... בחירה חופשית, לשבת לקום, למה אתה יושב כרגע, האם יש לך בחירה חופשית, למה אתה בוחר כך ולא אחרת האם יש לנו בחירה חופשית או שאנחנו מונעים על ידי נוחות ותחושות פיזיות? במהלך השיחה, נדונה השאלה האם הבחירה לשבת או לעמוד מבוססת על בחירה חופשית או שמא היא נובעת ממניעים פיזיים ומחשבתיים, כלומר, האם יש לאדם שליטה מלאה בהחלטותיו היומיומיות או שהוא מונע על ידי נוחות ותחושות ... כרגע? שהופכת לאמצעי לבחינת רעיון הבחירה החופשית. הדובר מתחיל בשאלה האם האדם יכול לבחור לעמוד או לשבת, או שמא הוא כבול לנסיבות פיזיות ומחשבתיות. האדם בשיחה משיב כי הוא בחר לשבת כי זה נעים לו יותר מאשר לעמוד, אך הדובר מיד שואל אם נוחות זו באמת מחייבת אותו לשבת, או שהוא יכול לבחור להתמודד עם חוסר הנוחות שבעמידה. בהמשך השיחה, המונח בחירה חופשית מתברר ככפוף למגבלות רבות. למרות שהאדם מציין שהוא יכול לעמוד אם ירצה, הוא מוסיף שלעמוד יהיה פחות נעים לו, ושזו הסיבה שהוא בחר לשבת. כאשר נשאל אם יכול להתנגד למחשבה המנחה אותו לשבת, האדם עונה כי הוא מסוגל להתנגד למחשבה, אך לרוב הוא לא עושה זאת. בכך הוא מציין את המתח בין הרצון הפנימי לבין פעולותיו היומיומיות. אף על פי שהוא יודע שעמידה תהיה ... אלא מקבל את המחשבה שמנחה אותו להישאר בישיבה. בהמשך, נשאל אם המחשבה על נוחות מחייבת את האדם לשבת, או שהוא יכול לבחור להתנגד לה. האדם מציין שהוא יכול לעמוד, אך לעיתים הוא בוחר לא להימנע מהנוחות הקיימת. זאת אומרת, הבחירה החופשית קיימת בתיאוריה, אך בפועל היא ... חלק ממעגל של בחירות אוטומטיות. בחירה חופשית? האם אנחנו בוחרים או כפופים למחשבות? מה מניע אותנו לשבת? האם אנחנו יכולים להתנגד למחשבות שלנו? נוחות ותחושות פיזיות מהם הגורמים המשפיעים על הבחירה לשבת או לעמוד? במהלך השיחה, נידונה שאלת הבחירה החופשית של האדם במצבים יומיומיים, תוך התמקדות בשאלה הפשוטה: למה אתה יושב כרגע? השיחה עוסקת בשיקולים שמנחים את ההחלטות של אדם לבחור לשבת ולא לעמוד, ובמהות הבחירה החופשית עצמה. הדיון מתחיל בכך שהשואל מבקש להבין אם ההחלטה לשבת נובעת מבחירה חופשית או שמא היא תוצאה של מצב גופני או מחשבתי. השואל מעלה את השאלה אם יש לאדם בחירה אמיתית, או שהוא נתון להשפעה של נוחות פיזית ומחשבתית. במהלך השיחה, נשאל הנמען אם יש לו בחירה לשבת או לעמוד. התשובה שניתנה הייתה כי לאדם יש בחירה, אם כי הבחירה נשמעה כפופה לשיקול של נוחות. לדוגמה, האדם מסביר כי אם היה עומד, זה היה פחות נוח לו, ולכן הוא בחר לשבת. אלא שהשואל מעלה את השאלה - האם נוחות זו אכן מחייבת את האדם לשבת, או שהוא יכול להתנגד לה? הנמען משיב כי הוא יכול לבחור לעמוד, אף שברור לו שההחלטה לעמוד תביא עמה חוויית חוסר נוחות. השיחה בודקת אם אדם בוחר בעשייה מסוימת רק כי היא ... כמו המחשבה שלפיה אם יעמוד, יהיה לו פחות נעים. לאורך השיחה, נשאלים שאלות כמו האם יש לך בחירה לא לשבת? והאם אתה יכול להתנגד למחשבותיך? התשובות שניתנו מצביעות על הקיום של תחושה של בחירה בשדה ההתנהלות היומיומית, אבל לעיתים יש תחושת חוסר שליטה על הבחירה הזו. כפי שמצוין בשיחה, המחשבות שמנחות את האדם להעדיף לשבת, כמו המחשבה על נוחות, מייצרות סיטואציה שבה הבחירה להישאר בישיבה מרגישה כמעט טבעית. אולם, בסופו של דבר עולה השאלה האם האדם אכן יכול לבחור את פעולתו, או שהוא כבול ...

... בחירה חופשית, לשבת לקום, להיות אלוהים דרך כל רצון ופעולה, מי מפעיל אותך, מי מפעיל את הרצונות שלך האם יש לך בחירה חופשית בפעולות היומיום שלך? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את מושג הבחירה החופשית ומפרק אותו לגורמים באמצעות דוגמאות יומיומיות והסברים מפורטים. על פי אליעד, כל פעולה שאתה עושה, כגון לשבת או לקום, נובעת מכך שאתה רוצה אותה, והסיבה שאתה רוצה פעולה מסוימת היא בדרך כלל תחושת נוחות או רצון להרגיש טוב. לדוגמה, אם קר לך ואתה לובש סוודר, זה נראה שברור שהקור גרם ... מגורם חיצוני ונסתר. הוא משתמש בדוגמה פשוטה של ישיבה על כיסא: אם תשאל את עצמך למה אתה יושב, תגיע למסקנה שזה בגלל שאתה רוצה לשבת, ואם תשאל למה אתה רוצה לשבת, תגיע לסיבה עמוקה יותר - כמו הנוחות. אבל אם תמשיך לשאול למה נוח לך, תגלה מהר מאוד שאינך יודע מדוע בדיוק אתה רוצה משהו מסוים. בשלב הזה, אתה מבין שהרצון שלך אינו באמת שלך ... ככה למדו אותי, או ככה אמרו לי, תמיד יש סיבה שהיא לפניך. יש משהו שאומר לך, תרצה את זה. אז למה את יושבת על הכסא? כי את רוצה לשבת על הכסא. ואם האדם בטוח שהוא יושב על הכסא, כי זה מה שהוא רוצה, אז הוא תקוע היכן שהוא תקוע. ואם לא יהיה לו כסא, הוא ירגיש רע. מה אני אומר, תשאל את עצמך, למה אני רוצה לשבת על הכסא? והשאלה קודם כל תוביל אותך, שאתה לא יודע למה את רוצה לשבת על הכסא. שלב ראשון תכיר בכך שמה שאתה חושב הוא לא נכון, ואתה לא יודע. תשחרר את האחיזה שלך, במחשבה שלך שאומרת, שאתה הוא זה שבוחר לשבת על הכסא. אז מי גורם לכך שתשבי על הכסא? מי שאחראי לרצונות שלך. מי אחראי לרצון שלך? את זה בטוח לא, אז מי זה? אולי זאת המציאות, אולי זה שום דבר, אולי זה כלום, אולי זה לא ... ותמשיכי הלאה, ותהיי האלוהים האמיתי. מה הבנת? שאלה: כשאני יושבת על הכסא, אני שואלת למה אני יושבת? ומבינה שהרצון גורם לי לשבת, ושהרצון מניע אותי, ואת הרצון מניעה המציאות, שנקרא לה הראשון, או הלא ידוע. זה שמניע אותי הוא הלא ידוע. גם את האני, הלא ידוע יצר, ואם אני מבינה זאת, אני מבינה שאני הלא ידוע. שאלה: איך מזה שאני רוצה, זה הופך להיות אין אני? אליעד: את יושבת על הכסא, למה את בוחרת לשבת על הכסא? שאלה: כי זה נוח לי. אליעד: האם זה שנוח לך יותר לשבת, זה מחייב אותך לשבת? לא. אז לפי מה את מחליטה לשבת? התוצאה היא שאת יושבת, מה הסיבה שאת יושבת? כי את רוצה, למה את רוצה. כי זה נוח לך. ולכן בגלל שאת רוצה את הנוח, את רוצה לשבת ולכן יושבת, נכון? אז האם בגלל שזה נוח לך, זה מחייב אותך לשבת או שאת יכולה להתנגד לתחושת הנוח ולא לשבת? לא, אני יכולה להתנגד. יש משהו בחיים שמציק לך, לדוגמה? שאלה: המשך הדרך המקצועית שלי. היא כבר לא מעניינת אותי. אליעד: אם הדרך המקצועית שלך הייתה לך מעניינת, הייתה נשארת ...

... גב ישר או גב זקוף, מה ההבדל שבין גב ישר לבין גב זקוף? מה ההבדל שבין לשבת ישר לבין לשבת זקוף? ישיבה ישרה או ישיבה זקופה, מה ההבדל שבין לשמור על גב זקוף לבין ... לעמוד זקוף, איך להרים משקל בצורה נכונה? איך להרים משקל נכון? איך ללכת עם גב זקוף? לעמוד זקוף, איך לשבת זקוף? איך לשמור על חוליות עמוד השדרה? מהי עמידה זקופה? מהי עמידה ...

... לעמוד בצפירה, יום הזיכרון לחללי צהל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לעמוד דום בצפירה, על מי מוטל נטל ההוכחה? מה יותר הגיוני? הגיוני יותר, הגיוני פחות מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת בצפירה? הדיון שהובא בהרצאה מתמקד בשאלה האם הגיוני יותר לעמוד או לשבת בזמן הצפירה, במיוחד בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. אליעד כהן מעלה את השאלה מה יותר הגיוני לעשות בעת הצפירה - לעמוד או לשבת. הכוונה כאן היא לא רק לשאלה מעשית של התנהגות בזמן הצפירה, אלא גם לשאלה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הפעולה ומה עומד מאחוריה. האם יש היגיון בעמידה בצפירה, או שמא יש מקום לשבת? אליעד מציין כי כל אחת מהפעולות - עמידה או ישיבה - עשויה להיות מוצדקת, כל עוד יש היגיון מאחוריה. הוא גם מציין כי יש אנשים שמעדיפים לעמוד ויש אחרים שמעדיפים לשבת, וששני הגישות עשויות להיות נכונות. האם אנחנו באמת צריכים לעמוד או לשבת? המרצה מעלה את השאלה האם בכלל יש הבדל בין עמידה לשבת, ואם הפעולה אינה בסופו של דבר עניין של תחושה אישית, כלומר, שכל אחד יבחר את הדרך בה ירגיש הכי נוח. כאן נכנסת השאלה של הבחירה האישית - האם עלינו להרגיש מחויבים לבצע פעולה מסוימת משום שמישהו אחר או החברה מצפים לכך? אליעד מדגיש כי כאשר לא קיים הבדל מוחלט בין עמידה לשבת, אז כל אדם יכול לבחור את מה שמתאים לו באופן אישי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? השיחה נוגעת גם בשאלה האם יש באמת הבדל בין עמידה לשבת, ואם כן - איך עלינו להעריך את ההיגיון שמאחורי כל אחת מהפעולות? יש המסתייגים מכך שטוענים שמעשית אין שום הבדל בין השניים, ולכן הבחירה צריכה להיות חופשית לחלוטין, בהתאם לרצון האישי של ... אליעד גם דיבר על המחויבות האישית שלנו כלפי המנהגים החברתיים והנורמות. האם עלינו להרגיש מחויבים למנהגים החברתיים מתוך כבוד או מתוך רצון להיות חלק מהחברה? הוא מציין כי הבחירה בין לעמוד או לשבת בזמן הצפירה היא גם עניין של חיבור אישי למנהג ולזיכרון, ולא רק שאלה של היגיון אובייקטיבי. האם כל פעולה כזאת מבוצעת מתוך רגשות או שמירה על כבוד למנהג? אליעד חוקר את השאלה אם כל פעולה - בין אם לעמוד או לשבת - נובעת מתוך חיבור לרגש פנימי ואמיתי או מתוך שמירה על כבוד למנהג החברתי. הוא מציין כי כל אדם עשוי להרגיש את הצורך לפעול בדרך מסוימת מתוך חיבור פנימי לזיכרון, או מתוך תחושת מחויבות ... גם בשאלה אם כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים? מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת בצפירה? בדיון זה, אליעד מציע מספר תובנות לגבי פעולת העמידה בצפירה, בעיקר בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. המיקוד העיקרי הוא בשאלה האם יש היגיון בעמידה בצפירה, ומה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת? האם יש מצבים שבהם כל אחת מהפעולות הגיונית באותה מידה, או שמא יש עדיפות ברורה לפעולה אחת? האם יש יותר היגיון בעמידה בצפירה או בשבת? במהלך השיחה, השניים מדברים על איך כל אחת מהפעולות (עמידה או ישיבה) יכולה להרגיש או להיראות בעיני אחרים. נניח שיש אנשים שעומדים בצפירה ויש אחרים שמעדיפים לשבת. השאלה היא מה יותר הגיוני, להימנע מלעמוד או דווקא להימנע מלשבת. בכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות. אם נניח שנמצאה היגיון בעמידה, האם זה אומר שההיגיון במנוחה (ישיבה) הוא חסר ערך? ההנחה היא שאם יש היגיון לעמוד, אז יש תועלת שקשורה בפעולה הזאת, אך ייתכן שיש גם טעמים שלמים שמדברים בעד הישיבה. האם אנחנו באמת צריכים לעמוד או לשבת? אליעד מציין את העובדה שלא תמיד יש הבדל בין פעולתה של ישיבה לעמידה, ובעיקר כל עוד קיימת הבחירה החופשית של כל אדם לעשות מה שמרגיש לו נכון. אם אין הבדל משמעותי בין העמידה לבין ... האובייקטיבי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? הדיון הזה גם נוגע בשאלה של איך כל אחד מאיתנו בוחר לפעול, ומתי ההיגיון שלנו משתנה. אם נשאל את עצמנו האם באמת יש הבדל בין עמידה לשבת בצפירה, האם אפשר להצביע על הבדל מוחלט בעדיפות של אחת מהן? השיחה מעלה את השאלה האם יש איזשהו היגיון של המערכת או בחירה חופשית שנובעת ממקום אישי. מה המחויבות שלנו כלפי המנהגים והמוסכמות החברתיות? מכאן, אליעד עובר לעסוק בנושא של התחברות לאמת ולזדהות עם הנפגעים. אם האדם בוחר לעמוד או לשבת, איך הוא מקשר את הפעולה הזו לאמת הפנימית שלו ולחיבור עם המקום שבו הוא נמצא? האם כל פעולה כזאת היא פעולה שמבוססת על חיבור לרגש או פשוט על שמירה על כבוד למנהג או לנורמות החברתיות של ... האם באמת כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים? ...

... איך נוצר רצון? הגדרה של בחירה חופשית, הגדרה של רצון חופשי, לשבת לקום, למה אתה יושב כרגע? האם יש לנו באמת בחירה חופשית? השאלה האם יש בחירה חופשית? היא אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן לעומק. כדי להבין את התשובה, יש לפרק את הנושא לכמה שאלות משנה ולנתח אותן ... אם אדם יושב, והוא חושב שהוא יכול לקום, אז יש לו בחירה חופשית אם לשבת או לקום. אבל אם הוא מרגיש שהוא חייב לשבת ואינו יכול לעמוד, הוא לא חווה בחירה חופשית מלאה. האם הבחירה שלנו נשלטת על ידי רצון? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להסביר זאת. אדם יושב, והשאלה היא למה הוא יושב. התשובה היא כי הוא רוצה לשבת. כלומר, הפעולה של הישיבה תלויה ברצון שלו. כאן עולה השאלה העמוקה יותר - מי מחליט על הרצון הזה? האם האדם מחליט איזה רצון יהיה לו, או שהרצון נוצר מעצמו, ואז האדם רק פועל על פיו? לדוגמה, אדם שנמצא מול ... לא היה חש מחויב לפעול לפיו. אליעד נותן את הדוגמה: אם יש לך רצון לשבת ואתה יושב, זו לכאורה בחירה שלך. אבל אם היית יכול לדמיין את עצמך במצב ללא הרצון הזה, האם היית עדיין בוחר לשבת? כאן טמונה הסתירה: אנחנו בוחרים על פי רצון שלא אנחנו בחרנו אותו. האם יש הבדל בין רצון לצורת הרצון? אליעד כהן מחדד את ההבחנה בין רצון לבין צורת הרצון. רצון הוא עצם המצב שבו אדם רוצה משהו. צורת הרצון ...

... מספר לך מה הוא רוצה, הוא בעצם עוטף את המהות של מה שהוא רוצה, בעטיפות שונות שמורכבות ממילים שונות. כגון לדוגמה שהלקוח אומר אני רוצה טלביזיה לסלון, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף, וליהנות ממנה. שכאן בעצם הלקוח אמר שהוא רוצה טלביזיה. אבל הוא עטף את הרצון שלו, בעטיפה של לשבת מולה בכיף, וליהנות ממנה. דהיינו, הלקוח בעצם גילה לך דבר נוסף עליו, והוא שהוא אוהב תחושה של כיף תחושה של הנאה ושהוא אוהב לשבת מול הטלביזיה בכיף וליהנות ממנה. וזה בעצם אומר, שכאשר אתה מציג את הטלביזיה ללקוח, אז מומלץ שלא רק תגיד לו, הנה יש לי טלביזיה מומלצת בשבילך, אלא שתעטוף את מהות הרצון של הלקוח, דהיינו, תעטוף את ... שהוא רצה לקבל אותה. ולא רק זה, אלא גם לקחת את העטיפה שהלקוח ביקש, והפכת אותה מבקשה בזמן עתיד, לעובדה בזמן הווה. זא הלקוח אמר אני רוצה טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה. כאשר הניסוח של כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה הוא ניסוח בזמן עתיד, סוג של הבעת בקשה. וכאשר אתה עוטף בחזרה את המוצר ללקוח, בעטיפה של מה שהוא ביקש, אז יש אפשרות לומר ללקוח הנה טלביזיה, שתוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה שזה בעצם לחזור כמעט בדיוק על מה שהלקוח אמר, שזה כמובן טוב מאוד, אבל זה משאיר את הבקשה של הלקוח, בגדר של בקשה בלבד. ובמקום זה אפשר לומר הנה טלביזיה, שתשב מולה בכיף ותהנה ממנה. דהיינו, הפכת את הבקשה שלו, למילוי של הבקשה שלו. הוא רצה לשבת, ואתה כבר מציג את זה כעובדה, שהוא כבר יושב מול הטלביזיה. הוא רצה ליהנות מהטלביזיה, ואתה אומר לו שהוא כבר נהנה מאותה טלביזיה. ואעפכ אוסיף, שלפעמים ישנם מצבים, שאם אתה משנה קצת את הניסוח המקורי שבו הלקוח הציג את הרצון שלו, זה דווקא עלול ליצור התנגדות. דהיינו, לפעמים יש מצבים, שיותר טוב שתאמר ללקוח הנה טלביזיה, שתוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה בדיוק כמו שהלקוח אמר, ושלא תשנה את זה להנה טלביזיה, שתשב מולה בכיף ותהנה ממנה. כי לפעמים שינוי המילים אפילו לטובה, משנה את המשמעות, למשמעות שהלקוח לא ממש היה רוצה להיות בה. כגון לדוגמה כאן, שהלקוח אמר אני רוצה טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה. והמילים כדי שאוכל, מאוד יכול להיות שהם מבטאות את זה שהלקוח לא רוצה לשבת יותר מידי מול הטלביזיה, אלא הוא רק רוצה להיות מסוגל לשבת מול הטלביזיה וליהנות ממנה. ואם אתה הופך את הבקשה שלו להיות מסוגל לשבת ליד הטלביזיה, אם אתה הופך את הבקשה הזאת לעובדה, דהיינו, למצב שבו הוא כבר יושב מול הטלביזיה, אז יכול להיות שזה יצור אצל הלקוח התנגדות, בכך שהפכת את האפשרי שלו, למחויב עבורו. דהיינו, בכך שלקחת צעד ... מה שהוא ביקש. כי לפעמים הלקוח רוצה להישאר בניסוח של מה שהוא ביקש, ושלא תשנה לו את הניסוח שלו. או לדוגמה יכול להיות, שהלקוח שאמר אני רוצה טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה, בעצם בכלל כמעט ולא מתכוון לשבת מול הטלביזיה, כי הוא אדם עסוק וכולי. והוא התכוון לומר לך אני רוצה טלביזיה, כדי אלו שבאים אלי הביתה, יחשבו שיש לי טלביזיה שאני יושב מולה בכיף ונהנה ממנה. ובגלל שלא היה נעים לו לומר לך את מה שהוא ...

... למה עכשיו את יושבת על הכסא. כי התיישבת פה קודם? נכון? אבל למה כרגע את יושבת על הכסא? עכשיו את יכולה גם לא לשבת על הכסא, נכון? אז למה את יושבת עליו בכל זאת? את מבינה למה את לא מתקדמת, כי את עושה ככה, (פורסת ידיים) את לא יודעת. שאלה: אני יכולה להגיד שמישהו הושיב אותי, אבל אני לא יודעת אם זה נכון? ... נכון? למה כרגע את יושבת על הכסא? שאלה: כי זה מה שאני רוצה. אליעד: האם זה שאת רוצה את זה, זה מחייב אותך לשבת על הכסא? לא עכשיו נשים פה מצלמה, והיא תצלם אותך על הכסא, ואני אשאל שאלה, למה היא יושבת על הכסא? כי זה מה שהיא רוצה. נסתכל עליך מבחוץ. צאי החוצה, ותסתכלי על עצמך, למה יעל יושבת על הכסא? כי זה ... ענה לשאלה? למה יעל יושבת על הכסא? לא, למה? כי עדיין אנחנו יכולים לשאול, אבל למה היא רוצה? מה גורם לה כרגע לשבת על הכסא? הרצון שלה, אבל מה גורם לרצון שלה? אז כל זמן שאנחנו לא יודעים מה הסיבה הראשונה, אז לא נדע למה היא יושבת על הכסא. מה הבנת? שאלה: כל זמן שאני לא אדע מי רוצה לשבת כאן אליעד: לא, את עוד פעם בורחת לשם, לא לברוח, שלב, שלב, את יושבת על כסא. אני אתן לך דוגמה. אני לוקח עט ושם באוויר הוא ייפול, אקח מחברת וגם היא תיפול, נכון? אשים את העט על המחברת ושניהם ... לכלום. זה כמו השאלה למה אני יושבת על כסא? כי אני רוצה, זה לא ענה לשאלה, אבל למה המציאות היא כרגע שאת רוצה לשבת על הכסא? ואני רוצה שתמצאי לי תשובה לשאלה הזאת. את כרגע יושבת על כסא, כי כך את רוצה, נכון? למה כרגע את רוצה לשבת על הכסא? כי זה נוח לך, ולמה זה נוח לך? כי זה מה שאת רוצה, מה גורם לכך שכרגע תהיי על הכסא? שאלה: כנראה שיש כוח שלא בשליטה שלי. אליעד: אין כנראה, או שיש או שאין, אין כנראה, האם את רוצה להגיע ... הכסא? את יכולה כרגע לעמוד, אז למה את לא עומדת? כי את לא רוצה לעמוד, יש משהו שמדביק אותך לכסא. יש לך רצון לשבת. אבל מה יוצר את הדבר הזה? עכשיו אני רוצה להסביר לך, את יושבת על הכסא, השאלה איך את חווה את זה, האם את חווה אני אלוהים? הכל יכול, שעושה הכל, אני אלוהים, רוצה להיות בתוך גוף גשמי שיושב על כסא, או שאת חווה אני יושבת על כסא. מבינה את ההבדל בחוויה, שניהם יושבים על הכסא, תסבירי מה הסברתי. שאלה: שלשבת על הכסא יש שתי חוויות, אני הגוף המצומצם יושב על הכסא, או שאני האלוהות שבוחרת לשבת על הכסא אליעד: באחד מהצורות שלה, היא עושה את עצמה לצורה ומלבישה אותה בלבוש של כסא. בסוף תביני עוד דברים שהכסא עצמו הוא גם אלוהים וכו. אבל איך אנחנו מגיעים לחוויה הזאת? את רוצה להרגיש שזה את, ... רוצה שאני אשב על כסא, למה היא רוצה את זה? זה לא ענה כלום. זה כמו למה אני יושבת על כסא? כי אני רוצה לשבת על כסא. זה לא ענה, נכון? גם להגיד למה אני יושבת על כסא? כי אלוהים רוצה, זה גם לא ענה. אבל למה הוא רוצה שאני אשב על הכסא? נכון? תסבירי. שאלה: אפילו אם אני אגיד שאלוהים רוצה לשבת על הכסא, זה לא עונה לשאלה. אליעד: כי עדיין זה לא עונה, מדוע הוא רוצה שאת תשבי על הכסא. מה את מבינה ממני? שאלה: שאפילו שאגיד שאלוהים רוצה שאשב על הכסא, או שהוא רוצה לשבת על הכסא, זה עדיין לא ענה על השאלה מדוע אני יושבת על הכסא. אליעד: עד שלא תביני באמת למה את יושבת על כסא, את תמשיכי לחוות את הכסא כמו בית קברות. זה יהיה המשך של הקודם. אז כל החיים שלך הם ככה, ... להתקדם? אז בואי נתקדם. מה גורם לכך שתשבי על הכסא? הרצון שלך בפשיטות, את יכולה לרצות לקום ואת יכולה לרצות לשבת. הרצון מצמיד אותך לכסא, אבל עכשיו אני שואל, למה הרצון מצמיד אותך לכסא? למה יש רצון? ולמה הרצון מצמיד אותך לכסא? מה מצמיד את הרצון אליך? מאיפה זה בא? מה הדבר הזה? שאלה: האם זה רצון שלי? ...

... לשבת על הגדר, לא יודע מה להחליט, קושי לקבל החלטה, קשה להחליט, קבלת ... את הרע, לקבל החלטה בלב שלם למה קשה כל כך לקבל החלטה כשאנחנו יושבים על הגדר? אליעד מסביר מדוע קשה לאנשים להחליט כשהם נמצאים במצב של לשבת על הגדר, מצב שבו הם לא מסוגלים להחליט בין שתי אפשרויות, כי בכל אחת ...

... לצאת מהספקות, להגיע לוודאות, מודעות עצמית, לשבת על הגדר, לקבל החלטה, התפתחות אישית, התפתחות רוחנית, להרגיש טוב עם עצמך איך אפשר לצאת מהספק ולהגיע לוודאות אמיתית? כאשר אדם מתמודד עם ספקות, חוסר ודאות ותחושה של תקיעות, המפתח ליציאה מהמצב הזה הוא ...

... אתה קובע עובדה או משנה תנאים בצורה אסרטיבית, אתה משדר שאתה החזק. לדוגמה, אליעד כהן מתאר מצב בו שני אנשים מתיישבים ליד שולחן. אם אחד אומר אפשר בבקשה לשבת פה?, הוא נתפס כחלש, כי הוא מבקש אישור. אבל אם יאמר אני אשב פה בצורה החלטית ובטוחה, הוא משדר כוח, במיוחד אם השני יסכים באופן מיידי. איך להסכים לבקשת האחר מבלי ... אני אקבע את השעה אני אקבע את המקום, אני אקבע את התאריך אני אקבע את התנאים כל פרט ופרט זה לא משנה מה אפילו איפה יושבים מול השולחן, שני אנשים רצו לשבת אחד רצה לשבת בצד ימין והשני רצה לשבת בצד שמאל והבן אדם רצה לשדר שהוא חזק שזה בעצם דרך לדוגמה לשדר שאתה חזק תגיד לו אני אשב פה איפה שהוא רוצה לשבת אני אשב פה. עכשיו כמובן שצריך לשים לב איך אומרים את זה אם אתה תגיד לו אני יכול בבקשה לשבת פה? איפה שהוא רצה לשבת שידרת שאתה חלש כי ביקשת את רשותו אתה החלש אתה מבקש מהחזק רשות, אם לעומת זאת תגיד לו תקשיב אני אשב פה והוא יגיד לך לא מה פתאום אני אשב פה אז בעצם נכנסת איתו ... שהוא יקבל את מה שאמרת ושזה יהיה כשהוא כאילו קיבל את מה שאמרת לא בגלל שהוא עשה לך טובה אלא בגלל שהוא כאילו נכנע. נגיד מתלבטים נגיד רואים שהבן אדם הולך לשבת באיזה מקום וישר אני אשב פה אתה תשב שם כאילו קבענו לו איפה הוא ישב בעצם זה משדר למוח של הבן אדם אתה חלש אני החזק, אוקי זה אם רוצים לשדר שאתה חזק ואותו דבר גם ... אני תכף אסביר מה לעשות. לדוגמה קחו נגיד בטבע האריה החליט שהוא יושב מתחת לעץ במקום מסוים עכשיו מישהו החליט שהוא צריך לעבור בדיוק איפה שהאריה החליט לשבת, עכשיו לאריה מבחינתו לא אכפת לו אם הוא ישב פה או ישב שם אבל אף על פי כן האם מישהו יעז או יכול לבוא לאריה ולהגיד לו תקשיב תן לי לעבור אני רוצה לעבור פה זה לא ...