... מהות השולחן. כגון למשל השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן ... אחרות שהן אינן השולחן, ושהצירוף שלהן בצורה כלשהי, היא בעצם יוצרת את הישות של השולחן. אבל בלי שיהיו ישויות ממשיות אחרות, אין שום קיום לישות של שולחן כלל. והצירוף ... ולמה? משום שלאדם נדמה שהשולחן מבטא צורה והרכבה של ישויות בעלות משמעות, שהן יוצרות את המשמעות של השולחן. אך אם האדם יתבונן היטב, הוא יגלה שגם הישויות שההרכבה ... משהו ממשי. ובהכרח שיש איזה משהו ממשי, שהצורות השונות שלו, הן הישויות והמשמעויות השונות. ועפ ההיגיון בהכרח שיש איזו ישות אחת שהיא תמיד קיימת, ושממנה עשויים כל ... יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי צורות שונות. ולצורך ההעמקה נחדד: כי בלי מקום, אין זמן, ובלי זמן, אין מקום. כי בלי מקום כלל, אין אפשרות שיהיה שינוי תנועה, ... ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא לא קיים כלל, עפ עולם המושגים ... הנפרדות מהאחדות. כי המהות היא אחת, והצורות הן רבות, והוא דבר פלא, שהישות האחת תראה בצורות שונות, למרות שאין בה שום הפרדה כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ומי שיתבונן עוד ... הוא מהותה של המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט שאומרת, ... נוצר מאין, הרי שזה אומר, שאותו תהליך בצורה הפוכה, מבטא את יצירת האין מהיש. ואפשר לומר שהטיפות בים, הן לא באמת קיימות בלי קיומו של הים. אבל אפשר גם לומר, שהים, ... של הטיפות שלו. ובאמת, היש והאין אלו רק צורות שונות. כי גם יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום ...

... מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל ... פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן. אלא, ישויות שונות בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות ... אחת מהן היא לא ההוויה הראשונה, ואכ יש הוויה ראשונה אחרת. ואולי יש ריבוי הוויות, עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה , ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ... ומאחר ששום דבר לא נפרד ממנה, וגם לא הלבושים של המציאות, לכן זה אומר שלא יכולים להיות קיימים לבושים של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של היש ושל האין. ובפשיטות, מצד אחד הוויה מהווה את הכל, ואכ היא מהווה גם את הצורה עצמה וממלאת אותה כולה, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר. וזה בעצם אומר, שלא נשאר שום מקום, שבו תהיה צורה, שהיא אינה המהות עצמה. כי ההוויה ממלאת את הכל, ואין שום מקום, למשהו, שהוא אינו המהות הראשונה עצמה. ואין לומר שההוויה צמצמה את עצמה, ויצרה מקום שבו יוכלו להיות צורות (בבחינת החלל הפנוי), כי זה אינו אפשרי שיהיה מקום וחלל פנוי לצורות. כי המקום עצמו, גם הוא עצמו, כולו הוא רק הוויה עצמה, ולא יותר או פחות מכך. ולא יכול להיות שום דבר, שאינו מלא בהוויה, ולכן לא יכול להיות שום מקום שבו יהיה חלל פנוי. כי החלל הפנוי עצמו, קיומו עצמו אינו אפשרי. משום שהוא עצמו צורה, שנפרדת מההוויה עצמה, וזה אינו אפשרי כלל. ואעפכ, מצד שני יש גם לבושים, שהם נפרדים מהמהות של עצמם. למרות שאין ... והוא סוד הצמצום, שהוא אינו אפשרי כלל, שהאין המוחלט יהווה את הנפרדות, ואעפכ הוא כך. ולא שהאין מהווה את היש, כי זהו מצד הנפרדות בלבד. אלא שהמהות ממלאת את הצורה כולה, למרות שהצורה נפרדת ממנה. והמהות והצורה הן ישות אחת ממש, למרות שהדבר אינו אפשרי כלל. וכאשר האדם מבין שהמהות והצורה הן ישות אחת ממש, אז ממילא האדם מבין שמצד האמת, אין שום שינוי כלל לעולם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ...

... הרגשות - השתוות הצורה של כל הרגשות - רגש, חסר כל צורה יש כאלו שנדמה להם, שהשתוות הצורות, היא רק לגבי הצורות החיצוניות של המציאות. ונדמה להם, שעל האדם להגיע להשתוות, לגבי הצורות החיצוניות של המציאות, ושבתוכו תמיד תהיה צורה רגשית אחת, של אושר ושמחה וכולי. אך לא כך הוא. כי כל צורות הרגשות, גם אלו צורות, שגם כלפיהן צריך האדם להיות בהשתוות אחת. כי כל צורות הרגש, תלויות ברצון. וכאשר האדם מבין שהרצון העצמי שלו תלוי בו, אז ממילא, כל הצורות הרגשיות באשר הן, כולן טובות לו באותה המידה. ובנקודת המבט, שקודמת לכל הצורות הרגשיות, שממנה נוצר הרצון, עם הצורות הרגשיות שלו, שם צורת הרצון, היא לא מוגדרת כלל. והיא החיבור של כל הצורות של כל הרגשות כולם, לנקודה אחת של זמן ומקום אחד, בו זמנית בבת אחת. וצורת הרגש של האחדות, היא שונה מכל הצורות כולן. והיא מכילה בתוכה, את כל הצורות כולן. והיא חסרת כל צורה וכולי. ובסיכומו של דבר, גם הרצון של האדם, להרגיש שמחה וכיוב, גם זו היאחזות בצורת רצון. ובשורשו, כל צורות הרצון הם טובות רעות באותה המידה ממש. ובשורשו, אין הבדל בין צורת הרצון עצמה, לבין כל שאר הצורות שישנן וכולי. והכל מנקודת מבט, שבה כל הרגשות כולם, מתאחדים לישות אחת כנל. ...

... להיות אמיתי באמת? להיות אמיתי, לפי אליעד כהן, משמעותו לא להעדיף שום צורה מסוימת על פני אחרת, אלא להיות נאמן באופן מוחלט לאמת כפי שהיא. האמת המוחלטת משחררת את האדם מכבלי ההעדפות האישיות, ומאפשרת לו לראות את המציאות בצורה נקייה. כאשר אדם מתעקש להיצמד לאמת, הוא למעשה מוותר על הרצון לשלוט בתוצאה או בצורה של הדברים. לדוגמה, אם אדם מתלבט אם לעבור דירה או להישאר במקום מגוריו הנוכחי, האמת פירושה לבחון את המצב ללא הטיה של העדפות אישיות או אינטרסים. אדם אמיתי ישאל את עצמו בצורה אובייקטיבית: מה באמת נכון? האם זה באמת משנה איפה אני גר? כשהוא משתחרר מהרצון להעדיף תוצאה אחת, הוא חווה חופש פנימי עמוק ... שטחי, מפסיק להיות עבד לתשוקות ולפחדים שלו. כאשר אדם אינו מחויב לצורה ספציפית של המציאות, הוא חווה זיכוך פנימי. אליעד מסביר שאם מישהו מתמודד עם בעיה או דילמה, עליו להימנע מלנסות להטות את התשובה ... חיצוני כלשהו. כאשר הוא רואה את זה, הוא משוחרר מידית מהסבל ומהתלות בצורה החיצונית. האמת מאפשרת לאדם להבין שאין הבדל מהותי בין כל המצבים, ובכך הוא משתחרר מהתחושה שיש מציאות אחת עדיפה על אחרת. אליעד ... אפשר להתחיל לחיות באמת? אליעד כהן מציע מספר שלבים כדי להתחיל לחיות בצורה אמיתית: להפסיק לשקר לעצמך: להכיר באמת הפנימית שלך ולהודות בה, גם אם זה כואב או מפחיד. לא להעדיף צורות: להבין שאין שום צורה של מציאות שעדיפה על אחרת באופן מוחלט. לחקור את המציאות בכנות: לשאול שאלות אמיתיות ולחפש תשובות כנות, בלי לחשוש ממה שתגלה. ... לאושר? מהי המשמעות של להיות אמיתי? להיות אמיתי פירושו לא להעדיף צורה אחת על פני צורה אחרת, אלא להיות מחויב לאמת באופן מוחלט. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם מחפש את האמת באמת, הוא משתחרר מהעדפות אישיות ומשיקולים ... לחלוטין ולא מתוך רצון להעדיף תוצאה מסוימת. כאשר אדם לא מעדיף שום צורה מסוימת על פני אחרת, הוא מגיע למצב שבו האמת מזככת אותו, שכן הוא כבר לא שבוי בהעדפותיו האישיות אלא רואה את המציאות כפי שהיא. ... את האדם? האמת משחררת את האדם בכך שהיא מסירה ממנו את הצורך לבחור בין צורות שונות. כאשר אדם מחפש את האמת, הוא מבין כי אין הבדל מהותי בין צורה אחת לאחרת, ולכן אין לו צורך בהעדפה. חוסר ההעדפה הזה מוביל אותו לתחושה של חופש אמיתי, כי הוא כבר לא נאחז ברצון שהמציאות תהיה בצורה מסוימת. לדוגמה, אם אדם מתלבט האם להישאר במקום עבודתו או לעבור למקום אחר, גישת האמת מלמדת שאין כאן בהכרח טוב או רע מוחלטים. ההבנה הזו מאפשרת לו לקבל החלטה בצורה נקייה מאינטרסים אישיים וללא פחד מהתוצאה. מדוע אנשים משקרים לעצמם? אנשים משקרים לעצמם פעמים רבות מתוך רצון לשמר תמונה מסוימת ... להתחיל לחיות באמת? כדי להתחיל לחיות באמת, יש צורך להפסיק להעדיף צורות מסוימות על פני אחרות ולהתחייב לחיפוש אמיתי של האמת. המשמעות של להיות אמיתי היא לא רק לומר את האמת לאחרים, אלא בראש ובראשונה ... כשמשהו לא נכון עבורך, במקום להעמיד פנים שהכל בסדר. להימנע מהעדפת צורות - להבין שאין צורה אחת עדיפה על אחרת באמת המוחלטת. לשאול שאלות בכנות - לחקור באמת את המציאות מבלי לפחד מהתשובות. להיות מוכן לשינוי - כאשר האמת ...

... שינוי תודעתי. התשובה שהוא מציע מורכבת: מצד אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת הצורה, בעוד שהמהות נשארת זהה. אליעד מדגיש כי בפועל, אנשים חושבים שהם פונים פנימה לכיוון הרוחניות, אך לרוב הם פשוט מחליפים צורה אחת של חיצוניות בצורה אחרת. לדוגמה, אדם שעבד כל חייו וכעת נמאס לו מהעבודה מחליט לפנות לרוחניות, מתוך תחושה שהוא נכנס פנימה, אך בפועל הוא יוצר לעצמו צורה חדשה של נפרדות. כעת הוא חושב שהרוחניות היא טובה, בעוד העבודה היא רעה. דוגמה נוספת שמביא אליעד היא של אדם דתי שמחליט להפוך לחילוני. גם כאן, למרות שזה נתפס כהתפתחות או כשינוי משמעותי, זה למעשה מעבר מצורה אחת של אחיזה לצורה אחרת. האדם לא באמת הולך לפנימיות מוחלטת, אלא פשוט משנה את צורת החשיבה החיצונית שלו. אליעד מדגיש שישנו רובד מוחלט של אחדות, שם אין משמעות למושגים כמו התפתחות או ... של חינוך בצורת חשיבה חדשה לחלוטין. במקום לנסות לשפר את שיטות ההוראה בתוך המסגרת הנוכחית, אולי עדיף שהמסגרת כולה תוחלף. מצד שני, ניתן להסתכל על המצב גם בצורה הפוכה: אם נצליח לשפר את איכות החינוך, המערכת תהפוך ליעילה יותר ותישמר את המבנה הנוכחי, לטוב ולרע. אליעד מדגיש שאין קונספט חינוכי אבסולוטי אחד שמתאים לכולם. הוא מציע ... מצד שני היא נשארת תמיד אותה מהות. ברמה המעשית, יש אנשים הסבורים שהחברה הולכת יותר פנימה ומעדיפה עיסוק רוחני על פני פעולות חיצוניות, אך בפועל האדם רק מחליף צורה חיצונית אחת באחרת. לדוגמה, מי שנמאס לו לעבוד עשוי להתחיל לחפש רוחניות, אך זו גם יכולה להיות יציאה החוצה לצורה אחרת של נפרדות, כמו אדם דתי שהופך לחילוני או להיפך. אליעד מחדד שתמיד אפשר להתייחס לזה כהתפתחות או כהתרחקות, תלוי בפרספקטיבה: מנקודת מבט של אחדות מוחלטת, לא באמת קורה שינוי, אך בתוך עולם הצורות יש תנועה והתחדשות. האם יש משמעות להתפתחות רוחנית או למעבר לרוחניות? השואל מציין שאנשים מאוכזבים מכך ששום דבר חיצוני לא ממלא אותם, ולכן פונים פנימה. אליעד מציין שבמקרים רבים הם לא באמת פונים לפנימה מוחלט אלא לנפרדות חדשה: חילופי אמונות, או מעבר מצורה אחת לצורה אחרת. יש נקודה מוחלטת של אחדות שבה לא שייך לדבר על התפתחות, כי שם אין שום שוני. ואולם ברובד הנפרדות, כל שינוי שאדם עובר בחייו - בין אם זה חיפוש רוחניות, עזיבת הדת, ... שתמיד ותמיד לא, האם המציאות הולכת לשינוי תודעתי כן ולא התודעה בסוף תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של החשיבה תמיד תישאר אותה מהות והחשיבה תמיד משתנה ברמה העובדתית. ש: אוקי אבל אני מדבר על הקטע הזה של בעולם העשייה כביכול האם יש ... יוצר נפרדות הוא חושב שלעבוד זה לא טוב, קודם הוא חשב שלעבוד זה טוב אז הוא עבד עכשיו הוא חושב שלעבוד זה לא טוב שרוחניות זה טוב אז הוא הלך לרוחניות אבל גם זאת צורה רעה, גם זה נפרדות הוא רק החליף בעיה אחת בבעיה אחרת. לדוגמה בן אדם דתי שכל חייו למד יום אחד נמאס לו להיות דתי יום אחד נמאס לו להיות דתי הוא הולך להיות חילוני אז מה זה אומר שהוא התפתח רוחנית אתה יכול להגיד שכן הוא הגיע להבנה חדשה, הוא הפסיק ללמוד רוחניות והוא הלך לגשמיות זאת התפתחות הפוכה אבל זאת גם אחיזה בצורה שתיהן זה צורות. יש מקום שבו אתה הולך רק פנימה אבל גם אז זה נקרא רק פנימה בסדר אבל בכל מקרה וגם כשאתה הולך פנימה בוא אני אתן לך דוגמה ממני, מה אתה שאלת בהתחלה האם יש התפתחות אני ... אני מתפתח מצד שני אני כל הזמן מדבר על אותו דבר אבל זה נכון לגבי כל האנשים בעולם תמיד. ש: אז מצד אחד יש התפתחות מצד שני אין שום התפתחות. אליעד: אתה רק מחליף צורה תבין יש את האחד באחד המוחלט אין הבדל להתפתחות לא התפתחות אבל בצמצום זה כבר צורות צורה כזאת וצורה כזאת יש שתי צורות אני אתן לך דוגמה, אם כולנו היינו ככה כמוני נגיד אז היינו מסתכלים עליך ואומרים אה תראו הוא התפתח הוא שכח את האחדות, הוא הגיע לנפרדות היינו עושים הפוך. ש: אתה היית ... אליעד: נכון אצל אלוהים ההתפתחות שלו הוא אומר אה תראו הנה אחד הצליח להשתחרר להיות אלוהים. היו עושים ספר להיות בן אדם כן, הבנת מה זה התפתחות מי מחליט זאת רק צורה באחד ההוא הראשון זה אחד אז אין שאלה מי התפתח אין שינוי אבל בנפרדות אחר כך זה כבר צורות אז למה אתה אומר שזה התפתחות אולי זאת התפתחות הפוכה, אולי אלוהים מצליח להתפתח ולהרחיק את עצמו מעצמו. ש: אולי הוא בכלל לא רוצה אולי זה נסיגה זאת לא התפתחות. אליעד: ... אליעד: כן אוקי. ש: אני לא יודעת אם זה שייך אבל אולי כן. אליעד: תכף נחליט אם כן או לא. ש: לגבי מערכת החינוך שבעצם יש טענה שמערכת החינוך צריכה לשנות צורה בעצם היא לא מתפתחת אלא יש התדרדרות. אליעד: התדרדרות לכיוון חיובי, מה חיובי בזה שמערכת החינוך מתדרדרת כי הקונספט של החינוך הוא עצמו רקוב בכלל אז זה שהוא מתדרדר זה ...

... רצון אמיתי כדי להשיג כל דבר בחיים? אליעד עונה לשאלה הזו בצורה מפורטת ומסביר שזה תלוי בדבר אותו רוצים להשיג. עבור דברים ... חייב להיות רצון אמיתי. במקרה הזה, אדם צריך לרצות את האמת בצורה נקייה ואמיתית לחלוטין, ללא כל אינטרס אחר, כדי להשיג אותה ... נכון, הוא שותה סם מוות. לעומת זאת, אם האדם תופס את הדברים בצורה חיובית ונכונה, הוא שותה סם חיים. אליעד מסביר זאת בדוגמה ... הפרדה, ולכן האחדות חייבת להופיע בעולם שלנו דרך מגוון עצום של צורות שנראות לנו כנפרדות. זו הדרך של האחדות להופיע במציאות שלנו. ... מכך שהוא לא נמצא באחדות מושלמת. הוא מבין שהנפרדות עצמה היא הצורה של האחדות להתבטא במציאות. למה אלוהים בחר לברוא את העולם בנפרדות ובצורות שונות? אליעד מסביר שאלוהים יצר את העולם באינסוף צורות שונות כדי שהאדם יוכל להכיר אותו מתוך הנפרדות. אלוהים, שהוא אינסופי ואחד מוחלט, בחר להתגלות דרך הרבה מאוד צורות שונות, כי אם הוא היה מופיע רק בצורה אחת, האדם לא היה מסוגל להבין ולהכיר אותו. אלוהים יצר מגוון עצום של צורות כדי שהאדם יוכל להתבונן בהן ולהבין את האחדות מתוך הנפרדות עצמה. אליעד מציג שאלה נוספת: האם האדם מתבונן בכל הצורות הללו ומבין שהן חלקים של אותה אחדות, או שהוא מפריד בין הצורות וחושב שכל צורה עומדת בנפרד ומנוגדת לשאר הצורות. התשובה של אליעד היא שהאדם שיבחר לראות בכל הצורות ביטויים שונים של אותה אחדות, יצליח להבין את האמת השלמה. ... כהן מלמד כי הבנת האחדות מתוך הנפרדות, והיכולת לרצות משהו בצורה נקייה ואמיתית, בלי שום אינטרסים נוספים, היא המפתח להבנת ... סם חיים וסם המוות לפי רבי נחמן איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה אלוהים ברא את העולם בנפרדות? איך מגיעים לרצון ...

... איך להיות מאושר, אושר הוא צורה, סבל הוא צורה, נפילה רוחנית, ירידה רוחנית, הטעיה עצמית למה החיפוש ... באופן בלתי נמנע. מהי משמעות הצורה והקשר שלה לאושר וסבל? אליעד מסביר שיש אינסוף מקום וזמן, ויש אינסוף אפשרויות של צורות שיכולות להתקיים. כל חוויה שאדם חווה היא רק צורה אחת מתוך אינסוף אפשרויות קיימות. הוא מסביר שמבחינה פילוסופית, שום צורה או חוויה אינה מוחלטת - כלומר, כל חוויה היא רק אפשרות ... כאשר האדם תופס את האושר בצורה מסוימת, הוא יוצר נפרדות, כי הוא מעדיף צורה אחת על פני אחרת. דווקא התפיסה הזו, שהאושר הוא צורה ספציפית, יוצרת אצלו את הסבל כשהצורה הזו נלקחת ממנו או כשהוא אינו משיג אותה. זה יוצר מעגל של ... היא בכך שאותו אדם קובע בצורה מוחלטת שיש נפילה או עלייה, וכך הוא יוצר סבל לעצמו. עצם ... אושר, היא להבין לעומק שכל צורה של אושר היא זמנית ולא מוחלטת. ברגע שאדם מפסיק לרדוף ... או להימנע מסבל, כי שניהם צורות בלבד, ואין ביניהם הבדל מהותי. ההבנה הזו מאפשרת לאדם ... ולחוות את המציאות כפי שהיא, בצורה נייטרלית וללא תלות בצורה כזו או אחרת של חוויה. מדוע הרצון לאושר גורם לנפילה ... ומהו סבל, ולהפסיק לרדוף אחרי צורות מסוימות של חוויות. כאשר האדם מבין לעומק שכל חוויה היא רק אחת מאינספור צורות אפשריות, הוא מפסיק להיאחז בהגדרות. באופן טבעי הוא ימצא ... נפילה רוחנית? האם אושר הוא צורה זמנית? איך להפסיק את הסבל? מדוע חיפוש האושר גורם לסבל? ...

... הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על עצמו, לרוב הוא תופס את עצמו כישות ייחודית ומבודדת, אך במציאות, האדם הוא בסך הכל צורה אחת מיני אינספור צורות הנעות בתוך מרחב וזמן אינסופיים. הבנה עמוקה של הרעיון הזה אמורה לשנות מהיסוד את חוויית המציאות של האדם, ואת האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש ... וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא רק צורה זמנית וחולפת בתוך המציאות הזו, בדיוק כמו כוכב, עלה או כל חפץ אחר שקיים במרחב ובזמן. אחת הדוגמאות המפורטות שאליעד נותן היא ... רחוק בשמיים, כשאומר זבוב, הכוונה למשהו קרוב בחדר. אבל כשאדם אומר אני, הוא לא תופס את עצמו בצורה דומה, אלא מתייחס לעצמו בצורה אחרת, ייחודית. התפיסה הזו היא, על פי אליעד, הגורם לפער בין ההבנה השכלית של המציאות לבין החוויה הרגשית שלה. למה לא מספיק להבין את הרעיונות, וצריך גם להרגיש אותם? אליעד מדגיש שאדם יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא מרגיש את ההבנה הזו, הוא לא באמת הפנים אותה. הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית, ... כחלק מהמציאות באופן טבעי ומלא, יתקשה בהמשך גם להרגיש שהוא אלוהים, כלומר, לחוות את המציאות בצורה מאוחדת ושלמה. כדי להגיע לחוויה כזו, אדם צריך לא רק להבין אלא גם לתרגל באופן תמידי את הרעיון הזה, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם ... להבין באמת את המהות של האני, ואת מה שמעבר למקום ולזמן. האם זה משנה איך מתנהגים אם הכל הוא רק צורות של מקום וזמן? אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, אם כל דבר הוא רק צורה של מקום וזמן, אין הבדל מהותי בין מה שעשה היטלר לבין כל דבר אחר שקורה במציאות. המטרה של הדוגמה הזו היא להראות עד כמה ההבנה ... אמור להביא לחוויה שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם את כל התפיסות ... מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך ... יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה אתה, ואתה צורה שנעה וזזה ולא מעבר לכך. שאלה: זה שאני בתוך תחושה של מקום וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ... יגיד, נשאל אותו, אולי ההפך הוא הנכון, ושהוא יצליח להסביר את זה. כל אחד יכול להסביר שהוא זה צורה של מקום וזמן, אבל כאשר אתה מוכיח את ההוכחה שלך, נשאל אותך, מי אמר? אולי זה לא נכון? מי שרוצה לחוות שכשהוא אומר אני, שהוא זה צורה של מקום וזמן, ולא מעבר לכך, צריך להבין שהוא צורה של מקום וזמן, אבל השאלה היא כמה אתה מבין? כי יש פה בספר פרק שבו נאמר שלכל אדם, על כל הבנה שיש לו, יש לו שאלות נסתרות שהוא ... כול זמן שלא ביטאת את כל הספקות שלך, כל זמן שלא שאלת את כל השאלות האפשריות, על המשפט שאתה זה צורה של מקום וזמן, וקבלת תשובות, זה אומר שעדיין לא הבנת שאתה זה

... שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים. ובעיני ילד קטן שנולד, המוות והחיים, אלו לא יותר מאשר שתי צורות שונות, שאף אחת מהן לא יותר טובה או יותר רעה. וברמה העובדתית, כרגע, בעולם שלנו, החיים והמוות, שניהם קיימים, זה לצד זה. והמוות והחיים, באים לידי ביטוי, בכל מיני צורות שונות ובעוצמות שונות. כי בכל רגע ורגע, הרגע הקודם מת, והרגע הבא מתעורר לחיים. וכל שינוי ושינוי שיש בעולם, הוא ... מוות בעוצמה מסוימת, של הדבר שחדל מלהיות. והוא לידה מחדש, של הדבר החדש שהתחיל להיות. וכל העולם כולו, בנוי על חיים ומוות, של תהליכים שונים ושל צורות שונות. ואם לא היה מוות בעולם, לא היו חיים בעולם. כי כל שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה ... משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא יותר מאשר שינוי צורה בלבד, כאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט כללית של העולם כולו. כי בכל הדברים שבעולם, יש סוג של מחזוריות כלשהי ... אין להם יותר או פחות משמעות, מאשר לכל דבר אחר בעולם. כי החיים והמוות של האדם ושל כל מה שישנו ואיננו, אלו הכל רק תנודות שונות של תופעות שונות וצורות שונות, בתוך המציאות האין סופית שלנו, שמשתנה כל הזמן וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. ... פעולות כדי לחיות וכיוב. אבל ברמה הפנימית ביותר, יש לאדם התבוננות עמוקה ופנימית ביותר, שהאדם רואה ממנה את החיים ואת המוות, לא יותר מאשר שינוי צורה, של אותו הדבר ממש. ומי שרוצה להסתכל על החיים ועל המוות, מנקודת מבט חיצונית. בסך הכל עליו להתבונן פנימה, אל תוך ... בן חודש, שעוד אין לו דעות מגובשות על העולם. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, אל תוך הרצון שלו, אז הוא רואה את האמת. שבאמת המוות והחיים אלו שתי צורות שונות, בדיוק כמו כל תופעה חולפת ומשתנה אחרת. ואעפכ, יש אצלו גם את נקודת המבט החיצונית, שכן רוצה לחיות ולא רוצה ...

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של אין סוף צורות. ורק הטועה חושב שהצורה של הרגע הקודם, מחייבת את הצורה של הרגע שאחריו להיות כפי מה שהיא. כי על מה ולמה שצורה שנמצאת במקום ובזמן אחד, תשפיע בכלל על צורה שנמצאת במקום ובזמן אחר?! ואף אחד לא מחליט איזו צורה תהיה איפה. אלא שיש מקום וזמן אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה כמובן, ... הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם ... ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. ... ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום ... אין פירושו מקום ריק חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה ... עשויים ממנו, ברגע הזה ובמקום הזה ממש, שהכל אין ואפס ממש. והאין הזה, הוא גדול יותר מאשר המקום כולו. כי המקום עצמו הוא ישות סופית. כי המקום הוא צורה. והאין הזה, הוא גדול מהמקום כולו, כי הוא ללא הגבלת הצורה של המקום. והמהות גדולה מהצמצום והצורה החיצונית שלה. כי הלבוש, הוא רק ביטוי של המהות הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש שנמצא בתוך זמן ומקום. ונמצא כי ... היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים כולם, יראה שכולם מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמה הרצון, שהוא ההפך של העדר הרצון. ובלי העדר רצון, אין רצון ולהיפך. והרצון וגם העדר הרצון, הם צורה של ישות אחרת, שבה אין הבדל בין יש רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש ... שזאת התגלות של האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה שקודמת לצורה של הזמן. ומעל המקום באמת, פירושו ההוויה של המקום, שמקיפה את הצורה של המקום כולו. כי גם המקום עצמו נמצא בתוך מרחב גדול יותר, שהוא ההוויה שלו, שהיא חסרת כל צורת מקום. ואם נעמיק עוד ... בו שום פוטנציאל כלל. והנה אעפכ הוא ההוויה של כל הנפרדות כולה ממש, ברגע הזה ובמקום הזה ממש. וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד ... יכול להיות, אלא שזה באמת כך. ושהסיבה שהוא לא מבין את הדבר הזה בשלמות, היא רק משום שהוא עצמו מבדיל בין היש לבין האין, שזה כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש ...