מחשבות טורדניות,
מחשבה מטרידה,
מחשבה אובססיבית,
מחשבות פולשניות, ocd,
מחשבה לא רציונלית,
מחשבה לא הגיונית,
מחשבות לא טובות,
מחשבות לא רצויות,
מחשבות לא רצוניות,
מחשבות לא פוסקות,
מחשבה טורדנית מדוע
מחשבות טורדניות לא עוזבות אותנו?
מחשבות טורדניות, שליליות, מטרידות ולא רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם
מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה
מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל
מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל
מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד כהן, כל
מחשבה , גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על
מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את
המחשבה וגורם לה להופיע שוב ושוב, מה שמחזק את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל
מחשבתי שלילי מתמשך. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של
המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת
המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם
מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם
מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש
במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו. לדוגמה, במקום להגיד אני בכלל לא רוצה להתאבד, ניתן לומר לעצמך: נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות. גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את
המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה
מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד
מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את
המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן וה