... להם ושהם אוהבים את המציאות באמת. ולאהוב באמת, פירושו בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. ולכן, מבחן האהבה והטוב האמיתי, הוא הרע הגדול ביותר. כי מי ... דהיינו, שהטוב שלו תלוי בסיבות כלשהן, הוא לא יכול להכיל בתוכו, גם את הצורה של הרע הגדול ביותר בעולם. אבל מי שאוהב את המציאות באמת, הוא חווה אחדות מוחלטת, בין ... ואז הרע הוא טוב מאוד. כי הוא גורם להתגלות האהבה האמיתית, שאינה תלויה בצורה החיצונית. כי כאשר רע, אז האדם מתחבר אל האהבה האמיתית שלו למציאות, אהבה שהיא אינה ... בצורת המציאות, ושהיא אהבה אין סופית, שאין לה גבול ותנאי וסיבה ותלות בצורה כלשהי. אבל, הרע הוא טוב מאוד, רק עבור מי שאוהב את המציאות באמת, שאז הרע מזכיר לו את אהבת המציאות באמת, ללא סיבה של צורה. אבל מי שהוא אוהב את המציאות בתנאים מסוימים ובצורות מסוימות, הוא מקבל את עונשו, בכך שתמיד רע לו. כי הוא יכול לשקר כרצונו ולנסות לומר שטוב ... תשובה: על ידי אמת. כי על ידי אמת האדם רואה שהכל אחד. ואז כאשר רע לאדם, הצורה נעלמת, והמהות מתעוררת, והאחדות מתגלה, ויחד איתה חוזרת לחיים, האהבה האמיתית והאין ...

... מבט חיצונית לה, ומנסים לחפש את המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת מבט שחיצונית למציאות, לא יכול להיות טוב ורע, ואפילו נפרדות אין כלל, ואין שום צורה כלל. כך שלא באמת יכולה להיות ... כי כאשר הכל אחד ממש, אמנם אין שום משמעות כלל, אבל גם אין שום העדר משמעות כלל, ואז יש שלמות. ועוד נוסיף, כי קיומה של המציאות (כמציאות, ללא כל צורה מוגדרת) הוא מחויב. וכאשר דבר ...

... והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו, שכל הצורות, הן ישות אחת ומושלמות. וכאשר כל הצורות הן ישות אחת ומושלמות, לא שייך לרצות צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ...

... הוא רק מצד הנפרדות, של זה שמודע לקיומו). כי שום דבר לא יכול לקרות, בלי שהוא ירצה אותו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל כרצונו של האדם תמיד. אבל האדם הוא מזדהה בטעות עם הצורה החיצונית שלו, אבל בתוכו הוא מתגעגע לחזור ולהרגיש את המלך שהוא באמת. ואז על ידי זה האדם מתחיל לרצות שיכבדו אותו, כי הוא מתגעגע לתחושה של המלך שהוא, שהיא רק נשכחה ... חושבים בטעות שהם משהו, אבל זה על המשהו הלא נכון. כי האדם, הוא באמת משהו אמיתי, כי הוא מהות המציאות שמחייה את כל המציאות כולה. אבל האדם, מחמת שהוא משוגע, נדמה לו שהוא הצורה החיצונית של המציאות, והוא בטעות מחזיק מעצמו משהו, אבל בטעות הוא מזדהה עם צורה שאין לה שום כוח מעצמה כלל. והאדם הוא חי מת. שבאמת הוא חי, אבל הוא חווה את המוות. כי במקום שהאדם יחווה את החיים של המציאות כולה, הוא חווה את המוות של הצורה, שאיתה הוא מזדהה. וכאשר אדם כזה, שחושב בטעות שהוא צורה דמיונית, כאשר הוא נתקל בחכם אמיתי שיודע את האמת שהכל אחד, ושהוא אלוהים האמיתי, ושמצד האמת גם האדם שמולו וגם כל דבר אחר הוא אלוהים האמיתי ממש, כי הכל זאת ישות אחת ... האמיתי, הוא אף פעם לא מרגיש שמישהו מתגאה עליו, משום שהוא יש לו גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך האמיתי, כי הכל אחד ממש. ומי שרוצה לזכות לכבוד אלוהים, ...

... סוף. ולכן אין בהן שום התחדשות אמיתית כלל, אלא הן כולן חיסרון אחד גדול. ומי שרוצה לעלות מדרגה לדרגה ולהתחדש כל הזמן מחדש ולחוות בכל רגע ורגע את כל המציאות כולה בצורה חדשה לגמרי, בלי שום מאמץ להתאמץ לחוות את החוויה הזאת, מי שרוצה ... לזה, עליו להגיע לשכל של האחדות. שבו כל האדם כולו רואה בעיניו בשלמות, שהכל אחד ממש, ושהאני שלו עצמו מתחדש בכל רגע מחדש, ואז ורק אז האדם חווה את כל המציאות כולה, בצורה חדשה לגמרי בכל רגע מחדש. כי בכל רגע ורגע, הכל מתחדש מחדש לגמרי, יש מאין מוחלט. ובנוסף, ההתחדשות היא חדשה, בכל פעם בצורה חדשה. ובכל צורה של התחדשות, יש שכל חדש לגמרי. שבמהותו, הוא תמיד אותו השכל של ...

... מוגדר, הוא שקר טוב מאוד. כי אצלו הרצון שהוא חיסרון, הוא עוד צורה של שלמות. אבל אצל מי שחי בנפרדות, אצלו הרצון, הוא סבל קשה מאוד. ורצון מוגדר, הוא סבל. משום, שכל רצון מוגדר, הוא לעולם אינו הרצון הראשון והאמיתי. ... באמת רוצה. והרצון האמיתי של האדם, הוא רצון אין סוף ללא כל צורה, שאז אין שום רע כלל. וכאשר האדם יודע את האמת, שהרצון האמיתי שלו, הוא לא מוגדר כלל, אז האמת הזאת, מאפשרת לאדם לבחור לרצות רצון מוגדר, ואעפכ להישאר ...

... שרוצה לדעת ממה הוא סובל, שפשוט יבדוק מה הוא רוצה. כי כל רצון, פירושו סבל, שהאדם חווה פחד שיקרה אחרת מרצונו. ושהאדם חווה שהמציאות טובה יותר, בצורה כזו ולא בצורה אחרת. ומי שנדמה לו שהרצון שלו בשליטתו, שיואיל נא ... בחירה חופשית לעשות כרצונו. אבל רצונו לא תלוי בו, וגם קיומו של האדם עצמו לא תלוי בו. כי האדם הוא חלק ממשהו אחר גדול יותר. שכאשר הוא משתנה לצורה כלשהי, אז כל העולמות כולם משתנים, וגם האני של האדם ... שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא שונה מכל דבר ... עובר לחוויה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי אחרי שהאדם מתבונן היטב היטב בעין אמיתית על זה שהוא כלום ממש, שאפילו האני שלו הוא לא יותר מאשר צורה של משהו אחר, אז על ידי זה האני של האדם נעלם לו, והוא ... שהאני שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שהאני שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שהוא מבין ... עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום נפרדות כלל כלל לא, כי המהות והצורה הם אחד ממש באחדות מוחלטת, ואין שום דיבור ושום מחשבה ... שחושב את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש ...

... רצון מהמציאות, כאשר היא תהיה בצורה כלשהי. והאדם כל הזמן מתאמץ לשנות את הצורה של המציאות, כדי להגיע לאותה צורת מציאות מיוחלת, שהאדם משקר את עצמו שכאשר היא תהיה, אז בצורת ... הסופית היא, שהמציאות תהיה בצורה שהאדם ירצה אותה. כי בסופו של דבר, האדם רוצה, לרצות את המציאות. ולרצות את המציאות באמת, פירושו ... יכולה להשתנות כל הזמן. כי בכל צורה של המציאות, תמיד המציאות יכולה להשתנות לצורה אחרת. והאדם שרוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה מסוימת, הוא תמיד מפחד ולא רוצה שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, שאותה הוא פחות רוצה. דהיינו, שהאדם לא רוצה את האפשרות, שהמציאות תשתנה נגד רצונו. ולרצות את ... גם את האפשרות, שהמציאות תשתנה לצורה אחרת. ומנקודה פנימית יותר, על האדם לרצות את כל המציאות, ובכלל זה גם את זה שהוא לא רוצה את המציאות, ... של תחושת הטוב, והוא מגביל אותה לצורה כלשהי). ועל האדם לרצות את הרצון שלו, שהוא הסבל שלו. ולרצות את המציאות בשלמות, פירושו, לרצות גם את ... שכל המאמצים של האדם לשנות את הצורה של המציאות בכל דרך שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, ... המציאות, לא רק שהוא לא יכול בשום צורה, להשיג מכך את המטרה שהוא ירצה את המציאות בלי לרצות לשנות אותה, כי הרי הוא מנסה לשנות אותה. אלא שכל ...

... היגיון, חסרת צדק. ונראה לאדם שכנראה חלו כאן טעויות בתכנון של המציאות שלנו. ולאדם יש ביקורת על המציאות ועל הצורה שבה היא מתנהלת. ונראה לאדם שהוא חכם יותר מהמציאות. ונראה לאדם שיש במציאות שלנו דברים לא הגיוניים ומשוגעים. ונראה לאדם, שהוא עם השכל שלו, ... בתוך הגוף של המציאות, כמו אצבע בתוך גוף האדם, שהאני האמיתי של האצבע, זה האדם עצמו. ועל האדם להבין, שהוא רק צורה וביטוי של משהו אחר, ושכל מה שהוא מאשים ושונא את המציאות, הוא בעצם שונא את מי שהוא באמת. ועל ידי ההבנה הזאת, האדם מבין שעליו לקחת אחריות, ...

... במציאות. והשכל הזה מלובש בכל דבר בעולם, והוא החכם האמיתי של המציאות. והשכל הזה מלובש בצורות שונות ובהסתרות ובהתגלויות שונות, בכל מקום ומקום לפי התגלות השכל שיש בו. ולפעמים השכל הזה מתגלה יותר, דרך צורה כלשהי של המציאות. כגון לדוגמה בשכל של הספר הזה, שדרכו, השכל של המציאות, מתגלה יותר מאשר דרך שאר הצורות. כי בספר הזה יש התגלות גדולה יותר, של השכל של האחדות, של אחדות המהות והצורה, של התגלות השלמות שבחיסרון, של התגלות השכל שאינו מוגבל לחוקי הלוגיקה, השכל של אחדות ההפכים, שהוא מעל השכל האנושי. ולכן ...