... מסביר שבשכל האנושי הרגיל, זו שאלה בלתי פתירה: איך מאחדות מושלמת שבה אין שום הבדל, נוצרה פתאום נפרדות, צבעים, צורות, ושינויים? התשובה היא שאין לכך תשובה הגיונית, כי עצם ההיגיון מבוסס על נפרדות, ואילו האחדות לא מבחינה בשום הפרדה. ... נוספת של עיוור שרואה רק צבע אחד. במצב כזה, הצבע האחד שהוא רואה הוא למעשה אי - ראיית צבעים. בצורה דומה, אחדות מוחלטת היא מצב שבו כל ההבחנות נעלמות לחלוטין, ואין הבדל בין אחד להרבה, בין צבע לאי - צבע, או בין צורה לחוסר צורה. האם אפשר להיות באחדות ובנפרדות בו זמנית? אליעד מבהיר שהרעיון של אחדות ונפרדות המתקיימות במקביל הוא עדיין רעיון של ... ידיעה, בין אחדות לנפרדות. דווקא מתוך המצב הזה, שבו אתה לא יודע אפילו שאתה לא יודע, אתה יכול לפעול בצורה הכי טבעית והכי חופשית. איך לכבות את השכל? מה זה לדעת שאתה לא יודע? הבדל בין אי - ידיעה ...

... אם נצליח להראות שהמושג רגש עצמו חסר משמעות, אז נגיע להבנה שאף פעם לא היה רגש. מה הקשר בין צורה למהות והאם אפשר להעלים רגש? אליעד מסביר שבעולם קיימות שתי רמות: הרמה של הצורות והרמה של המהות. בעולם של אחדות מוחלטת, הצורות והמהות הן דבר אחד, אך בעולם של נפרדות הן מנוגדות זו לזו. הצורות הן הדברים שאפשר להגדיר ולהבדיל, ואילו המהות היא הדבר שאין בו הבדל כלל. אם רוצים להעלים רגש, מסביר אליעד, ... פשוטה: אם ניקח שולחן ונשאל מהו, נגלה שאנחנו יודעים רק לתת פירושים שונים לשולחן. הוא עשוי עץ, הוא בעל צורה מסוימת, אבל כאשר ממשיכים לחקור ולשאול ומה זה עץ? או מהי הצורה הזו בדיוק?, מגיעים למסקנה שאיננו יודעים באמת מהו שולחן. בסוף מגיעים להבנה שהשולחן הוא בעצם כלום. באותה צורה, כל רגש הוא למעשה כלום המופיע בצורה של משהו. אליעד מדגים זאת על רגשות של שמחה ועצב. כשאדם אומר שהוא מרגיש שמח ולא עצוב, הוא נשאל: ... אבל אם הוא ינתח את ההרגשה הזו לעומק, הוא יגיע למסקנה שההרגשה אני קיים היא בסך הכל כלום המופיע בצורה של תחושת קיום. כך, למעשה, האדם אף פעם לא באמת הרגיש קיים, אלא הוא רק חשב שהוא מרגיש קיים. ... את המושג רגש. אם נצליח להעלים את המושג רגש, אז תמיד אין רגש. בעולם יש לנו את המהות ואת הצורות, בשכל של האחדות, המהות והצורות הם אחד, אבל בשכל של הנפרדות, המהות והצורות הם ניגוד. עכשיו אם אנחנו רוצים להעלים צורה, איך נעשה זאת? באמצעות המהות שלה. מה ההפך של הצורה, זה המהות שלה. המהות זה הדבר שאין בו הבדל, ואם אין הבדל אז אין רגש, וההפך של הרגש זה ... ואז תבין שזה אחד. שאלה: אני עדיין לא מבין את הרק. אליעד: אתה אומר שמצד מסוים המהות ממלאת את הצורה, מהיבט מסוים זה רק כלום, אבל אני אומר לך, לא, זה לא מהיבט מסוים, זה תמיד רק כלום. אתה ...

... מדברים על מה שהיה לפני הזמן, למעשה אנו מדברים על מה שהיה לפני ההוויה של הזמן, מה שהיה לפני הצורה של הזמן? כשאומרים לפני הזמן, הכוונה האמיתית היא, לא לפני הזמן ברצף ההיסטורי של הזמן, הכוונה היא לפני צורת ... פוטנציאל. שתבין שהעולם שלנו לא עשוי מפוטנציאל אין סופי, כי בשורש אין דבר כזה פוטנציאל אין סופי. פוטנציאל זה צורה, ובאחדות הראשונה אין פוטנציאל של נפרדות. האדם צריך להבין שהמקום והזמן עשויים מהוויה אחת, שאין בה אפילו פוטנציאל של ... של יש ואין שמלובשים כמו חום וקור. יש חום, אין חום, יש קור, אין קור. כל ההפכים זה בעצם צורה של יש ואין. אם לא היה הבדל בין יש לאין, לא היו הפכים. ומאחר שבשכל אנו מבינים שהיש הפוך ... הרי זה שני הפכים? איך זה יכול להיות שזה אחד? וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש היא האין. וכל הצורות מתהוות מהדבר שאין בו צורה כלל. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא שואל, איך יתכן שמהאין יתהווה היש? אך זאת שאלה לא נכונה, ולא רק ... כרגע, במקום הזה, אין שום דבר. אין נוצרת מחשבה מכלום מוחלט? אתה הולך ברחוב, ורואה עץ, מה זה עץ? צורה של מקום וזמן, ומה זה צורה של מקום וזמן? כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום? השאלה הנכונה שצריכה ... שכבות של מציאות, אחת אחדות ואחת נפרדות. באחדות זה כאילו אין, הוויה, אחד, מהות. ויש עוד שכבה שהיא של הצורות והנפרדות. ואיך שלא נסובב את זה תמיד יהיו לנו שניים. אם אתה מתבונן אתה תמיד רואה שיש נפרדות אבל ... איך יכול להיות? אנחנו עכשיו מדברים על שתי רמות, רמה של נפרדות ורמה של אחדות, הרעיון הוא שיש מהות וצורה. האדם שואל איך זה שמאין נהיה יש? איך יכול להיות שההוויה של היש היא אין? תתבונן ותשאל האם זה ... ואין זה אחד, אז לא תהיה לך שאלה בשום נושא. אם מתבוננים יותר עמוק מגלים, שאין הבדל בין ההוויה לצורה, אין הבדל בין כלום למקום. אין הבדל בין שום מקום למקום, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובו זמנית יש צורות. זה רק אחד וזה רק נפרדות, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. וכשזה נתפס נגמרים כל השאלות. התהליך הזה נכון ... תוכלי לשאול, אבל למה זה כך? אבל אני טוען דבר אחר, שאם תתבונני לתוך הדבר והיפוכו, תתבונני לתוך מהות הצורה, ותתבונני לתוך הצורה ההפוכה, ואז תגלי שאין הבדל ביניהם, הם אחד. את אומרת, יש הבדל ביניהם, נכון, יש הבדל, אבל אין הבדל ...

... לך שיערה מהראש, אתה כבר לא אומר על השערה שנחתכה זה אני, למרות שקודם היא הייתה חלק ממך. באותה צורה, לאחר שהאדם נפטר, הוא כבר לא מזדהה עם הגוף ולא אכפת לו אם שמו מופיע על קיר או אנדרטה. ...

... בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ... מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין ... אז מתי תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של הזמן היא אין זמן. מה זה אין מקום? ... אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול יותר מהצורה הבסיסית. קח את הזמן וקח את המקום, תעלים את הצורה של הזמן ותעלים את הצורה של המקום, או במילים אחרות, קח את הזמן ותערבב אותו עם המקום, יש לנו שתי צורות ראשוניות, נערבב אותם יחד, מה נקבל? לא יודע. מסקנה זמן ומקום עשויים מלא יודע. האם הגענו לראשון? לא, כי ... לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ההפכים מתאחדים בשורשם. אם האדם לא היה יכול לחוות, אני לא רוצה משהו, הוא לא היה יכול לחוות, ... היה יכול להיות נייר. במהות יש את כל האפשרויות כאחד, עוד לפני שיש אפשרות בכלל. המהות זה לפני הפרדת הצורה.

... לא מקובל או לא מוכר. מה זה אומר להיות באמת נייטרלי? לפי אליעד, להיות נייטרלי פירושו להסתכל על המציאות בצורה שאינה מפלה בין טוב לרע. כדוגמה לכך, הוא מסביר שהשמש עצמה היא נייטרלית, כי לא אכפת לה אם למישהו ... מייעץ להסתכל על המציאות מנקודת מבט רחבה ונייטרלית יותר, ואז האדם יכול להכיל גם את הטוב וגם את הרע בצורה שווה. הוא מדגיש שנקודת מבט זו נמצאת בתוך האדם עצמו, כאשר הוא מסתכל פנימה עמוק יותר למקום שבו אין ... שאלה ששואלת לפי מה האדם בוחר. אליעד מציין כי בסופו של דבר, אין צורך לדאוג לגבי הבחירה, כי כל הצורות וכל האפשרויות כבר קיימות, והאדם רק מגלה באיזו צורה הוא נמצא בכל רגע. אליעד מבהיר שלא צריך לדאוג לגבי הבחירה, כיוון שבסוף האדם תמיד יידע באיזו צורה הוא נמצא ויפעל בהתאם לה. הבחירה, לפי אליעד, היא רק גילוי של הצורה שבה האדם כבר נמצא מלכתחילה. איך לקבל את המציאות? מה זה להיות נייטרלי? האם אפשר לקבל הכל? מה זה ...

עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם

... על הרצון? כדי להפסיק את הרצון, אליעד מציין, יש צורך להבין את הרצון עד הסוף. כשאתה מבין את הרצון בצורה מוחלטת, הוא פשוט מפסיק להתקיים. אבל כדי להגיע להבנה הזו, דרושה התבוננות פנימה עד הסוף, כדי להבין שאין באמת ... יכול להיות כסא ויכול להיות שלא יהיה כסא, כך יכול להיות אני ויכול להיות שלא יהיה אני, זה רק צורה.

... בהבנה עמוקה של הזמן והמקום כיסודות המציאות והקיום. אליעד מסביר שהמקום והזמן הם מצבים אינסופיים, שמכילים את כל האפשרויות והצורות הקיימות, ושלא ניתן להצביע על התחלה או סוף למקום ולזמן. הוא מציין שכאשר אנו חושבים על זמן ומקום, אנו ... שקרה קודם, אז למעשה אין לחוקי הטבע כל יסוד אמיתי. הסיבתיות היא לא יותר מאשר תחושת האדם שהדברים מתרחשים בצורה כזו. למשל, אם אדם רואה שהיד זזה אחרי שהוא דחף אותה, הוא מניח שהדחיפה גרמה לזוזה, אך למעשה הוא ... דבר שחייב להיות קיים וגם כשהוא איננו הוא חייב להיות קיים, אז קיומם הכרחי. כל מה שאנו רואים זה צורות של זמן ומקום. אם יש אין סוף זמן ואין סוף מקום, אז כמות האפשרויות היא אין סופית. בכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין סוף מקום וזמן. אם אנחנו מגיעים למסקנה ... שורפת את הנייר, אבל האם באמת החוק הזה קיים, או שזה אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח ... הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר שגורם ...

... הוא טוען שהוא הגיע להבנה הזאת דרך ראייה פנימית ישירה ולא מתוך מחשבות תיאורטיות בלבד. אליעד מתייחס לטענה זו בצורה ביקורתית ומציין שגם אם הוא מאמין בכנותם של המקובלים, עצם המנגנון שבו הם השתמשו כדי להגיע להשגות שלהם הוא ... הבריאה כבר מעידה שאנחנו מוגבלים. גם אם תנסה להיזכר בחוויה שחוויית לפני שבוע, אתה לא תחווה אותה בדיוק באותה צורה. כך, גם אם היית פוגש את אלוהים ומקבל ממנו הסברים ישירים, לא היית חווה את הדברים כפי שהוא חווה ...