... וממילא גם אל הפחדים. אלא, שהוא חווה את הפחדים ואת הנפרדות, בצורה אחרת לגמרי, מנקודת המבט של האחדות ושל השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש ... וגם אם נדמה לך, שהצלחת להשתחרר מהסבל, הרי שאתה עדיין סובל בצורה אחרת). ונמצא אם כן, כי אין שום דרך בעולם, להשתחרר מהסבל. כי מהות הסבל, נובעת מעצם ההפרדה של הטוב והרע. וכל זמן שבתוך האדם בתוכו, יש הפרדה של טוב ורע, גם אם הוא ... לשאול את עצמו, למה אני מפחד ולמה אני לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי? כי הטועים, הם מנסים לברוח מהפחד שלהם. אבל הפחד ממשיך לרדוף אחריהם. ומהפחד, אי אפשר לברוח. והדרך היחידה של האדם לברוח מהפחד ולברוח מעצמו, היא על ידי זה ... וכל זמן שאין לאדם מושג, למה הוא לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, אז הוא מפחד, מכך שהיא תהיה נגד רצונו. אבל מי שמבין למה הוא מפחד, דהיינו, שהוא מבין למה יש לו רצון שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, הוא לא באמת מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. משום שהוא חווה את הרצון שלו בצורה אחרת, על ידי הבנת שורש הרצון. וכאשר האדם מתבונן אל תוך הפחד שלו, הוא מגלה ששורש הפחד, הוא בכך שיש לאדם רצון. והרצון שורשו בכך, שהאדם חווה את קיומו העצמי, כנפרד ... בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה של המציאות, שם אין שום צורה ושום הגדרה כלל. והאדם מפחד, רק בגלל שהוא לא משתמש בשכל שלו עד הקצה האחרון. כי בקצה האחרון של השכל, שם הכל מתאחד, ואין שום פחד כלל. ולכן, כאשר האדם מנסה להגדיר ...

... מחשבתו, בלעדיה לא היה אצל האדם טוב ורע בכלל. וכיוב לגבי האמת והשקר. שכל חוויית האמת והשקר של האדם, היא רק משום שהאדם בתוכו מכיר את האמת המוחלטת. כי אם האדם לא היה קשור בשום צורה שהיא לאמת המוחלטת, גם לא בפנימיות מחשבתו ושכלו, הרי שממילא ...

... יש חיסרון בכל אחת מהישויות, וממילא תמיד רע. ונמצא אם כן, כי האחדות היא טובה, והנפרדות כולה כולל הטוב שבה, היא רעה. כי כל צורה שלה, רחוקה מהשלמות של הטוב המוחלט. וכיוב לגבי האמת והשקר. שהאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. כגון למשל על כלי כסף, שאי אפשר לומר את האמת אלא ... אין סוף, הוא נמצא באחדות עם האין סוף שגדול ממנו. כי כל האין סוף כולם, נמצאים מחוץ לזמן ולמקום, דהיינו, באותו זמן ומקום, ללא כל צורה , דהיינו, ישות אחת ממש. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה עד אין סוף אין סוף). ודבר שהוא טוב מאוד, או שהוא רע, מאחר שהוא שונה מהטוב האמיתי כפי מה ...

... אחד, יותר מאשר צד אחר. והאמת מזככת את האדם, שלא יעדיף צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. שאז ממילא, טוב לאדם באמת. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו באמת, הוא מגלה מיד את ... כלל. והאני הנפרד של האדם, דהיינו, תפישת האני את עצמו בצורה נפרדת, היא עצמה שורש הסבל בכבודו ובעצמו. וגם הסבל הזה, רוצה להמשיך להיות קיים. ...

... המציאות, ושבא לו להפסיק לשנות את המציאות. ואז האדם חושב לעצמו, שאם הוא לדוגמה, ילך לישון כל היום, הרי שבצורה הזאת ובהתנהגות הזאת, הוא משנה את המציאות כמה שפחות. ולא כך הוא הדבר, כי גם כאשר האדם, הולך לדוגמה ... היא הרצון של האדם לשנות את המציאות. ומהות העניין, היא התחושה שיש לאדם, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי. וגם כאשר האדם הולך לדוגמה לישון כל היום ויושב בחוסר מעש מבחינתו, הרי שבפועל, עדיין הרצון של האדם שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, הרצון הזה קיים ולא נעלם. משום, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה בצורה, שבה הוא בחוסר מעש. כי מי שלא אכפת לו מעצמו בכלל, ומי שהוא זורם לגמרי עם המציאות, ושאין לו שום ... את המציאות, וגם עם זה שרע לו, בגלל שהוא לא מרוצה מהמציאות. והאדם שהוא זורם עם המציאות, הוא זורם עם כל הצורות כולן. כי גם הרצון שכן רוצה לשנות את המציאות, גם הוא לא יותר מאשר צורה של המציאות. ומי שזורם עם כל המציאות, הוא זורם גם עם הרצון שלו לשנות אותה. וכאשר נדמה לאדם שהוא יפסיק לעשות, הוא בעצם מטעה את עצמו. כי גם אי עשייה, גם היא עשייה. כי האדם נאחז בצורה כלשהי של המציאות. וגם להישאר במיטה ולישון כל היום, גם זו עשייה של ממש. שהאדם בוחר בבחירה חופשית ... שבוחר להישאר במקומו, גם הוא עדיין בוחר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, בדיוק כמו זה שבוחר, לשנות את המציאות לצורה אחרת. כך שהאדם, לא באמת יכול להתחמק מאי עשייה בכלל. וכמובן שיש לזכור, שגם כאשר האדם ישן, הרי ... עושה ותמיד רוצה. בין אם זה כאן בעולם שלנו, ובין אם זה בתוך העולם של החלום. והרצון של האדם שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, גם אם זו הצורה הקיימת, שהאדם כן רוצה אותה, ולא רוצה שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא, הרי שהרצון עצמו שהוא שורש הסבל, ... השינוי והזמן והמקום. ואז כאשר האדם מבין שהכל אחד, אז הוא חווה שינוי ועשייה, אבל הוא חווה את השינוי, בצורה אחרת לגמרי. ...

... (ורצונו הוא ביטוי האחדות), שאז תמיד טוב לאדם. והטוב הזה, הוא לא תלוי בסיבה כלשהי ובצורה כלשהי. כי האדם טוב לו מעצם זה שהוא מכיל את המציאות כפי מה שהיא, בלי קשר לצורה החיצונית של המציאות. כי מנקודת מבט של ... המידה, כי תמיד החוויה היא זהה, כי תמיד יש את חוויית מילוי הרצון, בלי להיות תלוי בסיבה ובצורה כלשהי. וכאשר האדם במדרגה הזאת, אז ... עבד, שאין לו בחירה חופשית על מה שקורה לו. ובכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו חיסרון. כי כל צורה, חסרה את שאר הצורות . ואם האדם מחובר למקום שבו אין שום צורה, דהיינו, האחדות, אז תמיד טוב לו באמת, בלי להיות תלוי בצורה כלשהי. או שהאדם נמצא בעולם של נפרדות, שבו כל צורה חסרה את כל שאר הצורות, דהיינו, כל צורה חסרה את אחדות הצורות, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורה כלל. ובסיכומו של דבר, או שתמיד טוב לך, בלי להיות תלוי בצורה כלשהי של המציאות, או שביחס לחוויית שלמות, תמיד רע לך, בגלל שאתה כן תלוי בצורה של המציאות. כי גם מי שרוצה את צורת המציאות, עדיין רע לו, מכך שהוא רוצה את הצורה, ומכך שהוא תלוי בה ומשועבד אליה. כך שתמיד רע לאדם בכל מקרה, כל זמן שהוא בעולם הצורות . או שהאדם הוא איש אמת, ועל ידי האמת הוא חווה את אחדות הצורות, שאז האדם טוב לו תמיד בטוב אמיתי ...

... אז הוא בעצם מרחיק את עצמו, מכל ההיאחזות שלו בכל הצורות כולן. ואז ממילא אין לו שום צורה ורצון מוגדר, שאותו הוא רוצה, ואז הוא מרגיש ... שהאדם מנסה להתקרב למקום מוגדר אחר, שבו הכל אחד ממש בצורה מוגדרת. וממילא, לא שייך לרצות בו שום דבר ... פירושו הבנה בלבד, ולא שום דבר אחר. כי כאשר האדם חווה צורה כלשהי, הוא בעצם חווה חיסרון. כי הצורה, חסרה את כל מה שנפרד ממנה. ומי שהשכל שלו ... שכל אמיתי שמבין את המציאות, הוא רואה את האמת. שבאמת, הצורה הסופית ומהותה, זאת ישות אחת ממש. ועל ידי זה ... האדם רואה אותה ממש, שהיא עצמה באחדות אחת ממש, עם כל צורה וצורה, אז ממילא האדם חווה, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורה שהיא, את השלמות הזאת של המציאות. וריבוי הצורות של המציאות, הוא ריבוי חוויית האחדות וכולי. ...

... האמיתית, שם הכל אחד ממש. וכאשר הכל אחד ממש, אין שום תודעה כלל ואין שום רצון כלל, ואין שום הפרדה בין טוב לרע וכיוב. וממילא בנקודת האמת המוחלטת, שם לא שייך להרגיש לחשוב להיאחז בצורה כלשהי. כי בנקודת האמת שהיא מחויב המציאות, שם אין שום נפרדות ושום ישות כלל. ולכן, אי אפשר לפחד ולסבול באמת. וכל מי שסובל ומפחד, הרי שזה רק משום שהוא טועה ... את כל הנפרדות כרעה, כי אין בה שלמות. אבל בו זמנית, הוא חווה את כולה כטובה באמת, מצד זה שהיא באחדות עם האחדות. ושהנפרדות, היא כולה שלמות אמיתית, שלמות שהיא אחת, עם חוסר השלמות (צורה = מהות). ...

... אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות ובו יתבאר, שאי אפשר להכיר את החכם האמיתי עפ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם ... שניהם קיימים בו זמנית כישות אחת, למרות שהם נראים כסותרים במהותם זה את זה. ואצל מי שהוא טועה, אצלו, הנפרדות החיצונית של העולם שלנו והצורה שבה הוא מתנהל, היא מצטיירת אצלו כטיפשות וכשיא השיגעון וההפרדה. דהיינו, שהאדם חושב לעצמו, שהמציאות שלנו מתנהלת בצורה טיפשית שגויה לא נכונה. שהאדם חושב שהוא היה מנהל את המציאות בצורה יותר חכמה, ממה שהיא מתנהלת בפועל. ובו זמנית, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו הנפרדות של העולם ... אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות לבין הנפרדות, בעיניו, להיות באחדות, פירושו לא ... הכל אחד ממש, והיש והאין הם אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי ... בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, ככ עמוק עד שהיא נמצאת ... למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות אותו עפ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם ...

... החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של המציאות. ולכן לעולם אי אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי שאפשר לגרום לו להיות שמח יותר, הרי שהוא לא חכם אמיתי. כי יש טועים שנדמה להם, ... שקר, שאינם יכולים להנהיג אפילו לא את עצמם, וכל שכן שאינם יכולים לעזור לאחרים ולאדם עצמו. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש טיפת רע בעולם, וכל זמן שנדמה לאדם, שצורה אחת של המציאות, טובה יותר מצורה אחרת, וכל זמן שנדמה לאדם, שהוא מנסה לתקן את העולם, וכל זמן שהאדם, באמת מרחם על שאר בני האדם ורוצה שגם הם ירגישו טוב כמוהו, וכל זמן שנדמה לאדם, שהעולם יהיה טוב ... שאותו הוא מצא (שהוא חושך מצד האמת), הרי שכל אדם כזה, הוא טועה וחסר שכל אמיתי. כי המציאות, היא מושלמת וטובה כפי מה שהיא ממש, ברגע הזה ובכל רגע ורגע ובכל צורה וצורה של המציאות. ורק הטועה חושב, שהוא באמת יותר רחמן מאשר המציאות האכזרית. ואז ממציאים את הדרך לשחרור מהסבל. כאילו שהמציאות שלנו היא מקום הסבל, ... שהוא לא יכול לעזור לך באמת. משום שהוא עצמו עדיין חסר הבנה, בגלל שהוא חושב, שעדיין יש במציאות שלנו משהו גרוע. וכל זמן שנדמה למישהו, שאם מישהו אחר יחשוב בצורה כלשהי, אז המציאות תהיה טובה יותר, הרי שהוא חסר הבנה, שחושב שהמציאות לא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה, כבר כרגע ברגע הזה. והם מנהיגי השקר, נדמה להם שיש להם ... לו, ולכן האדם הוא סובל אמיתי. והחכם האמיתי, הוא ורק הוא רחמן אמיתי. והוא איש חסד האמת, שרוצה שגם האדם יחיה טוב באמת, באושר אמיתי ופנימי, שאינו תלוי בשום צורה כלשהי של המציאות. וברמה החיצונית, כן יש לחכם האמיתי רצון. וברמה החיצונית, האדם כן יכול לגמול טובה תחת טובה עם החכם האמיתי. על ידי זה שהוא עוזר לחכם האמיתי בכל ... את הלבושים הגשמיים שלו, כדי לקיים את עצות מנהיגי טעות, וכך ניתן לראות שהוא אכן מקיים את עצתם. והם מנהיגי טעות. משום, שהטוב האמיתי, אין לו שום קשר בשום צורה שהיא, לשום צורה חיצונית של המציאות. וממילא, עצם המחשבה של האדם, שהוא צריך לשנות צורה חיצונית כלשהי של המציאות, זו עצמה התגלמות של הרע, שמרחיק את האדם מהאושר האמיתי שלו. וגם לשנות את הרצון הרגשות המחשבות, גם הוא שינוי חיצוני. והאדם, לא צריך לשנות ... לתעתע בו ולזייף אותו לעשות אותו במרמה. כי כל מהות העניין, היא עניין האמת. והאמת, היא נקודה פנימית בתוך האדם, שאין לה שום לבוש גשמי כלל ושהיא חסרת כל צורה. ולכן לא ניתן לזייף אותה. אלא, או שהאדם מחובר אליה, או שלא. ואין אפשרות שהאדם יקיים באמת את העצות של החכם האמת, בלי שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמת בעצמו, בדיוק ...