... הרי שבו זמנית, הוא לא סובל משעמום. כי השעמום, הוא מנוגד לחרדה. ולמה? כי חרדה קיימת כאשר יש לאדם רצון כלשהו שהוא מפחד שמא הוא לא ישיג אותו. ואם אין לאדם שום רצון להשיג, ואם אין לאדם שום מטרה להשיג, ואם אין לאדם שום מחשבה על זה שאולי הוא לא ישיג את המטרות ואת הרצונות שלו, אז ממילא אין לאדם שום פחד ושום חרדה. כי בלי רצון מוגדר ובלי מטרה מוגדרת, אי אפשר להיכנס לחרדה או לדיכאון וכיוב. אבל, הצד השני של המטבע הוא, שכאשר אין לאדם שום רצון מוגדר וכאשר אין לאדם שום מטרה מוגדרת, וכאשר אין לאדם שום חשש מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו, אז אומנם מצד אחד האדם לא חווה חרדה או פחד. אבל מהצד השני האדם גם חווה שעמום וחוסר עניין בחיים. כי כל העניין של האדם בחיים, תלוי בכך שיהיו לאדם רצונות ומטרות להשיג אותם. ובלי מטרות ורצונות, אין שאיפות ואין אכזבות, ואין חרדות ואין פחדים, אבל יש שעמום וחוסר עניין בחיים. וכאשר כן יש לאדם מטרות ... להיות במצב של שעמום, בין אם זה במודע ובין אם זה בתת מודע, על ידי זה האדם יוצר לעצמו רצונות ומטרות, שימלאו את הזמן שלו ושיספקו לו עניין בחיים. והאדם שמפחד בתת המודע שלו, מכך שישעמם לו, אז תת המודע שלו גורם לכך שהאדם יוצר עבור עצמו מטרות ורצונות שונים. וכאשר האדם יוצר עבור עצמו מטרות ורצונות שונים, גם של דברים שהוא לא באמת צריך אותם, על ידי זה ממילא נוצרות אצל האדם הפרעות חרדה, גם ... האדם מפחד מאיזה דבר בעוצמה של חרדה, עד כדי חרדה קיומית ממש. כי העוצמה של החרדה, תלויה בעוצמה של הרצון. וככל שהרצון של האדם להשיג איזה דבר, ככל שהרצון שלו חזק יותר, כך האדם סובל מהפרעת חרדה חזקה יותר, שמא הוא לא ישיג את אותו הדבר. ומצד שני, ככל שהרצון חזק יותר, וככל שהפחד גדול יותר, כך הריגוש גדול יותר, וכך העניין של האדם להשיג את הרצון שלו, הוא מעניין יותר. ונכון, לפעמים החרדה יוצאת משליטה לגמרי, עד כדי כך שהחרדה ממררת לאדם את החיים שלו. ... חרדה בעוצמה שאפשר לשאת אותה, אז החרדה דווקא מעצימה את הריגוש של האדם, תוך כדי שהוא מנסה להשיג את הרצונות שלו. ואחד הדברים הקשים ביותר בעולם, זה להיות מסוגל להעלים את עצמך, בתוך תחושה של שעמום, בלי לרצות לשנות את המציאות. כי כאשר יש רצון לשנות את המציאות, יש עניין בחיים. וכאשר אין שום רצון לשנות את המציאות, יש סוג של חוסר עניין בחיים. ומי שלא מסוגל לקבל את המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה, זה גורם לכך, שתת המודע שלו, יצור אצלו הפרעות חרדה ופחדים שונים ומשונים, כדי ליצור עניין בחיים. והפחד של האדם להשתעמם, יוצר אצל האדם הפרעת חרדה. כי הוא יוצר אצל האדם רצונות כאלו ואחרים, שממילא הם יוצרים אצל האדם את הפרעת החרדה שלו. ובסיכומו של דבר: מי שרוצה להשתחרר לגמרי מכל הפרעות החרדה שלו, עליו להיות מסוגל לקבל את המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה, ובלי להשתעמם ממנה. ועל האדם להתבונן היטב על זה, שהרצון שלו לא להשתעמם, יוצר לו רצונות שונים ומשונים שהוא לא באמת צריך אותם. וממילא הוא יוצר לו גם הפרעות חרדה כאלו ואחרות.

... (בזמן הווה) איזה דבר במציאות, אז הסיבה לכך שהדבר הזה קורה בהווה, היא האחראית לכך שהדבר הזה קורה. וכאשר רוצים שאיזה דבר יקרה בעתיד. אז הדבר שבו תלוי, האם הדבר הזה יקרה בעתיד או לא, הוא האחראי לכך, האם ... דבר מאוד חיובי. והוא, שעל ידי זה שהאדם לוקח אחריות, על ידי זה הוא בעצם יכול לשנות את המציאות כרצונו, ולהתאים אותה לרצון האישי שלו. כי מי שלא לוקח אחריות, ומי שמסיר אחריות מעצמו, וחושב שמה שקורה לו בפרט ומה שקורה סביבו בכלל, זה לא בשליטתו. דהיינו, הוא לא אחראי לכך. הרי שבכך בעצם הוא מחליש אצל עצמו את הרצון העצמי שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, דהיינו, הדבר קורה בלי שליטה שלך, הרי ... אישית, פירושו, שהאדם מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהוא כן אחראי למה שקורה. ואז ממילא, כאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון מהמציאות מדבר כלשהו, אז האדם לוקח אחריות, ומשנה את המציאות להיות כרצונו. ואם האדם יסיר מעצמו אחריות על מה שקורה לו, אז ממילא המציאות תהיה נגד רצונו, והוא לא יעשה מאומה, ... אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יצליח לגרום לכל המציאות שקורית לו, להיות בדיוק כפי מה שהוא רוצה. אבל, זה בדיוק גם החיסרון של לקיחת האחריות. וזה בדיוק היתרון, של הסרת האחריות של האדם. והעניין הוא, כי ... מבט מסוימת, האדם אחראי לכל מה שקורה לו, בשלמות מוחלטת. כי כל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הכל תלוי ברצון של האדם. כי אם האדם רוצה את הדבר, אז טוב לו. ואם האדם לא רוצה את הדבר, אז רע לו ממנו. ואך ורק הרצון של האדם, אך ורק הוא אחראי לכל הטוב והרע של האדם בחיים. ומי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה ... הוא יראה תכף ומיד, שהוא יכול לחוות שלמות אמיתית, בלי שום צורך לשנות את המציאות. ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, שהכל תלוי ברצון העצמי שלו, האם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר. שרק בזה תלוי, האם האדם מאושר או סובל מהמציאות. וברגע שהאדם יבין את זה באמת, אז הוא יתמקד כל כולו בלשנות את הרצון העצמי שלו. ולהביא את עצמו למצב, שבו, הוא ירצה את המציאות בשלמות אמיתית, בלי שום התנגדות רצון, בינו לבין המציאות. והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם העצמית. כי האדם חושב, שהרצון שלו, הוא לא לגמרי בשליטתו. כי מי שחושב שהרצון שלו הוא בשליטתו, הרי שהוא שולט ברצון שלו, ורוצה את המציאות תמיד כפי מה שהיא, ואז ממילא הוא חווה שלמות תמידית. אבל, זאת בדיוק הסיבה, שלקיחת אחריות מלאה, ... אחראי באופן מלא למצבו, הרי שהוא לוקח אחריות מלאה למצבו, ואז ממילא המציאות שלו, תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה. ואז, אם הכל יהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, אז ממילא האדם כבר לא יוכל להרגיש טוב. ולמה? כי ברגע שהכל כרצונו של האדם, אז כבר אין רע. ... כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של חוסר שביעות הרצון. ומי שיסיר מעצמו אחריות לגמרי, ויחשוב שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. דהיינו, מי שיחשוב ששום דבר לא בשליטתו לגמרי, הרי שממילא הוא יתייאש לגמרי ויתעלם לגמרי ולא יתייחס בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי שזה יגרום לכך, שלא תהיה שום משמעות כלשהי, לכך שהאדם יבדוק האם הוא רוצה או לא רוצה את המציאות. כי בכל מקרה, הוא אבוד, ולא יכול לעשות שום דבר, כדי למלא את רצונו. וכאשר האדם יתייאש לגמרי, בגלל שהוא לא יכול לעשות משהו שהמציאות תהיה כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך ... לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא יהיה מרוצה בשלמות מהמציאות. שאז ורק אז, יש לאדם טוב ורע, וחיים על פני האדמה, כישות בעלת רצון / רגשות וכולי. והמסר, הוא פשוט. האדם יכול לקחת אחריות מלאה על הכל, ולבחור לשלוט ברצון שלו, שיתאים תמיד למציאות. והאדם יכול גם לבחור להסיר אחריות כלשהי מעצמו, ופשוט לתת לדברים לקרות כפי מה שהם, בלי לתת שום משמעות כלשהי, לרצון העצמי של עצמו. והאדם יכול גם לקחת אחריות חלקית ולהסיר אחריות באופן חלקי, ועל ידי זה גם לרצות רצונות, וגם לא להיות מרוצה תמיד, ואז יש גם את הטוב וגם את הרע, וגם את משחק החיים.

... להישאר שפוי, לשמור על שפיות, לחיות את החיים בשלום ובו יתבאר הפרדוקס של השכל ושל השיגעון. ויתבאר, למה מי שרוצה לשמור על שפיות, למה עליו להיות גם משוגע? ולמה כדי להישאר שפוי בעולם הזה, למה חובה גם לאבד את ... הכי לא שפויים בעולם הזה, והוא, המרדף הנצחי של האדם אחרי האושר שחומק ממנו כל הזמן. כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והאדם מטבעו, לא רוצה להרגיש רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ... בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה איזו מציאות חלופית, שהוא חושב, שאם הוא ישיג אותה, אז יהיה לו יותר טוב מאשר עכשיו. והאדם מתאמץ להשיג את אותה מציאות, שהוא חושב שהוא יהיה שבע רצון ממנה וירצה אותה. ותמיד אחרי שהאדם משיג את מה שהוא רוצה, תמיד ולעולמי עולמים ולנצח נצחים, תמיד הוא מגלה, שהמציאות שהוא חשב שהוא יהיה שבע רצון ממנה, היא לא בדיוק כמו מה שהוא תכנן מההתחלה. ותמיד האדם ימצא חסרונות כלשהם, בכל מציאות שתהיה לו. כי ... העולם לא יתפתח וכולי. ובכל מקרה, טבע האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ... ואז פתאום הוא לא ירצה אותם, או שפתאום הוא ירצה דברים אחרים וכיוב. ולפעמים האדם משיג את מה שהוא רוצה, אבל פתאום יורד לו החשק ממנו, ונמאס לו ממנו, למרות שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי האדם מטבעו לא רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. זא האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש רע. ומאחר שתמיד יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק בטוב. ... המיוחל. ובכל פעם האדם מתאכזב מחדש וכולי. או במילים אחרות, לא משנה כמה תתאמץ להשיג את כל מה שאתה רוצה, לעולם לא תשיג את כל מה שאתה רוצה, אלא תמיד תישאר גם לא מרוצה ברמה כלשהי. כי בהחלט האדם כן מרוצה מדברים כאלו ואחרים בחיים שלו. אבל האדם היה רוצה גם לחוות מצב של רק טוב. וזה כמובן לא אפשרי שיהיה רק טוב, כי בכל דבר יש חסרונות כנל. ולכן, האדם אף פעם לא יכול להיות מרוצה, מכך שהוא יהיה רק מרוצה. כי תמיד האדם גם לא מרוצה כנל. ומה שביארתי כאן, זה ברמה הכללית. וגם ברמה הפרטית, ניתן להתבונן לדוגמה על הערך של קדושת החיים, ושל ... החיים שלו, בסופו של דבר הוא ימות. דהיינו, המאבק נידון לכישלון מראש. כי ברמת המודעות של האדם, הוא לא רוצה למות, לפחות לא באופן פורמאלי. וברמה המודעת של האדם, הוא עושה דברים, כדי לשרוד כמה שיותר (אאכ זה בא על חשבון האושר שלו, שהוא חשוב יותר). וזה בעצם אומר, שיש מאבק בין הרצון של האדם לחיות לנצח, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם לחיות לנצח. וברמה הכללית, יש מאבק בין הרצון של האדם להרגיש טוב נצחי, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם להרגיש טוב נצחי, אלא תמיד הטוב יהיה גם עם ... האדם חווה שהוא מתאמץ כדי להשיג איזו מטרה, שהוא יודע מראש, שגם היא לא תספק אותו. ואעפכ הוא לא מרוצה מהמציאות עכשיו, והוא מתאמץ כדי לשנות את המציאות, כאשר הוא יודע מראש, שבכל מקרה הוא תמיד לא יהיה מרוצה בדרך כזו או אחרת. שזה כמובן מתסכל מאוד ומכעיס מאוד. וכיוב ניתן למצוא עוד כל מיני דברים שיש בעולם ... לאבד את השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות שלנו. כי זה מתסכל ביותר, כאשר האדם מבין, שאת הרצון שלו להרגיש רק טוב תמיד, את זה הוא לעולם לא יקבל. וזה מתסכל ברמות נוראיות. וככל שהאדם מבין טוב ... היא, מה עושים כדי לשמור על שפיות, וכדי לא להשתגע מכך שאף פעם האדם לא ישיג את מה שהוא רוצה? והתשובה לכך היא, שמי שרוצה להישאר שפוי, עליו להיות גם לא שפוי. וכדי לשמור על שפיות, לשם כך צריך גם לאבד את השפיות ולהיות ... העתיד. והאדם מבדיל בין דברים כאלו ואחרים. וההבדלה הזאת של האדם, היא גורמת לכך שהאדם תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות בשלמות. כי בכל מקום שיש הבדל בין דברים, אז שום דבר לעולם לא יכול להיות מושלם בלי חסרונות. כי בכל דבר תמיד יש חסרונות כלשהם. ולכן, מי שרוצה להישאר שפוי ולחיות בשפיות את חייו, לשם כך עליו גם לאבד את השפיות שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת ... יבדיל בין תחושה של אהבה לבין תחושה של שנאה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה שישנו לבין מה שאיננו. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא ...

להתפתח רוחנית, התאמת החוויה להבנה, מה באמת אתה רוצה, רוצה להרגיש רק טוב, רוצה להרגיש גם טוב, רוצה להרגיש רע, ליהנות מהסבל, רוצה לסבול האם אנחנו באמת רוצים להרגיש רק טוב? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון שרוב האנשים מאמינים כי כל רצונם בחיים הוא להרגיש טוב בלבד, אך כאשר מתבוננים ברצון הזה באמת, מגלים שיש בתוכנו גם רצון לחוות רע. הוא טוען כי אנשים לא באמת מחפשים להרגיש טוב תמיד וללא תנאים, אלא רוצים להרגיש טוב תחת תנאים מסוימים בלבד. לדוגמה, אדם אומר אני רוצה תה, וכשמביאים לו מים במקום תה הוא מתעצבן או חש רע. האדם טוען שהוא ביקש תה כדי להרגיש טוב, אך בפועל, אם כל רצונו היה רק להרגיש טוב, הוא היה אמור להרגיש טוב גם כאשר מביאים לו מים במקום תה. העובדה שהוא כועס או מתאכזב מעידה על כך שיש לו תנאי פנימי להרגיש טוב, כלומר, הוא לא רוצה להרגיש טוב בכל מצב אלא רק בתנאי מסוים, שזה בעצם אומר שהוא לא רוצה רק להרגיש טוב. הוא רוצה להרגיש טוב בתנאי מסוים. למה אנחנו מציבים לעצמנו תנאים להרגיש טוב? אליעד מסביר שכאשר אנו אומרים לעצמנו שנרגיש טוב רק אם יקרה דבר מסוים, אנחנו בעצם מצמצמים את האפשרויות שלנו להרגיש טוב. לדוגמה, אדם שאומר אני רוצה להרגיש טוב, אבל רק אם יביאו לי תה ולא מים, ירגיש רע בכל פעם שלא מתקיים התנאי שלו. אם הוא באמת רוצה רק להרגיש טוב, הוא לא אמור להציב תנאים אלא להסכים להרגיש טוב בכל מצב. הסיבה שאנחנו מציבים תנאים להרגיש טוב היא שבפועל יש בנו גם רצון סמוי להרגיש רע. אם לא היה לנו שום רצון להרגיש רע, לא היינו מתעקשים על תנאים מסוימים. התנאים שאנחנו מציבים בעצם משמשים כדרך פנימית לחוות גם סבל ואכזבה, כי עמוק בתוכנו אנחנו רוצים גם להרגיש רע, ולא רק טוב. איך לזהות את הרצונות האמיתיים שלנו? כדי להבין באמת מה אנחנו רוצים, אליעד מציע לערוך בדיקה של כל רצון וכל מחשבה שעולה בנו במהלך היום. בכל פעם שאדם מרגיש שהוא רוצה משהו, עליו לשאול את עצמו: האם אני רוצה להרגיש רק טוב או שיש בי גם רצון להרגיש רע? כשבודקים זאת לעומק, מגלים פעמים רבות שהרצון שלנו מותנה ומתוחם בתנאים מסוימים, ובכך הוא חושף את הרצון הסמוי שלנו להרגיש גם רע. מה הכוונה בהתאמת החוויה להבנה? אליעד מדגיש שהבנה תיאורטית בלבד אינה מספיקה להתקדמות רוחנית. אדם יכול להבין שכל מה שהוא רוצה זה להרגיש טוב, אך עדיין לחיות בחוויה שונה מזו. לכן הוא חייב להתאים את החוויה שלו להבנה. אם אדם מבין באמת שכל מה שהוא רוצה זה להרגיש טוב, הוא צריך לחוות את זה כל הזמן, לא רק בעת התבוננות תיאורטית, אלא גם כשהוא עושה ... מבין שיש קיר וחווה שיש קיר. ההבנה שלו והחוויה שלו הן אותו הדבר. לעומת זאת, כאשר הוא אומר אני רוצה להרגיש טוב, לעיתים קרובות זו רק הבנה תיאורטית שאינה מתורגמת לחוויה ישירה ויומיומית. על מנת להתקדם, יש לצמצם את הפער בין ההבנה לחוויה - כלומר, להיות מודעים לרצון הזה בכל פעולה ופשוט לחוות אותו, לא רק לחשוב עליו בתיאוריה. למה אנחנו לא מצליחים לחוות את מה שאנחנו ... תנאים מסוימים להרגיש טוב, מה שגורם לו להרגיש רע כאשר התנאים אינם מתקיימים. זה אומר שבתוך האדם יש מנגנון שרוצה לחוות סבל. ההכרה בכך היא צעד חשוב בהתפתחות רוחנית. אם אדם מכיר בכך שהוא רוצה לחוות גם רע ולא רק טוב, הוא יכול להשתחרר מהמאבק הפנימי, ובכך הוא ירגיש שלם יותר. הבעיה מתחילה כשהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא רוצה רק להרגיש טוב, כשבעצם הוא רוצה גם את הרע באופן סמוי. ברגע שהאדם מודה בפני עצמו שהוא רוצה לחוות את שני הצדדים - טוב ורע - הוא מפסיק לסבול, כי הוא מפסיק להיאבק בעצמו. לסיכום, מהי הדרך להתפתח רוחנית באמת? אליעד מציע לאדם לבדוק לעומק האם הוא באמת רוצה רק להרגיש טוב, או שיש בתוכו גם רצון לחוות רע. לאחר שהאדם מזהה ומקבל את הרצונות הסותרים האלה, הוא יוכל להגיע למצב בו הוא מפסיק להיאבק בעצמו ומתחיל לחוות שלמות פנימית ואיזון אמיתי בין החוויה ... לסבול? למה אני לא מצליח להרגיש טוב תמיד? האם אפשר ליהנות מהסבל? איך להתפתח רוחנית באמת? מה אני באמת רוצה? איך לחבר את ההבנה לחוויה?

מודעות עצמית, חיפוש האמת בלי אינטרסים, למה לחפש את האמת? לרצות לדעת את האמת, חיפוש אושר, הארה רוחנית, ביטול הבחירה החופשית, הסיפור של אליעד כהן, איך להגיע להארה? התפתחות רוחנית ... אחרי האמת, על פי אליעד, דורש נטישת אינטרסים אישיים. הוא מדגיש את הצורך להבין את האמת כפי שהיא, ללא רצון לתוצאה מסוימת או להשפיע על איך היא נתפסת. כל אינטרס, בין אם זה רצון להיות צודק או פחד מלהתמודד עם התוצאות, מפריע לחיפוש האותנטי אחר האמת. כאשר אנחנו מחפשים את האמת מתוך אינטרס ... להבין את האמת במלואה, כי האינטרס שלו חוסם אותו מלראות את כל התמונה. חיפוש כזה, שנעשה מתוך פחד או רצון לתוצאה מסוימת, גורם לכך שנפספס את האמת, כי אנחנו לא פתוחים לכל האפשרויות. כל חיפוש אמת צריך להיות נטול פחדים או רצונות שיכולים לעוות את ההבנה שלנו. מהי החשיבות של להיות פתוחים לאמת? אליעד כהן מבהיר כי להיות פתוח לאמת הוא ... האמת? אליעד מציע דרך לחיפוש האמת שהיא פתוחה וכנה, ללא פחדים וללא תוצאות רצויות מראש. החיפוש צריך להיות מתוך רצון אמיתי לדעת את האמת, גם אם היא לא נוחה לנו. הוא מסביר כי הדרך הזו דורשת מאיתנו לוותר על ... אנחנו לומדים להבין את עצמנו לעומק. זו הדרך בה אנחנו בודקים את כל המניעים שלנו, את הפחדים שלנו ואת הרצונות שלנו, ורק כך אנחנו יכולים לפתח הבנה אמיתית של עצמנו ושל העולם סביבנו. החיפוש אחרי האמת הוא צעד חשוב ... אלימות, אלא כתוצאה של הבנת התהליכים לעומק, כך שבסופו של דבר האדם מתחיל לפעול מתוך הבנה מלאה, ולא מתוך רצון לבחור בין אפשרויות שונות. ברגע שהאדם באמת מבין את האמת, הוא כבר לא מרגיש שיש לו בחירה חופשית במובן הרגיל של המילה. כל פעולה שהוא מבצע היא תוצאה ישירה של הבנתו את המציאות, ולא מתוך רצון לבחור או להשפיע על התוצאה. האם יש אמת מוחלטת? במהלך ההרצאה, אליעד שואל את השאלה אם יש אמת מוחלטת ...

... בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת מהפעולה, ותועלת מוגדרת כמילוי הרצון שלך. לדוגמה, אם אתה עובד במקום עבודה שלא כל כך מוצא חן בעיניך, אתה עדיין יכול ליהנות מכך שהעבודה ... או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל ... על ידי התבוננות יצירתית, וגם מפעולות מורכבות על ידי פישוט או שחרור. איך ליהנות משטיפת כלים? למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל לבין הנאה? ... בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או להפיק תועלת. אז נשאל איך אפשר ליהנות ממשהו באופן כללי, או איך מפיקים תועלת ממשהו? להפיק ... שלך נדבקת למחשבה של, אני משפשף רצפה. ככה שעה שלמה אתה חושב את המחשבה שאתה משפשף רצפה או לא רוצה לשפשף את הרצפה. אז אתה שואל, איפה אני יכול למצוא חיות במחשבה שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה? מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? ... דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש יש ויכול לגרום לך להרגיש אין. אם יש בו שכל לפי המינון שאתה רוצה, אתה מרגיש יש, ואם אין בו שכל לפי המינון שאתה מרגיש אלא יש בו יותר מדי שכל או פחות ... חיסרון. ואתה יכול ליהנות מזה שאתה אין. שזה אומר שגם להיות אין זאת הנאה. כול השאלה היא, לאן אתה רוצה להגיע? יש בעיקרון רק שתי אפשרויות שאתה רוצה להגיע, או לאין או ליש. אתה קיים? גם קיים בצורה ולא קיים במהות. שתי אפשרויות, או ליש - אני יותר קיים, או לאין - אני פחות קיים. אם אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא ... שזה משפיל אותך, ומזה שזה גורם לך להרגיש כלום. נסה להרגיש כלום, אם אתה חושב שאתה בשום אופן לא רוצה להרגיש כלום אז אתה סובל. אבל אם אתה חושב שיש יתרונות בזה שאתה כלום, ויש יתרונות בזה שאתה משהו. ... הגאווה, אתה באחדות עם המציאות. איפה כאן הבעייה? כאשר האדם מתנגד. אם אומרים לו, בו תשטוף כלים, והוא לא רוצה, הוא מרגיש מושפל, כי הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש ... לך יתרון וחיסרון, או שהוא גורם לך יותר אין, ואז גם הוא גורם לך להרגיש רע. תלוי מה אתה רוצה. אם אתה רוצה יש אז אתה לא רוצה שמשהו יגרום לך להרגיש אין, ואם אתה רוצה אין אז אתה לא רוצה משהו שגורם לך להרגיש יש. בראשון בראשון בראשון בשורש, אתה לא רוצה כלום, אין רצון מוגדר. וברצון החיצוני יש שתי רצונות. רצון אחד להיות יש ורצון שני להיות אין. וכל פעולה ... אין לי שום דבר. אם אני אומר לך שאני נהנה משניהם, זה אומר שאני גם סובל משניהם. מהצד שאני רוצה להיות כלום אני סובל מזה שאני מפעיל את השכל, ומהצד שאני רוצה שכל, אני סובל מזה שאני כלום. אם אתה נהנה מהיש אז אתה סובל מהאין, ואם אתה נהנה מהאין אז ... יש אדם שישימו אותו לשמור והוא ישתגע ואחר לא, למה? אליעד: למשל אדם שהיה לו מאוד רע בחיים והוא רוצה לנוח מבחינה נפשית, אז השמירה תתאים לו. ואחר יגיד שהוא בשמירה מרגיש מוות, הוא רוצה את היש. שאלה: האם זה לא אופי? אליעד: אין דבר כזה אופי, אופי זה רצון, מה שאתה רוצה. אם אתה רוצה משהו אתה עושה אותו ואם לא רוצה לא עושה. שאלה: למשל אדם ששוטף כלים, כמה הוא יכול לחדש את השכל שלו? אליעד: יש שתי אפשרויות, או ... שכל. שאלה: האם ליהנות מאין שכל זה מוגבל? אליעד: שום דבר לא מוגבל. כל פעם שאתה חווה שאתה לא רוצה, אתה יכול לחוות כלום גדול יותר, עד אין סוף. או עד שהוא חווה שהוא כלום, ואז לא אכפת לו ... יש, גם לא תהנה כי אתה מתחיל לסבול מחוויית הצמצום, ולכן זה גם וגם. אתה יודע למה הילד לא רוצה להכין שיעורי בית? אחת הסיבות כי זה גורם לו להיעלם, הוא מרגיש שהוא חסר בחירה חופשית, זה משפיל אותו ופוגע לו באגו ובכבוד שלו. הוא רוצה להרגיש יש, הוא רוצה ליצור, והשיעורים משעממים אותו וזאת כמו חוויית מוות / אין, כבר מגיל קטן הוא לא רוצה למות. אז איך מצליחים לגרום לילד להכין שיעורים, אחד - לעניין אותו בשיעורי בית, והשני - שמסבירים לו את הצד של האין, שבחיים הוא צריך ללמוד לעשות גם דברים שהוא לא רוצה, למה? כי אם הוא יעשה רק את מה שהוא רוצה, הוא יסבול עוד יותר. באופן כללי, אם אתה רוצה ליהנות ממשהו, תתחיל לשאול עליו שאלות, עד אין סוף. ולפעמים האדם רוצה להיעלם ולא רוצה לשאול כלום. יש שתי מטרות בלימוד עם הילד, האחד שעושים דברים גם כשלא רוצים, ודבר נוסף שצריך לגרום לילד ליהנות מעצם הלימוד עצמו.

סדנה לאושר, סדנא למודעות עצמית, מהו אושר? איך להיות מאושר? סוד האושר, חקר הרצון העצמי, חקר האושר הפנימי, מה אני רוצה? מה יעשה אותי מאושר? מה יעשה אותך מאושר? חלק 1 מהו אושר ואיך אפשר להיות מאושר? אליעד כהן פותח את הסדנה בשאלה ישירה למשתתפים: מה אתה רוצה?, לא במובן הפילוסופי המופשט, אלא באופן מעשי וברור ברגע הנוכחי. הוא מדגיש שכדי להתקרב לחוויה של אושר, אדם צריך לדעת ולהבין היטב מה הוא באמת רוצה עכשיו. הרצונות יכולים להיות רבים ושונים, חלקם יותר חזקים וחלקם פחות, אך ככל שהרצון ברור יותר, קל יותר להתקדם לעברו ולהבין את עצמך דרכו. לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע לסדנה ומשלם סכום סמלי, ייתכן והוא אינו בטוח מה הוא מחפש או רוצה באמת, אך כשאדם משלם סכום משמעותי יותר, הדבר מעיד על רצון ברור יותר שלו להשיג משהו מהמפגש. עצם התשלום הגבוה גורם לו להתמקד בצורה טובה יותר ברצונותיו, להבין מדוע הוא נמצא שם, וכך למעשה להבין את עצמו טוב יותר. מה גורם לתחושות של ספק, פחד וקושי ... תכלית. אליעד שואל אותו מדוע הוא ממשיך בפעולה שאין בה הנאה ותכלית, ומכוון אותו להבין שהבעיה היא חוסר בהירות ברצון האמיתי שלו. אליעד ממליץ לו לבדוק לעומק למה הוא באמת עושה את מה שהוא עושה, ולא להמשיך סתם מתוך אינרציה או הרגל. מה הקשר בין תחושת תלות, פחד וספק לבין אושר? משתתף נוסף מתאר שהוא רוצה להיות בלתי תלוי בשום דבר. אליעד מבקש דוגמה מעשית לתחושת התלות שהוא חווה בחיי היום - יום. המשתתף מתאר ... ובכסף שהוא מרוויח, ואליעד מוביל אותו להבין שבבסיס התלות הזו ישנו פחד מההשלכות של אובדן אותם דברים. אליעד מחדד שהרצון של האדם להיות בלתי תלוי מגיע בעצם מתוך רצון פנימי ועמוק להרגיש טוב, להרגיש שלם, בלי להרגיש חיסרון או פחד. למה באמת אנחנו רוצים להבין את עצמנו ולהרגיש טוב? אליעד שואל שוב ושוב את המשתתפים מה אתה באמת רוצה? ומוביל אותם להבין שברוב המקרים הרצון האמיתי הוא פשוט להרגיש טוב, להרגיש שלמות ולא לחוות שום חיסרון. אליעד נותן דוגמאות פשוטות מאוד: למשל, הרצון לאכול שניצל או בורקס נובע מכך שאתה רוצה להרגיש תחושה של טעם טוב - כלומר, לחוות משהו נעים וחיובי. אך הוא מדגיש שזהו רק רצון שטחי וחיצוני, והמהות האמיתית היא להרגיש טוב ללא תלות בשום צורה ספציפית. איך לגלות את הרצון העמוק ביותר שלך? אליעד מסביר בצורה מפורטת שכדי לגלות את הרצון הכי עמוק שלך, יש לעבור תהליך פנימי שבו אתה שואל את עצמך למה אתה רוצה כל דבר, שוב ושוב, עד שאתה מגיע לתשובה הפשוטה ביותר והמהותית ביותר - להרגיש טוב. אבל, הוא מוסיף, החוכמה האמיתית היא להרגיש את הרצון הזה בעוצמה כזו שלא תראה בכלל את הצורות החיצוניות (כסף, זוגיות, הצלחה), אלא אך ורק את המהות - רצון להרגיש טוב. מה ההבדל בין צורה למהות ואיך זה קשור לאושר? הוא מדגיש נקודה חשובה מאוד: האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא רואה בכלל את הרצונות החיצוניים, אלא רק את הרצון להרגיש טוב, שהוא המהות. למה? כי רק כאשר האדם מתחבר לרצון המהותי הזה במאה אחוז, הוא יכול להגיע לשלמות אמיתית ולחוות חופש מוחלט, חוויה של אין הבדל בין הרצון לבין חוסר הרצון. כל עוד האדם רואה עדיין צורות חיצוניות (לדוגמה, הוא עדיין רוצה מאוד כסף, בחורה או כבוד), לעולם לא יוכל לחוות אושר ושלמות מלאה, כי תמיד יישאר בתוכו חיסרון כלשהו שלא קיבל מענה. אליעד נותן דוגמה כיצד המציאות (או החיים עצמם) יוצרת מבחנים כדי לבדוק כמה האדם באמת רוצה את המהות לעומת הצורות החיצוניות. למשל, אדם שרוצה באמת רק את המהות לא יהיה מוטרד אם יפסיד כסף, לא יקבל כבוד או אם משהו לא ילך לפי רצונו. לעומת זאת, מי שעדיין רואה בעיקר את הצורות החיצוניות יכעס, יתאכזב וירגיש רע כאשר משהו בחיצוניות לא מסתדר כפי שהוא רוצה. איך להגיע למצב שבו הרצון היחיד שלך הוא המהות? אליעד מתאר את התהליך שעבר בעצמו, בו הוא בדק את עצמו שוב ושוב עד שהגיע ... עד שלא רצה אף אחת מהן. רק אז הוא גילה שהאושר והשלמות נמצאים בנקודה בה אין שום הבדל בין רצון לחוסר רצון, מצב של אחדות מוחלטת עם המציאות. אליעד ממליץ למשתתפים לעבור תהליך דומה באופן מודע ומתוכנן, בצורה מתודולוגית ומסודרת, כדי ... ובאופן מודע יותר, תגיע מהר יותר לאושר פנימי אמיתי. מהו אושר? איך להיות מאושר? איך להבין מה אני באמת רוצה? מהו הרצון הפנימי ביותר? איך להשתחרר מתלות? איך להתמודד עם ספקות ופחדים? מה ההבדל בין צורה למהות?

... לאמת, מודעות עצמית, לא לשקר לעצמך, מי האויב שלך? לדייק בדיבור, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מאיפה באים הרצונות? רוצה שיאהבו אותי, אהבה עצמית מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על החיים? אליעד כהן מסביר שהמציאות שלנו ... ואנחנו מרגישים שאי אפשר אחרת. מושג אפשרי הוא דבר שניתן להטיל ספק בקיומו, והוא לא מחויב המציאות. למשל, כשיש רצון מסוים שאנחנו מרגישים שהוא מחויב, כמו הרצון לאהבה, הרצון לאכול או הרצון להיות מוערכים - הוא מרגיש לנו מוחלט, כאילו אין לנו בחירה אלא למלא אותו. אבל אליעד מדגיש שבמציאות, אף רצון אינו מחויב באמת, והכל הוא בגדר אפשרות שאנחנו בוחרים להאמין בה, לפעול לפיה, או לוותר עליה. דוגמה מפורטת שנתן אליעד היא של אדם שמרגיש שהוא חייב לשתות נס קפה. נדמה שהרצון לשתות נס קפה הוא מחויב, מוחלט, שאין אפשרות להתנגד לו. אבל בפועל, מדובר ברצון אפשרי. הוא מסביר שאם אדם היה מבין לעומק שהרצון הזה הוא רק אפשרות, ולא מחויב, הוא היה מסוגל לעצור לרגע ולשאול למה אני חייב את הנס קפה הזה? ... זה נראה לה משהו מחויב, שאין לה אפשרות להתנגד לו. הוא טוען שהסיבה לכך היא שהאדם לא באמת מבין שהרצון לעשן הוא בסך הכל אפשרות שהמוח הפך אותה למחויבת. אליעד מדגים שאם אותה בחורה הייתה באמת מודעת לעובדה שהעישון ... מעשנת, כי הפחד לאבד אצבע היה יותר גדול. אלא שבחיים האמיתיים, האדם לא באמת רואה את הסבל שנגרם לו מהרצונות שלו בצורה כל כך ברורה ומוחשית, ולכן הוא נכנע להם שוב ושוב. למה קשה לנו להתנגד לרצונות שלנו למרות שהם פוגעים בנו? אליעד מסביר שכאשר מגיע רצון חזק, כמו עישון סיגריה או הרצון שיאהבו אותנו, אנחנו לא עוצרים לשאול שאלות אלא פשוט פועלים מתוך אוטומט. הוא נותן דוגמה ברורה מאוד: אם היית ... מול אדם שמכריח אותך לעשות משהו שמזיק לך - היית מתנגדת, כי היית רואה את האיום מול העיניים. אבל כשהרצון בא מתוכך, את לא רואה אותו כאויב ברור, אלא כמשהו מפתה ונעים, ולכן את נכנעת לו ומרגישה שאין לך ... בגלל ההגזמות וההכללות, הם יותר גרועים מאיבוד של אצבע. אך אנחנו לא רואים זאת בבירור, ולכן ממשיכים לסבול. איך רצונות קטנים משפיעים על החרדות והסבל שלנו? אליעד מדגיש שהסבל הנפשי, החרדות והאובססיות שאנשים חווים, מתחילים מהדברים הכי קטנים והכי ... באמת חייב את זה? מה יקרה אם לא אשתה נס קפה? - הוא היה מבין מיד שזה בסך הכל רצון אפשרי ולא מחויב. אלא שהאדם לרוב לא שואל את השאלות האלה, כי קל לו יותר לקבל את האשליה שהרצון הוא מחויב. האם אפשר באמת להשתחרר מהרצונות? אליעד מסביר שאם אדם באמת יחקור כל רצון עד הסוף, וישאל למה? מה באמת יקרה אם לא אמלא אותו? הוא יגלה שכל הרצונות הם רק אפשרויות, לא מחויבות. כשאדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע למצב של חופש מוחלט מהסבל. כי הרצון לא ישלוט בו יותר. הוא מדגיש את החשיבות של להיות אמיתיים מול עצמנו, לא לשקר לעצמנו, ולא לתת לרצונות לשלוט בנו באופן עיוור. כי ברגע שהאדם מבין שאין שום דבר באמת מחויב, גם הפחדים והחרדות נעלמים, והוא מוצא ... איך להיות מאושר באמת? הדרך לאושר על פי אליעד כהן היא לדייק בדיבור, להיות במודעות עצמית גבוהה, לא לתת לרצונות אוטומטיים לשלוט בנו, ולהבין לעומק שהרצונות האלה הם רק אפשרויות ולא מחויבויות. כשהאדם מבין את זה, הוא מפסיק לשעבד את עצמו לכל מיני רצונות אובססיביים, כמו הרצון שיאהבו אותו או הצורך להיראות טוב, והוא מתחיל לחיות חיים שלווים ומאושרים באמת. איך להפסיק לשקר לעצמי? מהו רצון מחויב? איך להשתחרר מאובססיות? איך להפסיק את החרדות? מי האויב האמיתי שלי? איך להיצמד לאמת? איך לפתח מודעות עצמית?

... החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוות איך המוח מפרש את החיים והמוות? בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המוח שלנו מפרש את המושגים חיים ומוות, מה ההבדל בין הרצון לחיות לבין הפחד למות, ומה המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של כל אחד מהמושגים האלה. ההסבר של אליעד מתחיל בדיון מעמיק על שני ביטויים שנשמעים לכאורה דומים: אני לא רוצה למות לעומת אני רוצה לחיות. לכאורה, המשמעות שלהם זהה, אך בפועל יש הבדל גדול בין שני הביטויים האלו. אליעד נותן דוגמה לאדם שאומר שהוא לא רוצה למות, והסיבה לכך היא שהוא מפחד ממה שיקרה אחרי המוות. כלומר, הרצון לא למות אינו נובע בהכרח מאהבה לחיים עצמם, אלא מפחד מהמוות. מנגד, כשאדם אומר אני רוצה לחיות, הכוונה יכולה להיות שהוא באמת נהנה מהחיים ורוצה לחוות אותם. כדי להדגים את הנקודה הזו, אליעד מביא דוגמה של אדם שעומד מול סכנת חיים ממשית, למשל מול רכב מתקרב. האם האדם זז הצידה כי הוא רוצה לחיות, או כי הוא פשוט לא רוצה למות? אליעד טוען שיש אנשים שבאמת אוהבים את החיים ורוצים אותם, ואילו אחרים פועלים מתוך פחד למות, ולאו דווקא מתוך רצון חיובי כלפי החיים. בהמשך, אליעד דן בשאלה מדוע כשאנו שומעים שאדם לא מת זה מעורר בנו חוויה אחרת מאשר ... לאסוציאציות חיוביות שקשורות בחיים, כמו חיוניות, אושר והנאה. אליעד מסביר כי לעיתים אנשים נמצאים במצב מורכב שבו הם לא רוצים למות, אך גם לא רוצים לחיות. מדובר במצב נפשי שבו האדם מרגיש חסר משמעות או חיוניות, והוא אינו מתחבר רגשית או מנטלית לחוויית החיים. ... את המוות באופן אחיד כמו אנשים אחרים, במקום זאת, הוא רואה במוות דרך להפסיק את הסבל, ולאו דווקא כאקט רצוני של בחירה חיובית. ההרצאה ממשיכה בניתוח המעמיק של ההבדלים הפסיכולוגיים בין המונחים רוצה לחיות לבין לא רוצה למות. אליעד מדגיש שלכל מילה וביטוי יש משמעות שונה עבור המוח, וכי צורת הביטוי משפיעה על איך שאנו מרגישים ומפרשים את המציאות. הוא מדגיש כי לפעמים אנשים מתבטאים בצורה שלילית (אני לא רוצה למות) במקום בצורה חיובית (אני רוצה לחיות), והבחירה בביטוי אחד על פני השני יכולה להשפיע על תחושותיהם והחלטותיהם. אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את ההבדל: אדם שאומר אני לא רוצה שיהיה כאן אבק לעומת אדם שאומר אני רוצה שיהיה כאן נקי. מבחינה לוגית שני הביטויים דומים, אך מבחינה רגשית ומנטלית, כל ביטוי יוצר חוויה אחרת במוח. הביטוי לא רוצה אבק מתמקד בדבר השלילי (אבק), ואילו הביטוי רוצה נקי מתמקד בדבר החיובי (ניקיון). זו אותה תופעה גם בהקשר של חיים ומוות, והמוח שלנו מתנהג בהתאם לניסוח שאנו ... אינה תמיד קשורה למצב הפיזי האובייקטיבי. למשל, אדם יכול להיות חי פיזית, אך לחוש מת רגשית או מנטלית, ללא רצון או חיוניות. ולהפך, אדם יכול לחוש חיות פנימית, למרות שהוא מתמודד עם קושי פיזי או סכנת חיים ממשית. בסוף ... הפסיכולוגי, הנפשי והחווייתי שלו. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מלמדת אותנו כי האופן שבו אנו מפרשים את החיים והמוות, הרצון לחיות והפחד למות, אינו אחיד, והוא תלוי בדרך שבה המוח שלנו משתמש בשפה, באסוציאציות ובמשמעות הרגשית שאנו נותנים לכל מילה. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות? איך המוח מפרש את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד המוח מפרש את המושגים חיים ומוות, וכוללת דיונים בנוגע לפסיכולוגיה של פחד ממוות, רצון לחיות, ותחושות הקשורות להתאבדות. הדיון מתחיל בשאלה האם יש הבדל בין רצון לחיות לבין פחד ממוות. במהלך השיחה, אחד המשתתפים מציין שמישהו עשוי לחשוב שהוא לא רוצה לחיות, אך למעשה הוא מפחד למות. דבר זה מצביע על כך שלפעמים התשובה לשאלה רוצה לחיות? אינה כה חד משמעית, ויכולה להיות קשורה לפחדים הקשורים במוות. בהמשך, נדונה השאלה האם לא רוצה למות ורוצה לחיות הם שני רעיונות שונים או שהם בעצם מציינים את אותה תחושה. אחד המשתתפים מעלה את השאלה אם יכול להיות מצב שבו אדם אומר שהוא לא רוצה למות, אבל עדיין אין לו רצון חיובי לחיים. השיחה מתפתחת לכדי דיון על ההתמודדות עם פחד ממוות, כאשר נטען שהאדם עשוי להתנהל לפי הרצון להימנע מהסבל שבמוות, אך לאו דווקא מתוך רצון לחיות. בהמשך, ישנה התמקדות במצב שבו אדם מציב את עצמו במצב קיומי של חיים או מוות. הדיון מעמיק לנושא ... ממה שאנו תופסים כלא מת. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות?

... מוחלטת במחשבות שלו, בלי לבדוק אותן באמת. התהליך המרכזי שאליעד מציע הוא לנסות לזהות את האמת מאחורי כל מחשבה, רצון או תחושה, ולברר האם הדבר הוא באמת נכון באופן מוחלט. למה כל העצות מובילות אל בירור האמת? אליעד כהן ... רק דרכים שונות לומר את אותו הדבר: לבדוק, לברר, להטיל ספק ולנסות לגלות את האמת מאחורי כל מחשבה או רצון. לדוגמה, כשמישהו מתמודד עם חרדה או רצון מסוים, במקום רק לפתור את הבעיה הנוכחית, אליעד מציע לבדוק לעומק מה באמת האדם חושב ולמה הוא חושב כך. ... מוחלט? התחושה של חופש מוחלט, לפי אליעד כהן, מתאפשרת רק כשאתה מסוגל לראות את ההיפך של כל מחשבה או רצון. כאשר אדם מסוגל לראות בצורה מלאה גם את הצד ההפוך של הדברים, הוא כבר לא כבול לאף מחשבה או רצון, וכך הוא למעשה משתחרר מכל המחויבויות הפנימיות שיצר לעצמו. לא חייבים לבחור תמיד לראות את ההיפך, אך החופש האמיתי ... נתן לו כוס מים, אך הוא יכול באותה מידה לשנוא אותו בדיוק מאותה סיבה, כי האדם למעשה מילא לו רצון ולכן גרם לו להיות תלוי בו. כל תחושה, בין אם היא חיובית או שלילית, ניתנת להפוך ולראות את ההפך ... הציע לו לוותר על כל התאוות חוץ מאחת - האישה. בתגובה, רבי נחמן אמר שדווקא על התאווה הזו הוא רוצה לוותר, כי זו התאווה הכי עמוקה והכי שורשית - תאוות ההשתוקקות לאחר, מה שמסמל את הצורך לצאת מעצמך ולהשתחרר ...