... שליטה או חוסר שליטה. הדרך היחידה להשתחרר באמת מהעיסוק בזה היא להבין לעומק שאין יתרון או חיסרון מוחלט בשום צורה של מראה גוף. כל עוד האדם תופס את עצמו כנפרד וחסר משהו, הוא ימשיך לסבול בכל מצב: כשהוא רזה ...

... והקיום העצמי - חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי ... בכלל אני. בעיקרון האני הוא גם רצף של אטומים. בתפיסה המדעית אין משהו מעבר לאטומים. אז האני הוא גם צורה של גלים אלקטרונים שזזים, ואם הגלים האלקטרונים יזוזו אחרת, לא יהיה אני. זה מה שהמדע טוען. בהקשר שלנו, אני ... של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד. מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. קודם כל שתבין שהאני הוא צורה של משהו אחר, הוא ביטוי של משהו אחר, הוא זרוע מבצעת של משהו אחר. בכל זמן יש זמן, בכל ... ושאר הדברים שהם לא הספר, הם באותו גודל. אבל בו זמנית הם גם לא אותו גודל. מפרספקטיבה אחת יש צורות שונות, אך מפרספקטיבה אחרת, יש את המהות, ומבחינתה אין צורות, ולכן אי אפשר להגיד זה ספר או זאת שמש. ומהפרספקטיבה המוחלטת בסוף, אין הבדל בין הפרספקטיבה של הצורה לבין הפרספקטיבה של המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את היש שזה הצורות, ומצד שני אין יש, כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ההוויה היא כלום, אז איך ... אם אתה מתבונן בזה אתה נעלם. כי ההתבוננות הזאת גורמת לאדם לבדוק, זה אני וזה לא אני, אנו שתי צורות, אבל בו זמנית, אין אני ולא אני, יש רק ההוויה אחת. מהצד של המציאות אין אני ולא אני, אבל ... מתווספת חוויית האחדות על האני הנפרד. כול מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. ...

... שלך פה. כי אם אתה בטוח שמה שיש כאן, זה ככה זה וזהו זה, אז אתה נאחז מאוד חזק בצורה. הצורה הזאת חייבת להיות ככה, שהצורה לא תשתנה, אני רוצה לשנות את הצורה וכו. אבל אם אתה מבין שיש כבר עכשיו את כל האפשרויות, כל מה שאת מפחדת שיקרה, עכשיו קורה לך. ... שלא יקרה לך. אם אומרים לך שעכשיו קורה משהו מסוים וגם קורה ההפך שלו, אז אתה לא נעול על צורה מסוימת. אז ההבנה של היקומים המקבילים, משנה לך את החוויה הרגשית שלך. כי האדם נמצא כאן בחוויה של נפרדות, זה יש וזה אין, אבל אם הוא בחוויה שהכל אחד, דהיינו, שהכל קיים בו זמנית, אז האדם לא נאחז בצורה. וכשהאדם חושב על זה, אז אין לו רצון מוגדר. אבל כאשר את שוכחת את זה, את חווה את העולם ... בצד אחד אתה תמיד תחווה שלמות, כי לא יוכל להיות חסר לך שום דבר, כי יש לך את כל הצורות. ובו זמנית יש עוד פרספקטיבה שבה אתה חווה שאתה פה, ופה אתה יכול לרצות, לשאוף, להתקדם וכו. ואתה מחליט ... אין משמעות לעומד. כי אם אני כל הזמן עומד אז אין דבר כזה עומד. אתה אומר, לא יכול להיות שהצורה היא כמו המהות שלה, ואף על פי כן. ההבנה הזאת עלתה לי, רק אחרי שהבנתי שאין הבדל בין אפשרי ... ויש יקום אחר שבו רואים הרבה דברים. אין כאן עניין של מפותחים יותר או פחות, זה הכל עניין של צורה שונה. בהנחה של מה שאני אומר זה נכון, זה משנה את המשמעות של סיבתיות ואקראיות. למשל מישהו אומר, אם ... זה לא יכול להיות. בעולם שלנו שהוא סיבה ותוצאה, כששופכים דיו לא יוצא ספר. אבל אם אתה מבין שכול הצורות קיימות כל הזמן, ומה שאתה רואה זה רק רצף אקראי מתוך אין סוף אופציות. קיימות אין סוף אופציות ואתה ...

... כאשר כל האפשרויות קיימות בו זמנית? בעצם כל האפשרויות קיימות בכל רגע, ובכל מקום. אך התודעה האנושית חווה רק צורה אחת מתוך כל האפשרויות הקיימות. אם אדם היה מסוגל להבין שכל האפשרויות קיימות בו זמנית, הוא היה חווה את ... מקום ובכל זמן יש את הכל. כרגע בנקודה הזאת יש את סך כל הדברים. התודעה של האדם חווה רק צורה אחת, אך מצד האמת כרגע פה, בזמן ובמקום הזה יש את סך כל האפשרויות. אז למה האדם חווה רק צורה אחת, אז תדע לך שמצד האמת יש אחד כמוך שחווה צורה אחרת. אם תבין שהזמן והמקום הם אחד, אז תבין שבכל מקום וזמן יש את הכל. כי אם כל העולם ...

... נפרד במיקום ובזמן, ובין שני המקיפים הגדולים ביותר, המקום והזמן, יישארו כל הדברים נפרדים, גם אם נמחוק את כל הצורות. הוא מציין כי המקום והזמן הם חיוניים לכל יצור שצריך מקום וזמן כדי להתקיים. כל שינוי בזמן ובמקום יוצרת ... ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף יישאר לנו חלל פנוי. אבל עדיין כל הדברים יישארו נפרדים במקום ובזמן שלהם. אפשר באותו רגע לשים שני ... המקום הוא אין סופי. אם אמרת שיש היקף למקום, למעשה אמרת שיש מעבר, כך שיש אין סוף מקום. את הצורה אפשר להגביל, אך לא את המהות. מה זה אומר? שאת הצורה של הזמן אפשר להגביל, כמו למשל הזמן של כדור הארץ הוא מוגבל, אבל אי אפשר להגיד שהזמן מוגבל, הכוונה ... משמעות, משמעות זה ביחס למשהו. המהות של המציאות גם היא לא מחויבת, למה? כי גם המהות של המציאות היא צורה מהלבוש שלה. המהות של המציאות היא צורה, ביחס לצורה. יש מהות ולבוש - ושתיהן צורות. ואם כן המקיף הגדול ביותר הוא לא המהות, למה? כי המהות היא לא הלבושים. ומאחר ויש שתיים אז זה ...

... מדובר במשהו שאין לו קיום עצמאי, כלום. ברגע שמבינים שאין דבר שיכול להיות קיים בפני עצמו, כל מהות או צורה שנראית לנו קיימת, למעשה נובעת מתוך השוואות שהחיים שלנו בנויים עליהן. האם הדבר הראשון שמוגדר יכול להיות הראשון באמת? אליעד מסביר כיצד הצבע השחור הוא לא יכול להיות הצבע הראשון, כי ברגע שמוגדרת הצורה השחורה, קיימת בהכרח גם צורה שנגדית לה, כמו הצבע הלבן. דבר כזה מראה כי לא ניתן להחיל על דבר מסוים את הגדרה הראשונה, כי ... היא שהן אינן מוגדרות. כל מה שצריך להיות קיים, חייב להיות בלתי מוגדר. למעשה, כל דבר מורכב ממורכבות של צורה ומהות, ואין באמת הבדל ביניהם. כל דבר מורכב משילוב של היעדר צורה ומהות, ובסופו של דבר אין הבדל בין הצורה למהות של כל הדברים. המהות האמיתית של כל דבר היא היעדר ההגדרה וההבדל שבין מהות לצורה. האם כל דבר יש לו התחלה וסוף? במהלך הדיון, שאלת אם לכל דבר יש התחלה וסוף מובילה אותנו להבנה ... כולו הוא חלק מהותי, שכל חלק ממנה הוא אינסופי, וכל אחד הוא חלק מהאחר, בלי שבאמת יהיה הבדל בין הצורה למהות של כל דבר. האם הגעת לאחדות המוחלטת? לאחר שמבינים את מהות כל הדברים, השאלה מתעוררת האם יש הבדל ... בין יש לאין כאשר אנחנו מבינים את המהות האמיתית של כל דבר. במובן הזה, הכל אחד, ואין הבדל בין צורה למהות. מהות של כל הדברים יש ואין כאחד הגדרה והיעדר הגדרה מהות או צורה? ההבדל בין יש לאין הספר להיות אלוהים, פרק א עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים ... מה הוא השולחן עצמו. אם היית מתבונן בזה לא היית מבין מה אתה קונה. כול הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם, אבל מה המהות של כל הדברים? מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר? כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה ... זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו. המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ובלי צורה אין מהות. שאלה: איך התחברת לעצמך בסוף? אליעד: כשהבנתי שאין שאלה. המהות של כל הדברים, היא העדר המוחלט של ... הוא לא הראשון. מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ... מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? בצורות שלה. ולכן ממה עשוי הכל? משהו שמכיל בתוכו את המהות ואת הצורה. יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין. אנחנו אומרים שגם הכלום הוא ... ישנו ואיננו ביחד, בו זמנית. אז למעשה אין יותר שניים, אז אין אפשרות להתקדם יותר. בשורש אין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, אז מה זה השורש, מהות או צורה? זה לא מהות ולא צורה. השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי ... שואלת האם אני קיימת? התשובה היא שאין הבדל בין יש לאין. למעשה המהלך מוביל שתבין שאין הבדל בין המהות לצורה. למשל בעולם שלנו יש הבדל בין יש ספר לאין ספר, אבל במהות אין הבדל בין יש לאין. בסוף צריך ... של הכל לבין כל הדברים. מה זאת אומרת? זה לא שתגיד שיש רק מהות וזה לא שתגיד שיש רק צורות, אלא שלא יהיה הבדל אצלך בין הצורות למהות. זאת אומרת שתבין מה היא המהות, ותבין שבמהות אין הבדל בין יש לאין, אבל גם תבין שאין הבדל בין הצורות לבין המקום שאין בו הבדל בין יש לאין. אם הבנת את זה סיימת. בדרך כלל האנשים מפרידים בין האחדות ... יש את הסוף של הסוף של הסוף שבו אין הבדל בין המהות שאין בה הבדל בין היש לאין, לבין הצורות. לדוגמה שאתה אומר זה קיר וזה כסא, אתה ממש מבדיל, אבל אין אצלך הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל.

אחדות המהות והצורה, להיות אלוהים, למה קשה להבין שאתה אלוהים, יש ואין כאחד, אחדות ההוויה והצורות של המציאות איך אני יכול להבין שאני אלוהים אם אני חווה את עצמי כבן אדם? בתחילת השיחה, עולה שאלה מרכזית של אחדות ההוויה והצורה, ושמץ של חוויה אנושית - איך אני, המצומצם, חווה את עצמי רק כבן אדם ולא כאלוהים? התשובה הראשונה שניתנת ... שהיא אלוהים, ואני מציאות אחרת שהיא אני, אני למעשה מפספס את האמת - אין בכלל הפרדה בין אלוהים לבין הצורה שבה אני חווה את עצמי. התשובה האמיתית היא שאין הבדל בין הצורה למהותה. אם אני חווה את עצמי כבן אדם, אז אין הבדל בין הצורה (הבן אדם) לבין המהות (האלוהים). איך אני יכול להבין שאין הבדל בין המהות לצורה? ההסבר מתמקד על ההפרדה שכולנו עושים בין נפרדות ואחדות. למשל, אם אני אומר שהשולחן הוא חלק מהחדר, אני יכול ... שאין הבדל בין השולחן והחדר, כך גם תוכל להבין שאין הבדל בין עצמך לבין אלוהים. האם יש הבדל בין צורה למהות? לאחר שההבנה מגיעה למקום בו הצורה והמהות הם אחד, מתחילים להיבחן רעיונות כמו הבחירה האישית. השאלה למה אני לא מרגיש שאני אלוהים? מתמקדת בדיוק בניסיון להבין את ההבחנה בין הצורה למהות. אם אני אני - האם אני אלוהים או לא? ההבנה כאן היא שאין הבחנה בין הצורה של השולחן לבין מהותו, כי כל דבר הוא למעשה מהות אחת - אין נפרדות בין מהות לצורה. מה זה אומר להיות אחד עם המציאות? במהלך ההסבר, האליעד מסביר שלמעשה אין שום כוח חיצוני לך - אתה גם השמש, גם הים, וגם הצורה שיכולה להפריד בין כל אלו. ההבנה של אחדות היא שלא ניתן להפריד את מהות הצורה מההוויה כולה. ברגע שאתה מבין את זה, כל השאלות פוסקות, והמושג של אני נעלם. איך האני מצמצם את חוויית ... שמישהו או משהו אחר שולט בו. זו ההבנה הסופית, אין צורך להפריד את החיים בין יש ואין, בין מהות וצורה. ברגע שאתה מבין שאין הבדל בין השניים, תוכל להבין את ההוויה שכוללת את הכל. למה יש סבל אם אני ... את האחדות, נשאלת השאלה מדוע יש סבל? התשובה היא שאנחנו עדיין מפרידים בין החלקים של המציאות לבין השלם. מהות הצורה וההוויה הבדל בין נפרדות לאחדות הבנת אלוהים והאדם ההבדל בין מהות לצורה איך חוויית הסבל קשורה לאחדות? שאלה: איך זה שאני הגוף, חווה שאני רק אצבע? אליעד: הוא למעשה שואל, איך ... לכך שאתה שוכח שאתה חלק מהמציאות שמקיפה אותך, היא בגלל שאין מציאות שמקיפה אותך. למה? כי אין הבדל בין הצורה למהותה. הצורה הסופית זה אתה המצומצם, המהות שלך זה המציאות או אלוהים, ואתה שואל, איך אני הצורה שמחובר למהות, איך אני שוכח את המהות? התשובה היא, שמצד האמת אין מהות, הצורה עצמה היא המהות. אבל זה לא הגיוני, מה אני המהות? אם אני המהות אז גם שאר הדברים זה המהות, ... שלו ובהבנה שלו, הוא לא יבדיל בין היש לבין ההפך שלו, שזה - האין. זה נקרא שאין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה. למשל האדם הולך בים והשמש קופחת לו על הראש, והוא מקבל מכת שמש, אז הוא כועס ... שאין אלוהים, אתה המצומצם זה אלוהים. אתה ההוויה של השמש, אתה שנפרד מהשמש, אתה ההוויה של השמש. אני זאת צורה של הוויה, השמש היא צורה של הוויה, יש הבדל בין הצורה לבין המהות שלה. אין לי בעיה שתגיד שאני זה המהות של המציאות, אבל האמת היא שאין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, האדם הוא ההוויה של השמש והשמש היא ההוויה של האדם. כל הצורות הם ההוויה. אבל האדם רואה הבדל בין שמש לבין אדם, לא יתכן שההוויה של השמש היא ההוויה של האדם, זה הרי צורה אחרת, ומקום אחר. אני מוכן לקבל שיש הוויה אחרת שמהווה את האדם ואת השמש, אבל אני לא מוכן לקבל שהצורה של השמש מהווה את הצורה של האדם. אם תצליח בשכל שלך להבין שהצורה הסופית, היא אחת מוחלטת עם הראשון בשרשרת, שהצורה הסופית היא עצמה המהות, אז נגמרו לך השאלות. יש כאלה שאומרים, שאני זה אני, והמציאות היא המציאות. יש כאלה שאומרים אני אלוהים, והצורות הם שלי. אבל יש הבנה שאומרת שאין הבדל בין ההוויה לצורה. כולם בשלב כל שהוא מוכנים לקבל את זה, שיש מהות למציאות. אי אפשר בשכל לקבל את זה, שזה שמשנה זה גם לא משנה. אי אפשר לקבל בשכל, שאין הבדל בין המהות לצורה. האדם יכול להגיד שזאת יד, ושהיד היא כלום. אבל הוא לא יכול להבין שזאת יד ממשית, והיא גם כלום. ... בהתחלה היית רק בנפרדות, שחשבת שהאנשים אחראים למעשים שלהם, ועכשיו הבנת שיש אחדות, שיש אחד שאחראי לכל, ואתה רק צורה של האחד. אחר יש את השלב, שבו אתה מבין שאתה זה הראשון, שאתה זה האחדות. ואז אחרי שאתה חווה ... הסיפור. עכשיו יש לך בעיות של אלוהים. ואז אתה מבין בסוף, שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר. יש צורות של נפרדות - כמו דומם, צומח, מחשבה, רצון, זמן, מקום וכו. ויש אחדות שהיא הכוח שמניע, הסיבה הראשונה, הכוח ... ההוויה של הכל וכו. ובסוף אתה מבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות. נשאלת השאלה, איך מהכלום נוצרו אין סוף צורות? והשאלה הזאת מביאה אותך להבנה, שכאשר אתה צולל לתוך השאלה הזאת, ואתה חוקר איך מההוויה נוצר כל היש, ואז ... יש או אין, האם זאת אחדות או נפרדות? ומגיע להבנה שאין הבדל בין האחדות לנפרדות, אין הבדל בין המהות לצורה, זה אותו אחד. מה זאת אומרת? האם אתה רוצה להגיד שהיד הזאת, היא מהות המציאות? האם היד תמיד קיימת, תמיד מחויבת המציאות, היא הסיבה הראשונה וכו? הרי היד היא צורה, היא תוצאה של משהו, אז איך היא יכולה להיות מהות המציאות? האדם עצמו שיכול להיות קיים ויכול לא להיות ... של השמש, שהיא גדולה ממני ורחוקה ממני? אך מצד האמת, זה אתה שמהווה את הכל. אין הבדל בין המהות לצורה, אין הבדל בין האדם לאלוהים, אין יותר חלק ושלם, האדם לא חלק מאלוהים, האדם הוא עצמו אלוהים. זה הדבר ...

... כל ישות וישות הוא בעצם נפרדות במקומם או בזמן. לדוגמה, אם יש לנו שני ספרים, הם שונים לא בגלל הצורה שלהם, אלא בגלל שהם נמצאים במקומות או בזמנים שונים. כל דבר בעולם שלנו משתנה ומסתגל למקום ולזמן בו הוא ... אחד מהם היא צבע, ולכן אין ביניהם הבדל מהותי אם נסתכל עליהם מנקודת מבט רחבה יותר. מהו המקיף ומהות הצורה? המהות של כל דבר בעולם היא בעצם זה שהוא מהות אחת. כל דבר במהותו הוא חלק מהתמונה הגדולה, והמכלול ... הבדל בין 10 ספרים לספר אחד, אבל זה בגלל שהוא מוגבל בשכל. כי בהבנה שלי לדוגמה, היא / וכל צורה אחרת במציאות, היא המהות של המציאות. יש כאן כמה דברים מוזרים, ראשית אני טוען שהיא כצורה, היא מהות המציאות. אם היא מוגבלת אז איך היא מהות המציאות? אבל דבר נוסף שאני טוען, שכול אחת מהצורות היא מהות המציאות. שזה אומר שיש ריבוי של אלוהים, ריבוי של אין סוף. השכל שלנו לא יכול להבין שזה ... הם אחד וגם יש ריבוי מהויות. בעולם שלנו כל הדברים שונים אחד מהשני. וכל ההפכים שנפרדים, הם נפרדים רק בצורה החיצונית. בין כל שתי ישויות שיש בעולם אפשר למצוא מכנה משותף וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין את הצורה הזאת. למשל לאחד יש צורה של יד ולשני אין צורה של יד. ההבדל הוא בין יש לאין. יש צורה ואין צורה. שנבין שכול הדברים השונים שיש בעולם הם בגלל ההפרדה שיש בין האין ליש. אם למשל לא הייתה הפרדה בין יש לאין, אז לא הייתה הפרדה בין הצורות והכל היה אחד. עד עכשיו הבנתם שיש הבדל בין הצורות, אבל אם תעמיקו אתם תראו שההבדל הוא בעצם שיש משהו מסוים ואין משהו מסוים. מה ההבדל בין הים לבית. ... ויש בית. זה משחק של יש ואין. ואם לא היה הבדל בין היש והאין אז לא היה הבדל בין הצורות. מה שעשינו זה שלקחנו את כל ההבדלים שיש בעולם ואמרנו שהם הבדלים בין היש והאין. דע שבשכל אתה חווה ... לך, שגם שני דברים שהפוכים אחד מהשני, כמו זה קר וזה חם, זה חי וזה מת, הם הפוכים רק בצורה החיצונית שלהם. אבל לכל הדברים בעולם יש מכנה משותף רחב מהם, שמקיף אותם. למשל שחור ולבן, למרות שהם שונים, ... הוא כסא וכך גם השולחן, אבל הם גם רהיט, כך הכסא הוא גם רהיט וגם כסא, כך שאין אפילו צורה אחת שנפרדת מהמהות שלה. שאלה: אז אין מהות שנפרדת מהצורה שלה? אליעד: יש, במקום ובזמן הזה יש מהות אבל היא לא חייבת להיות בצורה של כסא, היא יכולה להיות בכל צורה. פה יש רהיט וכסא, יכול להיות כסא בלי שיהיה רהיט? לא. אבל יכול להיות שיהיה רהיט בלי שיהיה כסא. לכל דבר יש מהות, ולכל מהות חייב שתהיה צורה כל שהיא, אבל לא בהכרח. שאלה: האם יכולה להיות מהות בלי צורה? אליעד: יכול להיות, אבל אין משמעות למהות אם אין לה צורה. אין משמעות למילה צבע, אם אין צבעים. אבל גם אין משמעות לצבע לבן, אם אין דבר כזה צבע. אם ... למעשה הצבעים זה הביטויים של הצבע. כך שאם לא הייתה מהות לא הייתה נפרדות. מה שאני רוצה להגיד ששום צורה לא נפרדת ממהותה. ושכול הדברים במהותם הם אחד. והאחד הזה הוא המקיף והמהות של הכל. כך שאין הבדל בין מקיף למהות. אם לא הייתה הפרדה בין המהות לצורה שלו, אז לא יכול להיות צבע לבן, כי אם כל הישות של הצבע הלבן היא רק צבע, והצבע השחור ...

... שהשכל יכול לתפוס אותו - במובנים שונים - הוא בסופו של דבר כלום. הוא גם מציין שבמהות אין שום צורה. מכיוון שהצורה היא חלק מדבר מסוים, עלול להיווצר בלבול. אליעד מבקש להבין את ההגדרה של מהות השולחן. לשם כך, הוא לוקח ... לשאלה של קיום עצם מהותי. למשל, אם אדם יודע מהו שולחן, כל חוויה זו נובעת מחוויה אסוציאטיבית של המוח מהצורות הקיימות בעולמו של אדם. הוא מדגיש כי כל חפץ, כל צורת קיום, תצא מהכלום לתוך הצורה שתתפוס מקום במציאות, מה שמבצע את ההגדרה לאותו דבר. ההבנה העמוקה של הכלום והמציאות הדיון הזה נגמר בשאלה האם יכולים להיות צורות חדשות של כלום. אליעד מציין שזו לא תובנה מפליאה כיוון שכאשר תופסים את הכלום, מבינים שהוא נמצא באחוריהם של כל החוויות שלנו. מעניין, כלום הוא הוויה שמכילה בתוכה את כל הצורות והתופעות. מהות השולחן מהות ותרבות הבנת הקיום הגדרת הכלום מהות הצורות הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 65 אליעד: מה בעצם מקיף את כל הדברים בעולם? שאלה: זה שהם ישנם. ... מעבר לכל הדברים. ומה נמצא מחוץ לכל הדברים? כלום. כי הוא מחוץ לכל הדברים, הוא בשום מקום. מה ההפך מצורה? כלום. בסוף המכנה המשותף לא יכול להיות שיהיה לו צורה, כי אם הוא צורה, אז יש משהו שמקביל לו, ואז הוא לא הראשון. על הראשון, אי אפשר לדבר עליו, אי אפשר להגדיר אותו, ... ניקח דבר שאדם יודע, כמו לדוגמה, שהאדם יודע שהשמש זורחת, ונתבונן, מה היא בעצם ידיעה? נראה שהאדם יודע המון צורות שונות של שום דבר. כול מה שאתה יודע, זה שאתה מצליח לחשוב בראש שלך על שום דבר. אם אמרנו ... מה שאנו חווים זה כלום בצורת משהו. למעשה אנו חושבים על כלום שהפך להיות משהו. למשל, השולחן הוא כלום בצורה שולחן. כלום בצורת אדם. האדם יודע הרבה דברים שזה בעצם כלום. אז תשאל, אם זה כלום, אז איך אני ... שהמשמעות של המילה שולחן יש לה משמעות בגלל שלדברים האחרים שמרכיבים אותה יש משמעות בעיניך. לחיבור של סך כל הצורות שמרכיבות את השולחן, קוראים שולחן. כי אם אין את הצורות אז אין ישות שנקראת שולחן. המשמעות נמצאת מחוץ לשולחן. השולחן היא ישות, משהו שישנו, המשמעות של השולחן היא בדברים ... השולחן. בסוף זה משהו בתוך מקום וזמן מסוים, ובסוף מגיעים לכלום. מהיבט מסוים יותר קל להבין שמכלום התהוו כל הצורות מאשר להבין שמשלושה דברים התהוו כל הצורות. אבל אם אתה אומר שלושה דברים, אז אתה מוגבל לחוקיות של ההיגיון. אם הבנת שמכלום התהווה הכל אז כבר ... אבל אם תגיד שמכלום לא יכול להתהוות כלום אלא רק משלושה למשל, אז תשאל איך משלושה נהיו שלושת אלפים צורות?

... של יצירת קיום ללא הבחירה או רצון. המצב הוא כזה שבו הכל קיים מתוך הראשון המוחלט, ואין הבחנה בין צורה למהות. כל מה שנראה כבחירה הוא למעשה חלק ממציאות שבה אין הבדל בין כל מהות מהצורה שלה, ומכאן גם אין הבחנה בין רצון והתוצאה של אותו רצון. כשהאדם מתבונן על עצמו וחש שהוא בחר, הוא ... או סדר שגורם לתחושת רצון אמיתי. במקום זה, יש הבנה שהתודעה וההוויה אינם נפרדים - אין הפרדה בין מהות לצורה. כל דבר קיים בו זמנית, בלי הבחנה בין התחום הפיזי לנפשי, כי הכל הוא חלק מאותה האחדות. בסוף התהליך, כאשר האדם מתבונן פנימה ומבין שאין באמת הבחנה בין צורות שונות - היד, השולחן, או כל דבר אחר - הוא מגלה את האמת המוחלטת של האחדות. כל דבר הוא אחד, ואין נפרדות בין כל צורה וצורה. מצד אחד הוא קיים, ומצד שני הוא לא קיים. כל דבר קיים מתוך אחדות מוחלטת, וכל מהות היא חלק ... של דבר, כל ניסיון להבין אם יש או אין בחירה הופך לשאלה שאין לה משמעות, כיוון שאין הבחנה בין צורה למהות, ואין כל אפשרות לשאול אם יש או אין בחירה. הבחירה אינה קיימת במובן הרגיל, אלא רק מתוך הבנה שהכל הוא חלק מהאחדות הבלתי נפרדת. בחירה חופשית רצון וידיעה הוויה אחת מהות וצורה אלוהים האמיתי הסתרת האחדות מה הבנו בעצם? הבנו שגם כאלוהים, עדיין יש שאלות. וגם אלוהים שואל את עצמו, למה ... מוחלט, אז אין יותר מה להבין. ובכל זאת מצד הנפרדות, האדם חוזר לשכל שלו ומבין שאין הבדל בין המהות לצורה. אחרי שהאדם מבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, הוא חוזר לנפרדות, אבל גם יודע שיש אחדות. האדם ממשיך להיות ... אני קיים ואני לא השולחן, אבל מצד אותה אמת, אני והשולחן אותו הדבר. אני והשולחן קיימים באותו גודל, באותה צורה, ממש אותו הדבר. למה? כי המהות והצורה הם אחד ממש. אם האדם מצליח להבין בשכל שלו שאין הבדל בין יד לספר, האם אפשר לשאול בכלל, אם יש לך בחירה? בחירה על מה? מתי יש בחירה? כאשר האדם חווה שיש הבדל בין צורה מסוימת לצורה אחרת, אבל אם אין הבדל בין הצורות, אז אין שינוי, ולכן אין בכלל סיבה לשאול האם יש בחירה או אין בחירה. האם זה אומר שיש בחירה? ... אומר שאין בכלל שאלה, אין בכלל משמעות לשאלה, האם יש בחירה? בסיכומו של דבר, מצד האמת אין הבדל בין הצורה למהות, אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ולכן אין משמעות לשאלה, האם יש ...