רצון להרגיש טוב, למה אתה רוצה להרגיש טוב, ולמה דווקא בצורה מסוימת למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? אליעד כהן מסביר שהשאלה הראשונה שאדם צריך לשאול את ... היטב: הראשונה, למה בכלל האדם רוצה להרגיש טוב, ולא מוכן להרגיש רע? השנייה, למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת? הוא מדגיש שגם אם האדם משוכנע שהוא רוצה להרגיש טוב, עדיין נותר לברר למה הוא מגדיר דברים מסוימים כטוב ודברים אחרים כרע. כלומר, האדם לא רק רוצה להרגיש טוב, אלא הוא גם רוצה שהטוב הזה יופיע בצורה מאוד מסוימת. השאלה היא, למה דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? למה אתה מעדיף דווקא שוקולד ולא תפוח? אליעד מביא דוגמה מוחשית כדי להבהיר את העניין: אם ... למה דווקא שוקולד? למה הוא לא יכול להסתפק בתפוח? אליעד טוען שאם האדם יצליח להבין לעומק למה הוא מעדיף צורה מסוימת של טוב (שוקולד) ולא צורה אחרת (תפוח), הוא יוכל אפילו לעזור לאחרים להתמודד עם הרצונות שלהם. לדוגמה, אם אדם מבין לעומק למה מישהו חייב ... יאכל, היא צריכה להבין מדוע הוא מתעקש דווקא על המאכל המסוים הזה. אם היא תצליח להבין למה הוא מעדיף צורה מסוימת של הנאה על פני אחרת, היא תוכל להסביר לו את המצב טוב יותר, ולפתור את הקונפליקט או לפחות להבהיר לו מה עומד מאחורי הבחירה שלו. למה חשוב להבין את הצורה הספציפית של ההרגשה הטובה? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש שוב ושוב היא שלא מספיק להבין באופן כללי שהאדם רוצה להרגיש טוב. חובה להבין גם את הצורות הספציפיות של הטוב שהוא מבקש לעצמו. כלומר, לא מספיק שהאדם יודע שהוא רוצה להרגיש טוב, הוא חייב להבין למה הוא רוצה את הטוב הזה בצורה מאוד מסוימת ולא יכול להסתפק בצורה אחרת. זאת מפני שהרצונות הספציפיים האלו הם בעצם מה שמוביל אותו לקבל החלטות, להתווכח, ולפעול כפי שהוא פועל בחיי ... ההבנה הזאת יכולה לעזור בחיי היום - יום? אליעד מסביר כי ברגע שאדם יבין באמת למה הוא בוחר דווקא בצורה הספציפית של טוב ולא אחרת, הוא יוכל להגיע לתובנה עמוקה יותר לגבי מה מניע אותו באופן פנימי. ההבנה העמוקה ... חיכוכים ביחסים עם אחרים, ולהעניק לו שליטה טובה יותר על חייו, פשוט מפני שהוא יבין את עצמו ואת האחרים בצורה טובה יותר. כך למשל, אם האדם מבין למה הוא חייב שוקולד ולא יכול להסתפק בתפוח, אולי הוא יוכל להפסיק ... מלכתחילה. באותו האופן, אם הוא מבין למה לקוח או בן משפחה מתעקשים על משהו מסוים, הוא יוכל לטפל במצב בצורה יעילה יותר ופחות מתוחה. איך מיישמים את הרעיון הזה בחיי היום - יום? כדי ליישם את ההבנה הזו, אליעד ... את עצמו שתי שאלות: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת? התשובות לשאלות אלו אינן פשוטות, אבל ההעמקה בהן יכולה להביא להבנות חדשות, לשינוי בהסתכלות על החיים, ולפתרונות יעילים ... להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע. אליעד: נכון. ש: והאם מוכרח להבין למה הוא רוצה צורה אחת של המציאות יותר מאשר צורה אחרת. אליעד: כי פה יש שני היבטים גם תשאל את עצמך למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש ... תשאל את עצמך נגיד שאני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הזאת?. ש: זה העניין. אליעד: זה לא זה העניין יש כמה שאלות, שאלה אחת למה אתה רוצה להרגיש טוב ... זה כאילו שתי שאלות למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע ולמה אתה רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת שזה בעצם מה שכתוב צריך להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל צריך גם להבין למה הוא רוצה צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת, כאילו צורה אחת ולא צורה אחרת זה גם הכוונה טובה אבל זה גם הכוונה לצורה של הטוב. הבנת? ש: טוב כזה ולא טוב אחר. אליעד: בדיוק אין לי בעיה שאתה רוצה להרגיש טוב ולא ... שזה טוב וזה רע, אין בעיה תגיד אני רוצה רק טוב אבל למה אתה רוצה שיהיה לך טוב רק בצורה הזאת. כן. ש: לדוגמה בא לי משהו מתוק בא לי לאכול ואני רוצה דווקא שוקולד לא רוצה תפוח. אליעד: ...

רצון עצמי, פירוק הרצון העצמי, מהות הרצון, צורת הרצון, הרצון הוא צורה מהי המהות של הרצון העצמי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק בשאלת הרצון העצמי, פירוק הרצון, המהות של הרצון וצורת הרצון. אליעד מסביר שרצונו של האדם הוא בעצם דבר מורכב, שמורכב מהאני של האדם בשילוב הצורה שבה מתגלה רצונו של אותו אדם. במילים אחרות, כדי להבין לעומק מה זה רצון, חובה תחילה להבין מה זה ... לשני חלקים נפרדים: אני ורוצה. חלק האני הוא המחויב, כי בלי אני אין מי שירצה. לעומת זאת, הרצון הוא הצורה האפשרית, כי הוא יכול להתקיים רק אם קיים האני. לדוגמה, אדם יכול לומר אני רוצה לאכול, ואז ניתן להפריד את האמירה הזו לשניים: אני, שהוא המהות והיסוד המחויב, ורוצה, שהיא הצורה האפשרית של הרצון. אם האני לא היה קיים, לא היה מי שרוצה לאכול. לעומת זאת, יכול בהחלט להיות אני ללא רצון לאכול - אבל לא יכול להיות רצון לאכול בלי האני. מה המשמעות של רצון, מהות וצורה? אליעד מדגים את ההבדל בין מהות וצורה באמצעות דוגמה של אכילת ביסלי. אדם יכול לרצות לאכול באופן כללי, וזה הרצון הבסיסי. מתוך הרצון הכללי לאכול, יכול להתגבש רצון ספציפי לאכול ביסלי. הרצון לאכול ביסלי הוא צורה ספציפית, והוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולה של האכילה בפועל. כלומר, יש לנו שרשרת של מהויות וצורות: הרצון הכללי לאכול הוא מהות ביחס לרצון לאכול משהו מסוים. הרצון לאכול ביסלי הוא הצורה ביחס לרצון הכללי לאכול, אבל הוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולת האכילה הממשית של ביסלי. האכילה של הביסלי בפועל היא הצורה האפשרית ביחס לרצון לאכול ביסלי, כי אפשר לרצות לאכול ביסלי בלי לאכול אותו בפועל. כלומר, מה שהוא מהות ברמה אחת יכול להפוך לצורה ברמה אחרת. כך נוצרת שרשרת אינסופית של מהויות וצורות, כאשר לכל צורה יש מהות פנימית שממנה היא נובעת, וגם הצורה עצמה יכולה להיות מהות ביחס לצורה אחרת. מדוע אדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא דבר אחר? אליעד שואל מדוע האדם רוצה דבר אחד ולא דבר ... שאתה רוצה, במקום לשאול לעומק למה בכלל אני רוצה את מה שאני רוצה?. במקום להתעסק במהות, אנשים מתעסקים רק בצורות ובדרכים להשגת הצורות. האם הבנת הרצון תוביל לפתרון השאלות הקיומיות? אליעד מסביר שאם האדם באמת יבין לעומק את המהות של הרצון, הוא ... מהו רצון עצמי? למה אני רוצה דווקא את זה? איך להבין את המהות של הרצון? מה ההבדל בין מהות לצורה? למה אני קיים? איך להבין את הרצון העצמי? פירוק הרצון - מה זה?

... המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב ... אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים ...

רצון עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - ... כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ... משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר מסוים, אליעד ממליץ לפרק את השאלה הזאת לשתי רמות: הצורה של הרצון - מה האדם רוצה באופן ספציפי (כמו לשתות מים). המהות של הרצון - הרצון עצמו, שהוא עצם העובדה שהאדם בכלל רוצה משהו כלשהו. רוב האנשים מתמקדים תמיד בצורה החיצונית של הרצון (מה הם רוצים), במקום לשאול את השאלה העמוקה יותר, שהיא למה בכלל יש לי רצון כלשהו?. אליעד מסביר שההתמקדות בצורה החיצונית של הרצון יוצרת מורכבות ואינה מספקת פתרון אמיתי. כדי להגיע לפתרון אמיתי, יש לחקור דווקא את המהות, את הרצון עצמו, ולא את צורתו החיצונית. מהי צורת הרצון ומהי מהות הרצון? אליעד מסביר שרצון בצורה כלשהי הוא ישות מורכבת. הישות הזו מורכבת משני דברים: מהות וצורה. הצורה היא תמיד אפשרית. כלומר, האדם יכול היה לרצות צורה אחרת של אותו רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לשתות מים יכול היה באותה מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ... (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים ... על הרצון הבסיסי עצמו. הוא מגדיר את ההתנהגות הזו כבריחה מן האמת, וטוען שזה הגורם לכך שאנשים מעדיפים להיצמד לצורות ספציפיות של רצון (למשל למה אני רוצה שוקולד?) ולא להתמודד עם השאלה הגדולה יותר למה בכלל יש לי רצון ... כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא אחרת. אליעד ... שהחקירה הזו הכרחית כדי להגיע להבנה אמיתית של טבע המציאות, מכיוון שרק באמצעות ההבנה של ההבדל בין המהות לבין הצורה של הרצון, האדם יכול להבין באופן מלא כיצד הרצון שלו פועל ואיך הוא עצמו פועל בתוך המציאות. ההסבר של אליעד הוא שהאדם נוטה כל הזמן להתעסק רק בצורות החיצוניות, משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד ...

... יש למישהו כמה בעיות או מחשבות שמטרידות אותו, בשיחה עם אדם אחר הוא יצטרך לבחור בעיה אחת ולהסביר אותה בצורה מסודרת וברורה. כך למעשה נוצרת חוויה של צמצום חיובי, שבה האדם מסוגל להתרכז ולחשוב באופן יותר ברור וממוקד. כדי ... כל הבעיות בבת אחת אלא מפרט אותן אחת אחרי השנייה. כך הרופא מסוגל לתת מענה לכל בעיה בנפרד. באותה צורה, כאשר אדם מדבר עם מישהו אחר על הבעיות שלו, הוא מחויב להפריד בין המחשבות השונות, והתהליך הזה עצמו מאפשר ... אליעד, היא באמצעות כתיבה רוחנית או התבוננות פנימית ממוקדת. האדם לוקח דף ועט, בוחר נושא אחד ומתחיל לכתוב עליו בצורה מסודרת. אם מחשבות לא קשורות עולות בראש, הוא מיד בודק האם הן רלוונטיות לנושא שעליו הוא כותב. אם לא, ... נוכחות של אדם אחר. לדוגמה, אם לאדם יש בעיה בעבודה, במקום לחשוב על הבעיה באופן כללי, הוא יכול לרשום בצורה ברורה יש לי בעיה בעבודה, מה אני עושה איתה?, ואז לענות על השאלה הזו בקול או בכתב כאילו אדם ...

... ומעוניין להפסיק, ואם הוא אינו מעשן, הוא סובל מהחיסרון של הסיגריה. בשני המקרים מדובר באותו עיקרון של סבל, רק בצורה שונה. לדוגמה, אדם שמעשן אומר לעצמו למה אני לא יכול פשוט להפסיק לעשן? ואדם שלא מעשן שואל למה אני ... לסבול מהתלות הרגשית? אליעד מסביר שהפתרון היחיד להפסקת הסבל מהתלות הרגשית הוא להבין שהחסר עצמו הוא מושלם. הוא מסביר בצורה מפורטת, שאם האדם יצליח להבין לעומק שהחסר, הצמצום, הזמן והמקום - כולם למעשה אחד מוחלט, כלומר, הכל מושלם כפי שהוא, אז הוא יוכל לחוות את המציאות בצורה אחרת לחלוטין. ברגע שאדם מבין שהחיסרון עצמו הוא סוג של שלמות, הוא כבר לא סובל מהתחושה של חוסר או ... כבר, זה לא משנה זה כבר לא משנה אם רצון בלי רצון טוב לך זה כבר לא משנה כל צורה זה חסר עם מלאות כל חסר אבל אז אתה חווה את החסר אחרת. הבנו את עניין הסיגריות?

הנאה, שורש ההנאה, ליהנות בחיים, הנאה בחיים, לזכור שאתה אלוהים, אין סיבה זו צורה מהו שורש ההנאה וכיצד הוא משפיע על תחושת האושר בחיים? אליעד כהן מסביר כי ההנאה בחיים נובעת מכך שהאדם ... אליעד מביא דוגמה נוספת על הסתכלות בתמונה: למה אנשים אוהבים תמונה אחת יותר מתמונה אחרת? הוא מסביר כי כל צורה שהאדם רואה משקפת משהו אסוציאטיבי עמוק יותר. למשל, אדם אחד יכול לראות קו ישר ולחוות אותו כהתגלמות של שלמות, יציבות ואלוהות, ואדם אחר יכול לראות באותו הקו ישר דווקא הגבלה וחוסר דינמיות, ולכן יעדיף צורה עקומה או דינמית יותר. הפרשנות האישית של האדם לצורה היא זו שקובעת את מידת ההנאה שלו. איך קשורה הידיעה שאתה אלוהים לתחושת ההנאה שלך בחיים? לדברי אליעד, תחושת ... טוען כי באופן מוחלט אין סיבה אמיתית לשום דבר. האדם כל הזמן שואל את עצמו מדוע דברים קורים דווקא בצורה כזו ולא אחרת, והתשובה המוחלטת היא שאין שום סיבה. עצם החיפוש אחר סיבה הוא כבר תוצאה של הפרדה מחשבתית ... אחרים. אליעד מסביר שאם האדם היה מבין באמת שאין שום סיבה, אז הוא היה יכול ליהנות באופן מוחלט מכל צורה שבה הדברים מתרחשים, בלי צורך להצדיק אותם או למצוא להם משמעות. ברגע שהאדם מבין שאין סיבה, הוא משתחרר מהסבל ...

... אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת הצורה, בעוד שהמהות נשארת זהה. אליעד מדגיש כי בפועל, אנשים חושבים שהם פונים פנימה לכיוון הרוחניות, אך לרוב הם פשוט מחליפים צורה אחת של חיצוניות בצורה אחרת. לדוגמה, אדם שעבד כל חייו וכעת נמאס לו מהעבודה מחליט לפנות לרוחניות, מתוך תחושה שהוא נכנס פנימה, אך בפועל הוא יוצר לעצמו צורה חדשה של נפרדות. כעת הוא חושב שהרוחניות היא טובה, בעוד העבודה היא רעה. דוגמה נוספת שמביא אליעד היא של אדם דתי שמחליט להפוך לחילוני. גם כאן, למרות שזה נתפס כהתפתחות או כשינוי משמעותי, זה למעשה מעבר מצורה אחת של אחיזה לצורה אחרת. האדם לא באמת הולך לפנימיות מוחלטת, אלא פשוט משנה את צורת החשיבה החיצונית שלו. אליעד מדגיש שישנו רובד ... לשפר את שיטות ההוראה בתוך המסגרת הנוכחית, אולי עדיף שהמסגרת כולה תוחלף. מצד שני, ניתן להסתכל על המצב גם בצורה הפוכה: אם נצליח לשפר את איכות החינוך, המערכת תהפוך ליעילה יותר ותישמר את המבנה הנוכחי, לטוב ולרע. אליעד מדגיש ... יש אנשים הסבורים שהחברה הולכת יותר פנימה ומעדיפה עיסוק רוחני על פני פעולות חיצוניות, אך בפועל האדם רק מחליף צורה חיצונית אחת באחרת. לדוגמה, מי שנמאס לו לעבוד עשוי להתחיל לחפש רוחניות, אך זו גם יכולה להיות יציאה החוצה לצורה אחרת של נפרדות, כמו אדם דתי שהופך לחילוני או להיפך. אליעד מחדד שתמיד אפשר להתייחס לזה כהתפתחות או כהתרחקות, תלוי בפרספקטיבה: מנקודת מבט של אחדות מוחלטת, לא באמת קורה שינוי, אך בתוך עולם הצורות יש תנועה והתחדשות. האם יש משמעות להתפתחות רוחנית או למעבר לרוחניות? השואל מציין שאנשים מאוכזבים מכך ששום דבר חיצוני ... פונים פנימה. אליעד מציין שבמקרים רבים הם לא באמת פונים לפנימה מוחלט אלא לנפרדות חדשה: חילופי אמונות, או מעבר מצורה אחת לצורה אחרת. יש נקודה מוחלטת של אחדות שבה לא שייך לדבר על התפתחות, כי שם אין שום שוני. ואולם ברובד ... תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של החשיבה תמיד תישאר אותה מהות והחשיבה תמיד משתנה ברמה העובדתית. ש: ... הוא עבד עכשיו הוא חושב שלעבוד זה לא טוב שרוחניות זה טוב אז הוא הלך לרוחניות אבל גם זאת צורה רעה, גם זה נפרדות הוא רק החליף בעיה אחת בבעיה אחרת. לדוגמה בן אדם דתי שכל חייו למד יום ... שכן הוא הגיע להבנה חדשה, הוא הפסיק ללמוד רוחניות והוא הלך לגשמיות זאת התפתחות הפוכה אבל זאת גם אחיזה בצורה שתיהן זה צורות. יש מקום שבו אתה הולך רק פנימה אבל גם אז זה נקרא רק פנימה בסדר אבל בכל מקרה וגם ... כל האנשים בעולם תמיד. ש: אז מצד אחד יש התפתחות מצד שני אין שום התפתחות. אליעד: אתה רק מחליף צורה תבין יש את האחד באחד המוחלט אין הבדל להתפתחות לא התפתחות אבל בצמצום זה כבר צורות צורה כזאת וצורה כזאת יש שתי צורות אני אתן לך דוגמה, אם כולנו היינו ככה כמוני נגיד אז היינו מסתכלים עליך ואומרים אה תראו הוא התפתח ... הצליח להשתחרר להיות אלוהים. היו עושים ספר להיות בן אדם כן, הבנת מה זה התפתחות מי מחליט זאת רק צורה באחד ההוא הראשון זה אחד אז אין שאלה מי התפתח אין שינוי אבל בנפרדות אחר כך זה כבר צורות אז למה אתה אומר שזה התפתחות אולי זאת התפתחות הפוכה, אולי אלוהים מצליח להתפתח ולהרחיק את עצמו מעצמו. ש: ... כן. אליעד: תכף נחליט אם כן או לא. ש: לגבי מערכת החינוך שבעצם יש טענה שמערכת החינוך צריכה לשנות צורה בעצם היא לא מתפתחת אלא יש התדרדרות. אליעד: התדרדרות לכיוון חיובי, מה חיובי בזה שמערכת החינוך מתדרדרת כי הקונספט ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? ... על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. הדוגמה שהוא מביא היא שאפילו מאחורי השמש - מקום רחוק ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, ... יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. הדימוי שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות של עצמו - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש ריבוי אלוהים. אליעד מסביר שאמנם ... הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים לתפוס את הריבוי האינסופי של הצורות באחדות אחת מוחלטת, לא היינו זקוקים למודל של יקומים נפרדים. איך הדימוי של מראות אינסופיות ממחיש את אחדות המציאות? ... אינסוף השתקפויות. המרחב נראה כאילו הוא מתרחב לאינסוף, למרות שמדובר באותו מקום. באופן דומה, המציאות מלאה אינסוף השתקפויות של צורות שמתקיימות כולן במקביל, אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה ... מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום? פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין ... בעינינו, אינה מוגבלת למקום או לזמן מסוימים. לדבריו, בדיוק כשם שההוויה (המהות) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, כך גם הצורה אחת עמה ומשתתפת בכל תכונותיה. דוגמה לכך היא ספר פיזי: אנחנו רגילים לחשוב שהוא רק כאן ועכשיו, אבל ברמה ... הבנה, הספר קיים בכל מקום עד אין סוף, ואפילו מאחורי השמש. אם היתה קיימת רק צורת הספר ללא שום צורה אחרת, הרי לא היתה לה שום משמעות נפרדת. אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת את כל המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל ... ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם ... אין באמת ריבוי של אלוהויות נפרדות, כי הכל מצביע על אותה מהות אחת. מה המשמעות של לתרכיב את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין בין אובייקטים שונים בזמנים שונים. ... בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של ... עמוקה יותר, הכל מתרחש באחדות, פשוט אנו חווים זאת חלקית כתוצאה מקריסה תודעתית. בדומה למושג סופר פוזיציה במכניקת הקוונטים, הצורות כולן קיימות, אבל אנו חווים כל פעם צורה אחת מסוימת. האם אפשר ליישם את רעיון המחויב על כל דבר ... לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, זה ספר, הוא נמצא במקום מסוים ובזמן מסוים. אני טוען שהספר הזה, מבחינה אובייקטיבית, ... והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. בצמצום אנחנו אומרים יקומים מקבילים, אבל זה ... הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, ... כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את כל הצורות בכל מקום ובכל זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. רק בתודעה יש לך קריסה, זה לא ... את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. למשל אדם עומד מול הראי, ושמים עוד ראי, ואז הוא רואה ... נכון? גם אם הספר ממלא את כל המציאות זה לא ברור. דמיין שכול הישויות ממלאות את הכל, לא רק הצורות הפיסיות שאנחנו רואים בחושים אלא גם צורות הרגש וכו. תמשיכי, מה הבנת? שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ...

... לכאורה, אם האדם נמצא באחדות, הוא עשוי להרגיש תחושה של ניתוק רגשי או אפתיה, שכן אין כבר משמעות מיוחדת לצורות השונות של הרגשות שהוא חווה בנפרדות, כגון שמחה, עצב, פחד וכעס. אולם אליעד מסביר כי התמונה מורכבת יותר מכך, ... אם אינו מרגיש טוב באחדות עצמה, כי כעת הוא אינו יכול לתלות את הסבל שלו בשום סיבה חיצונית או צורה אחרת של מציאות. לדוגמה, אדם שנמצא בנפרדות יכול להאמין שאם רק יחליף את המציאות או הצורה שבה הוא חי, יוכל להשתחרר מהסבל. אבל כאשר הוא מגיע לתפיסה האחדותית וממשיך לחוות סבל, הסבל נהיה הרבה יותר ... רגשות? אליעד מסביר שבהסתכלות שטחית, יכול להיראות כי באחדות האדם כבר אינו חווה רגשות כלל, מפני שאין משמעות לשום צורה מסוימת. אולם בפועל, הוא מדגיש, שבאחדות האדם מסוגל להרגיש הרבה יותר רגשות, מכיוון שהוא מאפשר לעצמו לחוות את כל ... מסביר כי מי שמבין באמת את האחדות, לא ירגיש טוב יותר משמחה מאשר מכעס, אלא יחווה את כל הרגשות בצורה אחידה, ללא העדפה של רגש אחד על פני רגש אחר. מצד אחד, ייתכן שירגיש כאילו הוא מפסיד משהו, כי אין יותר הבדל רגשי ברור בין שמחה לכעס, ומצד שני, הוא ירוויח את היכולת לחוות את כל צורות הרגש ללא התנגדות, ובכך למעשה יתפוס את המציאות בצורה שלמה יותר. האם באחדות קיים שחרור רגשי מלא? אליעד מדגיש כי האחדות היא לא רק שחרור רגשי במובן של ... מהצורך לברוח מרגשות, וגם מהצורך להיאחז בהם. באחדות האדם נמצא בשחרור רגשי מלא מפני שהוא כבר אינו מותנה בשום צורה, ולכן אינו מפחד לחוות רגשות שונים. כאשר האדם מבין את האחדות, כל הרגשות הופכים לחלק מהשלמות הכוללת של המציאות ... או להתנגד לשום רגש שעולה בו. לסיכום, ההסבר של אליעד כהן מדגיש כי באחדות האדם חווה את כל הרגשות בצורה מלאה ושלמה יותר מאשר בנפרדות, מפני שהוא אינו פוחד משום רגש ואינו מחפש לברוח או להימנע מאף אחד מהם. ...