... הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא
נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה יש סיבה. ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה ... המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא
נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת שהאין סיבה הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום
נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה ... שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין איזו
נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא
נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר ... סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא
נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט ... ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר
שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל ... הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר,
שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, ...