך להאמין לרצון? איך לפרק מחשבה? מה ההבדל בין מוטיבציה יחסית למוטיבציה מוחלטת? כדי להבין מהי מוטיבציה, אליעד כהן מסביר שיש שני ... הדברים הם פחות ממאה אחוז, הם לא מוחלטים, ותמיד אפשר לראות אותם מכמה זוויות שונות. לדוגמה, כשאדם חושב שהוא רוצה משהו באופן מוחלט, אם הוא יבחן את הרצון שלו עד הסוף וישאל האם אני בטוח באופן מוחלט שאני רוצה את זה?, הוא יראה שבסופו של דבר הרצון מתפרק, מאבד משמעות או משתנה. אם אדם בטוח באופן מוחלט שהוא רוצה משהו, או בטוח באופן מוחלט שהוא לא רוצה משהו, המחשבה הזו הופכת ללא רלוונטית. ככל שמצמידים למשהו את המושג באופן מוחלט, כך הוא מתפרק ומאבד את משמעותו. מדוע חשיבה מוחלטת מפרקת את המחשבה והרצון? אליעד מסביר בעזרת דוגמה: אם מישהו אומר אני רוצה לראות טלוויזיה, והוא ישאל את עצמו האם הוא בטוח באופן מוחלט ברצון הזה, התשובה תמיד תוביל לספק. כי הרצון או המחשבה אינם יכולים להיות נכונים במאה אחוז בכל מצב ובכל זמן. מכאן נובע שכאשר מצמידים למחשבה או לרצון את המילה מוחלט, הדבר מאבד את משמעותו ומתבטל. אם נרחיב זאת לדוגמה של אהבה, כשאדם אוהב מישהו אחד באופן ... או כל רגש אחר הופכים למוחלטים, הם מאבדים את המשמעות הייחודית שלהם. כיצד החשיבה היחסית מחזקת את המחשבות ואת הרצון? מנגד, אם אדם משתמש בחשיבה יחסית, הוא תמיד ימצא זווית כלשהי שתיתן לרצון או למחשבה שלו תוקף ויציבות. למשל, גם המחשבה השגויה ביותר בעולם יכולה להיראות נכונה מזווית ראייה כלשהי באופן יחסי. כשאנשים נאחזים בחשיבה יחסית, הם יכולים לחזק את המחשבות שלהם, את הרצונות שלהם ואת האמונה שלהם בדברים. כיצד ניתן להשתמש בחשיבה מוחלטת ובחשיבה יחסית כדי לשלוט במוטיבציה וברצונות? אליעד מתאר כיצד ניתן ליישם את שני סוגי החשיבה באופן מעשי: כשרוצים להחליש רצון, פחד, מחשבה או פעולה כלשהי - אפשר להצמיד אליהם את החשיבה המוחלטת. ברגע שמכניסים מוחלט, הרצון מתערער, כי תמיד אפשר למצוא סיבה למה הרצון לא יכול להיות מוחלט. כשרוצים לחזק רצון או ליצור מוטיבציה - משתמשים בחשיבה יחסית. אפשר להגיד אני רוצה את זה באופן יחסי, ואז תמיד אפשר למצוא סיבה כלשהי שתעודד את הרצון ואת המוטיבציה. למשל, אם אדם רוצה ללכת לחדר כושר אבל לא מוצא מוטיבציה כי הוא חושב שהוא רוצה לעשות ספורט רק אם זה נותן תועלת מוחלטת, הוא לא יתחיל לעשות ספורט. אם הוא יחשוב על כך באופן ... לפעולות שאנו חוששים מהן, כמו להתחיל עם מישהו או לגשת לראיון עבודה? כאן מסביר אליעד דוגמה מעשית נוספת: אדם שרוצה להתחיל עם מישהי אבל מפחד מדחייה, אם הוא יצפה שהיא תרצה אותו באופן מוחלט, הוא לעולם לא יתחיל איתה, ... מובטח במאה אחוז. אם הוא יחשוב באופן יחסי, שזה בסדר גם אם הוא יקבל תשובה שלילית, כי הוא לא רוצה את זה במאה אחוז, אז הפחד והלחץ פוחתים. כלומר, המחשבה היחסית יכולה לעזור להתמודד עם הפחד מכישלון. אפשר גם להשתמש בשילוב - לחזק רצון ביחסי ולהחליש פחד במוחלט: אני רוצה את זה באופן יחסי, וזה לא כזה נורא אם לא אשיג את זה במאה אחוז. כיצד החשיבה המוחלטת והיחסית קשורות לאמונה במחשבות? אליעד מוסיף שכאשר רוצים להאמין במחשבה כלשהי, יש להימנע מלהצמיד לה חשיבה מוחלטת. אם אדם חושב היום יפה, כדאי לצאת לטייל וינסה לבדוק את זה באופן מוחלט, הוא יראה שתמיד יש אפשרות לערער על נכונות המחשבה. החשיבה היחסית מאפשרת להאמין למחשבות, לרגשות ולרצונות בלי לבדוק אותם עד הסוף. בעיה נפוצה שאליעד מדגיש היא שאנשים לוקחים את החשיבה המוחלטת ומשתמשים בה חלקית - הם מפרקים חלק מהרצונות והאמונות שלהם, אבל לא עד הסוף. התוצאה היא חיים של חצי - ספק וחצי - אמונה. אליעד מציין שאם ... להישאר באמצע הדרך. לסיכום, אליעד כהן מציג את החשיבה המוחלטת והחשיבה היחסית כשני כלי עבודה חזקים מאוד לשליטה במוטיבציה, ברצונות ובמחשבות. שני סוגי החשיבה אינם סותרים זה את זה - אלא משלימים. החוכמה היא לדעת להשתמש בכל אחד מהם בזמן הנכון, לפי המטרה והצורך. כך ניתן ליצור איזון, להניע לפעולה, להתמודד עם פחדים, לחזק את הרצונות והאמונות או להחליש אותם לפי בחירה. איך להחליש רצון? כיצד ליצור מוטיבציה? מהי חשיבה יחסית? איך לפרק מחשבות שליליות? מהי חשיבה מוחלטת?

לרצות את כל מה שקורה, איך עובד הרצון? איך לרצות את הכל? מה זה רצון? האם אפשרי לרצות את הכל? איך להעלים את הרצון? על מה מבוסס הרצון? פחד להיעלם, לרצות את מה שיש, להיות מרוצה בשלמות, אושר בשלמות, תחושת שלמות איך עובד הרצון ומה המשמעות של לרצות את כל מה שקורה? הרצון הוא נושא מרכזי בהבנת המציאות ובדרך לחוות שלמות ואושר מוחלט. אליעד כהן מסביר את המנגנון שעומד מאחורי המושג רצון, מה קורה כאשר אדם רוצה את כל מה שקורה במציאות, ומה ההשלכות של רצון מוחלט או של העדר רצון מוחלט. כדי להבין מהו רצון, יש להבין שהרצון הוא תמיד ביטוי של תחושת חוסר, של חוויה שמשהו חסר לך. אם האדם היה מרגיש שלמות מוחלטת, אז לא הייתה לו שום סיבה לרצות דבר כלשהו. הרצון תמיד מבוסס על תחושה של אני רוצה שיהיה אחרת ממה שיש כרגע. לדוגמה, כשמישהו אומר אני רוצה מים, זה מבטא את העובדה שחסר לו מים או שהוא חש צמא. ללא תחושת הצמא הזאת, לא הייתה משמעות ... לרצות באופן מוחלט את הכל, כיוון שלרצות משהו משמעו לא לרצות את ההפך שלו. לדוגמה, אם אדם אומר אני רוצה שיהיה פה שולחן, אז באותה נשימה הוא גם לא רוצה את האפשרות שלא יהיה פה שולחן. לכן, עצם המחשבה של אני רוצה הכול מאבדת את משמעותה, כי הרצון במוחלטות שלו מאבד משמעות. בדיוק כמו שמושג שולחן מוחלט הוא חסר משמעות, כך ... את הכל באופן מוחלט, מיד תאבד המשמעות של הרצון עצמו. עצם המשמעות של רצון נובעת מניגודיות, כלומר, מכך שאתה רוצה דבר אחד ולא רוצה את הדבר האחר. ברגע שאתה רוצה גם דבר וגם את ההפך שלו, אין משמעות לאמירה אני רוצה. לדוגמה, אם אתה אומר אני רוצה שיהיה פה שולחן, ובאותו רגע אתה גם רוצה את האפשרות ההפוכה, שלא יהיה פה שולחן, אז איבדת כל משמעות למשפט שלך. כשאתה מנסה לאחוז בכל האפשרויות, אתה ... רצון מוחלט גורמת לתחושת היעלמות? אליעד כהן מציין כי כאשר האדם מנסה באמת ובאופן כנה לחוות מצב שבו הוא רוצה את כל מה שקורה, הוא מגיע לתחושה שהוא בעצמו נעלם. מדוע? כיוון שהקיום של האדם והתחושה של אני מתבססת על הרצונות שלו, על ההתנגדות למציאות, על המחשבה שיש הבדל בין מה שהוא רוצה לבין מה שקורה בפועל. אם הרצון נעלם באופן מוחלט והאדם באמת רוצה הכל, אז אין לו סיבה לפעול, לחשוב, או לקום בכלל מהמיטה. האדם חווה שהוא מאבד את עצמו, הוא נעלם, כי בלי רצון ובלי התנגדות, אין משמעות לזהות העצמית שלו. למשל, כאשר אדם אומר אני רוצה שיכאב לי במצב בו מכים אותו, יש הבדל גדול בין מצב שבו האדם באמת רוצה את הכאב לבין מצב שהוא לא מתנגד לכאב. אם הוא באמת רוצה את הכאב, הוא מאבד את משמעות המושג לא רוצה כאב, ולכן גם לא קיימת בו התנגדות או סבל. מצד שני, כאשר אדם אומר שהוא לא, לא רוצה את הכאב, כלומר, שהוא רק אינו מתנגד, זו לא באמת תחושה של רצון. תחושת אני רוצה חייבת להיות ביחס למשהו אחר שאני לא רוצה. מהו הפחד להיעלם בעקבות רצון מוחלט? אליעד כהן מתייחס לתחושה של פחד להיעלם, ומסביר שהיא קשורה לכך שכאשר האדם ... שהוא מאבד את עצמו ואת קיומו. תחושת האני בנויה על הרצונות, על הפחדים ועל ההתנגדויות של האדם. ככל שאדם רוצה יותר ויותר את מה שיש, כך הוא מאבד את הרצון לשנות, וכך הוא פחות מזדהה עם האני שלו ופחות מרגיש תחושת קיום נפרדת. כאשר האדם מגיע למצב בו הוא באמת רוצה את כל האפשרויות ואת כל ההפכים של המציאות, הוא מאבד את עצמו לחלוטין. לכן הוא חווה פחד להיעלם, פחד ... של עצמו כישות נפרדת, מה שיוצר התנגדות פנימית מיידית כלפי הרצון המוחלט הזה. האם ניתן להגיע למצב של להיות מרוצה בשלמות ואושר מוחלט? אליעד כהן מסביר שתחושת האושר המוחלט והשלמות המוחלטת יכולה להופיע רק כאשר האדם מסוגל לרצות את ... הוא יכול לחוות אושר ושלמות אמיתית, ומצד שני, ברגע שהוא מפסיק להתנגד, הוא בעצם מאבד את התחושה של אני שרוצה או לא רוצה דברים. לסיכום: מה המשמעות של להיות מרוצה בשלמות? להיות מרוצה בשלמות פירושו לחוות מצב של העדר מוחלט של התנגדות למציאות, מצב שבו האדם מרגיש שכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה. אך מצב זה גם מוחק את הרצון עצמו, ומביא את האדם להיעלמות מלאה. כך, ההגעה לשלמות ולאושר מוחלט ...

... על החשק? דיכאון ואכילה רגשית, דיכאון והתמכרות לסקס, דיכאון וחוסר חשק מיני, דיכאון וחוסר חשק לאכול, דיכאון ואכילת יתר, רצון לכסף, ירידה בחשק המיני, למה אין לי חשק לאכול? עוצמת הרצון איך דיכאון משפיע על החשק לאכול ועל החשק המיני? אליעד כהן מתאר בהרצאתו כיצד דיכאון משפיע על החשק, עם דגש על התיאבון ועל החשק המיני. הוא מסביר כי דיכאון הוא מצב שבו האדם מרגיש חוסר במשהו שהוא מאוד רוצה ואין לו אותו, מה שמוביל אותו לתחושת תסכול ומצוקה גדולה. ההשפעה של דיכאון על התיאבון יכולה להיות דו - ... ואכילה בפועל. כך האכילה הופכת למנגנון התמודדות שמספק הקלה זמנית. אליעד מוסיף דוגמה נוספת, שאדם בדיכאון מתחיל לאכול מתוך רצון לברוח מהדיכאון, אך כשהוא משמין כתוצאה מהאכילה המרובה, הדבר מוסיף עוד יותר דיכאון, מה שמוביל אותו לאכול עוד יותר. ... הולך וגדל. מדוע חלק מהאנשים בדיכאון מאבדים את החשק לאכול? מנגד, קיימים גם אנשים שבמצב של דיכאון לא חשים רצון לאכול כלל. הסיבה לכך היא שהדיכאון מתאפיין בכך שכוח הרצון של האדם מתרכז בדבר אחד מאוד ספציפי שחסר לו. לדוגמה, אדם שאיבד מערכת יחסים ונמצא בדיכאון כתוצאה מכך, כל כוח הרצון שלו מופנה אל הרצון לחזור לקשר הזוגי שאבד. במקרה כזה, הוא לא מרגיש שום צורך באוכל או בכל דבר אחר, למעט פעולות חיוניות שיאפשרו לו להישאר בחיים. אליעד מדגים זאת עם הדוגמה של אדם שמאבד קשר זוגי ורוצה אותו חזרה כל כך חזק, עד שכמעט כל רצון אחר נדחק הצידה. איך דיכאון משפיע על החשק המיני? גם לגבי החשק המיני, ההשפעה של דיכאון עשויה להיות דו ... או לקיים יחסי מין. בדומה לאדם שכבר שבע, הוא לא יחפש לאכול עוד. אך לפעמים, דווקא כשהאדם שמח, הוא רוצה להוסיף עוד לשמחה שלו ולכן הוא יפנה לאכילה או לקיום יחסי מין מתוך רצון להעצים את התחושות החיוביות. לדוגמה, אדם יכול להיות שמח עם בן או בת הזוג שלו, ואז בתחילת הקשר ירגיש רצון חזק לקיום יחסי מין, אך בהמשך כשהוא מרגיש כבר מאוד מסופק רגשית מהקשר, ייתכן שהחשק לקיים יחסי מין ירד. האם העושר מגביר או מפחית את הרצון לכסף? אליעד מרחיב את ההסבר גם לנושא הכסף, שבו הוא מציג את השאלה מתי הרצון לכסף גדול יותר: כשיש לאדם הרבה כסף או כשהוא עני? גם כאן התשובה אינה חד משמעית. ישנם אנשים שכאשר יש להם הרבה כסף, הם רוצים עוד יותר, כי הכסף פותח להם אפשרויות חדשות ומגרה אותם לרצות להשיג עוד יותר. מצד שני, ישנם אנשים שכאשר ... שונים. הכל תלוי בפרספקטיבה ובמצב הפנימי של האדם באותו הרגע. השפעות אלו אינן חד משמעיות, ותמיד ישנם מצבים שבהם הרצון יגדל או יקטן בעקבות מצב רגשי כזה או אחר, בהתאם לתפיסתו האישית של האדם באותו הרגע. דיכאון וחשק מיני ... לסקס ודיכאון איך שמחה משפיעה על התיאבון? ירידה בחשק המיני בדיכאון למה אין לי חשק לאכול? הקשר בין עושר לרצון לכסף איך דיכאון משפיע על החשק? איך שמחה משפיעה על החשק? דיכאון ואכילה רגשית: איך דיכאון משפיע על התיאבון ... תלוי בפרספקטיבה האישית של כל אחד ובמצב הרגשי בו הוא נמצא. עבור בן אדם בדיכאון, תחושת הדיכאון נובעת מהחוסר הרצון והצורך במשהו שהוא לא מצליח להשיג. דיכאון נובע ממקום של רצון עז למשהו שאין לנו, ותסכול מכך שאין לנו אותו. באופן כללי, על מנת לאכול, צריך קודם כל רצון לאכול. באופן רגיל, אוכל מקושר לרצון להרגיש טוב יותר, להרגיש שבע ומסופק. כשמישהו בדיכאון, המחשבה על אוכל עשויה להיות דרך להימלט מהרגשות הקשים. כאשר אדם ... אנשים, שמפני שהם מרגישים רע, פונים לאוכל כדי למלא את החלל הרגשי שנפער בהם. ככל שהדיכאון מתגבר, כך גם רצון האכילה יכול להתגבר. עבורם, האוכל מספק רגע של הקלה רגשית. עם זאת, יש גם תופעה הפוכה. כאשר אדם בדיכאון, ... במחשבות חזקות על משהו שהוא חסר לו (כגון אדם שהפסיד מערכת יחסים), הוא עשוי להרגיש חוסר תיאבון. במקרה זה, כוח הרצון המרכזי ממוקד במשהו שאין לו (למשל, לחזור למערכת יחסים שהתפוצצה), והדבר יכול להוריד את הרצון לאכול. אם אדם בדיכאון בגלל שמישהו עזב אותו, כוח הרצון שלו ממוקד בכך שהוא רוצה את אותו אדם, ולא בעניין של אוכל. אכילה הופכת לפחות חשובה, וההרגשה היא שהוא יאכל רק כדי להישאר בחיים. ... היא השפעת הכסף על הרצון הכללי. מתי יש לנו יותר רצון לכסף? האם כאשר יש לנו הרבה כסף אנחנו רוצים יותר, או שמא דווקא כאשר אין לנו כסף, אנחנו רוצים יותר להשיג אותו? כאן גם אליעד מציין שבמקרים מסוימים, אם יש לך הרבה כסף, אתה עשוי לרצות יותר כסף ... עכשיו מה קורה לבן אדם במוח אז קודם כל מה זה דיכאון דיכאון זה אומר שיש משהו שאתה מאוד רוצה אותו ואין לך אותו ואתה מאוד רוצה אותו ומאוד אין לך אותו בסדר זה נקרא דיכאון. עכשיו בשביל לאכול אתה צריך רצון לאכול עכשיו למה אתה ... נגיד שאתה בדיכאון כי נפרדת ממישהי מישהי עזבה אותך ואז אתה בדיכאון עכשיו אם אתה כל כולך הרצון שלך רוצה אותה אז אוטומטית הרצון שאתה רוצה אותה הוא בא על חשבון משהו אחר. אתה בא ואומר יש לך x כוח רצון או עוצמת רצון עכשיו אתה יכול לרצות רק את מה שאין לך מה שיש לך אתה לא יכול לרצות אותו כי כבר יש לך אותו אתה לא יכול לקום בבוקר ולהגיד אני רוצה שיהיו לי חמש אצבעות ולהתעסק בזה כי כבר יש לך חמש אצבעות ברגע שאומרים לך אנחנו הולכים להוריד לך את האצבעות אוטומטית כוח הרצון שלך הולך לתוך אני לא רוצה שיורידו לי את האצבעות ואז זה מתקזז מרצונות אחרים. זאת אומרת שברגע שהבחורה נפרדה ממך ואתה רוצה שתחזרו אז אוטומטית כוח הרצון שלך הוא בורח מכל המקומות לתוך הרצון שהיא תחזור ואז אוטומטית הרצון לאכול נחלש אלא מה שהרצון שלך לחיות ... ירצה לעשות יותר סקס או פחות אז יש כאלה שירצו לעשות הרבה יותר סקס כי הם בדיכאון אז הם רוצים לקזז את זה עם איזה משהו אז הם חושבים שאם הם יעשו סקס יהיה להם מאוד טוב אז הם ... שיש לך פחות זה גם משתנה יכול להיות שיש לך הרבה כסף ואז זה פתח לך את התיאבון שאתה רוצה עוד ועוד כסף יכול להיות שיש לך הרבה כסף ואז אתה אומר עזוב לא רוצה יותר כסף יכול להיות שאין לך כסף ואז אתה אומר אני חייב להשיג כסף, יכול להיות שאין לך כסף ...

רצון מודחק שהוצף, איך עובד המנגנון הרגשי? הצפת רצון מודחק, איזה מצב יותר טוב? מי מרגיש יותר טוב? האחד באפריל, ה1 באפריל, יצא שכרו בהפסדו, יצא הפסדו בשכרו, ניתוח סיטואציה, פחד מודחק שהוצף, פחדים מודחקים בתת מודע מה קורה כאשר רצון מודחק עולה? איך זה משפיע על הרגשות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק במנגנונים הרגשיים שמובילים לצמצום וחשיפה של רצונות מודחקים. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם נתקל באירועים שמערערים את התפיסה הקודמת שלו וגורמים לו להרגיש טוב יותר דווקא ... אליעד מדבר על איך שמידע כזה - אפילו אם הוא לא נכון - משנה את המחשבה והתחושה. האם הצפת רצון מודחק היא הדרך להרגיש טוב יותר? המרצה מציין שלפעמים הצפת רצון מודחק עשויה לגרום לתחושת שחרור. אדם שמתמודד עם פחדים או רצונות שהודחקו במשך זמן רב, יכול להרגיש הקלה כאשר הם יוצאים אל פני השטח. הוא מדבר על הצורך בהבנת הרצון כדי לדעת אם הצפתו אכן תוביל לשיפור הרגשי או שהיא תיצור כאב נוסף. כיצד הצפת פחדים יכולה לשנות את ... שנראה כי המציאות לא משתנה באופן מהותי, אלא היא פשוט מתפשטת על פני תודעה יותר רחבה, כאשר הצפת הפחדים והרצונות המודחקים יכולה לשפר את ההערכה וההבנה של האדם את מה שיש לו. אפשר לראות את המצב כמצב טוב יותר, ... להעריך את הבריאות או את החיים יותר כשהוא מוצף במודעות למצבים אפשריים שהוא לא הכיר בעבר. האם הצפה של רצונות או פחדים מובילה לשיפור מוחלט? בהחלט לא. אליעד מדגיש שמצב זה הוא לא פתרון קסם אלא תהליך שמוביל להערכה מחודשת של החיים. הצפת פחדים ורצונות משמעה תהליך אינטנסיבי שיכול לפתח מציאות רגשית חדשה אך לא בהכרח לתקן את כל מה שהיה קודם. לכן, הצפת רצונות יכולה לעזור לאדם להרגיש טוב יותר, אך חשוב לדעת שהיא לא משמעה של שינוי מוחלט במציאות. האם כדאי להיחשף לרצונות מודחקים? לסיום, אליעד מציע שיש לשקול את הצעד של הצפת הרצונות המודחקים. החשיפה לרצונות המודחקים עשויה להיות חיובית במקרים מסוימים, אך חשוב לדעת להכיר את הגבולות של ההתמודדות עם הצפה כזו. לפעמים, עדיף להניח לרצונות אלו ולתת להם להירגע במקום לנסות להתמודד עמם בצורה חפוזה. מהי הצפת רצון מודחק? איך פחדים מודחקים משפיעים על התחושות שלנו? האם כדאי להיחשף לרצונות מודחקים? איך פחדים יכולים לשפר את מצבנו הרגשי? האם הצפת פחדים מובילה לתוצאה חיובית?

... מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה ... שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי להדגים את השיטה, אליעד מציין דוגמה של אדם שרוצה שיאהבו אותו, אך לא מרגיש טוב עם הרצון הזה ורוצה להחליש אותו. אם נשאל למה אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם באמת צריך להיות רצון כזה או מחשבה כזו? לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין לי ... את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: ... ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, תהליך החלשת הרצון או המחשבה נעשה באופן טבעי. מה ניתן ללמוד משיטה זו? אליעד מציין שהשיטה יכולה לשמש במגוון תחומים של החיים - התמודדות עם פחדים, חרדות, מחשבות טורדניות, ובעיות אישיות נוספות. מדובר בשיטה שיכולה לעזור לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, ... רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר הזמן. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה, וכך ניתן לשאול שאלות החושפות את מקור המחשבה או הרצון ואת מידת החיוב שלהם. דוגמה שכיחה היא מצב שבו אדם רוצה שיאהבו אותו. אדם כזה עלול לסבול מכך שהרצון הזה מנהל אותו, והוא מעוניין להחליש את הרצון. השאלה הנשאלת היא: מדוע הוא בכלל רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן חוסר הערכה עצמית מקדים בציר הזמן את הרצון שיאהבו, והאם הוא מחייב את הרצון הזה. אם מתברר שאפשר לא להעריך את עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה לתוצאה היא ... שיש סיבה, אבל מסתבר שהסיבה קרתה אחרי התוצאה, אי אפשר להגדיר זאת כסיבה אמיתית. לכן, כאשר מחפשים את סיבת הרצון (למשל, למה אני רוצה שיאהבו אותי?), יש לוודא שהסיבה אכן קדמה לרצון ולא התרחשה אחריו. אם מוצאים סיבה פוטנציאלית, אך מתברר שהיא הופיעה רק לאחר שכבר היה רצון - אז היא ... באמת חייב להיות מצב שבו יש רצון כזה או מחשבה כזאת? לדוגמה, אדם השואל את עצמו האם באמת אני רוצה שיאהבו אותי ברמה כה גבוהה?. לפעמים עצם השאלה עשויה לגרום להבחין שהרצון אינו כה חזק. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי כי אני לא מעריך את עצמי. האם הרצון הזה נובע רק מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות ... מחייבת צער, ומכאן אפשר להמשיך לנתח ולמצוא סיבות נוספות, עד שההיקשרות הרגשית לאותו מצב מתערערת. הערכה עצמית וכסף: אדם רוצה כסף כי הוא צריך להצליח בחיים. אפשר לשאול: האם באמת חייבים להצליח בחיים? וגם אם כן, האם חייבים כסף ... המחשבות והרגשות השליליים או הרצונות הלא רצויים. שלבים עיקריים: לזהות את הבעיה או הרצון ולנסח אותם כתוצאה. לדוגמה: אני רוצה שיאהבו אותי. לשאול: למה קיימת התוצאה הזו? (למצוא את הסיבה). למשל: כי אני לא מעריך את עצמי. לשאול אם ...

... מנטורים להצלחה, לבחור מנטור, לבחור יועץ, לבחור מאמן, עשיר שמח בחלקו, ממי לקבל עצות? סוגים של יועצים, להיות שבע רצון, גורואים, מורה רוחני מאושר, הסנדלר הולך יחף, בחירת יועץ ממי כדאי לקבל עצות להצלחה וכסף? השאלה המרכזית שאליעד כהן ... ליעדיך, או שמא עצותיו דווקא יעמיקו את תחושת החוסר והמחסור בחייך. למה חשוב להגדיר את כמות הכסף שאתה באמת רוצה? כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוויח כסף, עליו לשאול את עצמו בכנות - כמה כסף באמת יספק אותי? אדם שמגדיר יעד נמוך מדי, כמו מיליון או שני מיליון שקל, עלול לגלות במהרה שברגע שהגיע ליעדו, הוא רוצה מיד הרבה יותר, נניח 100 מיליון. בכך, למעשה, תחושת החוסר שלו לא נפתרה, אלא אפילו התחזקה. אליעד כהן מסביר כי בעצם מה שאנשים באמת רוצים הוא להגיע למצב של שובע מלא, למצב שבו כסף לא מעניין אותם יותר. זה המבחן האמיתי, וכאן נבחנת איכות ... אם האדם לא בודק מהו המחיר של העצה, הוא עלול לגלות שהשיטה שנתנה לו מיליון דולר, יצרה בו במקביל רצון חזק יותר להשיג 100 מיליון דולר. בכך, במקום לפתור את תחושת החוסר, הוא רק הגדיל אותה פי כמה וכמה. ... את סבלו. כיצד זה מתקשר גם לזוגיות ואושר? אותו עיקרון נכון גם בתחומים אחרים כמו זוגיות ואושר. אם מישהו רוצה זוגיות ומקבל שיטה להשגת הרבה בני זוג במהירות, אבל במקביל השיטה מגדילה אצלו את הרעב והצורך בעוד ועוד בני ... לא מרגיש שחסר לו כסף, כי הוא בכלל לא מודע לכך שהוא צריך אותו. לעומת זאת, אדם עשיר מאוד שרוצה עוד, עלול לסבול מתחושת חוסר גדולה יותר מילד קטן שלא יודע בכלל מה זה כסף. זו דוגמה לכך שהמצב ... המחיר הזה הוא שלעיתים, עצות שמביאות אותך להשיג את המטרה שלך, עשויות במקביל לייצר פחד לאבד את ההישג או רצון מוגבר להשיג יותר. לדוגמה, אם מישהו לימד אותך איך להרוויח מיליון דולר, אך כעת אתה חי בחרדה שתאבד את ... אליעד היא שכאשר מחפשים יועץ, מאמן או מנטור, יש לבדוק עד כמה הוא עצמו הגיע למצב שבו אין לו רצון מתמיד וחוסר בלתי פוסק בתחום שבו הוא מייעץ. אם מדובר בכסף, הוא צריך להיות במקום שבו כסף כבר לא ... אושרו. אליעד מדגיש שוב ושוב שרוב היועצים והמנטורים הם בעצם תלמידים בעצמם. הם נמצאים במסע לחיפוש דרכים למלא את רצונם שלהם, ולכן העצות שלהם עלולות לשקף את הרעב הפנימי שלהם, ולהעביר אליך את תחושת החוסר והסבל שלהם. המטרה האמיתית - להיות שבע רצון לחלוטין אליעד כהן מסכם ואומר שהמטרה האמיתית של כל אדם היא להגיע למצב שבו הוא לא רוצה יותר את הדבר שאותו הוא רצה להשיג, בין אם זה כסף, זוגיות או אושר. בדיוק כמו אדם שאוכל עד שהוא שבע ולא רוצה לאכול יותר, כך גם בכל תחום אחר: המצב האידיאלי הוא להגיע לשובע מוחלט שבו אין עוד תחושת חוסר. בפועל, ... רודפים אחרי אותו דבר שהם מלמדים עליו, כי עצותיהם עלולות דווקא להגביר את תחושת החוסר שלך. איך להתמודד עם רצון שלא נפסק? הקשר בין מוטיבציה להצלחה לבין הרגשת חוסר האם אפשר להרוויח יותר ולרצות פחות? מהם ההיבטים הפסיכולוגיים של הצלחה כלכלית? על מה מדברים כאן? הדיון עוסק בשאלה ממי כדאי לקבל עצות בכל נושא, ובייחוד איך לבדוק אם האדם שנותן את העצה באמת יכול לעזור. הדוגמה המרכזית היא אדם שרוצה להרוויח כסף, אך הנקודה מורחבת גם לנושאים כמו זוגיות או אושר. מדוע חשוב להגדיר כמה כסף באמת רוצים? כשאדם אומר שהוא רוצה כסף, במקרים רבים הוא מתכוון לכך שהוא רוצה שיהיה לו סכום כה גדול עד שלא ירצה יותר כסף כלל. אם קובעים יעד קטן מדי, ברגע שמשיגים אותו, מתעורר רצון ליעד גדול יותר (מיליון יכול להפוך בבת אחת ל - 100 מיליון). לכן כדאי להבין שהרצון הבסיסי הוא להגיע למצב שבו לא מרגישים יותר מחסור או צורך במשהו נוסף. כיצד עלולה שיטה להרוויח כסף ליצור רצון גדול יותר? אדם עשוי לקבל שיטה שמביאה לו במהירות כסף רב, למשל מיליון דולר, אבל אז הוא עלול פתאום ... מיליון, כעת יהיה חסר לו הרבה יותר. זה מעיד על כך שלא מספיק רק להשיג יותר, אלא צריך גם שהרצון לא יגדל למימדים בלתי מוגבלים. מה הקשר בין כסף, זוגיות ואושר? העיקרון נכון לכל תחום רצוי. אם אדם רוצה זוגיות, ומשיג אותה בדרך שהופכת אותו לרעב לזוגיות רבה עוד יותר, הוא לא פתר את בעיית החוסר, אלא יצר ... היא להיות מאושר, קבלת עצות שמעצימות את הרעב להיות מאושר עלולות לגרום לאדם לפחד מתמיד מלאבד את האושר. מדוע רצון גדול יותר עשוי להחמיר את המצב? אם נלמד אדם איך להרגיש טוב אך במקביל נגרום לו לפחד מהאפשרות להרגיש רע, הוא עלול לסבול יותר ממה שסבל לפני כן. במקום להפוך לשבע רצון, הוא נשאר במצב שבו הרצון שלו גובר ללא הפסקה, וכך הוא מרגיש תמיד שחסר לו עוד. למה חשוב לבדוק כמה האדם המלמד עדיין מחפש ... לו באמת את התובנה איך להפסיק להיות מוטרד מכסף. בפועל, הוא עשוי לתת הדרכה שמעבירה את התלמיד למצב של רצון מוגבר, במקום לחוות פחות חוסר. כיצד בודקים אם נותן העצה הוא מורה או תלמיד? רוב היועצים הם בעצם תלמידים בתהליך למידה משל עצמם. הם עדיין ממלאים את רצונותיהם ולכן ממשיכים לרדוף אחר אותם דברים שהם מלמדים עליהם. אם הם לא הגיעו למקום שבו אין להם רצון חזק בדבר, המשמעות היא שייתכן שיעבירו למי שמקשיב להם את אותה תחושת חוסר. לדוגמה, יועץ כסף שמחפש באופן אובססיבי ... מישהו מבטיח ללמד דרך להשיג דבר מסוים, אבל המחיר הוא שעלול להתעורר פחד מוגבר לאבד את מה שהושג, או רצון להשיג הרבה יותר, זו בעצם חרב פיפיות. השאלה היא לא רק האם תרוויח את מה שאתה רוצה כרגע, אלא גם האם לא יתווסף לך רצון גדול יותר שיגדיל את תחושת החוסר. איזו תובנה כללית ניתן להסיק? כשמחפשים עצות כדאי לבדוק אם נותן העצה אכן ... לפחות עד כמה הוא באמת התקרב לכך. נקודת המבחן היא: האם הוא עדיין חווה רעב מתמיד או שהוא שבע רצון. בסופו של דבר, המטרה האמיתית היא להגיע למקום שבו אין הרגשת חוסר או צורך בלתי פוסק, בין אם מדובר בכסף, בזוגיות או באושר. איך להתמודד עם רצון שלא נפסק? הקשר בין מוטיבציה להצלחה לבין הרגשת חוסר האם אפשר להרוויח יותר ולרצות פחות? מהם ההיבטים הפסיכולוגיים של הצלחה כלכלית?

... שאנו מתנגדים לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). ... גם את הקיר. לכן, ההבדל האמיתי בין האדם לקיר הוא ברמת התודעה, או במילים אחרות - ברמת הרצון. האדם רוצה למלא את רצונו, ולכן הוא חווה טוב או רע בהתאם למידת ההתאמה בין הרצון שלו לבין המציאות. מה אומר ... עצמה, אלא הרצון של האדם שהחוויה תהיה אחרת. אדם חווה כאב לא בגלל האירוע עצמו אלא בגלל שהוא אינו רוצה שיקרה לו אירוע זה. אליעד מסביר שאם האדם ישאל את עצמו מספיק פעמים למה אני לא רוצה שיכאב לי?, הוא יגיע להבנה שהרצון שלו הוא לא באמת שלו, אלא ביטוי של כוח גבוה יותר שמניע אותו. ... מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא תיהנה, והוא אומר: לא בא לי ליהנות. למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה. כלומר, ההנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם ... מי לכעוס. לא על אנשים, לא על עצמך, ולא על המציאות. ואם תמשיכי לחפור פנימה, תגלי שכשאת אומרת אני רוצה, את בכלל לא מתכוונת לעצמך, אלא לכוח שמפעיל את הכל. ואם את מתקדמת הלאה בתהליך, את מבינה שהאני שלך הוא בכלל המציאות כולה, ואז את כבר לא חווה התנגדות. כי כל מה שקורה - זה בדיוק מה שאת רוצה שיקרה. לסיכום אם נכנסים לעומק, מבינים שאין באמת הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי, כי שניהם מבוססים על חוסר ... מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת האם אני יעשה ככה או ככה, אם את רוצה טיפ, תמיד תדעי שזה לא משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד לדוגמה שכאב פיזי ... אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים, מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו דבר, הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה בפשיטות כי אתה רוצה למלא את רצונך, בסוף, בסוף כי ככה אני רוצה. אני לא רוצה כאב, אני רוצה הנאה, אבל למה אני רוצה הנאה, כדי למלא את רצוני, לא בגלל ההנאה. למשל דוגמה, אדם בדיכאון, אומרים לו בוא תהנה, הוא אומר לא בא לי ליהנות, למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ... עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא ... לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה ... להיות הנושא הוא פשוט? אם הוא מספיק פעמים ישאל למה, בסוף הוא יבין שכואב לו הראש בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש, למה אני לא רוצה? כי יש משהו בתוכי שיוצר לי את הרצון הזה, משהו בתוכך גורם לך לא לרצות את הכאב, תתחיל לחפור ... לא הרצון שלך, זה רצון של מישהו שמלביש דרכך. דבר ראשון אתה מבין שהרצון לא שלך, זה לא אני רוצה, יש ישות שיוצרת אותי, שיוצרת את הרצון שלי, שיוצרת את הכאב שלי, ועושה ביניהם אינטרקציה. כאשר אתה נמצא במצב ... להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו פיזי. עכשיו אם הבן אדם ישאל למה למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש, אז מה אם כואב לי, זה שכולם מבינים שהם לא רוצים כאב זה לא אומר שאני גם לא רוצה, מה אכפת לי מכולם למה לקיר לא אכפת ולי אכפת מאיפה זה בא ואז אם הבן אדם מתבונן הוא מבין שיש תודעה? שהאדם עצמו הוא התודעה שאומרת אני, אני חושב, אני רוצה וכו, ולתודעה הזאת יש רצון שלא רוצה להרגיש כאב, אני מפרק את זה לגורמים, יש כאן תהליך, יש ישות שמודעת לעצמה, שיש לה רצון שלא יכאב ... הרצון שלא יהיה כאב ראש והוא למעשה יוצר את הכאב. זוהי הגדרת הרע במילון, יש התנגשות בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש במציאות וזה הרע. איך אנחנו מתקדמים מכאן, זה תהליך, הבן אדם שואל את עצמו מדוע אני לא רוצה שיכאב לי הראש, ובסופו של תהליך הוא מגיע להבנה שהסיבה שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש... שאלה רוב האנשים שאני מכיר ימצאו את התשובה מהר מאוד, למה אני לא רוצה שיכאב לי הראש? כי זה לא נוח לי וזהו. אליעד טוב בא נתקדם, ולמה אני רוצה שיהיה לי נוח ...