תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ... מחשבות שמתארות את המציאות (לדוגמה: יורד גשם). מחשבות שמסבירות את הפעולות שאנו עושים (לדוגמה: אני הולך). מחשבות שמתארות את הרצונות שלנו לגבי הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו? אליעד מפרק את מושג הכפייה. כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם אוכל כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה הזאת ... אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה ... יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ניתן לרצות משהו ללא סיבה. עצם קיומו של רצון מעיד על סיבה כלשהי שמאחוריו. לכן גם מה שנתפס כרצון חופשי הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של ... כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש ... ואנחנו מתנגדים אליה, נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה ... שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה ... סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה לבחירה חופשית

נתינה ללא תנאים, לתת בלי לרצות לקבל, למה לעזור לאחרים? למה להיות טוב? אהבה ללא תנאים, מה טוב בלתת? רצון לתת, רצון לקבל, ליצור קרבה, תחושת זרות, תחושת ניכור, תחושת בדידות, תחושת ריחוק האם יש נתינה ללא תנאים? בהרצאה זו, אליעד עוסק בשאלה האם יש דבר כזה אהבה ללא תנאים ונתינה מתוך רצון אמיתי לעזור לאחרים, או שיש תמיד ציפייה לקבל משהו בתמורה. הוא מעלה את השאלה אם ניתן באמת לתת לאדם ... או אם כל נתינה מכילה בתוכה תנאי כלשהו. כל התשובות נשקלות מתוך מחשבה פילוסופית ופסיכולוגית על הטבע האנושי, על הרצון לתת ועל הרצון לקבל. ההרצאה מתחילה בשיחה בין שני משתתפים על נושא האהבה ללא תנאים, והם שואלים את עצמם אם ניתן לאהוב ... ללא ציפייה לתמורה כלשהי. אחד מהם טוען כי הוא לא מאמין שזה אפשרי, מכיוון שלדבריו כל נתינה מגיעה מתוך רצון לקבל איזשהו סיפוק אישי. השני, לעומתו, מעלה את השאלה אם באמת אפשר לתת משהו מבלי לצפות לתגובה כלשהי, כמו שציפיות או רצון להרגיש טוב עם עצמך נחשבות לתנאים. אליעד מציין כי כל רצון הוא בעצם מענה לצורך, ולכן גם אם אנחנו לא מצפים למשהו ישירות מהאדם שמקבל את המתנה שלנו, עדיין יש בנו את הרצון להרגיש טוב עם עצמנו או להרגיש קרבה לאותו אדם. הוא מבהיר שכשאנחנו נותנים, אנחנו לא בהכרח נותנים כדי לקבל ... שמישהו אחר קיבל עזרה. בהמשך, השיחה עוסקת בשאלה אם כל נתינה כוללת תנאים, כלומר, אם יש ציפיות סמויות (למשל רצון להרגיש טוב עם עצמנו אחרי שעשינו משהו טוב), ומדובר בשאלות פילוסופיות כמו האם כל פעולת נתינה היא באמת נטולת תנאים, או שזו רק תחושה שאנחנו רוצים להרגיש טוב או קרוב לאדם השני. אליעד מבקש להדגיש שהנתינה תמיד כרוכה ברצון כלשהו, גם אם זה רצון שנראה לא ישיר. בהרצאה, עולות גם מחשבות על תחושת זרות וקרבה בין אנשים. אליעד מציע שתחושת הקרבה יכולה להתפתח ... היא סוג של תמורה. הוא טוען שאין באמת נתינה נטולת תנאים, שכן כל פעולה של נתינה כוללת בתוכה מענה לרצון אישי כלשהו, אפילו אם מדובר במילוי צורך רגשי או תחושת קרבה. נתינה ללא תנאים אהבה ללא תנאים רצון לתת ורצון לקבל תחושת קרבה וזרות תמורה רגשית בנתינה

נטל ההוכחה של הרצון העצמי, לעשות כרצונך החופשי, שימוש בנטל ההוכחה, להחליש רצון, לחזק רצון מה זה נטל ההוכחה ברצון העצמי, ואיך זה קשור לרצון החופשי? אליעד כהן מציג בהרצאה שלו את המושג נטל ההוכחה ומראה כיצד הוא יכול לשמש לא רק בדיונים בין אנשים אלא גם בדיאלוג פנימי של האדם עם עצמו, במיוחד בנוגע לרצונות שלו. אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה משהו מסוים, פעמים רבות עולה בראשו השאלה למה בעצם הוא רוצה זאת. לעיתים המוח דורש הוכחה והסבר לרצון הזה, מה שמכונה נטל ההוכחה של הרצון. איך אפשר להשתמש בנטל ההוכחה להחליש רצון לא רצוי? כדי להסביר זאת לעומק, אליעד מביא דוגמה של אדם שמרגיש שהרצון שלו פוגע בו, כמו למשל הרצון לעשן. אותו אדם, שמעוניין להפסיק לעשן, יכול לקחת את הרצון לעשן ולהעביר אליו את נטל ההוכחה. כלומר, במקום לקבל את הרצון לעשן כעובדה מוגמרת, הוא יכול להתחיל לשאול שאלות כמו: למה בכלל אני רוצה לעשן? מה זה נותן לי? מה אני מקבל מהעישון? האם יש בזה תועלת אמיתית עבורי? אליעד מסביר שבכך שהאדם מעביר את נטל ההוכחה אל הרצון עצמו, הרצון לעשן חייב להוכיח את עצמו, וככל שהאדם חוקר אותו לעומק, הוא מגלה שאין לרצון בסיס אמיתי. כך הוא יכול להחליש או אפילו להעלים את הרצון לחלוטין. כיצד נטל ההוכחה יכול לחזק רצון שרוצים לשמר? במקביל, אליעד כהן מציג מצב הפוך שבו האדם דווקא רוצה לחזק רצון מסוים, למשל רצון להתמיד באורח חיים בריא או לעסוק בתחביב מועיל. במקרה כזה האדם יכול שוב להשתמש בנטל ההוכחה, אך הפעם בצורה שונה. במקום להקשות על הרצון, הוא יכול לדרוש מעצמו הוכחות לכך שהרצון הזה מועיל וראוי לחיזוק. לדוגמה, אם אדם רוצה להתאמן באופן קבוע, הוא יכול לשאול את עצמו: למה אני רוצה להתאמן? מה זה ייתן לי בטווח הארוך? איך האימון משפיע על איכות חיי? האם יש תוצאות מוחשיות שכבר קיבלתי ממנו? באמצעות שאלות אלו האדם יספק הוכחות לרצון, וכך יחזק אותו ויגביר את הסיכויים להתמיד בו. למה חשוב לשים את נטל ההוכחה על הרצונות שלנו? אליעד מחדד שהרעיון העיקרי בשימוש בנטל ההוכחה הוא לייצר תהליך חשיבה פנימי מודע יותר לגבי הרצונות שלנו. ברגע שהרצון נתון להוכחה, קל יותר לאדם לזהות איזה רצון אכן משרת אותו ואיזה רצון מיותר או אף מזיק. הרעיון הוא שהאדם לא יהיה עבד לרצונות שלו באופן אוטומטי, אלא יהיה מודע לסיבות האמיתיות שבגללן הוא פועל כפי שהוא פועל. הוא גם מדגיש שהשאלות שמציגים לרצונות, צריכות להיות כאלו שמכריחות את הרצון להצדיק את קיומו. אם הרצון אינו מסוגל להצדיק את עצמו, הוא הופך לחלש יותר, ואם הוא כן מסוגל להצדיק את עצמו, הוא מתחזק ומתבסס. ... ספקות פנימיים לגבי הרצונות? אליעד כהן מזכיר מצב שכיח שבו האדם חווה ספקות פנימיים לגבי הרצונות שלו. לדוגמה, אדם שרוצה להקים עסק חדש, והמוח שלו מתחיל להעלות ספקות כמו האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? מה תפיק מזה? האם זה באמת משתלם לך?. אליעד מסביר שבמקום להתבלבל ולהתקפל מול הספקות, האדם יכול להשתמש בנטל ... אקים את העסק? השאלות הללו מחייבות את הספקות להציג נימוקים אמיתיים, וכך האדם יכול לראות בצורה ברורה יותר אם הרצון שלו אמיתי ומבוסס או שהוא חלש ומעורפל. מתי נטל ההוכחה לא נחוץ? אליעד מציין שיש גם מצבים שבהם האדם בוחר במודע שלא לשים על הרצון את נטל ההוכחה, אלא פשוט לקבל את הרצון כמו שהוא. לדוגמה, אם האדם פשוט אומר לעצמו אני עושה זאת כי כך בא לי, זו דרך שלו להימנע מהצורך להוכיח את הרצון. אך אליעד מזהיר שהגישה הזו טובה רק במקרים שבהם האדם שלם לגמרי עם הרצון, ולא חווה התנגדות פנימית כלשהי. בכל מצב אחר, שבו קיים ספק פנימי או קונפליקט, אליעד ממליץ להשתמש בשיטת נטל ...

משחק הרצון, הפער בין הרצוי למצוי, המרדף אחרי האושר, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לשלוט ברצון, ליצור רצון, לבטל רצון, ליצור משמעות, לשלוט ברגשות, יצירת משמעות, חלק 1 מה גורם לנו להרגיש פער בין הרצוי למצוי? אליעד כהן מסביר שהחיים שלנו סובבים תמיד סביב הרצון לשנות את מה שיש, מתוך מחשבה שאם נקבל דבר מסוים, החיים יהיו טובים יותר. הוא מדגים זאת באמצעות מספר דוגמאות ברורות. למשל, אדם שרוצה כסף, ומאמין שברגע שיהיה לו כסף, הכל ישתנה לטובה. אך מה יקרה באמת כשיקבל את הכסף? אפשרות אחת היא ... חדש, אפשרות שנייה היא שיפחד לאבד את הכסף שיש לו, מה שגם יוצר סבל וחרדה חדשה, והאפשרות השלישית היא שהרצון שלו לכסף יומר ברצון אחר, כמו רצון לבריאות, כבוד או הערכה מאחרים. הוא מדגיש כי הרצון תמיד מתחדש, וכי אף פעם לא מגיעים לנקודה שבה אין שום רצון נוסף. האם השגת מה שרצית מבטיחה לך אושר? אליעד מדגים זאת שוב, הפעם בתחום הזוגיות. נניח שאדם סובל כי הוא לבד ורוצה זוגיות. לאחר שישיג זוגיות, יתכן שיקרו אחד מהדברים הבאים: או שהוא ירצה לשפר את הזוגיות (למשל, שהבת זוג תתנהג ... תמיד חיסרון חדש או אחר. כלומר, ברגע שחיסרון אחד נסגר, חיסרון חדש נפתח באופן מיידי. אליעד מדגיש כי עוצמת הרצון אף פעם אינה קבועה, היא משתנה, ואי אפשר לצפות מראש מה תהיה עוצמתו של הרצון הבא. הוא משווה את המצב הזה לאדם רעב שאוכל ושבע, ולאחר זמן קצר שוב רעב. אף פעם לא מגיעים לסוף מוחלט של הרצון. מה קורה כאשר נגמר לך הרצון? אליעד כהן מתאר מצב שבו הרצון נגמר לחלוטין, ומסביר שאם נגמר המרדף אחר הרצון, האדם מרגיש חסר משמעות וחסר חיים. הרצון, לדבריו, הוא זה שנותן תחושת חיים, ואם האדם מאבד את הרצון לחלוטין, הוא מרגיש כמו מת, משום שאין לו כבר שום משמעות להמשיך לחיות. הרצון, הוא אומר, יוצר את תחושת המשמעות, ותחושת המשמעות היא שמחזיקה את האדם בחיים. הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה להיות מנכל. לאחר שנים רבות של השקעה ועבודה, האדם משיג את מטרתו. אך מיד לאחר ההישג, נוצרים אצלו רצונות חדשים או פחדים חדשים, ולכן הוא אף פעם לא באמת מרגיש מסופק לאורך זמן. אליעד מסביר שבלי רצונות חדשים, האדם עלול להרגיש שהחיים חסרי טעם. מה המשמעות של להפוך את המשנה ללא משנה, ולהפך? אליעד כהן מדבר ... משנה לנו. למשל, האדם יכול להחליט שהכסף שהיה חשוב לו כבר לא משמעותי עבורו יותר. איך אפשר לשלוט ברגשות וברצונות שלנו? אליעד מסביר לעומק את הרעיון שהאדם יכול לשלוט ברצונות שלו על ידי הבנה שהרצון שלו הוא שרירותי לחלוטין. הוא אומר שכל רצון שהאדם מרגיש מקורו ברצון אחר, עד שמגיעים לרצון הראשון, רצון שאין לו שום סיבה מוקדמת. לכן, אם האדם יבין שכל רצון שהוא רוצה הוא בעצם בחירה שרירותית שלו, הוא יוכל לבחור ברצון חדש או לוותר על רצון קיים. האדם יכול להגיע למצב שבו הוא יוצר רצון חדש בלי סיבה מוקדמת, פשוט משום שהחליט שכך הוא רוצה. זו בעצם היכולת של אלוהים - להמציא משמעות ורצון יש מאין. אליעד מסביר שזו הדרך של האדם להיות חופשי באמת. האם עדיף לרצות או לא לרצות? אליעד מסביר ... כלים שונים כמו סכין, מזלג וכפית. הוא מסביר כיצד האדם משתמש בכל כלי במצב המתאים לו, כך גם לגבי הרצונות: האדם יכול להחליט בכל רגע אם משהו משנה או לא משנה, לפי מה שנוח ומתאים לו. בסיום, אליעד מדגיש ... לעשות כשאין משמעות לחיים? איך ליצור משמעות חדשה? האם אפשר להגיע לאושר מוחלט? איך להפוך משנה ללא משנה? האם הרצון באמת נגמר? איך לשלוט ברגשות וברצון?

... האם באמת אפשר לראות את החיים כמשחק? איך לראות את החיים כמשחק? מה זה אומר לראות את החיים כמשחק? רצון חסר משמעות, אפקט הפרפר, רצון עם משמעות מוחלטת, איך ליהנות בחיים? להיות מאושר האם באמת אפשר לראות את החיים כמשחק? אליעד כהן מציג את ... החיים כמשחק או לא? אליעד כהן מסביר שהיכולת לראות את החיים כמשחק תלויה בעיקר ברמת ההזדהות של האדם עם הרצונות שלו. אם יש לאדם רצונות כלשהם והוא מזדהה איתם בצורה מוגזמת, כלומר, הרצונות הללו משמעותיים עבורו מדי, הוא לא יוכל לראות את החיים כמשחק. לעומת זאת, אם האדם לא מזדהה בכלל עם הרצונות שלו, גם אז הוא לא יוכל לחוות את החיים כמשחק, משום שלמשחק נדרשת מידה מסוימת של רצון ועניין. מדוע רצון חשוב מדי פוגע ביכולת לראות את החיים כמשחק? כדי להסביר את העניין, אליעד נותן מספר דוגמאות מפורטות: דוגמה ראשונה: אדם שיש לו רצון להיות בריא, אם הרצון הזה לא חשוב לו בכלל, אז אין כאן בכלל משחק, אין עניין. אבל אם הרצון להיות בריא משמעותי עבורו מדי, עד כדי כך שהוא פוחד פחד מוות להיות חולה, גם אז לא יוכל לראות ... שקורה ירגיש כמו אסון ולא כמו משחק. דוגמה שנייה: אדם אומר שהוא לא מוכן למות בשום פנים ואופן. ברגע שרצון אחד כזה הופך למחויב בצורה מוחלטת, האדם כבר לא יכול לראות את החיים כמשחק, כי כל אירוע שקשור לרצון הזה הופך לעניין רציני מדי. דוגמה שלישית: אם אדם לא רוצה בשום אופן שהבית שלו יהיה מלוכלך, ברמה שכל מחשבה על בית מלוכלך גורמת לו להתעלף, אז גם במצב כזה הוא לא יכול לראות את החיים כמשחק. ככל שיותר דברים בחיים משפיעים על הרצון שלו (לדוגמה, גורמים ללכלוך בבית), הוא פחות ופחות מסוגל לראות את החיים כמשחק. דוגמה רביעית: אם אדם לא רוצה בשום אופן שיקרה משהו רע לילד שלו, ומכיוון שיש הרבה מאוד דברים בחיים שעלולים להשפיע על כך שיקרה לילד משהו רע, האדם יתקשה לראות את החיים כמשחק, כי הרצון הזה הוא מוחלט ובלתי מתפשר עבורו. האם אפשר לראות את החיים כמשחק אם יש רצון חסר משמעות? אליעד כהן מוסיף ומבהיר שלא רק רצון משמעותי מדי פוגע ביכולת לראות את החיים כמשחק, אלא גם ההפך הגמור. אם יש רצון או אירוע שאין לו שום משמעות בכלל עבור האדם, גם אז הוא לא יוכל לראות את החיים כמשחק. למשל, ... אפשר לראות את החיים כמשחק? אליעד מסכם שהמפתח לראות את החיים כמשחק הוא להצליח לאזן את מידת החשיבות של הרצונות שלנו. מצד אחד, כל הדברים בחיים חייבים להיות בעלי משמעות מסוימת עבורנו, ומצד שני, עלינו להימנע מלייחס להם משמעות מוחלטת. רק כאשר הרצונות נמצאים במצב מאוזן שבו הם חשובים אך לא מחויבים, קיימת האפשרות האמיתית לראות את החיים כמשחק. הוא ממליץ שאדם שרוצה לחוות את החיים כמשחק ינסה להבין ולזהות איזה רצונות או פחדים מונעים ממנו לחוות כך את החיים. למשל, אם אדם מסוגל להגיד לעצמו אני מוכן גם להרגיש רע, ... להתחיל לחוות את החיים כמשחק אמיתי. לסיכום, מהם התנאים לחיים כמשחק? התנאים לראות את החיים כמשחק הם: שלא יהיו רצונות בעלי משמעות מוחלטת לחלוטין, כי זה יהפוך את החיים לרציניים מדי. שלא יהיו רצונות חסרי משמעות לחלוטין, כי אז החיים יהיו חסרי טעם. למצוא את האיזון בין החשיבות לבין חוסר החשיבות של הרצונות. לחקור ולהבין מה מונע ממך באופן אישי לחוות את החיים כמשחק. איך לראות את החיים כמשחק? מה זה רצון חסר משמעות? מהו אפקט הפרפר? איך ליהנות בחיים? כיצד להפסיק להזדהות עם רצונות?

איך להצליח להחליש את הרצון? החלשת רצון, מה לעשות כשלא מצליחים להחליש רצון? מה לעשות אם אני לא מצליח להחליש את הרצון? איך להפסיק לרצות? להטיל ספק ברצון, להתמיד בהחלשת הרצון, לשלוט ברצון, שליטה ברצון, התמדה בהטלת ספק ברצון איך להצליח להחליש את הרצון? כיצד להפסיק לרצות משהו שמציק? מה לעשות כשלא מצליחים להחליש רצון? איך להטיל ספק ברצון? כאשר יש לאדם רצון שמציק לו, הוא ירגיש רע בגלל שהוא רוצה את הדבר הזה. השאלה היא איך להצליח להחליש את הרצון הזה. אליעד מציע שהתשובה לכך היא להמשיך לנסות להחליש את הרצון, גם אם לא מצליחים מיד. כל ניסיון להחליש את הרצון, גם אם לא מצליחים להחליש אותו בסופו של דבר, מוביל את האדם לתובנה ברורה יותר לגבי היכולת שלו להתמודד עם הרצון. ההבנה העמוקה היא שהבעיה היא לא הרצון עצמו, אלא התחושה של חוסר יכולת לשנות אותו. אם היית בטוח לחלוטין שאתה יכול להפסיק לרצות את הדבר, היית מצליח להפסיק את הרצון בקלות. אם היית בטוח שאתה לא יכול להפסיק לרצות את הדבר, לא היית סובל ממנו, כי היית מקבל את הרצון כמצב קבוע. מה שמומלץ לעשות כאשר יש רצון שמציק הוא להטיל ספק בו, להמשיך לנסות להחליש אותו שוב ושוב, עד שמגיעים לאחת משתי האפשרויות: או שהרצון ייחלש, או שתהיה בטוח לחלוטין שאתה לא יכול להחליש אותו. ברגע שאתה מגיע למצב בו אתה בטוח שאין לך שליטה על הרצון, הבעיה נפתרת, משום שאתה מקבל את הרצון כמציאות. למעשה, הבעיה היא לא הרצון עצמו, אלא הרצון לשנות אותו. במילים אחרות, כל ניסיון להחליש את הרצון הוא צעד נוסף בתהליך של למידה עצמית. אם תצליח להחליש את הרצון, פתרת את הבעיה. אם לא תצליח, לא קרה כלום - אתה פשוט הופך להיות בטוח יותר לגבי מה אפשרי ומה לא. אליעד מדגיש שלפני שמקבלים את הרצון, יש להטיל ספק בו שוב ושוב, ואם לא מצליחים להחליש אותו, בסופו של דבר תוכל לקבל אותו ולהפסיק להתנגד לו. מה לעשות כשלא מצליחים להחליש רצון? הצעד הראשון הוא להמשיך לנסות להחליש אותו. אם לא מצליחים, לא צריך לעשות דבר נוסף, אלא להמשיך להטיל ספק ברצון. כאשר לא מצליחים להחליש את הרצון, תוכל בסופו של דבר להפסיק להתנגד לו ולהשלים עם קיומו. אליעד מציע לא להיאבק ברצון, אלא להבין אותו ולהשלים עם המציאות שלו, אם הגעת למסקנה שאין לך שליטה עליו. הסיכום והצעד הבא אם אתה לא מצליח להחליש את הרצון, כל מאמץ כזה יוביל אותך להבנה ברורה יותר של עצמך ושל הרצון שלך. גם אם בסופו של דבר לא תצליח להחליש את הרצון, תהליך זה עוזר לך לקבל את הרצון כמציאות ולהפסיק להרגיש רע ממנו. השלב הבא הוא להמשיך ללמוד ולנסות עד שתגיע לתובנה אם אפשר להחליש את הרצון או לא. החלשת רצון שליטה ברצון איך להפסיק לרצות? כיצד להתמודד עם רצון מציק? הטלת ספק ברצון תהליך שליטה ברצון התמודדות עם רצון לא בריא

מה אני רוצה או מה אני באמת רוצה? השאלה מה אני רוצה, השאלה מה אני באמת רוצה, מה הרצון שלי באמת? מה הרצון האמיתי שלי? מה הרצון הפנימי שלי? לשאול מה אני רוצה באמת, לדעת מה אני רוצה באמת, רצון יחסי, רצון מוחלט, מה אני רוצה כרגע? מה ההבדל בין מה אני רוצה למה אני באמת רוצה? שאלות כמו מה אני רוצה? ומה אני באמת רוצה? נראות אולי דומות, אך למעשה, כל אחת מהן לוקחת את האדם למקום שונה לחלוטין. אליעד כהן מסביר לעומק את ... מתי יש להשתמש בכל אחת מהן, ומה התוצאות שיכולות להתקבל מהשימוש בכל שאלה. מה המשמעות של מה אני באמת רוצה? השאלה מה אני באמת באמת רוצה? מחפשת אחר הרצון הפנימי והמוחלט של האדם. זוהי שאלה שלוקחת את האדם לחקירה פנימית עמוקה, בה הוא מנסה להבין ... שאם יממש אותו הוא ירגיש שלם לחלוטין. לדוגמה, אדם יכול להתעורר בבוקר ולשאול את עצמו: מה אני באמת באמת רוצה?, ומתוך החיפוש הזה הוא עשוי להגיע למסקנה שבעצם הוא לא רוצה שום דבר באופן ספציפי, אלא פשוט רוצה להרגיש טוב. כלומר, החיפוש אחר הרצון האמיתי יכול להוביל את האדם להבנה עמוקה שהוא כלל אינו זקוק לדבר חיצוני ... יוביל לאושר ושלווה, ואילו אצל אחרים, הוא עלול לעורר תחושת חוסר משמעות וחוסר כיוון. מה המשמעות של מה אני רוצה? לעומת זאת, השאלה מה אני רוצה? היא פשוטה ומעשית יותר. היא מתמקדת ברצונות הרגעיים והיחסיים של האדם ברגע נתון. כאשר אדם שואל מה בא לי ... פשוט להבין מה מתחשק לו כרגע. לדוגמה: האם בא לי לאכול עכשיו? האם בא לי לצפות בטלוויזיה? האם אני רוצה ללכת לטייל? שאלה זו אינה דורשת מהאדם להבין את עצמו לעומק או להתחבר למהות פנימית, אלא פשוט עוזרת לו להחליט מה הוא רוצה לעשות ברגע הזה. היא מובילה אותו לפעולה, לתנועה, להחלטה פשוטה ופרקטית שמאפשרת לו לפעול מידית, בלי להיכנס לשאלות עמוקות מדי. מתי להשתמש בשאלה מה אני באמת רוצה ומתי בשאלה מה אני רוצה? הנקודה שאליעד כהן מדגיש היא החשיבות להבין באיזו שאלה להשתמש בכל מצב. לעיתים, אנשים מבלבלים בין שתי השאלות הללו, מה שעלול להוביל לתחושת תקיעות וחוסר התקדמות בחיים. כאשר אדם נמצא בצומת דרכים משמעותית ורוצה להתחבר למהות העמוקה שלו, להבין מה באמת מניע אותו בחיים, השאלה מה אני באמת רוצה? יכולה להיות מועילה מאוד. שאלה זו תוביל אותו להתבוננות פנימית עמוקה ואולי אף לשחרור מרצונות מיותרים. האדם יכול לגלות שהוא בעצם רוצה להרגיש טוב ללא תלות בשום דבר חיצוני, ואז הוא יצא מהמרוץ האינסופי אחר סיפוקים זמניים. מצד שני, אם אדם נמצא במצב שהוא צריך לפעול, להחליט ולעשות משהו, השאלה הנכונה עבורו תהיה מה אני רוצה?. השאלה הזאת תעזור לו להתמקד ברצון היחסי של הרגע הנוכחי ולהוביל אותו לפעולה מיידית. זאת הדרך המומלצת כאשר המטרה ... בעיה שכיחה שאנשים חווים היא שהם שואלים את עצמם את השאלה הלא נכונה בזמן הלא נכון. למשל, אם אדם רוצה לנוע קדימה בחיים והוא שואל מה אני באמת רוצה? באופן עמוק מדי, הוא יכול להיתקע, כי הוא מחפש תשובה מוחלטת שלא בהכרח זמינה לו ברגע זה. מנגד, אם הוא מרגיש תקוע דווקא בשאלה המעשית מה אני רוצה?, ייתכן שדווקא ההתבוננות העמוקה יותר (מה אני באמת רוצה?) תאפשר לו להשתחרר מהתקיעות. ההמלצה של אליעד היא להיות מודע לניואנסים בין שתי השאלות האלו: אם אתה מרגיש תקוע בשאלה המעשית, נסה לשאול את עצמך מה אני באמת רוצה? כדי להבין לעומק את המקור לתקיעות. אם אתה מרגיש תקוע בשאלה העמוקה, עבור לשאלה הפרקטית מה אני רוצה עכשיו?, כדי להתחיל לנוע קדימה באופן מיידי. סיכום עיקרי הדברים: אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבחנה בין השאלות מה אני באמת רוצה? ו - מה אני רוצה?. השאלה הראשונה מובילה לתובנות עמוקות ולפעמים גם לתחושת ריקנות או לשחרור מוחלט מרצונות. השאלה השנייה מובילה לפעולה מיידית ולתנועה. על האדם לדעת באיזו שאלה להשתמש בכל רגע נתון בהתאם למטרה שלו: לפעולה מהירה ופרקטית - שאל מה אני רוצה?. להתבוננות פנימית וליציאה מהמשחק - שאל מה אני באמת רוצה?. היכולת להבדיל ולהשתמש נכון בשאלות אלו תסייע לאדם להימנע מתקיעות ולנהל את חייו בצורה מיטבית ומודעת. מה אני באמת רוצה? איך לדעת מה אני רוצה? מה אני רוצה? מה זה הרצון שלי? למה יש לי רצון? איך נוצר לי רצון? מה ההבדל בין מה אני רוצה לבין מה אני באמת רוצה? שאלה שמעסיקה רבים היא ההבדל בין מה אני רוצה לבין מה אני באמת רוצה. לכאורה, אלו שתי שאלות דומות ...

... כל הסוגים בכל מקום ובכל זמן וכולי. ובפשיטות ההסבר הוא, כי קיומו של הסבל של האדם, תלוי בקיומו של הרצון העצמי של האדם. כי סבל, הוא כאשר יש התנגדות בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות בשלמות, כפי מה שהיא ברגע ובמקום הזה ממש, ללא שום תנאי וללא שום הגדרה והגבלה, הרי שהאדם ... לא סובל כלל, אלא שהאדם אפילו נהנה בהנאה אמיתית, מכך שרצונו העצמי מתמלא על ידי המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא ממש ללא שום שינוי כלשהו, הרי שרצונו של האדם מתמלא בשלמות, והאדם חווה הנאה מהמציאות. ונמצא אם כן, כי קיומו של הסבל, תלוי בכך שלאדם יהיה רצון שמנוגד בצורה כלשהי, למציאות. והנה יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את הסיבה שבגללה יש לו רצון שמנוגד למציאות. והאפשרות השנייה היא, שהאדם לא באמת מבין על מה ולמה יש לו רצון שמנוגד למציאות. והנה, הסיבה שבגללה יש לאדם רצון שמנוגד למציאות, היא משום שהכל אחד. והכוונה היא, שמי שיתבונן על שורש הרצון שלו ועל הסיבה שבגללה יש לו רצון עצמי, הוא יגלה שקיומו של הרצון העצמי של האדם, והסיבה שהרצון העצמי של האדם משתנה כל הזמן, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי שמנוגד למציאות, היא בעצם אותה הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים כולם. כי כל מה שקורה לאדם, הוא ... תהליך גדול יותר, שהוא ההתרחשות של המציאות כולה, וההתהוות שלה יש מאין בכל רגע מחדש. והסיבה שבגללה יש לאדם רצון שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ... משום שהוא מבין את הסיבה של האחדות שבגללה הוא סובל. כי כנל, הסבל של האדם נובע מכך שיש לו רצון שמנוגד למציאות. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה, שבגללה יש לו רצון שמנוגד למציאות, אז הוא סובל. משום שהתודעה של האדם מחוברת לקליפה החיצונית של המציאות, שהיא מלובשת ברצון של האדם שמנוגד למציאות. כי הרצון של האדם גם הוא קליפה. ובשורשו, גם הנשמה של האדם, גם היא קליפה. כי במהות של המציאות, אין שום ... הקליפות יש הבדל בין האני לבין הלא אני. ורק בעולם הקליפות של המהות האחת, רק שם יש הבדל בין הרצון לבין האין רצון. ובין הרצון העצמי של האני, לבין רצון אחר של מה שהוא אינו אני, שממנו האדם לא סובל כלל. ורק בעולם של הקליפות, יש הבדל בין הסיבה, ... לא יכול לסבול כלל. ואז מה שנשאר לאדם, זאת הנאה שנובעת מהדבקות לאין סוף (והיא שונה מההנאה של מילוי הרצון תוך כדי מודעות עצמית. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר. וההנאה של המילוי רצון, היא רק בבחינת ושוב של האדם, כאשר הוא חוזר מהביטול בבחינת רצוא). כי כאשר האדם מחובר לאחדות של המציאות, ... כלל, כי אין שם שום הפרדה כלל בין רצונו של האדם, לבין המציאות עצמה. ובאחדות של המציאות אין שום רצון עצמי, ואין שום רצון, ואין שום עצמי כלל, אלא יש רק אחדות אחת ממש. והרצון והעצמי והמציאות הם אחד ממש. כי בשורש אין הפרדה, אפילו לא בין התודעה לבין הרצון שלה, אלא הכל ישות אחת ממש, ללא כל רצון וללא כל תודעה כלל. ובנוסף יש לזכור, כי בשורש של הכל, שם הרצון והאין רצון הם ישות אחת ממש. ומי שמבין את העניין הזה באמת, הוא גם חווה ומרגיש את העניין הזה באמת. וכאשר האדם מבין ומרגיש, שהרצון והאין רצון הם אחד ממש, ממילא הרצון הסופי והמוגדר של האדם מתבטל, וממילא יש לאדם רצון אין סופי, דהיינו, רצון שאינו מוגדר, אלא מותאם תמיד למציאות ... למציאות, היא בעצם ביטוי לכך, שהאדם לא מבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא. כי אין אדם רוצה לשנות את המציאות, אלא אם כן הוא חושב שהמציאות צריכה להיות אחרת, דהיינו, שאין סיבה טובה באמת, לכך שהמציאות ... את הסיבה הראשונה האמיתית של כל הסיבות. ומאחר שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לכן הוא רוצה לשנות את המציאות. כי נדמה לו שהמציאות תהיה טובה יותר בצורה אחרת. אבל אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא ... האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו רצון סופי ומוגדר שרוצה את כל המציאות תמיד. כי בשעת ביטול אין שום רצון ואין שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי ... ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי. אלא שברמה הפנימית, האדם רוצה את הלבוש החיצוני הרע. כי האדם בוחר בבחירה מלאה אמיתית, את זה שרע לו. ואת זה האדם מבין, רק ...

... מסביר כי השאלה האם כאשר הכל אחד זה טוב או רע? נובעת מתוך תחושת נפרדות שאדם חווה כשיש לו רצון אישי - משהו שהוא שואף אליו, ומציאות שהיא נפרדת מכך. במילים אחרות, הרע נוצר כאשר יש התנגשות בין רצון למציאות, נפרדות בין השניים. כל נפרדות יוצרת התנגדות, והתנגדות יוצרת את מה שאנו תופסים כרע. לפי אליעד, כאשר הכל ... אין התנגדות. אם כל הדברים הם חלק מאותו הדבר, אז לא יכול להיות רע, כי אין שום חיכוך בין הרצון לבין המציאות. ברגע שאין שניים, לא יכולה להתקיים התנגדות. ההתנגדות נעלמת ואז נעלמת גם חוויית הרע. ברמה עקרונית, אם ... טוב, כי לא ניתן להפריד את השניים. הדימוי המרכזי הוא של רעב. כאשר אדם רעב, הוא חווה נפרדות בין הרצון לאכול לבין העובדה שהוא לא אכל. ברגע שאין רצון, אין רעב. אם אין רצון, אין רע, ולכן גם לא טוב, כי טוב הוא תחושת מילוי הרצון. אם אין רצון, איך אפשר לדבר על טוב? מה שחשוב להבין הוא שהרע, לפי אליעד, נובע דווקא מתוך הנפרדות - כאשר יש רצון ואין לו מענה מיידי. מהות הרע היא ההתנגדות, ההתנגשות, וההפרדה בין מה שאני רוצה לבין מה שקורה. כך, כל זמן שיש נפרדות יש גם חוויית רע. במצב של אחדות, לא קיימת התנגדות, ולכן ... זהו מצב שבו הכל טוב, אבל טוב זה הוא משהו שאין בו ממשות כשל עצמו, כי אם אין שום רצון, אז גם אין טוב. בשלב מאוחר יותר, השיחה עוסקת בניסיון להוכיח מהו מצב האחדות. אליעד מציין שברגע שאין רצון, אין מילוי רצון, ולכן לא ניתן להבחין בין טוב לרע. אם לא יהיה לך שום רצון, לא תוכל לחוות את המצב כטוב. המהות של טוב היא בדיוק במילוי הרצון. ברגע שאין רצון, אין טוב, וכך האחדות שבאה מתוך חוויית כל הדברים כאחד, מביאה למצב שבו לא ניתן להבחין בין טוב לרע, כיוון שאין שום חיכוך, שום התנגדות. בהמשך, עולה נושא נוסף: אם כל מה שקשור בטוב נובע מהמילוי של הרצון, אז מה קורה כאשר אין רצון? כשיש אחדות, כל רצון מתמזג עם הכלל, והופך לחלק מהאחדות. אין פה מקום לרע כפי שאנחנו מכירים אותו - רע כאי - מילוי של רצון, רע כהתנגדות. אם הכל אחד, אין מה להתנגד לו, אז אין רע. מצד שני, אם אין רע, איך אפשר ... אליעד טוען שמצד אחד, האחדות היא מצב שבו אין התנגדות, ולכן אין רע. מצד שני, הוא טוען שאם אין רצון, אז אין מילוי של רצון, ולכן גם אין טוב. תיאור זה גורם לשאלה האם במצב של אחדות ניתן בכלל לדבר על טוב ורע, או ... באותו מצב הכל הופך להיות טוב מוחלט, או שאולי דווקא אין בו שום טוב כי אין בו שום מילוי רצון? השאלה נשענת על ההבנה שרע נוצר מהתנגשות בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה בפועל. כאשר קורה לאדם משהו הנוגד את רצונו, הוא חש רע. אם כן, אם נהיה מצב שבו אין הפרדה בין הרוצה למתרחש, לא תיתכן התנגשות רצונית, ואז לכאורה אין רע בכלל. מכאן מגיעה הטענה שאם אין רע - אולי זהו המצב הטוב ביותר. אולם, מאחר שטוב מוגדר גם הוא כמילוי של רצון - אם אין בכלל רצון, לא ניתן לחוות גם טוב. מכאן נובע שלכאורה הכל יכול להיות גם רע באותה המידה, מפני שהיעדר רצון לא מאפשר שום תחושת סיפוק. כיצד מסבירים שהאחדות היא רק טוב? כדי לטעון שבאחדות הכל טוב, מביאים הוכחה לוגית: ... המציאות), לא תיתכן התנגשות. בהיעדר התנגשות, אין רע, ולכן הדבר נתפס כטוב מוחלט. הדוגמה שניתנת היא מצב שבו אדם רוצה ספה אבל לא מקבל אותה - זו הפרדה בין רצון למציאות, והאדם מרגיש רע. אם לעומת זאת הוא רוצה ספה ומקבל בדיוק מה שהוא רוצה, הוא מרגיש טוב. במצב אחדותי, אין שום הבדל או הפרדה בין רוצה לקורה, ולכן לכאורה אין אפשרות להיתקל ברע. מדוע האחדות יכולה להיתפס גם כרע מוחלט? קיימת טענה נגדית שאומרת: אם אין כלל רצון אישי, גם לא קיים מילוי רצון. ומאחר שגם טוב מוגדר כמילוי רצון, יוצא שאם הכל אחד ואין לאדם רצון מובחן, לא ניתן לחוות טוב. לכן יש מי שיאמרו שבאחדות אין רע - אבל גם אין טוב, ואולי דווקא זה נראה רע מנקודת מבט של מי שרוצה לחוות סיפוק. הטיעון הזה מופיע בצורה לוגית הפוכה לטיעון הקודם: טוב קיים רק במקום שיש רצון שמקבל מענה. באחדות מושלמת אין רצון נפרד, ולכן אין ממי או ממה להתמלא. לכן במצב הזה, אף שאין רע של התנגדות, אין גם טוב של ... עם דבר. אך בו - זמנית אפשר לטעון אלוהים הוא רע בדיוק מאותה סיבה, כי אין שם שום מילוי רצון המוגדר כטוב. למעשה, האמירה הנכונה יותר היא שאלוהים, או האחדות, נמצאת כביכול לפני או מעבר להגדרות של טוב ורע. ...

רצון עצמי, למה אתה רוצה כך ולא אחרת, למה יש לך רצון עצמי, בחירה חופשית, פנימי או חיצוני למה אתה רוצה דווקא את מה שאתה רוצה ולא אחרת? אנשים רבים שואלים את עצמם כל הזמן את השאלה, למה אני רוצה דווקא את זה ולא את הדבר השני?. השאלה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב אצל הרבה אנשים, בעיקר אצל אלו שלא בהכרח מבינים את המהות של הרצון העצמי. אך אליעד כהן מדגיש כי שאלה זו, בעצם, איננה השאלה הנכונה כלל. השאלה האמיתית והנכונה שצריך לשאול היא: למה אני בכלל רוצה?. מדוע אנשים לא מוכנים לבדוק למה הם בכלל רוצים? אליעד מסביר שהסיבה שאנשים מתקשים לשאול את השאלה העמוקה יותר - למה אני בכלל רוצה משהו? - היא כי מדובר בשאלה שנוגעת קרוב מאוד לנקודה הפנימית והעמוקה ביותר שלהם. כאשר האדם מתמקד בשאלה מדוע הוא רוצה דווקא דבר מסוים ולא דבר אחר, זה מאפשר לו להתעסק בפרטים החיצוניים. האדם מתרחק מהנקודה המהותית יותר, ולכן מרגיש נוח יותר להתמודד עם השאלה השטחית, ולא לשאול את עצמו למה הוא בכלל רוצה משהו מלכתחילה. הדוגמה שאליעד נותן היא, כאשר אדם שואל שוב ושוב: למה אני רוצה לאכול דווקא את העוגה הזאת ולא מאכל אחר? - זה משאיר אותו במקום חיצוני ושטחי. הוא מתעסק עם ההבדלים בין דברים חיצוניים ולא נוגע בשאלה הפנימית יותר של עצם הרצון עצמו. לעומת זאת, אם ישאל את עצמו: אבל למה בכלל אני רוצה לאכול?, הוא יתקרב אל השורש ואל ההבנה העמוקה יותר של טבע הרצון. כיצד מתרחש המנגנון של התחמקות מהשאלה העמוקה? אליעד מתאר את התהליך שבו התודעה מתחמקת מלחפש תשובה אמיתית. הוא אומר שהתודעה פועלת באופן הבא: בכל פעם שאתה מנסה לשאול את השאלה העמוקה - מדוע אני בכלל רוצה, מדוע בכלל יש לי רצון - מיד עולה השטן (המנגנון של המחשבה שלך), ומסית את תשומת לבך החוצה. כלומר, במקום להתמקד במהות הרצון, מיד מתעוררת אצלך מחשבה של לא, רגע, אבל למה אני רוצה דווקא את זה ולא משהו אחר?, ואתה מתרחק שוב מהשאלה האמיתית. התודעה שלך כל הזמן מנסה להוציא אותך החוצה, ... לך לעסוק במה ששונה בין דבר אחד לאחר, ולא להתמקד בדבר המחויב יותר והיסודי יותר, שהוא עצם קיומו של הרצון. המנגנון הזה מתרחש משום שכאשר אתה מתחיל לחקור לעומק, אתה מגלה מהר מאוד שאתה בעצם אינך שולט בדבר, שאתה ... חושב, ולכן יש לך התנגדות פנימית ללכת לעומק השאלה הזו. למה חשוב לבדוק קודם כל את עצם קיומו של הרצון? אליעד נותן דוגמה: נניח שאתה מתווכח עם אמא שלך לגבי משהו שהיא רוצה לעשות, ואתה מנסה להבין למה היא רוצה דווקא את זה?. אך לפני שאתה שואל מדוע היא רוצה דבר מסוים, אתה צריך קודם כל לבדוק האם בכלל קיים רצון. לפני שמנסים להסביר למה מישהו רוצה דבר מסוים, חייבים קודם כל להבין האם בכלל קיים רצון כלשהו מלכתחילה, ואם כן - מהו המקור שלו. כאשר אתה שואל את עצמך מדוע יש לך בכלל רצון, אתה מתקרב להבנה יותר עמוקה של עצמך ושל טבע המציאות. רק כשאתה חוקר את הבסיס, את נקודת ההתחלה של הרצון, אתה יכול להבין את מהותו ולראות דברים כפי שהם באמת. ההנחיה של אליעד היא תמיד לבדוק פנימה לפני שבודקים החוצה. במקום להתעסק בשאלה החיצונית - למה אני רוצה את זה ולא את זה? - צריך לשאול תחילה: למה אני בכלל רוצה משהו?. החקירה הזו, לתוך מקורו של הרצון, מאפשרת לך להכיר את עצמך לעומק, להבין טוב יותר מי אתה, למה אתה פועל כפי שאתה פועל, ומה מניע אותך באמת. ההסבר המרכזי הוא שבני אדם עסוקים כל הזמן בשאלות של בחירה חופשית ורצון, בלי לשים לב שהשאלה המהותית יותר היא על עצם קיום הרצון עצמו. אליעד מסביר שהחקירה הפנימית הזו קשה, אבל הכרחית למי שרוצה להגיע להבנה עצמית אמיתית ולראות את המציאות בצורה ברורה. מה הפרקטיקה של חקירת הרצון לפי אליעד כהן? הפרקטיקה שאליעד מציע היא פשוטה לכאורה, אבל מאוד עמוקה וקשה לביצוע: כל פעם שאתה שואל את עצמך למה אתה רוצה דווקא דבר מסוים, תנסה לעצור ולשאול במקום זאת - למה אני בכלל רוצה? מדוע קיים בי בכלל רצון כלשהו? אליעד מבהיר שזו העבודה האמיתית, והחקירה הזו פנימה היא הדרך היחידה להבין את ... להבין לעומק את מנגנוני החשיבה שלך, את טבעם של הרצונות ואת האמת שמסתתרת מאחורי תפיסת הבחירה החופשית. למה אני רוצה את מה שאני רוצה? חקירת מקור הרצון האם יש לי בחירה חופשית? למה קשה לשאול שאלות עמוקות? איך לחקור את הרצונות שלי?