סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2... הרי שזאת הוכחה לכך שאין אלוהים אמיתי. או במילים אחרות, אם יש גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון ... יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט כאשר רואים שרצונו של אלוהים משתנה בכל מקום ובכל זמן למשהו אחר, שאז ברור שיש שאלה, מה מחייב את זה שבכל מקום ובכל זמן, יהיה לאלוהים רצון אחר בצורה אחרת? ועוד יש להבין, כי קיומו של רצונו של אלוהים עצמו, הוא עצמו לא מחויב. משום שאלוהים, פירושו המצוי ... יחיד. כי אם יש שני מצויים ראשונים, הרי שאף אחד מהם לא מהווה את המצוי השני, ואכ שניהם רק צורה, שכאשר תוריד את ההפרדה והגבול שביניהם, תקבל את המצוי הראשון שמקיף ושממלא אותם. ואם הם חסרי כל צורה, אז הם ישות אחת ויחידה. ומאחר שהמצוי הראשון הוא יחיד, הרי שזה אומר שקיומו של רצונו של אלוהים, הוא ... האלוהים, היא מחייבת את הכל. וזהו, שקר. משום שמהות המציאות והמציאות עצמה, אלו שתי ישויות שנפרדות זו מזו. כי הצורה, נפרדת ממהותה. ואכ אלו שתי ישויות שונות. ומאחר שהן שתי ישויות שונות, ומאחר שבעצם כל צורה היא ישות נפרדת, הרי שזה אומר ששום ישות, לא באמת יכולה לחייב שום ישות אחרת בשום דבר. משום שמערכת היחסים שיש בין שתי ישויות שונות, היא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד. ובדיוק באותה המידה, שכל מה שאלוהים רוצה קורה, בדיוק באותה המידה ממש, היה יכול להיות שכל מה שאלוהים רוצה, שלא יקרה. וזאת רק צורה, שהרצון שלו תמיד מתמלא (גם אם נאמר שאכן רצונו מתמלא תמיד). אך כל זמן שרצונו והמציאות אלו שתי ישויות נפרדות, הרי שמערכת היחסים שבין שתי הישויות האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם ...