... מחליט שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא? לעיתים האדם מגיע להכרה שהוא אינו רוצה להיות תלוי באישור חיצוני, ולכן הוא מחליט מעכשיו
לא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא. לכאורה, החלטה כזו אמורה לבטל את החרדה לחלוטין, אך בפועל החרדה לא תמיד נעלמת. האדם יכול לומר לעצמו שלא אכפת לו, אך עדיין למצוא את עצמו חרד מכך שלא ייראה טוב. למה החרדה ממשיכה להתקיים למרות שהאדם טוען
לא אכפת לי? יש שתי אפשרויות עיקריות לכך שהחרדה לא נעלמת גם לאחר שהאדם מצהיר שלא אכפת לו מהערכת אחרים: האפשרות הראשונה היא שהאדם לא באמת ביטל לחלוטין את ... של רצון. אם האדם ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה
שלא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל הערכה חיצונית. כיצד להבחין בין קצת
לא אכפת לי לבין באמת
לא אכפת לי? אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של
לא אכפת לי לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש
לא אכפת לי, הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של גם וגם: גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש
לא אכפת לי, אז החרדה מתבטלת לחלוטין. הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך: בקבוק מלא מים מייצג מצב שבו האדם תלוי לחלוטין בהערכת הסביבה. כאשר אדם מתחיל לפקפק ברצון הזה, כאילו שפך קצת מים מהבקבוק, הוא חווה לראשונה
לא אכפת לי. אך אם נשארו מים בבקבוק, כלומר, אם עדיין קיים רצון לקבל הערכה, אז החרדה לא תיעלם לגמרי. לכן, לא מספיק רק להגיע להרגשת
לא אכפת לי - צריך לוודא שתחושה זו ממלאת את כל שטח הנפש, ללא שום שאריות של רצון לקבל הערכה. מה חשוב להבין בתהליך של ביטול החרדה עד הסוף? אדם שמתחיל בתהליך של ... שהרצון לקבל הערכה אכן מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של גם וגם. האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה
לא אכפת לי היא היחידה שנשארת. איך לטפל בחרדה חברתית? טיפול בפחד מהערכה חברתית הקשר בין חרדה למראה חיצוני איך לבטל רצון בלב שלם? פחד מדחייה חברתית התמודדות ... לצורך שמירה על ערכו העצמי. מה קורה כשהאדם מנסה להחליש את הרצון לקבל הערכה? יכול להתרחש מצב שבו אותו אדם אומר לעצמו: מעכשיו
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא. באופן הגיוני, אם החרדה היתה מבוססת אך ורק על הצורך להיות מוערך, אז ברגע שהוא מתנער מהרצון הזה, החרדה אמורה להיעלם. אך בפועל ... שיעריכו אותי, הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות. כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם זאת, ייתכן שהרצון לקבל הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של גם וגם: גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של
לא אכפת לי עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה. כיצד להבחין בין קצת
לא אכפת לי לבאמת
לא אכפת לי? כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה במלואם, התחושה תופסת את כל השטח הפנימי שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום שאין לו עניין במקור ההערכה ... שקוע לחלוטין ברצון שהסביבה תעריך אותו. - ריקון של חלק מהמים פירושו שאדם מתחיל לפקפק ברצון הזה ומוצא בתוכו צד חדש: אולי באמת
לא אכפת לי. - אך כל עוד לא רוקנו את כל המים, כלומר, לא ביטלנו במלואו את הרצון לקבל ערך חיצוני, עדיין קיימת חרדה כלשהי. למה חשוב לשים לב לתהליך הסרת החרדה עד ... הראשונה שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה
לא אכפת לי, עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. לכן, התהליך מצריך המשך חקירה והעמקה כדי לאתר ולפרק את כל שורשי הרצון והתלות בהערכה חיצונית, או לזהות ... אני מקבל ערך או עצם זה שאני צריך ערך, עכשיו מה שיכול לקרות זה כזה דבר שהבנאדם לדוגמה נגיד אומר לעצמו עם עצמו יושב ואומר מעכשיו
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא שים לב הוא פחד לא להיראות טוב כי הוא רוצה שיעריכו אותו בגלל איך שהוא נראה עכשיו הוא לעצמו אומר
לא אכפת לי אם יעריכו יאהבו אותי או לא ועדיין הוא מפחד לא להיראות טוב איך זה יכול להיות? ש: הוא לא מאמין לעצמו בלב שלם כי הוא עדיין חושב שהוא רוצה להיראות ... שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא להיראות טוב והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי
שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני אפשרויות ממה זה נובע או שלא ביטלת בלב שלם את המחשבה אכפת לי אם מעריכים אותי ... הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה ... עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא שם לב שלמרות שהוא חווה
לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא עדיין במקביל הוא חווה גם אני רוצה שיעריכו אותי זאת אומרת הוא לא חווה רק
לא אכפת לי אלא גם
לא אכפת לי נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ... שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת לו ולכן צריך לשים לב גם אם ביטלת תסיבה אבל לא מספיק להגיע לזה
שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא לא מספיק רק להגיע לזה צריך להגיע לזה ועכשיו להשליט על כל הטריטוריה לא מספיק רק להוציא קצת מים מהבקבוק עכשיו תרוקן אותו לגמרי נכון שהצלחת למצוא בתוכך את המקום שאומר
שלא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא אבל האם הצלחת למצוא אותו במאה אחוז האם הוא ממלא אותך? או שהוא גם נמצא שם כי הרבה פעמים ההצלחה להגיע לשם הנה הצלחתי לראות
שלא אכפת לי אז עכשיו גם אכפת לך וגם לא אכפת לך אבל לא רק לא אכפת לך כי אם היית אומר רק
לא אכפת לי לא הייתה בעיה ש: הגעת למשקולת חדשה עכשיו אתה צריך להתאמן איתה לשלוט בה. אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי? ש: נראה לי אני מנסה להלביש אנלוגיות הוא ראה ...