... שכולו אך ורק סבל. כי רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום חיסרון ושום רצון כלל. והאלוהים השקרי, בגלל שכל כך רע ... בעין אמיתית, רואה את הטעות הגדולה. והיא, שמלך מלכי המלכים, כפי שהם בטעות תופשים אותו, הוא עירום. ושהוא משועבד בצורה נוראית, לרצון האישי שלו. שאת הרצון האישי שלו, שהוא זה שאחראי לכל מה שהוא עושה, אותו הוא לא בחר ... והדבר היחיד שימשיך להיות קיים, גם אם שום דבר לא יהיה קיים, זאת ישות אחת ויחידה, שהיא חסרת כל צורה והגדרה. והישות הראשונה שקיימת, שהיא ורק היא אלוהים האמיתי, בה אין שום נפרדות של שום צורה כלל. כי היכן שיש שניים, הרי שיש ביניהם הפרדה של צורה כלשהי, כי אם לא כן, הם היו ישות אחת ממש, ולכן בכל מקום שיש נפרדות וצורה כלשהי, הרי שאם תסיר את כל הצורות, שקיומן הוא לא מחויב אלא רק אפשרי בלבד, אז תקבל את המהות האחת, שהיא המצוי הראשון והיחיד. וזה בעצם ... בתחושת חסר, שמתבטאת ברצון. וכל רצון הוא סבל, כי כל רצון הוא תחושת חסר. והרצון הזה יש לו הרבה צורות, שאחת מהן, היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו ...

... המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת מבט שחיצונית למציאות, לא יכול להיות טוב ורע, ואפילו נפרדות אין כלל, ואין שום צורה כלל. כך שלא באמת יכולה להיות משמעות אמיתית למציאות. כי קיומה של משמעות אפשרית, רק כאשר יש נפרדות כלשהי, ... אבל גם אין שום העדר משמעות כלל, ואז יש שלמות. ועוד נוסיף, כי קיומה של המציאות (כמציאות, ללא כל צורה מוגדרת) הוא מחויב. וכאשר דבר קיים תמיד ללא התחלה או סוף, אז משמעותו, היא הקיום העצמי של עצמו. אבל ...

... והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו, שכל הצורות, הן ישות אחת ומושלמות. וכאשר כל הצורות הן ישות אחת ומושלמות, לא שייך לרצות צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא ...

... תפישה שהיא אפשרית, רק כאשר היש והאין הם אחד, שאז שום דבר אינו חסר לעולם. ואז יש אין סוף צורות אין סופיות, למרות שזה נגד הגדרת הצורה כסופית, ואעפכ יש אין סוף צורות, שהן אין סופיות. אבל מי שהוא לא יודע, שהוא גם רק אלוהים ושהכל מושלם תמיד, על ידי זה חייו, ...

... לא יבין למה באמת הוא סובל, עד אז הוא ימשיך לסבול לנצח. ועל האדם להתעקש להבין, למה המציאות היא בצורה כזאת שבה אני לא רוצה אותה? למה היא כך ולא אחרת? ואז האדם מגלה, שהסיבה שהוא רוצה לשנות את ... האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את המציאות. ואז על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת אני סובל, דהיינו, למה אני קיים? ... קיום הסבל. כי הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי כל קיומה של המציאות הוא רק אפשרי. וכל קיומן של הצורות הוא רק אפשרי וכולי. והאדם מוכרח להבין, למה משהו בכלל קיים, ולמה היש ישנו? ואז האדם מבין, שאין שום ...

... בהם כדי לתפוש אותם, ואז האדם צריך עצה אמיתית, איך להבין ולתפוש במחשבתו, את מהות הדבר, שהוא חסר כל צורה? והדרך של האדם להבין את מהותו של הדבר שהוא חסר כל צורה, היא על ידי שיטת האלימינציה, שהיא בעצם הוכחה בדרך השלילה. והכוונה היא, שכאשר האדם רוצה למצוא את התשובה הנכונה, ... מהי מהות המציאות. ולשם כך על האדם לשלול במחשבתו את כל תשובות השקר, דהיינו, להרוג את האחיזה שלו בכל הצורות. וכאשר האדם שולל את כל האפשרויות השקריות, אז ממילא הוא רואה את המחויב האמיתי. וכמות השקרים, היא אין סופית. כי המהות, היא ההעדר של אין סוף צורות שונות. אז כיצד יכול האדם לשלול את כל הצורות כולן? והתשובה היא פשוטה ביותר. והיא שעל האדם לשלול ולהרחיק מדעתו את המכנה המשותף, שכולל בתוכו את כל הצורות כולן. כי כאשר יש לאדם שכל אמיתי, הוא מבין שהמהות היא לא שום צורה כלל, ובכך הוא כולל את כל הצורות כולן. כי הטועה, נדמה לו שאין סוף לשאלות האפשריות ולספקות. כי כמות הידע, היא אין סופית, ואכ יש אין ... הקיר שמולו. כי האדם מבין שהקיר שמולו, הוא לא מחייה ומהווה את כל המציאות כולה. ולמרות שמצד האמת, כאשר הצורה נכללת במהותה לגמרי, אז גם כל ישות סופית וכל צורה סופית, היא עצמה ההוויה של כל הצורות כולן, כי אין שום צורות כלל. ואעפכ כאשר האדם מתבונן על הקיר מולו, הוא מבין שהקיר מולו הוא לא מהות המציאות כולה. וכאשר יהיה ... את הכלום שמחייה את הכל, שהוא מהות הכל. ואז האדם מבין את מהות המציאות. ואחכ האדם רואה גם, שהמהות והצורה הם אחד ממש, שזאת ורק זאת האחדות האמיתית. ולכן, אם היו יודעים את כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו ... מעולם (רבי נחמן מברסלב). כי על ידי זה שהאדם חושף את כל השקרים של המדינה, דהיינו, רואה כיצד כל הצורות כולן, כולל הצורה של האני שלו ושל הזמן והמקום, ושל היש והאין, כיצד כל הצורות כולן הן שקר, אז על ידי זה האדם זוכה לראות את המלך העניו (שבסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב), דהיינו, שזוכה להבין את מהות המציאות באמת, שהיא חסרת כל צורה. ובפועל, כאשר יש לאדם שאלה ואין לו מושג איך למצוא תשובה, עליו לשלול את כל הדברים שהוא בטוח שהם ...

... באמת, רע לו. כי טוב אמיתי, הוא כאשר הוא נובע מבפנים בתחושה ככ חזקה, עד שהיא לא תלויה, בשום צורה חיצונית של המציאות. ומי ששמח מכך שהמציאות מחליפה את הצורות שלה, הוא אדם שרע לו מבפנים, ושטוב לו רק מבחוץ. והסבל של האדם, הוא עמוק בתוכו. ותמיד, הוא מרגיש ... שום צורת רצון כלל. ובפועל, האדם כאילו נהנה פחות מהמציאות, אבל מה שבאמת קורה זה, שהאדם פחות סובל משינוי הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר מבפנים, בתחושה של שקט פנימי אמיתי, שהוא תלוי פחות ופחות בצורות של המציאות. כי מי שלא מסוגל ליהנות מאיזה דבר, הרי שהוא גם לא מפחד לאבד אותו, כי הוא חסר משמעות עבורו. וכאשר ההנאה של האדם מהצורות נעלמת, גם הפחד משינוי הצורות, גם הוא נחלש ונעלם. עד שבסופו של דבר, כל הרצון של האדם לשנות את הצורות נעלם, ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך ... ששום שינוי מלאכותי לא יעזור כאן. והאדם לא יכול בכוחות עצמו, לנסות לגרום לעצמו, להפסיק לרצות ולחוות שינוי, בין צורות חיצוניות. כי אלו חיים של שקר. והאדם לעולם לא יכול, להעלים את הפוטנציאל של הנפרדות שלו. כי האדם לא ... מתרחק מהשתוות של הרצון שלו. כי האחדות האמיתית, היא כאשר האדם כן רוצה רצון מוגדר, אבל הוא חווה אותו בצורה לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז בצורה, שבה הרצון שלו הוא לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. ...

... של התפישה השכלית של האדם. והשאלה הזאת, היא השאלה היחידה שבאמת קיימת במציאות. וכל השאלות שיש בעולם, הן רק צורות שונות של השאלה הזאת. כי כל השאלות שיש בעולם, הן צורות שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של ... זה, אז מיד קופץ השקר ואומר לו, ברור שיש הבדל, כי זה דבר אחד, וזה דבר אחר. וזה, יש צורה מסוימת, וזה, אין צורה מסוימת, אלא צורה אחרת, וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר ... לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל בין הדברים האלו? ולמה הצורה הזאת שונה מהצורה הזאת? והאם באמת היא שונה, או שאולי היא אותו הדבר בדיוק ממש, ללא שום הבדל, אפילו ללא הבדל צורה? ואולי הבדל הצורה, הוא רק תעתוע בלבד? ואולי הוא לא קיים כלל, אפילו לא כתעתוע? ובכל פעם שהאדם נתקל במחשבה, שאומרת לו ... הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא מחויב? דהיינו, האם זה מחויב שמצד המציאות יהיה הבדל בין הצורות האלו, או שמא ההבדל שבין הצורות האלו, הוא רק אפשרות בלבד? ומאחר שהכל הוא רק אפשרי בלבד, כי הרי הייתה יכולה להיות מציאות אחרת, שבה לא היה הבדל בין הצורות האלו, אז אם כן, מה יוצר את ההבדל שבין הצורות האלו? ועד שהאדם לא מבין בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה, את מהות ההבדל שבין האפשרויות השונות, הרי שהוא נמצא באמונה שגויה. כי אם האדם לא מבין בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא ... או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, דהיינו, ימסור את נפשו להבין, כיצד קיימת הנפרדות הזאת? ולמה ... זאת לא הבנה של אחדות, וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת במהותה, לישות אחת ממש. שאז אין שום שכל של נפרדות, ושום שאלה כלל. ויש נפרדות וגם אחדות, בו ...

... בדבר. וקיומו הוא מצד עצמו. כי כאשר הכל אחד, אין שום רע כלל, ויש רק טוב אמיתי, שאינו תלוי בצורה כלשהי. וכל הטוב שבעולם שקיים כנפרדות מהרע, הוא כולו טוב שקרי, שגורם לאדם רק לסבל. כי מי שרוצה טוב ... בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא הרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה מתבטל, והאדם מרגיש טוב אמיתי בשלמות. אבל ברגע ... צד טוב בכלל, ושגם הטוב שנראה כטוב, גם הוא כולו שקר ורע, מתחילתו ועד סופו. כי הוא כולו רק צורות שונות של חסרונות וצמצומים. אבל איש האמת, הוא גם יודע את האמת, שבאמת הכל אחד ממש, וממילא הרע והטוב, ...

... העתיד. ומי שרוצה לגלות, מה היה הווה ויהיה בכל מקום ובכל זמן, ומי שרוצה לדעת, איך לשלוט על כל הצורות של המציאות, שנמצאות בכל מקום ובכל זמן, ומי שרוצה לדעת, איך ליצור צורות בתוך המקום והזמן, ומי שרוצה לדעת, כיצד כל צורה משפיעה על כל צורה אחרת בתוך המקום והזמן, לשם כך הוא מוכרח להבין, את מהות הצורות של הזמן והמקום. דהיינו, להבין את מהות הזמן והמקום. ובלי להבין את מהות הזמן והמקום, לא באמת ניתן להבין ...