איך עובד הרצון? איך אנשים חושבים? אושר פנימי, אושר חיצוני, סוגים של אושר, לשנות את המציאות, לשנות את עצמך, רצון פנימי, רצון חיצוני, מהות וצורה... חושבים? אושר פנימי, אושר חיצוני, סוגים של אושר, לשנות את המציאות, לשנות את עצמך, רצון פנימי, רצון חיצוני, מהות וצורה מדוע אנשים מעדיפים לפעמים חיקויים על המקור? אנשים לפעמים מעדיפים מוצרים או חוויות שהן למעשה חיקוי של דבר אחר ... אוכל, אחת שהוכנה על ידי שף מקצועי ואחת ארוזה מהסופר, האדם יכול להעדיף את מנת הסופר משום שהיא ארוזה בצורה מושכת יותר, היא קלה יותר להכנה, או פשוט כי זה נראה לו אותנטי יותר עבור הצורך המיידי שלו. למרות ... אינו נתפס כבעל יתרונות ספציפיים. החיקוי הופך למקורי באופן יחסי, בהתאם לרצונותיו והעדפותיו של האדם. מה ההבדל בין מהות וצורה ברצון האנושי? אליעד מסביר בהרחבה את המושגים מהות וצורה בנוגע לרצון האדם. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה להרגיש מאושר: אדם יכול לחפש את האושר בשינוי המציאות (צורה חיצונית) או בשינוי הרצון הפנימי שלו (מהות פנימית). אם האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצונו, הוא עוסק בצורה. אם הוא משנה את רצונו כך שיתאים למציאות, הוא עוסק במהות. לדוגמה, אם המציאות לא מספקת לאדם את מה שהוא רוצה, והוא מנסה לשנות את הסביבה החיצונית כדי להשיג את מבוקשו - הוא פועל במישור הצורה. אם לעומת זאת הוא בוחר לשנות את הגישה או הרצון שלו, כך שהוא ירצה את מה שיש לו, הוא ... אליעד מוסיף כי שני הרצונות האלה קשורים זה בזה ואינם עומדים בנפרד לחלוטין. לפעמים האדם חושב שהוא רוצה את הצורה החיצונית, אך כשהוא מקבל אותה, הוא מבין שבעצם מה שרצה באמת הייתה המהות הפנימית, ולהפך. מה המשמעות של מקורי ... שיחזיק מעמד לאורך שנים, השעון המקורי הופך להיות המועדף. ההבחנה תלויה ברצון ובהגדרה האישית של האדם. למה אנשים נמשכים לצורה ולא למהות? למרות שלכאורה אינטואיטיבית נראה כי האדם היה אמור לחפש את המהות, אליעד מסביר שבפועל, הרבה פעמים אנשים נמשכים דווקא לצורה החיצונית משום שהיא בולטת ומושכת יותר תשומת לב. הצורה נתפסת כרועשת יותר, ולכן האדם, בהיעדר מודעות או מחשבה מעמיקה, נמשך דווקא אליה. לדוגמה, אדם יכול לבחור מוצר בגלל ... את האמת, לפחות לזמן מסוים. הוא טוען שאנשים מאמינים לעיתים קרובות לשקר או לדבר שקרי, פשוט כי השקר נאמר בצורה חזקה יותר או בצורה בולטת יותר. לדוגמה, בהרבה מקרים אנשים בוחרים להאמין לאדם שמדבר בקול רם יותר, או שמשכנע אותם בצורה כריזמטית יותר, גם אם התוכן שלו פחות נכון. הוא נותן דוגמה היסטורית של אדולף היטלר, שהצליח לסחוף אחריו המונים ... או שקרי. הדוגמה הזו ממחישה שלפעמים מה שגורם לאנשים ללכת אחרי אדם הוא לא התוכן או האמת הפנימית, אלא הצורה החיצונית והדרך בה הדברים נאמרים. אליעד מוסיף שהשקרנים זקוקים להסכמה רחבה כדי לחזק את השקרים שלהם. כשהרבה אנשים מסכימים ... ונראה כאמת, למרות שהוא עדיין שקר. למה אנשים לא בודקים בעצמם ומאמינים בקלות? אנשים רבים מעדיפים להאמין לדברים שנאמרים בצורה חזקה או בולטת, משום שבדיקת האמת דורשת מאמץ וזמן. הם חוסכים לעצמם את הצורך לבדוק את הדברים לעומק. לדוגמה, ... שמבטיחה מוצר נהדר בלי לבדוק לעומק האם המוצר אכן איכותי, עושה זאת בגלל נוחות וחוסר רצון להתאמץ. לפי אליעד, הצורה היא זולה יותר לאמונה - לא צריך לחשוב הרבה, לא צריך להעמיק, ולכן אנשים מאמינים לשקרים וצורות חיצוניות של המציאות בלי לחשוב לעומק על המהות או האמת שמאחוריהן. בסופו של דבר, כל הרצונות והתהליכים הללו הם יחסיים, ולא ניתן לדבר על מהות מוחלטת שנמצאת מעבר לצורה. למה אנשים מעדיפים חיקויים? מה ההבדל בין מהות לצורה? האם השקר יכול לנצח את האמת? למה אנשים מאמינים בקלות? רצון פנימי או רצון חיצוני? מה מושך אנשים לצורה ולא למהות? איך עובד הרצון האנושי?