... כי כל זמן שהאדם מזדהה רק עם האני הנפרד שלו, הוא סובל מכל רגע של קיום שלו. וכל פעם בצורה אחרת, שבאה לידי ביטוי בכך, שכל הזמן יש לאדם רצון חדש וסבל חדש וכולי. אבל ברגע שהאדם יודע שהכל ... תמיד. אבל כאשר האדם חווה את אלוהים עצמו באמת, אז כאלוהים, הוא נהנה לחוות גם את הנפרדות, שהיא כולה צורות שונות, שמעצימות את האחדות של המציאות. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם הוא איש אמת, על ידי זה ...

... הכל נראה כממשי ממש לאדם, ואין לאדם שמץ של מושג שהוא נמצא בתוך חלום. והמציאות שלנו, לא שונה בשום צורה שהיא, מהמציאות של החלום. ואין לאדם שום דרך להבדיל ולמצוא הבדל אמיתי, בין החלום לבין המציאות שלנו. ולו רק ... ישות מוגדרת, ביחס ליש שהוא נפרד ממנה. והמציאות מכילה בתוכה יש ואין. וזה בעצם אומר שהיש והאין, אלו שתי צורות של דבר אחד, שבו אין שום הפרדה בין יש לאין. וזאת היא האחדות האמיתית של המציאות. שבה היש והאין ...

... למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ... אפשרי, הוא דווקא האפשרי? ואולי מבחינה אובייקטיבית, כל ההפרדה שהאדם עושה בין יש לאין, היא טעות בלבד, שאינה משקפת בצורה כלשהי, את תמונת המציאות באמת? ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת, אל תוך מהות היש והאין, ומתבונן באמת, היינו ... שאר השאלות המעשיות של האדם, כגון לדוגמה האם דבר כלשהו ממשי קיים או לא, שאז האדם חווה את השאלה בצורה אחרת. וכל זמן שנדמה לאדם אפילו כחוט השערה, שדבר כלשהו, יותר ישנו מאשר איננו או להפך, הרי שהאדם לא ... זה האדם זוכה לראות את האמת, שהכל אחד באמת, ושהיש והאין מאוחדים. ואז האדם חווה את הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש לבין האין, שנעשית ...

... כי זה שאתה רואה שמשהו קורה פעם אחרי פעם, זה עדיין בשום דרך, לא גורם לתהליך הזה, להיות מוכרח בצורה כלשהי. ובכל רגע ורגע, תמיד יש אין סוף אפשרויות, כיצד המציאות יכולה להיות, ותמיד יכול להיות, שבדיוק עכשיו, הכל ... דבר, הוא לא באמת הסיבה של שום דבר. כי שום דבר, לא באמת מסוגל להכריח שום דבר אחר, להיות בצורה כלשהי. כי לצורה של המציאות, אין שום כוח מעצמה. ומה שמחייב את הצורות להיות כפי מה שהן, זו מהותן. ולא כמו שהטועים חושבים, שצורה אחת של רגע אחד, היא זו שמחייבת את המציאות להיות בצורה אחרת ברגע אחר. כי אלו שחושבים כך, הם אנשים זקנים, שאצלם, הכל המשך של הרגע הקודם. אבל מי שיש ... שהאדם מתרץ לעצמו, למה הוא מרגיש רע, הן כולן סיבות של שקר. והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא לא בגלל צורה מסוימת, שהיא זו שגורמת לאדם להרגיש רע, אלא בגלל הקיום של הצורות עצמן. כי בלי שום צורה, דהיינו, אם הייתה קיימת רק ישות אחת, היא לא הייתה יכולה להיות חסרה שום דבר, כי אין את מה ... או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא רק בגלל שהוא חי בעולם הנפרדות של היש והאין, שיוצר את הצורות של המציאות, שגורמות לכך, שתמיד האדם ירגיש, שחסרה לו צורה כלשהי. ואחרי שהאדם מבין את זה, עכשיו עליו לשאול את עצמו ולברר את האמת, האם אכן זו האמת. האם ... מתבונן אל תוך המהות של מה שישנו, כדי להבין קודם כל מה בכלל ישנו. וכאשר האדם מתבונן אל תוך צורה כלשהי של נפרדות, אז האדם מגלה, שבאמת הכל אחד ממש, ושאין שום צורות נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. ואז ממילא האדם מבין, שאין בכלל שום שאלה למה רע לו, כי כאשר ...

... אמיתי, כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ולמה? ונקדים ונאמר, כי כל בני האדם בעולם, תופשים את ישותו של אלוהים, בצורה שגויה. ועצם זה שהאדם עושה הפרדה בינו לבין אלוהים, הרי שממילא זה אומר שהוא תופש את אלוהים, כישות סופית. ... כאשר ישות האדם מתאחדת עם הכל באמת, אז התודעה אינה חסרה דבר. משום, שהיא לא נפרדת משום דבר בשום צורה. והשאלה הנשאלת היא, האם האדם יכול להפוך להיות אלוהים האמיתי באמת? והתשובה היא די פשוטה, כי יש שתי אפשרויות. ... האחת היא, שהאדם הוא כבר אלוהים, והאפשרות השנייה היא שהאדם הוא לא אלוהים. ואם האדם הוא לא אלוהים בשום צורה, אז אין שום דרך שהוא יהפוך להיות אלוהים. כי מהות האלוהים והאדם היא שונה לגמרי. וכמובן שלמזלו של האדם, ... נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא מתווכח על כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם ... מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל ...

... כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות האין סוף נפרדות שיש, על ידי זה האדם יכול לחוות באין סוף צורות, אין סוף פעמים את חוויית השלמות, של הנפרדות, שנכללת באחדות, בכל פעם מחדש. ואעפכ מצד אחד, אין שום התחדשות ...

... ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. והוא נגד השכל של האדם, שהצורות שמנוגדות זו לזו מצד הגדרתן, הן יהיו ישות אחת ממש. ואעפכ, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא ...

... שישנו, זאת בעצם סוג של השתקפות ובבואה של משהו אחר, שהוא גדול יותר מכל מה שישנו (כי המהות גדולה מצורותיה, שהם רק חלקים שלה). ויש כאלו שחושבים, שהארה רוחנית, היא כאשר האדם מבין שהעולם הזה והמציאות הזאת, הם אשליה. ... והמתחכמים יותר, מבינים שהיש הזה הוא בכלל אין, שאיננו כלל, גם לא כאשליה. אבל גם האין קיים, משום שהוא צורה של האחדות האמיתית של המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר העדר הקיום שלך, נפרד מהקיום שלך, גם זה ... שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ויש הפרדה, בין יש לבין אין סיבה, ובין הבורא לנברא ובין המהות לצורה וכולי. אבל כאשר הכל אחד ממש, והמהות והצורה הם אחד, והבורא והנברא, והרצון והרוצה והרצוי, והיודע והידיעה והידוע, הכל אחד ממש, אז אין שום שאלה כלל.

... שכולו אך ורק סבל. כי רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום חיסרון ושום רצון כלל. והאלוהים השקרי, בגלל שכל כך רע ... בעין אמיתית, רואה את הטעות הגדולה. והיא, שמלך מלכי המלכים, כפי שהם בטעות תופשים אותו, הוא עירום. ושהוא משועבד בצורה נוראית, לרצון האישי שלו. שאת הרצון האישי שלו, שהוא זה שאחראי לכל מה שהוא עושה, אותו הוא לא בחר ... והדבר היחיד שימשיך להיות קיים, גם אם שום דבר לא יהיה קיים, זאת ישות אחת ויחידה, שהיא חסרת כל צורה והגדרה. והישות הראשונה שקיימת, שהיא ורק היא אלוהים האמיתי, בה אין שום נפרדות של שום צורה כלל. כי היכן שיש שניים, הרי שיש ביניהם הפרדה של צורה כלשהי, כי אם לא כן, הם היו ישות אחת ממש, ולכן בכל מקום שיש נפרדות וצורה כלשהי, הרי שאם תסיר את כל הצורות, שקיומן הוא לא מחויב אלא רק אפשרי בלבד, אז תקבל את המהות האחת, שהיא המצוי הראשון והיחיד. וזה בעצם ... בתחושת חסר, שמתבטאת ברצון. וכל רצון הוא סבל, כי כל רצון הוא תחושת חסר. והרצון הזה יש לו הרבה צורות, שאחת מהן, היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו ...

... לא יבין למה באמת הוא סובל, עד אז הוא ימשיך לסבול לנצח. ועל האדם להתעקש להבין, למה המציאות היא בצורה כזאת שבה אני לא רוצה אותה? למה היא כך ולא אחרת? ואז האדם מגלה, שהסיבה שהוא רוצה לשנות את ... האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את המציאות. ואז על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת אני סובל, דהיינו, למה אני קיים? ... קיום הסבל. כי הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי כל קיומה של המציאות הוא רק אפשרי. וכל קיומן של הצורות הוא רק אפשרי וכולי. והאדם מוכרח להבין, למה משהו בכלל קיים, ולמה היש ישנו? ואז האדם מבין, שאין שום ...