... עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של המציאות. ולכן לעולם אי אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי שאפשר לגרום ... יכולים לעזור לאחרים ולאדם עצמו. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש טיפת רע בעולם, וכל זמן שנדמה לאדם, שצורה אחת של המציאות, טובה יותר מצורה אחרת, וכל זמן שנדמה לאדם, שהוא מנסה לתקן את העולם, וכל זמן שהאדם, באמת מרחם על שאר בני האדם ... טועה וחסר שכל אמיתי. כי המציאות, היא מושלמת וטובה כפי מה שהיא ממש, ברגע הזה ובכל רגע ורגע ובכל צורה וצורה של המציאות. ורק הטועה חושב, שהוא באמת יותר רחמן מאשר המציאות האכזרית. ואז ... בגלל שהוא חושב, שעדיין יש במציאות שלנו משהו גרוע. וכל זמן שנדמה למישהו, שאם מישהו אחר יחשוב בצורה כלשהי, אז המציאות תהיה טובה יותר, הרי שהוא חסר הבנה, שחושב שהמציאות לא מושלמת בשלמות שאין ... אמיתי. והוא איש חסד האמת, שרוצה שגם האדם יחיה טוב באמת, באושר אמיתי ופנימי, שאינו תלוי בשום צורה כלשהי של המציאות. וברמה החיצונית, כן יש לחכם האמיתי רצון. וברמה החיצונית, האדם כן יכול לגמול ... ניתן לראות שהוא אכן מקיים את עצתם. והם מנהיגי טעות. משום, שהטוב האמיתי, אין לו שום קשר בשום צורה שהיא, לשום צורה חיצונית של המציאות. וממילא, עצם המחשבה של האדם, שהוא צריך לשנות צורה חיצונית כלשהי של המציאות, זו עצמה התגלמות של הרע, שמרחיק את האדם מהאושר האמיתי שלו. וגם לשנות ... היא עניין האמת. והאמת, היא נקודה פנימית בתוך האדם, שאין לה שום לבוש גשמי כלל ושהיא חסרת כל צורה. ולכן לא ניתן לזייף אותה. אלא, או שהאדם מחובר אליה, או שלא. ואין אפשרות שהאדם יקיים באמת את ...

... של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא תכליתית, וחושב בצורה לא תכליתית, ועושה דברים שאינם תכליתיים, על ידי זה הקליפות והלבושים נאחזים בו, ואינם נותנים לו מנוח. כי האדם סובל, רק משום שהוא לא מבין מה ... תכלית, בשלמות, כאילו זו התכלית הסופית. כי הצורה היא המהות, למרות שהיא רק צורה). אבל מי שהוא אינו קוף שאוכל קליפות, אלא הוא אדם שאוכל פירות, ורצוי גם פירות מובחרים ולא פירות באיכות של קליפות, ורצוי גם לאכול את הפרי ...

... כלום, עד שאפילו כלום, זה יותר מידי עבור מה שהאדם באמת מצד האמת. והנה, הכלום הגדול ביותר, הוא הדבר הממשי ביותר. משום, שככל שהדבר הוא יותר כלום, כך קיומו יותר מחויב. כי הצורות , אין קיומן מחויב, אלא קיומן הוא רק אפשרי בלבד. והמחויב, הוא דווקא הכלום, שהוא חסר כל צורה, ושהוא המהות של המציאות, שנמצאת מחוץ לזמן ולמקום, שהיא כלום ממש. והנה, הכלום הזה שיש באדם, הוא מת. כי האדם מזדהה רק עם מה שהוא יש. ולאדם נדמה, שהכלום הוא איננו, ושהוא לא נמצא בכלל. והאדם לא מתייחס בשום צורה שהיא, לכלום שהוא עצמו. והאדם ככ רחוק מהכלום, עד שהאדם לא יכול, אפילו לא לחשוב על דבר שהוא כלום. ולכל היותר, האדם יכול לחשוב על מקום ריק וכיוב, אך לא על העדר מקום ...

... טוב. ומה שהאדם באמת רוצה, זה שהתודעה שלו תחווה את השלמות. כי הגוף של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה, שהתודעה של האדם מזדהה איתה. וכל דבר שהאדם מזדהה איתו, הוא הופך להיות האני של האדם. והאדם בצדק מבין, ששום צורה כאן בעולם הזה, לא תביא לו שקט נפשי. כי לא משנה איך שהגלגל מסתובב לו, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. ואו שחסר לו שיהיה טוב יותר, או שחסר לו שלא יהיה טוב פחות וכולי. ... אותו כגן עדן. כי או שתמיד רע לך או שתמיד טוב לך באמת מבפנים). ואז נדמה לאדם שאם הוא יחליף את הצורה החיצונית של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, ... ידי הסתכלות של האדם, פנימה אל תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום כולו, הוא מתהווה מהעדר הקיום המוחלט, ששם אין שום צורה כלל. ולכן קיומו של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש בעולם. כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה של ישות אחרת. ויש ישות ראשונה שבה אין שום צורה כלל, ושבה האדם לא קיים כישות נפרדת כלל, שזאת המהות של המציאות. ומהמהות הזאת, מתהוות הצורות השונות, שאחת מהן היא האני של האדם. ובעולם של הצורות, כל אחת מהצורות, חסרה את כל שאר הצורות. או נכון יותר לומר, שכל אחת מהצורות , חסרה את מהותה, שהיא בעצם השלמות של כל הצורות. ומה שהאדם באמת רוצה, זה לחזור ולהתחבר, למה שהוא היה, לפני שהוא היה. כי הטועים שנדמה להם, שהם זה גופם, אז הם מדברים על התודעה ועל הנשמה שלהם, כעל ישות חיצונית ...

... שלו, ממה שאינו הוא. ואחכ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל הגדרות ושל סבל, שהן הפך חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של ... מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של ...

... הוודאות שיש לאדם היא שקרית, ולו רק משום ששום דבר אינו מוחלט באמת יותר מאשר דבר אחר. וכדי להבין את האמת המוחלטת, לשם כך צריך לחשוב בצורה מוחלטת. דהיינו, על האדם להבין, שהאמת המוחלטת, מהותה שונה מכל אמת שהיא. כי כל האמיתות, הן אינן מוחלטות. ... לחיות טוב באמת בעולם של האחדות, עליו להיצמד אל המוחלט שנמצא בכל דבר. והמוחלט שנמצא בכל דבר, הוא השום דבר כלום אין, שהוא חסר כל צורה, ולכן שום דבר לא יכול לסתור אותו. וגם כאן יש רמות עומק. כי האין, ההעדר שלו הוא היש. אבל המוחלט, הוא ...

... ממש. ומי שמברר את האמת, אז בשלב הראשון הוא מברר מהי האמת, באמצעות השכל שלו, ואז הוא רואה שהכל אחד. כי כל ההגדרות הן אפשריות, ורק המצוי הראשון הוא מחויב, והוא חסר כל צורה. ואז כאשר האדם נמצא בנקודה הגבוה ביותר של השכל, אז האדם שואף לדעת ולהשיג את המוחלט באמת, בלי להיות תלוי בשכל. ואז האדם עוזב את השכל, דהיינו, מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. ולא ...

... רע להם (ביחס לתחושת שלמות). כי או שהאדם מספר שרע לו, או שהוא מספר על זה שטוב לו בטוב שקרי כלשהו. דהיינו, שרע לו מבפנים, ושהוא צריך שצורה חיצונית כלשהי תעשה לו טוב. ובני האדם חיים, בלי לדעת למה הם חיים, ומתים, בלי לדעת למה הם מתים, ובדרך, הם אף פעם לא שלמים באמת עם שום דבר. משום שתמיד האדם רוצה, משהו שונה ממה שיש לו, ותמיד האדם תלוי באיזו צורה חיצונית שתעשה לו טוב. כך שזאת אומללות גדולה באמת. כי זה במקום, שהאדם ירגיש שלמות, בלי להיות תלוי בשום ... השמחה של העולם, היא בעצם גם עצבות, שאף אחד לא באמת טוב לו בשלמות עם המציאות כפי מה שהיא, בלי שום רצון לשנות אותה, ובלי להיות תלוי בצורה שלה, על ידי ההתבוננות הזאת, האדם מחפש את הטוב האמיתי שאינו תלוי בדבר, וזוכה לחיים טובים באמת. ומי ...

... שכל להבין שהנפרדות היא שקר, ושזה לא באמת משנה הצורה של המציאות, כי העיקר זה הפנימי שבו צריך להיות טוב. ואחכ האדם מקבל עוד שכל, ומבין טוב יותר, שבאמת הצורה החיצונית לא משנה, כי העיקר זה הפנימי. וכך הלאה. ובכל פעם האדם מקבל שכל חדש של אחדות. כגון לדוגמה שבהתחלה האדם מבין שאין הבדל בין גבר לאישה, כי שניהם רק צורה שונה. ואחכ האדם מבין שאין הבדל בין עם אחד לבין עם אחר. ואחכ האדם מבין שאין הבדל בין האדם לבין הבהמה. ואחכ האדם מבין, שאין הבדל בין האדם והבהמה לבין ...

... כי ההבדל בין היקום שלנו לבין שאר היקומים המקבילים, הוא בצורות של היש והאין, שנמצאות בתוך היקום. כגון לדוגמה, שביקום אחד יש במקום ובזמן אחד, צורה אחת, וביקום אחר, באותו המקום והזמן, יש צורה אחרת ואין את הצורה שיש ביקום שלנו. ומי שרוצה לעבור ליקום ... הוא זוכר שהכל אחד, ושהנפרדות היא בכלל אחדות. ואז ממילא, שום צורה לא קיימת, יותר מאשר צורה אחרת, ואז ממילא האדם נמצא תמיד, בכל ...