... של כל ההפכים זה לצד זה, אך אותה המציאות מהווה את שניהם. מה שאומר בעצם, כי במהותם ובשורשם כל ההפכים זהים זה לזה. דוגמה: כל
הצורות השונות של המציאות טובות באותה המידה = כל
הצורות השונות של המציאות רעות באותה המידה. שתי
צורות המחשבה הנל מגיעות אל אותה התוצאה הרגשית = שתיהן יוצרות רגש טוב אין סופי. הכיצד? המהות של שני ההפכים האלו היא אחת. שני ההפכים אומרים את אותו הדבר. שניהם אומרים כי המהות של כל
הצורות השונות של המציאות היא אחת וכי אין הבדל מהותי בין שום
צורה של המציאות לשום
צורה אחרת. שני ההפכים הנל מובילים לכך שאין טוב יותר או טוב פחות ואין רע יותר או רע פחות. כאשר האדם מבין את הנל, ממילא הוא לא ירצה את מה שאין ... תמיד ירגיש חסר את הטוב יותר הפחות רע. כאשר האדם מבין שהמהות היא אחת, הוא מפסיק לרצות לשנות את המציאות + אינו תלוי רגשית
בצורה כלשהי של המציאות = אושר. טוב יחסי = רע יחסי = אחדות = טוב אמיתי. האושר הגיע בשתי הדרכים הנל, רק כאשר האדם הגיע לשורש ולמהות של שתי הדעות ... הנקודה. תובנה: מבחינה מהותית לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. לא משנה להיכן תלך, תגיע לאותו המקום. דוגמה נוספת: לאהוב כל דבר
בצורה שווה = לא לאהוב שום דבר, כדבר בפני עצמו. לאהוב דבר = לאהוב את הדבר ולא להיות בהעדר אהבה לדבר = ישנם דברים שהאדם אוהב פחות וישנם דברים שהאדם אוהב יותר = האדם אוהב את הדבר בגלל
הצורה החיצונית שלו. לאהוב כל דבר באותה המידה = להרגיש את אותה מידת האהבה כלפי כל דבר = לא לאהוב שום דבר יותר מאשר דבר אחר = לאהוב את המהות = לא ...