... שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק ... את עצמו ואת המציאות כדברים מחויבים ומוגדרים. התהליך הזה, אם הוא נעשה בצורה מלאה ועקבית, יביא למצב שבו האדם יפסיק לדעת דברים ... שהכל סובייקטיבי? אליעד כהן מדגיש כי לדעת שהכל סובייקטיבי, זוהי עדיין צורה של ידיעה. האדם יודע משהו - שהמציאות היא סובייקטיבית. ... לא יודע שהכל סובייקטיבי, הוא לא יכול לחוות שום דבר כשלילי או חיובי בצורה מוחלטת. במצב הזה, לפי אליעד, התודעה הופכת לחופשיה ...

... והחסרונות, או שמא עדיף לו שלא להיוולד כלל? אליעד מסביר את השאלה בצורה מפורטת ומעמיקה, כשהוא מתייחס למקורות היהודיים שבהם חכמים דנו בסוגיה זו. הוא מציג כיצד הדיון התפתח לכיוון בו חלק מהחכמים ... מהחיים את המיטב ולבחור בדרך הטובה ביותר. אליעד מסביר את הלוגיקה הזו בצורה מאוד ברורה: המשמעות של יותר טוב היה שלא נברא היא שיש בעולם ובחיים יותר חסרונות מאשר יתרונות. כלומר, במאזן הכללי, החיים ... כיצד ניתן להבין שכל דבר הוא טוב, רע או לא משנה? אליעד כהן מדגיש בצורה ברורה, שאין דבר אחד אבסולוטי שעדיף על השני, אלא שבסופו של דבר הבחירה היא זו שקובעת את נקודת המבט של האדם. הוא אומר שאפשר להסביר כל דבר בכל צורה שרוצים: אפשר להסביר מדוע החיים טובים, מדוע המוות טוב, או מדוע זה כלל לא משנה. בסופו של דבר, אליעד מדגיש, לא קיים יתרון ... מזמנים לנו הזדמנויות לחוות, ליצור ולהשתנות, ועל כן עלינו לנצל אותם בצורה הטובה ביותר בהתאם לנקודת המבט שבחרנו. האם כדאי להיוולד? האם החיים שווים את זה? טוב לחיות או למות? נוח לו לאדם שנברא? ...

... למחשבות מטרידות ואכזריות, אותן מחשבות שלא נותנות לאדם מנוח. הוא מציע שלא להתייפייף עם אותן מחשבות, אלא להתייחס אליהן בדיוק באותה צורה שבה הן מתייחסות אליך. אם המחשבה מתעללת בך ואומרת לך דברים קשים, אל תנסה להיות יפה נפש ולומר לה דברים נעימים. ...

... עיוור, אלא יש לחפש הוכחה ברורה, מוחשית ולוגית. לא מספיק להגיד אני יודע שזה גלגול של זה, אלא צריך להסביר בצורה הגיונית וברורה כיצד אותו גלגול התרחש בפועל. הוא נותן דוגמה לאופן שבו אפשר להוכיח גלגול: אם אדם מסוים טוען שהוא גלגול של מישהו אחר, עליו להראות בבירור כיצד ובאיזו צורה הנשמה עברה ממצב אחד למצב אחר. כלומר, לא סתם לומר סמוך עליי, אלא להדגים ולהסביר בפרוטרוט כיצד כל פרט מתחבר לתמונה שלמה והגיונית ...

... אולי אין לה משמעות מיוחדת. אם אנחנו לא בטוחים מה המשמעות של דברים מסוימים במציאות שלנו, זה בסדר, כי גם לא לדעת זו משמעות בפני עצמה. לדוגמה, אם אדם שואל מה המשמעות של צורה מסוימת או אירוע שקורה לו בחיים, אליעד מציע להפסיק לחפש משמעות ...

... הבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ישנה טענה ולפיה כל דבר מוחשי מתחיל בצורה של אמונה או דמיון, ורק אחר כך הופך למובן באמצעות השכל. מובאת האמירה שעד שתבין בשכל, תאמין, וטוענים שאין חובה ... בדמיון או בהרהור. האל, לעומת זאת, יודע את מה שעדיין לא נברא ולא מוגדר בשום צורה . מסבירים זאת באמצעות דוגמה: אדם יכול לדמיין מישהו שלובש חולצה אדומה, כי הוא יכול לנחש או ליצור בדמיון. ואולם, ... מתקיימת. הניגודים הישנים שלנו (סופי - אינסופי, יש - אין) אינם חלים באותה צורה, ולכן אפשר להכיל הכל בבת אחת. זו עוד דוגמה לפרדוקס: להקיף משהו שאין לו תכלית, בו בזמן שההיקף מעיד על תכלית. ... אם אתה אומר, אני אבין את זה, אז בעצם אתה כופר בהיגיון, אתה מנסה להבין בצורה הגיונית דבר לא הגיוני. והדבר הזה למעשה מכניס את המקיפים פנימה. מה שאנו מדברים עכשיו אפשר לחוות זאת בשני דרכים. ...

... של הפרת אמון, למרות שהוא נראה כבונה אמון. והעניין הוא, שלפעמים האדם השני הלקוח חושב בצורה כלשהי ברמת המודעות שלו. אבל בתת המודע שלו הוא לא באמת מאמין לעצמו, והוא מטיל ספק בדעה המוצהרת שלו. ובמקרים כאלו לדוגמה, אם תיצור הזדהות והסכמה עם הלקוח, על מה שהוא עצמו ... לדעת, עם איזו דעה שלו להזדהות? + כמה להזדהות עם כל אחת מהדעות שלו? כי בפועל, בכל צורה שלא תזדהה איתו, הרי שבעצם אתה גם לא מזדהה איתו, כי אתה בעצם יוצר ריחוק ממנו. כי הוא חושב את שתי הדעות הסותרות, בלי שהוא עצמו מודע לכך. ונסביר: באופן כללי, יצירת אמון נעשית, על ידי הסכמה בינך לבין הלקוח, בכמה שיותר דברים. ובאופן כללי, אם הלקוח חושב בצורה כלשהי, אז אם תסכים איתו, זה יצור אמון בינך לבינו. אבל לפעמים, ללקוח עצמו אין אמון בדעה של עצמו. והלקוח עצמו יש לו ספקות רציניים לגבי עצמו. ולפעמים הלקוח עצמו חושב אחרת, ממה ...

... לתפיסת המציאות? אליעד קושר את העניין לתפיסת המציאות כולה. האדם מתלונן על המציאות כפי שהבן מתלונן על אמו, וכפי שהאם מתלוננת על הבן. הוא מדגים שכאשר האדם לא מקבל את המציאות ללא תנאים, המציאות מחזירה לו באותה צורה. כלומר, תלונות והאשמות יוצרות מעגל של תלונות חוזרות כלפיך מהסביבה. איך ...

... לא פירוש של משהו שקרו, אלא הם מומצאים כולם מתחילתם ועד סופם. ומי שיתבונן יראה, כי טבע האדם הוא שהוא מציג בצורה שונה עובדות, מאשר איך שהוא מציג פירושים של עובדות. דהיינו, כאשר האדם מציג מספר לדוגמה על איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל ... על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה אני חושב שצריך לעשות כך או ... או אחרת או לדוגמה אני מבין שכך או אחרת וכיוב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר חושב מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על ... ולא אחרת. וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ... לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה עצמך לא ... זאת לא עובדה, אלא רק פירוש בלבד. והשומע, בכל מקרה מנסה לבדוק את מה שאתה אומר לו. אבל ככל שהדברים מוצגים בצורה יותר עובדתית ופחות בצורה של פירוש, כך בעצם אתה שולל את הלגיטימציה של השומע, לבדוק את אמיתות הסיפור שלך. וכך ממילא קשה לו רגשית ...

... תשובות שמשנות את כל תפיסת הסבל. כשהאדם מצא את האמת, הוא עלול להבין את הסבל בצורה אחרת, לפעמים אפילו בצורה שתהפוך את הסבל למניע לצמיחה אישית. כיצד סבל יכול להפוך למניע לחקירה פנימית? מהו העניין של האם אפשר לשאול את השאלה עד הסוף? ... היא שהסבל הוא מניע לחקירה. אליעד הציע שמי שיודע להתמודד עם סבל ולקבל אותו בצורה מלאה, יכול להגיע למקום של חופש פנימי שאין לו תלות בכאבים הרגשיים או הפיזיים. כך ניתן להגיע למצב של חופש מוחלט. לסיום, הסבל ... אתה מרביץ לי?, ונתקל בתשובה של לא יודע, ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש מישהו בתוכך (המחשבה שאומרת אני לא רוצה לסבול) שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב. למעשה, המחשבה אני לא רוצה ... לכן, סבל גדול עשוי להיות מנוע רב עוצמה לחקירה פנימית. כיצד ניתן לחקור בצורה מעשית את השאלה למה אני לא רוצה לסבול? ישנה הצעה מעשית: לרשום על דף את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע באמת. להתבונן בהם ... כאן היא לא לשחרר את המחשבה, אלא המטרה שלי היא לגרום לך להתייחס למחשבה בצורה אחרת. כאשר אני שואל אותך למה אתה לא רוצה לסבול? את עונה לי שאתה לא יודע. אני רוצה שתקח ברצינות את השאלה הזאת, ותחקור אותה ... אני מרכזתי אותך לעצמך, שתחזור לשאלה, למה אני לא רוצה לסובל, ותשאל אותה בצורה יותר חזקה. לתת לך תשובה לשאלה, זה לתת לך עוד תאוריות ועוד פירושים. ולכן אני מציע לך לשאול את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע ...