... אומר, שכל דבר הוא לא קשור לשום דבר אחר. דהיינו, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ובשורשו, הסיבתיות והאקראיות, אלו צורות שונות של אותו הדבר ממש, והכל אחד וכולי. וכאן נבאר, מדוע לא יכול להיות, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ... הכל אחד. כי התכלית הסופית, היא מהות הכל. וההבנה שכל דבר הוא התכלית הסופית, היא בעצם לבוש של ההבנה, שהצורה נכללת במהות שלה, לישות אחת ממש. ואם יש תכלית אמיתית, אז קיומה הוא מחויב מצד עצמה. כי אם קיומה ... לא יכולה להשתנות. ואכ היא תמיד צריכה להיות מושגת. כי תכלית המציאות שמחויבת מצד עצמה, פירושו שהמציאות מחויבת להיות בצורה כלשהי. ואם המציאות באמת הייתה מחויבת להיות בצורה כלשהי, אז היא לא הייתה משתנה כל הזמן. וגם אם נאמר שאין תכלית, אז זה אומר, שהאין תכלית, הוא ... כיצד זה שדברים משתנים, אם באמת אין שום תכלית כלל. והעניין הוא, כי השינויים ושינוי התכלית, נובעים מצד שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום שינוי כלל. ואעפ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפכ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה של המהות שלא משתנה לעולם, התכלית הזאת היא התכלית של כל הצורות כולן. שנראה שהן משתנות. אבל באמת, אין שום שינוי כלל, בין השינוי, לבין העדר השינוי וכולי.

סבל - למה האדם מחליף כל הזמן את צורות הסבל שלו, במקום לחפש את השלמות? מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו יכול להיות עוד יותר טוב ... הטוב והרע של האדם, שיוצרת את הרצון וכולי. וכאשר האדם מבין את זה, אז במקום לרצות להחליף בתי כלא וצורות סבל חדשות, הוא בעצם מתבונן, אל תוך מהות המציאות, כדי להבין את עצמו ואת הרצון של עצמו וכולי. עד ...

... אנשי הסבל, שיוצרים סבל. כי הסבל נוצר, רק בגלל שהאדם מנסה לברוח ממנו. כי גם הסבל, גם הוא, רק צורה של המציאות. וברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שהוא נגד הסבל, באותו הרגע, הוא יוצר רע, וממילא הוא סובל. כי סבל, הוא תחושה. וגם התחושה של הרע וגם התחושה של הטוב, אלו רק צורות בלבד. וכאשר האדם מגדיר את הרע כאויב שלו, ממילא הוא ימשיך לפחד ממנו תמיד. וגם אם הרע, יהיה כביכול ... את האדם לאכול. ובנוסף, אין שלמות, כאשר אין רע. כי המציאות השלמה והאין סופית, מכילה בתוכה את הרע, כאחת מהצורות שלה. והשלמות היא, רק כאשר יש הכלה מלאה, של כל הרע שיש בעולם. כך שלנסות לברוח מהרע, זה בעצמו ... הם היו מלמדים את האדם, איך ליהנות באמת בטוב אמיתי, מהסבל. ואיך לראות את השלמות האין סופית, שנמצאת בתוך הצורה של הסבל. והדרך היחידה להשתחרר באמת מהסבל, היא רק על ידי זה, שהאדם מצליח ליהנות באמת, מהסבל. כי גם הסבל, גם הוא צורה של המציאות כנל. וכאשר האדם סובל, המציאות נהנית מכך. כי המציאות טוב לה תמיד בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. ... ידי זה, האדם, לא מפחד מהפחד, ולא כועס על הכעס וכולי. אלא האדם חי חיים טובים באמת, שאינם תלויים בצורה כלשהי של המציאות, גם לא בצורה רגשית כלשהי של המציאות. ושם, הטוב הוא אמיתי באמת, שהוא לא תלוי בצורה כלשהי וכולי.

... אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת הצורה, בעוד שהמהות נשארת זהה. אליעד מדגיש כי בפועל, אנשים חושבים שהם פונים פנימה לכיוון הרוחניות, אך לרוב הם פשוט מחליפים צורה אחת של חיצוניות בצורה אחרת. לדוגמה, אדם שעבד כל חייו וכעת נמאס לו מהעבודה מחליט לפנות לרוחניות, מתוך תחושה שהוא נכנס פנימה, אך בפועל הוא יוצר לעצמו צורה חדשה של נפרדות. כעת הוא חושב שהרוחניות היא טובה, בעוד העבודה היא רעה. דוגמה נוספת שמביא אליעד היא של אדם דתי שמחליט להפוך לחילוני. גם כאן, למרות שזה נתפס כהתפתחות או כשינוי משמעותי, זה למעשה מעבר מצורה אחת של אחיזה לצורה אחרת. האדם לא באמת הולך לפנימיות מוחלטת, אלא פשוט משנה את צורת החשיבה החיצונית שלו. אליעד מדגיש שישנו רובד ... לשפר את שיטות ההוראה בתוך המסגרת הנוכחית, אולי עדיף שהמסגרת כולה תוחלף. מצד שני, ניתן להסתכל על המצב גם בצורה הפוכה: אם נצליח לשפר את איכות החינוך, המערכת תהפוך ליעילה יותר ותישמר את המבנה הנוכחי, לטוב ולרע. אליעד מדגיש ... יש אנשים הסבורים שהחברה הולכת יותר פנימה ומעדיפה עיסוק רוחני על פני פעולות חיצוניות, אך בפועל האדם רק מחליף צורה חיצונית אחת באחרת. לדוגמה, מי שנמאס לו לעבוד עשוי להתחיל לחפש רוחניות, אך זו גם יכולה להיות יציאה החוצה לצורה אחרת של נפרדות, כמו אדם דתי שהופך לחילוני או להיפך. אליעד מחדד שתמיד אפשר להתייחס לזה כהתפתחות או כהתרחקות, תלוי בפרספקטיבה: מנקודת מבט של אחדות מוחלטת, לא באמת קורה שינוי, אך בתוך עולם הצורות יש תנועה והתחדשות. האם יש משמעות להתפתחות רוחנית או למעבר לרוחניות? השואל מציין שאנשים מאוכזבים מכך ששום דבר חיצוני ... פונים פנימה. אליעד מציין שבמקרים רבים הם לא באמת פונים לפנימה מוחלט אלא לנפרדות חדשה: חילופי אמונות, או מעבר מצורה אחת לצורה אחרת. יש נקודה מוחלטת של אחדות שבה לא שייך לדבר על התפתחות, כי שם אין שום שוני. ואולם ברובד ... תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של החשיבה תמיד תישאר אותה מהות והחשיבה תמיד משתנה ברמה העובדתית. ש: ... הוא עבד עכשיו הוא חושב שלעבוד זה לא טוב שרוחניות זה טוב אז הוא הלך לרוחניות אבל גם זאת צורה רעה, גם זה נפרדות הוא רק החליף בעיה אחת בבעיה אחרת. לדוגמה בן אדם דתי שכל חייו למד יום ... שכן הוא הגיע להבנה חדשה, הוא הפסיק ללמוד רוחניות והוא הלך לגשמיות זאת התפתחות הפוכה אבל זאת גם אחיזה בצורה שתיהן זה צורות. יש מקום שבו אתה הולך רק פנימה אבל גם אז זה נקרא רק פנימה בסדר אבל בכל מקרה וגם ... כל האנשים בעולם תמיד. ש: אז מצד אחד יש התפתחות מצד שני אין שום התפתחות. אליעד: אתה רק מחליף צורה תבין יש את האחד באחד המוחלט אין הבדל להתפתחות לא התפתחות אבל בצמצום זה כבר צורות צורה כזאת וצורה כזאת יש שתי צורות אני אתן לך דוגמה, אם כולנו היינו ככה כמוני נגיד אז היינו מסתכלים עליך ואומרים אה תראו הוא התפתח ... הצליח להשתחרר להיות אלוהים. היו עושים ספר להיות בן אדם כן, הבנת מה זה התפתחות מי מחליט זאת רק צורה באחד ההוא הראשון זה אחד אז אין שאלה מי התפתח אין שינוי אבל בנפרדות אחר כך זה כבר צורות אז למה אתה אומר שזה התפתחות אולי זאת התפתחות הפוכה, אולי אלוהים מצליח להתפתח ולהרחיק את עצמו מעצמו. ש: ... כן. אליעד: תכף נחליט אם כן או לא. ש: לגבי מערכת החינוך שבעצם יש טענה שמערכת החינוך צריכה לשנות צורה בעצם היא לא מתפתחת אלא יש התדרדרות. אליעד: התדרדרות לכיוון חיובי, מה חיובי בזה שמערכת החינוך מתדרדרת כי הקונספט ...

... אמיתית של טראומה? כי יש כאלו, שנדמה להם שהם יצאו מהפוסט טראומה שלהם. דהיינו, שהם השלימו עם העבר שלהם בצורה מושלמת, ושהלב שלהם שקט ונקי לגמרי, לגבי כל מה שקרה להם בעבר. ועל האדם להתבונן אל תוכו ולשאול את ... שהוא, בלי שהוא יביא לך, שום תועלת אחרת שנפרדת ממנו?! והחכם האמיתי, הוא מלמד את האדם לראות את האמת, בצורה ככ צלולה וברורה. עד שהאדם רואה ממש את האמת, שהכל אחד מושלם. ומבחינתו של האדם, כל הצורות כולן, טובות באותה המידה ממש. שאז האדם לא מפחד ולא חושש כלל, לחזור למצב שבו הוא היה בעבר, או ... כפי מה שהוא היה בעבר, בלי שום שינוי, הרי שעדיין יש לאדם פוסט טראומה. והחכם האמיתי, מצד אחד, כל הצורות טובות לו באותה המידה ממש. ואעפכ, הוא רוצה צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. כי מהאחדות, מתהווה הנפרדות. והיא עדיין נמצאת באחדות, עם האחדות שלפני הבריאה וכולי.

... חוקי הפיזיקה שלנו, יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, ... שלמרות שכרגע הוא רואה רק ישות אחת ברגע אחד במקום אחד, הרי שבו זמנית, תוך כדי שהוא מסתכל על צורה אחת שנמצאת במקום אחד, בו זמנית באותו הרגע ממש, יש עוד מקום גדול, שיש בו עוד המון ישויות אחרות, ... זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא ... אפשרויות. ויש גם אין סוף יקומים מקבילים. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל פעם, האדם רואה צורה מסוימת, שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא ...

... פועל לפי חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה. ונדמה לאדם, שעפ חוקיות הסיבה והתוצאה של העולם שלנו, המציאות צריכה להיות בצורה כלשהי ברגע הבא. כי צורת המציאות שיש ברגע הזה, היא מחייבת עפ החוקיות של הסיבה והתוצאה, את הרגע הבא, להיות בצורה כלשהי. ויש רמות ביטחון שונות. שלפעמים האדם בטוח שהדבר יקרה, ולפעמים האדם רק משער שהדבר יקרה וכולי. והכל, הוא ... אך מצד האמת, אין שום חוקיות של סיבה ותוצאה כלל. כי שום רגע, לא מחייב את הרגע הבא להיות בצורה כלשהי. וכל רגע, הוא עומד בפני עצמו. ויש מרחב מקום וזמן אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. ורצף אפשרויות ... כי גם עפ החוקיות של הסיבה והתוצאה שלנו, עדיין צריך לזכור תמיד, שהכל יכול לקרות תמיד. וברמה הלוגית, כל צורה של מציאות, יכולה ברמה הלוגית, להוביל ולגרור אחריה, כל צורה אחרת של מציאות. ולפעמים האדם מתכנן תוכניות ארוכות טווח וכולי. ועל האדם לזכור תמיד, שברמה הלוגית, כל סיבה, יכולה להוביל לכל תוצאה שהיא. ויש אין סוף אפשרויות. ופוטנציאל הצורות האפשריות, הוא קיים תמיד. ומי שהוא מספיק חכם, הוא יודע ורואה בעיניו, כיצד כל סיבה, יכולה ברמה הלוגית להוביל, ...

... חלק ממשהו גדול יותר שמניע אותו, כי הדבר פוגע בתחושת העצמאות והישות שלו, ובמיוחד בגאווה שלו. האדם פועל באותה צורה. הוא מאמין שרצונו הוא שלו בלבד, אך למעשה, הרצון שלו הוא חלק ממערכת גדולה ומורכבת יותר, המציאות עצמה. האגו ... האדם לא מבין לעומק מדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה, הוא ימשיך לסבול. לפי אליעד, אדם חייב להבין בצורה מלאה למה הוא רוצה דבר מסוים ולא דבר אחר. זה בסדר לרצות דברים שונים, אבל על האדם להבין שהרצונות ...

... כשאדם לא מצליח לקלוט את המוזיקה הרוחנית, הוא לא מבין למה אנשים אחרים שמחים או נהנים, ולמה הם מתנהגים בצורה מסוימת שנראית לו מוזרה או חסרת היגיון. מה הקשר בין ניגון רוחני לבין הגאולה לפי רבי נחמן? אליעד כהן ... כהן מציג מצב שבו מישהו נכנס באמצע סרט ולא מבין מה מתרחש, כי הוא לא צפה בו מההתחלה. באותה צורה, אדם שאינו מבין את התהליכים הרוחניים לעומקם לא יכול להבין מדוע המציאות מתנהלת בצורה מסוימת, וכיצד הגיע למציאות העכשווית. מה הקשר בין היסטוריה רוחנית לבין הבנת המציאות? אליעד כהן קושר את הרעיון של ...

... תום וגרי, אין באמת לתום וגרי בחירה חופשית, כי מי שצייר אותם הוא זה שבוחר מה יקרה להם. באותה צורה בדיוק, התודעה האמיתית שלך, האני העליון, היא זו שבוחרת כל מה שקורה בחיים שלך. האם זמן ומקום קיימים באמת? ... לחוויה של האני העליון? אליעד מסכם שהדרך לחוות את האני העליון, להיות בתודעה שאת האלוהים שבוחר הכל, היא להבין בצורה עמוקה את האשליה של המציאות. ככל שההבנה שלך הופכת עמוקה יותר ואת מבינה שהכל קורה בתוכך בלבד, ככה את ...