... אליעד מדגיש במפורש שאסור ליפול להטעיה הרווחת שאומרת הרע הוא בעצם טוב. הוא מדגים את הנקודה הזו בצורה ברורה מאוד: אם מישהו אומר הכל טוב אחרי שחווה משהו רע, אז אפשר לשאול אותו - אם זה באמת טוב, מדוע להיזהר מזה בפעם הבאה? הרי אם זה באמת טוב, האדם לא ... שאין בה העדפה בין טוב לרע ואין בה רצון אישי לשנות את הדברים. מנקודת המבט הזו, הכל נתפס באותה צורה , והאדם משתחרר מהסבל שנובע מהניסיון להיאבק במציאות או ברצונות שלו עצמו. ההסתכלות הזו היא התהליך של ההשתוות שאליעד מתאר - מצב תודעה שבו האדם לא מתייחס עוד לטוב ולרע כאל דברים נפרדים ושונים, אלא חווה אותם בצורה שלמה ואחידה, ללא התנגדות או כעס פנימי כלפי הרצון לשנות את הדברים. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהשורש העמוק ביותר של סבל האדם הוא לא הכאב או הרצון ...

... לחוסר שלמות, ובין מהות לצורה חיצונית. בשכל הרגיל שלנו, אנו רגילים להבדיל בין דברים ולחשוב שהמציאות בנויה בצורה דואלית, אך האמת היא עמוקה יותר: במציאות עצמה הכל אחד באופן מוחלט. מדוע תמיד יהיו מלחמות ואי - ... לכאורה, עדיין הייתה נוצרת צורה אחרת של מלחמה או של אי - הסכמה. למשל, גם כשמישהו אומר סליחה או מכבה אש בעקבות ויכוח, יש בכך סוג של ... היכולת להכיל את כל הצורות והמצבים מבלי להעדיף אחד מהם. כך, אדם יכול להיות באחדות ובו - זמנית גם להרגיש רעב, לרצות לאכול או ... חייב להשתמש בשכל שלו בצורה מעמיקה. אליעד מציין שיש פרדוקסים עמוקים, שרק כשאדם חוקר אותם עד הסוף, השכל שלו מגיע למסקנה שדבר ... הבדל בין המהות האחת לבין הצורות השונות שבהן היא מופיעה. האם אחדות פירושה להימנע מרצונות ופעולות? לסיכום, אליעד כהן אומר כי להיות ...

... זז הצידה באופן שכלי והגיוני כדי לא להיפגע. במקרה זה השימוש בשכל הוא הכרחי, כי בלעדיו לא ניתן להתקיים בעולם בצורה תקינה ובטוחה. עם זאת, אליעד מסביר שיש חוויה אפשרית ... כדוגמה אדם שלוקח סמים חזקים או מנסה לאבד את השפיות באופן מלאכותי, ואומר שגם אז האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים בצורה כלשהי. לפי אליעד, כל עוד האדם מודע לעצמו כישות ... חוויות חוץ - גופיות, לבין מצב אמיתי של אחדות. גם בחוויות חוץ - גופיות, האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים באיזושהי צורה, ולכן הוא עדיין לא חווה אחדות מלאה עם המציאות. אליעד ... באופן מוחלט וחד - משמעי שהכל אחד. לדבריו, רק אז ניתן באמת להשתחרר מהמודעות העצמית הנפרדת, ולחוות את המציאות בצורה שלמה וקבועה, ללא צורך בחזרה למציאות הרגילה. מדוע ...

... שהאדם אינו מבין שהמציאות היא למעשה חלק ממנו, ושהוא בעצמו אחראי להיווצרותה. הוא מדגיש שהאדם והמציאות אינם נפרדים, אלא האדם הוא רק צורה וחלק מתוך משהו רחב וגדול יותר - המציאות עצמה. למשל, האדם הוא כמו איבר בגוף הגדול שהוא המציאות, בדומה לכך ... חיצוניים שיסייעו לו, אלא יבין כי האחריות לשינוי מוטלת עליו בלבד. אליעד מתאר מצב שבו האדם תוהה למה אנשים אחרים או המציאות מתנהגים בצורה מסוימת, אך כל השאלות האלה נובעות מאי - הבנה של מהותו האמיתית. כשלוקחים אחריות מלאה כאלוהים, מבינים שכל מה ...

... והסביבה. לדוגמה, כאשר בטלוויזיה מזהירים אותנו סע בזהירות, כי בדרך יש סכנה, זאת שטיפת מוח סמויה. הם מנסים לשכנע אותך שאם לא תיזהר, משהו רע יקרה. למעשה, כל פרסום, חדשות ואזהרות שמשודרות כל הזמן הן צורה של שטיפת מוח שמחדירה לאדם רעיון מסוים כאילו הוא מוחלט. דוגמה נוספת שנותן אליעד היא תופעת הטרור וההפחדה הציבורית. ...

... ההבדל בין עכבר אלחוטי לבין עכבר עם חוט. העכבר פועל באותה צורה בדיוק בשני המקרים, וההבדל היחיד הוא בחוט. מכאן הוא מדגים שגם בן אדם וגם רובוט פועלים בצורה דומה - בן אדם אולי פועל לפי רצונו, אבל גם הרצון ... דומם אחר - זה אומר שגם בדומם עצמו קיימות תחושות, רק לא בצורה שאנחנו מכירים. אליעד מדגיש כי חשוב לברר את האמת ... המושגים חי, דומם, רובוט ותודעה. אליעד מדגים את הרעיונות בצורה מפורטת כדי להראות שבעומק הדברים כל ההבחנות שאנו ...

... הפיזי. במוות, האדם אמנם כבר לא נמצא בגוף, אבל הוא עדיין קיים ברמת התודעה והמודעות. המודעות ממשיכה להתקיים אחרי המוות בצורה כזו או אחרת, אפילו אם האדם מחליט לשוב ולקחת לעצמו גוף חדש (גלגול ... אפילו חזק יותר מהפחד למות. הסיבה לכך היא שבלמות האדם עדיין מחזיק בתקווה כלשהי שהמודעות שלו ממשיכה להתקיים באיזושהי צורה , אולי בגוף חדש או במציאות אחרת. לעומת זאת, הפחד להיעלם הוא פחד קיומי עמוק יותר, כי המשמעות שלו היא סוף מוחלט של כל אפשרות להמשיך להתקיים בשום דרך או צורה שהיא. איפה אפשר למצוא הסבר מפורט על פחד להיעלם? אליעד מציין שהנושא ... להיעלם מטופל לעומק בספר השני שלו, בפרק שמוקדש במיוחד לפחד זה. הוא מזכיר במפורש שזה בעמוד 57 של הספר השני, שבו מוסבר בצורה מפורטת כיצד להתמודד עם הפחד להיעלם ואיך לשמור על תחושת קיום תמידית. ... להתקיים ללא הפסקה. מה מיוחד בנושא של פחד להיעלם? אליעד מדגיש שנושא זה של פחד להיעלם הוא נושא שכמעט אף אחד לא מתעסק בו בצורה מעמיקה וברורה. הוא מסביר שהרבה נושאים אחרים, כמו פחד למות, הם ...

... להרגיש טוב, למה אתה רוצה להרגיש טוב, ולמה דווקא בצורה מסוימת למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? אליעד כהן מסביר שהשאלה הראשונה שאדם צריך לשאול את עצמו היא למה הוא בכלל רוצה להרגיש טוב ולא רוצה ... שתי שאלות שונות שצריך להבין אותן היטב: הראשונה, למה בכלל האדם רוצה להרגיש טוב, ולא מוכן להרגיש רע? השנייה, למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת? הוא מדגיש שגם אם האדם משוכנע שהוא רוצה להרגיש טוב, עדיין נותר לברר למה הוא מגדיר דברים מסוימים כטוב ודברים אחרים כרע. כלומר, האדם לא רק רוצה להרגיש טוב, אלא הוא גם רוצה שהטוב הזה יופיע בצורה מאוד מסוימת. השאלה היא, למה דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? למה אתה מעדיף דווקא שוקולד ולא תפוח? אליעד מביא דוגמה מוחשית כדי להבהיר את העניין: אם אדם רוצה לאכול משהו מתוק, והוא מעדיף שוקולד על פני תפוח, הוא צריך לשאול את עצמו למה דווקא שוקולד? למה הוא לא יכול להסתפק בתפוח? אליעד טוען שאם האדם יצליח להבין לעומק למה הוא מעדיף צורה מסוימת של טוב (שוקולד) ולא צורה אחרת (תפוח), הוא יוכל אפילו לעזור לאחרים להתמודד עם הרצונות שלהם. לדוגמה, אם אדם מבין לעומק למה מישהו חייב דווקא שוקולד ולא אוכל תפוח, הוא יוכל לסייע ... והנותנת שירות רוצה לשכנע אותו שלא יאכל, היא צריכה להבין מדוע הוא מתעקש דווקא על המאכל המסוים הזה. אם היא תצליח להבין למה הוא מעדיף צורה מסוימת של הנאה על פני אחרת, היא תוכל להסביר לו את המצב טוב יותר, ולפתור את הקונפליקט או לפחות להבהיר לו מה עומד מאחורי הבחירה שלו. למה חשוב להבין את הצורה הספציפית של ההרגשה הטובה? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש שוב ושוב היא שלא מספיק להבין באופן כללי שהאדם רוצה להרגיש טוב. חובה להבין גם את הצורות הספציפיות של הטוב שהוא מבקש לעצמו. כלומר, לא מספיק שהאדם יודע שהוא רוצה להרגיש טוב, הוא חייב להבין למה הוא רוצה את הטוב הזה בצורה מאוד מסוימת ולא יכול להסתפק בצורה אחרת. זאת מפני שהרצונות הספציפיים האלו הם בעצם מה שמוביל אותו לקבל החלטות, להתווכח, ולפעול כפי שהוא פועל בחיי היום - יום שלו. כיצד ההבנה הזאת יכולה לעזור בחיי היום - יום? אליעד מסביר כי ברגע שאדם יבין באמת למה הוא בוחר דווקא בצורה הספציפית של טוב ולא אחרת, הוא יוכל להגיע לתובנה עמוקה יותר לגבי מה מניע אותו באופן פנימי. ההבנה העמוקה הזו יכולה לפתור לו קונפליקטים פנימיים, להפחית חיכוכים ביחסים עם אחרים, ולהעניק לו שליטה טובה יותר על חייו, פשוט מפני שהוא יבין את עצמו ואת האחרים בצורה טובה יותר. כך למשל, אם האדם מבין למה הוא חייב שוקולד ולא יכול להסתפק בתפוח, אולי הוא יוכל להפסיק להתעקש על השוקולד אם התפוח יספק לו את הצורך הבסיסי שעמד מאחורי הרצון הזה מלכתחילה. באותו האופן, אם הוא מבין למה לקוח או בן משפחה מתעקשים על משהו מסוים, הוא יוכל לטפל במצב בצורה יעילה יותר ופחות מתוחה. איך מיישמים את הרעיון הזה בחיי היום - יום? כדי ליישם את ההבנה הזו, אליעד מציע שהאדם ישאל את עצמו שתי שאלות: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת? התשובות לשאלות אלו אינן פשוטות, אבל ההעמקה בהן יכולה להביא להבנות חדשות, לשינוי בהסתכלות על החיים, ולפתרונות יעילים יותר להתמודדות עם בעיות ... אחרים? כן. ש: כפי שכבר התבהר האדם מוכרח להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע. אליעד: נכון. ש: והאם מוכרח להבין למה הוא רוצה צורה אחת של המציאות יותר מאשר צורה אחרת. אליעד: כי פה יש שני היבטים גם תשאל את עצמך למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל גם תשאל את עצמך נגיד שאני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הזאת?. ש: זה העניין. אליעד: זה לא זה העניין יש כמה שאלות, שאלה אחת למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל נגיד שאתה אומר טוב כי אני רוצה ... אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב דווקא כשיש לך, זה כאילו שתי שאלות למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע ולמה אתה רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסוימת שזה בעצם מה שכתוב צריך להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל צריך גם להבין למה הוא רוצה צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת, כאילו צורה אחת ולא צורה אחרת זה גם הכוונה טובה אבל זה גם הכוונה לצורה של הטוב. הבנת? ש: טוב כזה ולא טוב אחר. אליעד: בדיוק אין לי בעיה שאתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע אבל למה אתה אומר שזה טוב וזה רע, אין בעיה תגיד אני רוצה רק טוב אבל למה אתה רוצה שיהיה לך טוב רק בצורה הזאת. כן. ש: לדוגמה בא לי משהו מתוק בא לי לאכול ואני רוצה דווקא שוקולד לא רוצה תפוח. אליעד: כן למה בדיוק למה, נכון זאת בדיוק השאלה אם תביני את זה ...

... עצמי, פירוק הרצון העצמי, מהות הרצון, צורת הרצון, הרצון הוא צורה מהי המהות של הרצון העצמי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק בשאלת הרצון העצמי, פירוק הרצון, המהות של הרצון וצורת הרצון. אליעד מסביר שרצונו של האדם הוא בעצם דבר מורכב, שמורכב מהאני של האדם בשילוב הצורה שבה מתגלה רצונו של אותו אדם. במילים אחרות, כדי להבין לעומק מה זה רצון, חובה תחילה להבין מה זה אני, כי הרצון תלוי לגמרי באותו אני. האם קיים אני ללא רצון? אליעד ... של אני רוצה לשני חלקים נפרדים: אני ורוצה. חלק האני הוא המחויב, כי בלי אני אין מי שירצה. לעומת זאת, הרצון הוא הצורה האפשרית, כי הוא יכול להתקיים רק אם קיים האני. לדוגמה, אדם יכול לומר אני רוצה לאכול, ואז ניתן להפריד את האמירה הזו לשניים: אני, שהוא המהות והיסוד המחויב, ורוצה, שהיא הצורה האפשרית של הרצון. אם האני לא היה קיים, לא היה מי שרוצה לאכול. לעומת זאת, יכול בהחלט להיות אני ללא רצון לאכול - אבל לא יכול להיות רצון לאכול בלי האני. מה המשמעות של רצון, מהות וצורה? אליעד מדגים את ההבדל בין מהות וצורה באמצעות דוגמה של אכילת ביסלי. אדם יכול לרצות לאכול באופן כללי, וזה הרצון הבסיסי. מתוך הרצון הכללי לאכול, יכול להתגבש רצון ספציפי לאכול ביסלי. הרצון לאכול ביסלי הוא צורה ספציפית, והוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולה של האכילה בפועל. כלומר, יש לנו שרשרת של מהויות וצורות: הרצון הכללי לאכול הוא מהות ביחס לרצון לאכול משהו מסוים. הרצון לאכול ביסלי הוא הצורה ביחס לרצון הכללי לאכול, אבל הוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולת האכילה הממשית של ביסלי. האכילה של הביסלי בפועל היא הצורה האפשרית ביחס לרצון לאכול ביסלי, כי אפשר לרצות לאכול ביסלי בלי לאכול אותו בפועל. כלומר, מה שהוא מהות ברמה אחת יכול להפוך לצורה ברמה אחרת. כך נוצרת שרשרת אינסופית של מהויות וצורות, כאשר לכל צורה יש מהות פנימית שממנה היא נובעת, וגם הצורה עצמה יכולה להיות מהות ביחס לצורה אחרת. מדוע אדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא דבר אחר? אליעד שואל מדוע האדם רוצה דבר אחד ולא דבר אחר. מדוע מישהו רוצה דווקא לאכול לחם ולא משהו אחר? הוא מסביר כי עצם ... את מה שאתה רוצה, במקום לשאול לעומק למה בכלל אני רוצה את מה שאני רוצה?. במקום להתעסק במהות, אנשים מתעסקים רק בצורות ובדרכים להשגת הצורות . האם הבנת הרצון תוביל לפתרון השאלות הקיומיות? אליעד מסביר שאם האדם באמת יבין לעומק את המהות של הרצון, הוא יגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל הסיבות לקיומו. הבנה ... המטרידות אותם. מהו רצון עצמי? למה אני רוצה דווקא את זה? איך להבין את המהות של הרצון? מה ההבדל בין מהות לצורה? למה אני קיים? איך להבין את הרצון העצמי? פירוק הרצון - מה זה? ...

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות ... לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא משהו אחר? אליעד נותן דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: ... לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר מסוים, אליעד ממליץ לפרק את השאלה הזאת לשתי רמות: הצורה של הרצון - מה האדם רוצה באופן ספציפי (כמו לשתות מים). המהות של הרצון - הרצון עצמו, שהוא עצם העובדה שהאדם בכלל רוצה משהו כלשהו. רוב האנשים מתמקדים תמיד בצורה החיצונית של הרצון (מה הם רוצים), במקום לשאול את השאלה העמוקה יותר, שהיא למה בכלל יש לי רצון כלשהו?. אליעד מסביר שההתמקדות בצורה החיצונית של הרצון יוצרת מורכבות ואינה מספקת פתרון אמיתי. כדי להגיע לפתרון אמיתי, יש לחקור דווקא את המהות, את הרצון עצמו, ולא את צורתו החיצונית. מהי צורת הרצון ומהי מהות הרצון? אליעד מסביר שרצון בצורה כלשהי הוא ישות מורכבת. הישות הזו מורכבת משני דברים: מהות וצורה. הצורה היא תמיד אפשרית. כלומר, האדם יכול היה לרצות צורה אחרת של אותו רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לשתות מים יכול היה באותה מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים לשאול את השאלה הבסיסית והעמוקה למה בכלל אני ... שאין להם שליטה על הרצון הבסיסי עצמו. הוא מגדיר את ההתנהגות הזו כבריחה מן האמת, וטוען שזה הגורם לכך שאנשים מעדיפים להיצמד לצורות ספציפיות של רצון (למשל למה אני רוצה שוקולד?) ולא להתמודד עם השאלה הגדולה יותר למה בכלל יש לי רצון כלשהו?. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של שוקולד כדי להמחיש ... מציע לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא אחרת. אליעד טוען שהחקירה הזו הכרחית כדי להגיע להבנה אמיתית של טבע המציאות, מכיוון שרק באמצעות ההבנה של ההבדל בין המהות לבין הצורה של הרצון, האדם יכול להבין באופן מלא כיצד הרצון שלו פועל ואיך הוא עצמו פועל בתוך המציאות. ההסבר של אליעד הוא שהאדם נוטה כל הזמן להתעסק רק בצורות החיצוניות, משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ...