... רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות
להרגיש גם רע . זא כי מי שרוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב, הרי שהוא צריך להיות מוכן
להרגיש גם רע . כי אם האדם ירצה להרגיש רק טוב, הרי שתמיד הוא ירגיש רק רע. כי אין שום מציאות שיש בה רק טוב. וממילא, ככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, הרי שממילא המציאות פחות מתאימה לו. כי יש בה תמיד גם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן ולרצות
להרגיש גם רע. ונחדד: אם האדם ירצה כל כולו
להרגיש גם רע, דהיינו, ירצה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא רוצה להרגיש טוב, הרי שאז, האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם
להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש שום רע. ואז ממילא גם הוא לא ירגיש שום טוב. ולכן, יש כאן דבר קצת מורכב. והוא, שהאדם צריך לרצות
להרגיש גם רע, ואפילו ללמוד להתאהב ברע, וליהנות מכך שהוא מרגיש רע (מזוכיזם), אבל בו זמנית, האדם צריך גם, לא לרצות להרגיש רע. כי אם האדם ירצה בלב שלם
להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש לא טוב ולא רע. ומצד שני, אם האדם לא יהיה מוכן
להרגיש גם רע, הרי שהוא ירגיש יותר רע. ולכן יש כאן חיבור של הפכים, שצריך להיות בצורה חכמה ביותר. ומי שלא רוצה להרגיש רע, דהיינו, מי שלא מוכן להרגיש רע בכלל בשום פנים ואופן אפילו לא ... רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן
להרגיש גם רע .