אחריות אישית, לקחת אחריות, הסרת אחריות, לקיחת אחריות, אחריות חלקית, להיות אחראי, להסיר אחריות... (בזמן הווה) איזה דבר במציאות, אז הסיבה לכך שהדבר הזה קורה בהווה, היא האחראית לכך שהדבר הזה קורה. וכאשר רוצים שאיזה דבר יקרה בעתיד. אז הדבר שבו תלוי, האם הדבר הזה יקרה בעתיד או לא, הוא האחראי לכך, האם ... דבר מאוד חיובי. והוא, שעל ידי זה שהאדם לוקח אחריות, על ידי זה הוא בעצם יכול לשנות את המציאות כרצונו, ולהתאים אותה לרצון האישי שלו. כי מי שלא לוקח אחריות, ומי שמסיר אחריות מעצמו, וחושב שמה שקורה לו בפרט ומה שקורה סביבו בכלל, זה לא בשליטתו. דהיינו, הוא לא אחראי לכך. הרי שבכך בעצם הוא מחליש אצל עצמו את הרצון העצמי שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, דהיינו, הדבר קורה בלי שליטה שלך, הרי ... אישית, פירושו, שהאדם מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהוא כן אחראי למה שקורה. ואז ממילא, כאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון מהמציאות מדבר כלשהו, אז האדם לוקח אחריות, ומשנה את המציאות להיות כרצונו. ואם האדם יסיר מעצמו אחריות על מה שקורה לו, אז ממילא המציאות תהיה נגד רצונו, והוא לא יעשה מאומה, ... אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יצליח לגרום לכל המציאות שקורית לו, להיות בדיוק כפי מה שהוא רוצה. אבל, זה בדיוק גם החיסרון של לקיחת האחריות. וזה בדיוק היתרון, של הסרת האחריות של האדם. והעניין הוא, כי ... מבט מסוימת, האדם אחראי לכל מה שקורה לו, בשלמות מוחלטת. כי כל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הכל תלוי ברצון של האדם. כי אם האדם רוצה את הדבר, אז טוב לו. ואם האדם לא רוצה את הדבר, אז רע לו ממנו. ואך ורק הרצון של האדם, אך ורק הוא אחראי לכל הטוב והרע של האדם בחיים. ומי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה ... הוא יראה תכף ומיד, שהוא יכול לחוות שלמות אמיתית, בלי שום צורך לשנות את המציאות. ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, שהכל תלוי ברצון העצמי שלו, האם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר. שרק בזה תלוי, האם האדם מאושר או סובל מהמציאות. וברגע שהאדם יבין את זה באמת, אז הוא יתמקד כל כולו בלשנות את הרצון העצמי שלו. ולהביא את עצמו למצב, שבו, הוא ירצה את המציאות בשלמות אמיתית, בלי שום התנגדות רצון, בינו לבין המציאות. והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם העצמית. כי האדם חושב, שהרצון שלו, הוא לא לגמרי בשליטתו. כי מי שחושב שהרצון שלו הוא בשליטתו, הרי שהוא שולט ברצון שלו, ורוצה את המציאות תמיד כפי מה שהיא, ואז ממילא הוא חווה שלמות תמידית. אבל, זאת בדיוק הסיבה, שלקיחת אחריות מלאה, ... אחראי באופן מלא למצבו, הרי שהוא לוקח אחריות מלאה למצבו, ואז ממילא המציאות שלו, תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה. ואז, אם הכל יהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, אז ממילא האדם כבר לא יוכל להרגיש טוב. ולמה? כי ברגע שהכל כרצונו של האדם, אז כבר אין רע. ... כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של חוסר שביעות הרצון. ומי שיסיר מעצמו אחריות לגמרי, ויחשוב שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. דהיינו, מי שיחשוב ששום דבר לא בשליטתו לגמרי, הרי שממילא הוא יתייאש לגמרי ויתעלם לגמרי ולא יתייחס בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי שזה יגרום לכך, שלא תהיה שום משמעות כלשהי, לכך שהאדם יבדוק האם הוא רוצה או לא רוצה את המציאות. כי בכל מקרה, הוא אבוד, ולא יכול לעשות שום דבר, כדי למלא את רצונו. וכאשר האדם יתייאש לגמרי, בגלל שהוא לא יכול לעשות משהו שהמציאות תהיה כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך ... לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא יהיה מרוצה בשלמות מהמציאות. שאז ורק אז, יש לאדם טוב ורע, וחיים על פני האדמה, כישות בעלת רצון / רגשות וכולי. והמסר, הוא פשוט. האדם יכול לקחת אחריות מלאה על הכל, ולבחור לשלוט ברצון שלו, שיתאים תמיד למציאות. והאדם יכול גם לבחור להסיר אחריות כלשהי מעצמו, ופשוט לתת לדברים לקרות כפי מה שהם, בלי לתת שום משמעות כלשהי, לרצון העצמי של עצמו. והאדם יכול גם לקחת אחריות חלקית ולהסיר אחריות באופן חלקי, ועל ידי זה גם לרצות רצונות, וגם לא להיות מרוצה תמיד, ואז יש גם את הטוב וגם את הרע, וגם את משחק החיים.