... הפרדוקס של השכל ושל השיגעון. ויתבאר, למה מי
שרוצה לשמור על שפיות, למה עליו להיות גם משוגע? ולמה כדי להישאר שפוי בעולם הזה, למה חובה גם לאבד את השפיות, כדי לשמור עליה? ויתבאר כיצד השכל והשיגעון משלימים זה ... אחרי האושר שחומק ממנו כל הזמן. כי האדם מטבעו
רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והאדם מטבעו, לא
רוצה להרגיש רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי האדם
רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ולהפחית את כמות הרע שיש בחיים שלו, ומתאמץ להגדיל את כמות הטוב ... האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה
הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר
רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות
רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין
הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות
רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה איזו מציאות חלופית, שהוא חושב, שאם הוא ישיג אותה, אז יהיה לו יותר טוב מאשר עכשיו. והאדם מתאמץ להשיג את אותה מציאות, שהוא חושב שהוא יהיה שבע
רצון ממנה וירצה אותה. ותמיד אחרי שהאדם משיג את מה שהוא
רוצה, תמיד ולעולמי עולמים ולנצח נצחים, תמיד הוא מגלה, שהמציאות שהוא חשב שהוא יהיה שבע
רצון ממנה, היא לא בדיוק כמו מה שהוא תכנן מההתחלה. ותמיד האדם ימצא חסרונות כלשהם, בכל מציאות שתהיה לו. כי אם האדם לא ימצא שום חסרונות בעולם, אז הוא לא יפעל כדי ... שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן
הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי שום ... דברים אחרים וכיוב. ולפעמים האדם משיג את מה שהוא
רוצה, אבל פתאום יורד לו החשק ממנו, ונמאס לו ממנו, למרות שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי האדם מטבעו לא
רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. זא האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש רע. ומאחר שתמיד יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע
רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע
רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק בטוב. (והאדם טרם קיומו, בוחר מלכתחילה להרגיש רע, ... אחרות, לא משנה כמה תתאמץ להשיג את כל מה שאתה
רוצה, לעולם לא תשיג את כל מה שאתה
רוצה, אלא תמיד תישאר גם לא
מרוצה ברמה כלשהי. כי בהחלט האדם כן
מרוצה מדברים כאלו ואחרים בחיים שלו. אבל האדם היה
רוצה גם לחוות מצב של רק טוב. וזה כמובן לא אפשרי שיהיה רק טוב, כי בכל דבר יש חסרונות כנל. ולכן, האדם אף פעם לא יכול להיות
מרוצה, מכך שהוא יהיה רק
מרוצה. כי תמיד האדם גם לא
מרוצה כנל. ומה שביארתי כאן, זה ברמה הכללית. וגם ברמה הפרטית, ניתן להתבונן לדוגמה על הערך של קדושת החיים, ושל המאמץ של האדם לשרוד בחיים כאן בעולם הזה. כי האדם כל ... לכישלון מראש. כי ברמת המודעות של האדם, הוא לא
רוצה למות, לפחות לא באופן פורמאלי. וברמה המודעת של האדם, הוא עושה דברים, כדי לשרוד כמה שיותר (אאכ זה בא על חשבון האושר שלו, שהוא חשוב יותר). וזה בעצם אומר, שיש מאבק בין
הרצון של האדם לחיות לנצח, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם לחיות לנצח. וברמה הכללית, יש מאבק בין
הרצון של האדם להרגיש טוב נצחי, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם להרגיש טוב נצחי, אלא תמיד הטוב יהיה גם עם רע כלשהו. ובפרט כאשר האדם חווה שהוא מתאמץ כדי להשיג איזו ... יודע מראש, שגם היא לא תספק אותו. ואעפכ הוא לא
מרוצה מהמציאות עכשיו, והוא מתאמץ כדי לשנות את המציאות, כאשר הוא יודע מראש, שבכל מקרה הוא תמיד לא יהיה
מרוצה בדרך כזו או אחרת. שזה כמובן מתסכל מאוד ומכעיס מאוד. וכיוב ניתן למצוא עוד כל מיני דברים שיש בעולם שלנו, שמי שיתבונן בהם, הוא יכול לאבד את השפיות שלו, מרוב ...