מה כדאי לרצות? איזה רצון הכי טוב, הרצון הטוב ביותר, לעשות משהו בשביל עצמך, להבין את עצמך, הרצון הוא השכל, השכל הוא הרצון, מדיטציה שקרית, ויפאסנה שקרית, השאלה הקשה ביותר מהו הרצון הטוב ביותר שכדאי לרצות? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג בהרצאה זו היא מהו הדבר שהכי כדאי לאדם לרצות. לפי אליעד, השאלה הזו בסיסית והכרחית מכיוון שכל החיים שלנו מבוססים על רצונות שונים, ובכל זאת, רבים מאיתנו לא מבינים את המקור העמוק של הרצון שלהם. איך אפשר לעשות משהו באמת עבור עצמך? כאשר אדם שואל איך לעשות משהו עבור עצמו, אליעד מסביר כי בשלב הראשון על האדם להבין באמת מה הוא רוצה. לא מדובר על רצונות שטחיים כמו אכילה או צרכים של הגוף, כי אז הוא עושה עבור הגוף ולא עבור עצמו האמיתי. הרצון של האדם אינו שייך לגוף אלא לתודעה, ולכן אדם צריך קודם להבין מהו הרצון שלו ברמה המהותית ביותר לפני שהוא יכול לעשות משהו באמת עבור עצמו. אליעד מדגים זאת בכך שאם אדם רעב, הוא חושב שהוא רוצה לאכול, אך בפועל הרצון לאכול שייך לגוף שלו ולא לו עצמו. כדי להבין את עצמו באמת, הוא חייב להפריד בין הרצון הגופני לבין הרצון התודעתי. מהו השורש של כל הרצונות? ההסבר העיקרי שאליעד נותן הוא שהשורש של כל הרצונות נמצא בהפרדה שעושה המוח האנושי בין דברים שונים. לפי אליעד, כאשר השכל מבדיל בין דבר לדבר, נוצרת תחושת חיסרון שמובילה לרצון. לכן, הרצון תמיד מבטא חיסרון. אליעד מסביר שהרצון והשכל הם למעשה אותו הדבר בדיוק, רק מזוויות שונות. השכל, שגורם להבחין בין יתרון לחיסרון, הוא בדיוק מה שיוצר את תחושת החיסרון, וכך נוצר הרצון למלא את אותו החיסרון. מדוע חשוב להבין שהשכל והרצון הם אותו הדבר? אליעד מדגיש כי ההבנה שהשכל והרצון הם דבר אחד חיונית מאוד. הסיבה היא שכאשר אדם מנסה להפסיק לרצות או לשנות את רצונותיו מבלי להבין את המהות של הרצון עצמו, הוא לא יצליח באמת להשתחרר או להשתנות. על האדם להבין לעומק את החוויה של החיסרון ואת הסיבה שבגללה השכל מפריד ויוצר רצונות. רק כאשר האדם חווה ומבין לעומק את המנגנון הזה, הוא יכול להתחיל לשנות משהו באמת. מדוע מדיטציה ווימפאסנה הן שיטות שקריות? אליעד מבקר שיטות כמו מדיטציה ווימפאסנה, מכיוון שהן אינן עוסקות בשורש העמוק של הרצון. לדבריו, המדיטציה מתמקדת בהרגעה ובניהול של מחשבות, אך היא לא מגיעה לשאלה העמוקה והבסיסית יותר - מדוע מלכתחילה יש לאדם מחשבות ורצונות, ומהו המקור האמיתי שלהם. לדוגמה, אדם יכול לעשות מדיטציה במשך שנים רבות ועדיין לא להבין את עצמו באמת, כי ... מדענים שמבינים היטב נושאים מסובכים כמו אסטרונומיה או פיזיקה, עדיין אינם מצליחים להבין את הדבר הפשוט ביותר: מהיכן באים הרצונות שלהם. הם משקיעים אנרגיה רבה בניסיון להבין דברים מורכבים ויוצאים למסעות של חקר מדעי בחלל, אך אינם משקיעים את אותה האנרגיה כדי להבין את עצמם לעומק. מהי הדרך הנכונה להבין את הרצונות שלך? הדרך שאליעד מציע כדי להבין את הרצונות היא לא לנסות לחסל או לבטל את הרצון, אלא קודם כל לנסות ולהבין אותו לעומק. הכוונה היא להתבונן במנגנון שמייצר את הרצונות ולהבין איך השכל יוצר הפרדות וחוסרים שמובילים לרצון. רק אז האדם יוכל להחליט אם הוא באמת רוצה את הרצונות שיש לו או לא, או אולי לבחור ברצון אחר או אפילו להיות חופשי מהם לחלוטין. אליעד מבהיר כי התהליך אינו בהכרח אמור לגרום לאדם להפסיק לרצות, אלא לתת לו אפשרות לשלוט ולבחור אם הוא רוצה או לא רוצה, מתוך הבנה עמוקה של מה זה רצון באמת ואיך הוא פועל. מהו הרצון הטוב ביותר? מה מקור הרצונות שלי? האם מדיטציה עוזרת להבין את עצמי? איך להבין מה אני באמת רוצה? האם שכל ורצון זה אותו דבר? מדוע יש לי תחושת חיסרון? מה לא בסדר בוויפאסנה?

... אלוהים, איך להרגיש כמו אלוהים? איך להיות מאושר כמו אלוהים? איך לבחור כמו אלוהים? מהי בחירה חופשית? לשלוט על הרצונות, לבחור בבחירה חופשית, רצון חופשי, ללמוד להיות מאושר מהי המשמעות של להיות מאושר כמו אלוהים? אליעד כהן מסביר שכדי להבין מהו האושר של ... ביותר שאין בו שום מגבלה או מחויבות מוקדמת. בשונה מבני האדם, שאליהם מתייחס אליעד כמי שפועלים מתוך אילוצים, פחדים, רצונות ואמונות שהם קיבלו או אימצו במהלך החיים, אלוהים פועל מתוך מצב של בחירה חופשית אמיתית, ללא מגבלות. מהי ההגדרה ... ללא אילוצים וללא חיוב פנימי, ולכן כל פעולה של אלוהים היא מתוך בחירה חופשית מלאה. הוא נותן דוגמה: אדם שרוצה להרוויח כסף ועובד מתוך הרגשה של אני חייב לעבוד, הוא אינו פועל מתוך בחירה חופשית אלא מתוך אילוץ ופחד ... ערך, ושאין חובה לעשות אף אחת מהן. רק אז הוא באמת יוכל לבחור מתוך חופש אמיתי. מה לעשות עם הרצונות שאנו חשים שהם מחויבים לנו? כדי להיות מאושרים וחופשיים כמו אלוהים, אליעד מציע לאדם לבדוק כל רצון שלו ולבחון למה הוא חייב דווקא את הרצון הזה. בכל פעם שאדם מרגיש אני חייב את זה, עליו לשאול את עצמו למה הוא חייב, ולראות גם את ... נכשל ולהבין שהאפשרות להצליח או להיכשל היא שווה, ורק אז הוא יכול באמת לבחור מתוך חופש. מהו התהליך לשחרור מהרצונות ומהאילוצים? אליעד מדגיש שכדי להשתחרר באמת ולהגיע לאושר של אלוהים, יש לתרגל באופן סיסטמטי את ההכרה ששום דבר אינו ... מדגים באמצעות מטאפורה של כלב שקשור בחבל: הכלב מנסה לברוח, והחבל מגביל אותו. כך האדם חי את חייו - כשהרצונות שלו קשורים באילוצים פנימיים וחיצוניים. המטרה היא לשחרר את החבל, כלומר, להבין ששום דבר לא מחויב באמת, ורק מתוך המקום הזה אפשר לבחור באמת ולחיות באושר אמיתי. האם האדם באמת רוצה את מה שהוא חושב שהוא רוצה? אליעד מדגיש שכאשר האדם בודק היטב את רצונותיו, הוא יכול לגלות שלעיתים הוא רק מדחיק שהוא רוצה גם את ההפך ממה שהוא חושב שהוא רוצה. ברגע שהאדם מודע לכך שהוא רוצה גם את הדבר וגם את ההפך, הוא יכול לבחור באופן חופשי את מה שהוא רוצה באמת, ולא מתוך תחושת חובה או כפייה. מה המשמעות של חיפוש הטוב והרע במציאות לפי אליעד? אליעד מבהיר שהגישה ... מסוגל לראות ולבחור באפשרויות השונות מבלי להרגיש תלוי או מחויב. ככל שהאדם יתרגל את המצב הזה ויהיה יותר מודע לרצונותיו ולהפכים שלהם, הוא יוכל להרגיש מאושר וחופשי באמת, בדומה לאלוהים. איך להרגיש כמו אלוהים? מהי בחירה חופשית אמיתית? איך לשלוט ברצונות? איך להיות מאושר באמת? מה ההבדל בין אלוהים לבן אדם? איך להשתחרר מתחושת חובה? למה אנחנו מרגישים חייבים?

חיים ומוות, היעלמות, מדיטציה, פחד להיעלם, פחד למות, רצון להיות קיים, פחד פרדוקסאלי, למה יש פחד מוות? למה אין פחד מוות? חיים אחרי המוות, פחד מהמוות, למה קיים ... ומעבר בין הגבולות המוכרים, מה שהוביל אותו לפחד עמוק מההיעלמות. עם הזמן, חקר את הפחד הזה והבין שהוא נובע מהרצון להיות קיים, ובסופו של דבר, כאשר הבין שאין באמת אני קבוע, הוא פסק את הפחד מלהיעלם. לאחר מכן, אליעד ... המוות? חלק מהותי בדיון עוסק בהבנת הפחד ממות וההיעלמות מתוך פרספקטיבה של תודעה. אליעד מסביר כי מהות הפחד נובעת מהרצון להיות קיים, אך גם כאשר יש רצון להיות קיים, כל ההבנה משתנה כאשר מתבוננים באופן מעמיק במהות הקיום. הוא מציין את הפרדוקס שבו אדם יודע שהוא ... יודע מה קורה אחרי שמפסיקים להרגיש קיום. מהו הפחד הבסיסי שלנו? הדיון ממשיך לתאר את הפחד הבסיסי ביותר, שהוא הרצון להיות קיים. אליעד מפרט שלמעשה פחד מההיעלמות הוא פחד מהפסקת הקיום, אך יש זווית נוספת בה אפשר להסתכל על ... כי לא ניתן להבין את הקיום באופן מוחלט עד שלא נבצע חקירה פנימית עמוקה על מהות האני, ולמה אני רוצה להיות קיים. הדיון נכנס להיבטים דתיים ופילוסופיים, ומזכיר את תורה של רבי נחמן שבוחנת את היכולת להימנע מייסורים על ...

חוסר בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, יש בחירה חופשית, רצון חופשי, למה דברים קורים? סיבתיות, אקראיות, שרשרת סיבתית, האם לכל דבר יש סיבה? חופש הבחירה, לבחור להיות מאושר האם ... בחירה חופשית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם יש לנו בחירה חופשית, ובחינה של נושא הדטרמיניזם לעומת חופש הרצון. בשיח עם המשתתף, הוא מבצע ניתוח מעמיק של סוגיות אלה דרך שאלות מורכבות ותיאורים פילוסופיים שמאתגרים את ההבנה הרגילה ... שהוא מציין את הבחירה האנושית בתוך מערכות של חוקים טבעיים. הוא מציין שבעצם, גם אם נדמה לנו שיש לנו רצון חופשי, כל מה שאנחנו עושים עשוי להיות תוצאה של אוסף של חוקים ונסיבות חיצוניות. האם לכל דבר יש סיבה? ...

האם יש בחירה חופשית? חופש הבחירה, רצון חופשי, לא רוצה להיות מאושר, למה לרצות אושר? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שאין בחירה חופשית, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה, הכל בידי שמים האם יש ... באופן חופשי, אך אליעד מציע לחשוב מחדש על התפיסה הזאת. לדוגמה, אם אדם בוחר לעשן סיגריות, האם הבחירה נובעת מרצון חופשי או שמא מדובר בהרגל שהוא לא באמת שולט בו? אליעד מציין שהרבה מהתפיסות שלנו, כולל רצונותינו, נובעות לא רק מהמחשבה המודעת, אלא מהאמונות הפנימיות שנבנו לאורך זמן. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא בוחר לעשן, הוא למעשה עשוי להיות במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן ... תלות בסיבות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם מדובר בבחירה חופשית? אליעד טוען כי גם הרצון לאכול לא בהכרח נובע מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך דחף פנימי שנשלט על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, ... נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל עשוי להיות דטרמיניסטי, חוויית הבחירה עצמה היא חלק מהתהליך, ואין סתירה בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון שלנו באמת שלנו, או שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים? לדוגמה, אם אדם לא מצליח לרצות משהו שונה ממה שהוא רוצה כרגע, האם זה אומר שהרצון הזה לא באמת שלו? האם רצונו תלוי בכוחות חיצוניים או פנימיים? אם נחקור את עצמנו וננסה להבין אם אנחנו יכולים לשנות את רצוננו, נוכל להגיע לתובנה עמוקה על הבחירה החופשית שלנו. מה ניתן להסיק מכל זה? בסופו של דבר, השאלה אם יש ... חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של המתבונן. האם יש בחירה חופשית? מה זה דטרמיניזם? איך נוצר הרצון החופשי? האם אפשר לשנות את הרצון? מה המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? איך אפשר להרגיש שהכל בחירה? האם יש בחירה חופשית? השאלה האם יש ... המרכזיות בפילוסופיה ובחיי היום - יום. אנשים נוטים להאמין שהם בוחרים באופן חופשי, אך האם זה באמת כך? האם הרצונות שלנו עצמם אינם תוצאה של גורמים חיצוניים? האם יש לנו שליטה אמיתית על מה שאנחנו רוצים או שמה שאנו רוצים נקבע מראש? האם הרצון החופשי הוא אמיתי או אשליה? אליעד מציג את הדיון דרך נקודת מבט פילוסופית עמוקה. הדיון נפתח בכך שאנשים לרוב ... עלינו לבדוק האם אדם יכול לבחור באופן בלתי תלוי בכל גורם חיצוני. אך כאן עולה שאלה חדשה: מדוע אדם רוצה לבחור? אם הרצון עצמו נובע מסיבות מסוימות, האם הוא אכן חופשי? לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם זו באמת ... הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, אם אדם מחליט לקרוא ספר, ניתן לטעון שהחלטתו נובעת מחשיפה קודמת לספרים, מחינוך שקיבל ומאירועים שונים שעיצבו את רצונו. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? כאן אליעד מציג זווית מעניינת: גם אם נניח שהכל נקבע מראש, ייתכן שהאדם עדיין ... הוא יחווה חוסר בחירה. כך ששאלת הבחירה היא יותר חווייתית מאשר פילוסופית. האם אפשר לשנות את החוויה? אם אדם רוצה להרגיש שהוא שולט בכל, עליו לבדוק מדוע הוא מרגיש שאין לו שליטה. אליעד מציע גישה מעשית: לבדוק מקרים שבהם ... חייב לעבוד, אפשר לשאול: האם באמת אין לך אפשרות שלא לעבוד? אולי אתה יכול לא לעבוד, אבל אתה לא רוצה להתמודד עם ההשלכות? מהי המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. ... ההבנה העמוקה היא שאם הכל נקבע מראש, גם חוויית הבחירה היא חלק מהתהליך ואין סתירה אמיתית בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? בסוף הדיון עולה השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על חייו? אליעד מציע לבדוק: האם אתה יכול לרצות משהו אחר ממה שאתה רוצה כרגע? ואם לא, מי קובע מה תרצה? התשובה לשאלה זו עשויה לשנות לחלוטין את תפיסת המציאות של האדם. מה ... ממשחק המציאות, ושהשאלה מהי האמת תלויה בזווית המבט של המתבונן. האם יש בחירה חופשית? מה זה דטרמיניזם? איך נוצר הרצון החופשי? האם אפשר לשנות את הרצון? מה המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? איך אפשר להרגיש שהכל בחירה?

תחושת הבחירה החופשית, רצון חופשי, האם יש בחירה חופשית? מי ברא את העולם? מי ברא את הבורא? מי ברא את אלוהים? האם יש ... לו שליטה עליהם? לדברי אליעד, הבחירה החופשית נתפסת בעיני אנשים כדבר מובן מאליו, בעיקר משום שהאדם מרגיש שיש לו רצון ויכולת לקבל החלטות בעצמו. הוא מתאר סיטואציה פשוטה שבה אדם הולך ברחוב ופוגש מישהו ואומר לו שלום. התחושה היא ... של סיבות חיצוניות (כמו עלה שנפל בגלל הרוח או שלולית שנוצרה בגלל הגשם), לבין אירועים פנימיים כמו מחשבות, רגשות ורצונות, שבהם התחושה היא שהאדם הוא הגורם המחליט. אליעד מסביר כי הסיבה לכך שאנו מייחסים אירועים חיצוניים לגורם חיצוני היא ... ומוחשי: ראינו כיצד דברים קורים בעקבות פעולות של אנשים אחרים או כוחות הטבע. לעומת זאת, אירועים פנימיים כמו מחשבות ורצונות, מעולם לא ראינו כיצד הם נוצרים. אף פעם לא ראינו את התהליך שבו נוצרת מחשבה, ולכן אנו חווים אותם ... חופשית? אליעד מתייחס לשאלת הזהות האישית והקשר שלה לבחירה חופשית. הוא מסביר כי האדם מזהה את עצמו באמצעות המחשבות והרצונות שלו. אך מה היה קורה אם האדם היה מודע לחלוטין למי שמפעיל אותו, כלומר, למציאות עצמה שמייצרת את המחשבות והרצונות שלו? במצב כזה, האדם היה מרגיש שהוא מופעל כמו רובוט או כמו עלה ברוח, והיה מאבד את תחושת הבחירה ... שהוא לא רואה ולא מבין את הגורם שמפעיל אותו. אילו היה יכול האדם לראות באופן ברור כיצד המחשבות, הרגשות והרצונות שלו נובעים מגורמים חיצוניים או פנימיים שאינם בשליטתו, הוא לא היה חווה בחירה חופשית כלל. התחושה של בחירה חופשית ... הדוגמה של ילד שמייחס פעולות מודעות לדברים דוממים (כמו השולחן הרביץ לי), ואז מסבירים לו שהשולחן לא באמת פעל מרצונו. כך הילד לומד להבחין בין פעולות מודעות ללא - מודעות. אם אף פעם לא היו מלמדים את האדם להבחין ...

... אליה ושלא ניתן להבין מעבר אליה. ההיגיון הבסיסי ביותר שעליו מבוססים כל חוקי ההיגיון וכל מה שנובע מהם. התנגדות רצון - כאשר יש לאדם רצון שיקרה / לא יקרה משהו, והמציאות שונה ממה שהאדם רוצה, זוהי התנגדות בין רצונו של האדם, לבין המציאות. חזרה בתשובה / לחזור בתשובה - לשוב ולהתחבר אל המקור של הדברים, התחברות לגורם הראשון שמניע את התהליך. טוב / רע - כאשר האדם רוצה שיקרה משהו והמשהו הזה קורה, אז טוב לאדם. כאשר האדם רוצה שמשהו יקרה, אבל קורה משהו שונה, אז רע לאדם. וכפי רמת ההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות, ככה טוב או רע לאדם. וכמובן שיש כאן היבטים שונים, אבל זו ההגדרה, על פי ... שהדבר הזה נכון. אבל הידיעה היא בצורה עקיפה, דרך זה שהאדם לא יודע את ההפך של הדבר שאותו הוא רוצה לדעת, רק שלא ניתן לדעת אותו בצורה ישירה, אלא רק בדרך עקיפה. כשיש לאדם שכל על אנושי, הוא יכול ... ודאי / מוחלט / מהותי / אינו ניתן לשינוי / לא ניתן להטיל בו ספק / בטוח נכון. לדוגמה: רצון מחויב = רצון שאתה חייב אותו. אמת מחויבת = אמת שאין אפשרות שהיא לא תהיה נכונה. המחויב שלך = הדבר שאתה חייב ... את השלמות שיש בכל דבר. נפרדות - עיין ערך אחדות. סבל / רע - כאשר קורה משהו שהאדם לא רוצה שהוא יקרה או כאשר לא קורה משהו שהאדם כן רוצה שהוא יקרה, זה נקרא רע. במצב כזה, יש לאדם תחושת חיסרון, שמשהו חסר לו. ויש עוצמות שונות של סבל, לפי עוצמת התנגדות הרצון שבין האדם לבין המציאות. וביחס לחוויה של שלמות, כל דבר שאינו שלמות, הוא סבל מוחלט. קליפה - עיין ערך ... והופכים אותו לקטן יותר. רצוא ושוב - לרוץ ולשוב, לרוץ ולחזור. דהיינו, תהליך שבו האדם מגיע למשהו וחוזר משם. רצון מוגדר / רצון סופי - כאשר האדם מסוגל להגדיר לעצמו מה הוא רוצה, הרי שיש לו רצון מוגדר. רצון סופי, פירושו שיש סוף וגבול והגדרה לרצון. ככל שהרצון יותר ברור לאדם מה בדיוק הוא רוצה, כך הרצון יותר מוגדר. רצון פנימי / רצון חיצוני - כאשר האדם רוצה משהו, כדי להשיג רצון אחר, כגון שהאדם רוצה כסף, כדי לקנות לעצמו משהו שהוא רוצה, הרי שהרצון לכסף, הוא רצון חיצוני, ביחס לרצון לקנות את המשהו, שהוא הרצון הפנימי. רשימו - זיכרון ותחושה שנשארת, כתוצאה ממשהו שקרה בעבר. לדוגמה: בנאדם שחווה חוויה מאוד חזקה, ושנשאר לו זיכרון ...

שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון? איך לשכנע אנשים דרך שאלות של רוצה ויכול? כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, ... משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת. מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת? כאשר אדם אומר אני רוצה או אני יכול, הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ... שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה? ולא אתה רוצה להגיע לפגישה?. השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו. דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות אני רוצה לעשות דיאטה, אך יהיה להם קשה יותר לומר אני יכול לעשות דיאטה, משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל. עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר? ולא אתה רוצה לקנות את המוצר?. באופן כזה, אנו מאפשרים לו לדלג על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה. מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת? קיימים גם מצבים שבהם ... מחר?, הוא כנראה יגיד מיד לא, זה בלתי אפשרי. במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - אתה רוצה להגיע מחר?. בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים. איך להשתמש בשאלות כדי ... לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך? שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או ... שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - אני רוצה או אני יכול. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו כן, נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. ... עצמנו? העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים אתה רוצה לעשות משהו? מומלץ לנו לשאול את עצמנו האם אני באמת יכול לעשות זאת?. וכאשר שואלים אותנו אתה יכול לעשות את הפעולה? עלינו לשאול האם אני באמת רוצה לעשות זאת?. כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת. למה חשוב להיות ערניים להבדל בין רוצה ליכול? אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - רוצה ויכול - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים אני לא יכול, כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים אני לא רוצה, כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת ... בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת. למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות ... ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, ... על הרצון של האדם או על היכולת שלו? תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד אני יכול מאשר אני רוצה. במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא רוצה ולא להודות שהוא יכול. מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים ... מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה. דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר אני רוצה לעשות דיאטה כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל אני יכול לעשות דיאטה לפעמים יהיה להם קשה ... יכול מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה. מתי עדיף לשאול האם אתה רוצה ומתי עדיף לשאול האם אתה יכול? נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - אתה רוצה לקנות את המוצר? אתה רוצה להגיע לפגישה? - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר? מסתדר לך להגיע לפגישה? אתה יכול להגיע מחר?? שאלה: מדוע לבחור לפעמים ביכול ולא ברוצה? תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו אתה רוצה להגיע לפגישה?, הוא עלול להכחיש. הוא יגיד לא, אני לא רוצה רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול מסתדר לך להגיע לפגישה? או יכול ... אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית. עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון (האם אתה רוצה?) ונשאל רק על היכולת (האם זה יכול להסתדר לך?), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: כן, אני מסוגל, ... יענה לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי. במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה יכול אלא דווקא לשאול אתה רוצה להגיע לפגישה?. כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת. שאלה: אפשר גם לעשות ... לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?. הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד תשמע, לא, לא ... אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון. כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של רוצה או יכול. לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על רוצה, אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על יכול, אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של ...

... חופשית, האם אפשר לשכנע כל אחד? המהות של השכנוע, אין אפשרות לשכנע, יש אפשרות לשכנע, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, סיבתיות ואקראיות, סיבה ותוצאה האם באמת אפשר לשכנע כל אדם בכל דבר? אחת השאלות המורכבות שאליעד כהן דן ... יש סיבה מוגדרת וברורה? אליעד נותן דוגמה של ילד שאינו מעוניין להכין שיעורי בית. האם אפשר בוודאות לגרום לילד לרצות להכין שיעורים? קיימות שתי אפשרויות ברורות: או שיש דרך לגרום לילד לרצות, או שאין דרך כזו, ושום ניסיון לא ישנה את דעתו. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה נוספת: אדם שרוצה להביא פיל לתוך החדר. האם קיימת אפשרות כזו? באופן תאורטי, כן. אבל השאלה המהותית היא האם אפשר להבטיח בוודאות ... לנסות לשכנע את עצמו שהמצב טוב, או לפחות טוב יותר ממה שנדמה לו. האדם מבצע מעין מניפולציה עצמית מתוך רצון להקל על עצמו. הוא נותן דוגמה של אדם שחושש שבן הזוג שלו יעזוב אותו, ולכן הוא משכנע את עצמו ...

איך לא להרגיש רע? למה לחקור את הרצון? למה להבין את הרצון? התועלת שבחקר הרצון, לא יודע למה יש רצון, למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני לא רוצה להרגיש רע? להשתחרר מהרצון, איך לא לסבול? איך לא להרגיש רע? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אדם יכול להשתחרר מתחושות רעות וסבל על ידי חקירה עמוקה של הרצונות שלו. לדבריו, כאשר אדם מרגיש רע, עליו קודם כל להבין שהתחושה נובעת מרצון לא ממומש. למשל, אדם שאומר רע לי כי אני רוצה להרגיש טוב ולא מצליח, צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב. השאלה הזו נראית אולי מובנת מאליה, אך היא קריטית כי היא מאפשרת לבחון את הבסיס לסבל. אליעד נותן דוגמה מפורטת של תהליך חקירה עצמית. הוא מציע לאדם לשאול את עצמו שוב ושוב: למה אני רוצה להרגיש טוב?. אדם יכול לענות לעצמו, למשל: כי זה נעים לי, ואז הוא ישאל שוב: ולמה אני רוצה שיהיה לי נעים?, והתשובה תחזור ותהיה דומה, כגון: כי זה עושה לי טוב. בשלב מסוים הוא יגיע לנקודה שבה ... גם אם התשובה היא שוב ושוב לא יודע. ככל שהאדם שואל יותר, כך הוא מגיע למצב שבו הוא מבין שהרצון שלו להרגיש טוב הוא לא בהכרח מחויב. כאשר האדם מגלה שהוא לא יודע את הסיבה האמיתית לרצונו להרגיש טוב, הביטחון ברצון שלו יורד. הוא מתחיל להבין שאולי אין סיבה אמיתית לרצון שלו, וזה מחליש את האחיזה של הרצון עליו, מפחית את תחושת החובה להגשים אותו, וכך מפחית גם את הסבל שלו. מה התועלת בחקירת הרצון אם התשובה אינה ידועה? לפי אליעד, גם אם אדם לא מגיע לתשובה מוחלטת וברורה לשאלה למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, עצם החזרה על השאלה שוב ושוב מייצרת תהליך של שחרור פסיכולוגי. האדם מתחיל לראות שהרצון שלו אינו מחויב המציאות, שהוא לא בהכרח חייב להשיג את מה שהוא רוצה, ולכן הסבל שנוצר מכך שהוא לא משיג את רצונו קטן משמעותית. לדוגמה, אדם שמפחד מהמוות יכול לשאול את עצמו שוב ושוב: למה אני מפחד למות?. כשהוא עונה לעצמו ... סיבה אמיתית לפחד שלו, או לפחות הוא לא מצליח למצוא סיבה כזו. האם חוסר הידיעה מפחית או מגביר את הרצון? אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות למצב שבו האדם מגיע לתשובה אני לא יודע: אפשרות אחת, שבה האדם מבין שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, ולכן הרצון מאבד מכוחו. הוא מבין שאם אין סיבה, אין גם הצדקה לסבול או להרגיש רע בגללו. במקרה כזה, האדם יכול להשתחרר לחלוטין מהסבל, כי הרצון כבר לא מרגיש לו חשוב או מחויב. אפשרות שנייה היא שהאדם מבין שאין סיבה, אבל עדיין הוא מרגיש רצון חזק. כאן האדם עלול להרגיש שהרצון שלו הוא מחויב כי הוא קיים ללא סיבה ברורה, וכך תחושת הסבל עלולה להישאר. אליעד אומר שגם במקרה כזה, עצם ההבנה שהרצון הוא חסר סיבה עשויה לעזור לאדם להבין את הטבע של הרצונות שלו, וכך לצמצם מעט את מידת ההזדהות עם הרצון ואת הסבל הנגרם מכך. למה לא להפסיק לשאול למה גם כשאין תשובה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם ממשיך לשאול ... מקבל ידיעה אחרת: ידיעה של חוסר ידיעה. כלומר, האדם הופך מודע יותר ויותר לכך שהוא לא יודע למה הוא רוצה משהו. ככל שהוא מודע יותר לכך, תחושת המחויבות לרצון שלו הולכת ופוחתת. לדוגמה, אם אדם חוזר על השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? 100 או אפילו 1000 פעמים, בכל פעם שהתשובה היא לא יודע, הביטחון וההזדהות שלו עם הרצון הולכים ופוחתים. בסופו של דבר, הוא יגיע למצב שבו הרצון כבר לא מרגיש לו הכרחי, וזה עשוי לשחרר אותו מהסבל או לפחות להפחית משמעותית את תחושת החובה שלו לממש את הרצון. אליעד מדגיש את החשיבות של החזרה על השאלה גם כאשר נראה לכאורה שאין שום התקדמות, משום שעצם החזרה מובילה לשינוי פסיכולוגי עמוק שמשחרר את האדם מתלות ברצונותיו ובתחושותיו הרעות. איך לא להרגיש רע? למה חשוב להבין את הרצון? איך להשתחרר מרצונות וסבל? מה לעשות כשלא יודעים למה רוצים משהו? למה אני מפחד למות? למה אני רוצה להרגיש טוב? מה התועלת בלשאול למה?