... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות,
צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות
וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות ... לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא
צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך
הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא משהו אחר? אליעד נותן דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: ... לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר מסוים, אליעד ממליץ לפרק את השאלה הזאת לשתי רמות:
הצורה של הרצון - מה האדם רוצה באופן ספציפי (כמו לשתות מים). המהות של הרצון - הרצון עצמו, שהוא עצם העובדה שהאדם בכלל רוצה משהו כלשהו. רוב האנשים מתמקדים תמיד
בצורה החיצונית של הרצון (מה הם רוצים), במקום לשאול את השאלה העמוקה יותר, שהיא למה בכלל יש לי רצון כלשהו?. אליעד מסביר שההתמקדות
בצורה החיצונית של הרצון יוצרת מורכבות ואינה מספקת פתרון אמיתי. כדי להגיע לפתרון אמיתי, יש לחקור דווקא את המהות, את הרצון עצמו, ולא את צורתו החיצונית. מהי צורת הרצון ומהי מהות הרצון? אליעד מסביר שרצון
בצורה כלשהי הוא ישות מורכבת. הישות הזו מורכבת משני דברים: מהות
וצורה. הצורה היא תמיד אפשרית. כלומר, האדם יכול היה לרצות
צורה אחרת של אותו רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לשתות מים יכול היה באותה מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את
הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם
הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על
הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים לשאול את השאלה הבסיסית והעמוקה למה בכלל אני ... שאין להם שליטה על הרצון הבסיסי עצמו. הוא מגדיר את ההתנהגות הזו כבריחה מן האמת, וטוען שזה הגורם לכך שאנשים מעדיפים להיצמד
לצורות ספציפיות של רצון (למשל למה אני רוצה שוקולד?) ולא להתמודד עם השאלה הגדולה יותר למה בכלל יש לי רצון כלשהו?. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של שוקולד כדי להמחיש ... מציע לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו.
הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא אחרת. אליעד טוען שהחקירה הזו הכרחית כדי להגיע להבנה אמיתית של טבע המציאות, מכיוון שרק באמצעות ההבנה של ההבדל בין המהות לבין
הצורה של הרצון, האדם יכול להבין באופן מלא כיצד הרצון שלו פועל ואיך הוא עצמו פועל בתוך המציאות. ההסבר של אליעד הוא שהאדם נוטה כל הזמן להתעסק רק
בצורות החיצוניות, משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ...