אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 8... האדם כאשר הוא אומר שזה לא משנה. כשאנו מדברים על מה שהיה לפני הזמן, למעשה אנו מדברים על מה שהיה לפני ההוויה של הזמן, מה שהיה לפני הצורה של הזמן? כשאומרים לפני הזמן, הכוונה האמיתית היא, לא לפני הזמן ברצף ההיסטורי של הזמן, הכוונה היא לפני צורת הזמן. זאת אומרת, שכאשר אני אומר לך שאלוהים נמצא לפני ... אין מילה כזאת כמו פוטנציאל. שתבין שהעולם שלנו לא עשוי מפוטנציאל אין סופי, כי בשורש אין דבר כזה פוטנציאל אין סופי. פוטנציאל זה צורה, ובאחדות הראשונה אין פוטנציאל של נפרדות. האדם צריך להבין שהמקום והזמן עשויים מהוויה אחת, שאין בה אפילו פוטנציאל של נפרדות, אפילו אין אפשרות שתהיה שם נפרדות. ... חום וקור, זה שני הפכים, אבל בעצם זה היפוך של יש ואין שמלובשים כמו חום וקור. יש חום, אין חום, יש קור, אין קור. כל ההפכים זה בעצם צורה של יש ואין. אם לא היה הבדל בין יש לאין, לא היו הפכים. ומאחר שבשכל אנו מבינים שהיש הפוך מהאין, אז לא יכול להיות שמה שמהווה את היש הוא מהווה גם את האין. הרי כל ... אין. השאלה היא, איך זה יכול להיות, הרי זה שני הפכים? איך זה יכול להיות שזה אחד? וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש היא האין. וכל הצורות מתהוות מהדבר שאין בו צורה כלל. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא שואל, איך יתכן שמהאין יתהווה היש? אך זאת שאלה לא נכונה, ולא רק שזאת שאלה לא נכונה, אין עליה תשובה כלל. וזאת שאלה של שקר, כי ... אבל אני אומר לך, זה לא נוצר, זה כרגע, במקום הזה, אין שום דבר. אין נוצרת מחשבה מכלום מוחלט? אתה הולך ברחוב, ורואה עץ, מה זה עץ? צורה של מקום וזמן, ומה זה צורה של מקום וזמן? כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום? השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, האם באמת היש מתהווה מהאין? ואם אדם מתבונן הוא רואה ... את ההפך של הדבר. יש לנו שני שכבות של מציאות, אחת אחדות ואחת נפרדות. באחדות זה כאילו אין, הוויה, אחד, מהות. ויש עוד שכבה שהיא של הצורות והנפרדות. ואיך שלא נסובב את זה תמיד יהיו לנו שניים. אם אתה מתבונן אתה תמיד רואה שיש נפרדות אבל אתה גם רואה שיש אחדות. יש הבנה שזה מאה אחוז ישנו ומאה אחוז ... באותו מקום ואין הבדל ביניהם. איך יכול להיות? אנחנו עכשיו מדברים על שתי רמות, רמה של נפרדות ורמה של אחדות, הרעיון הוא שיש מהות וצורה. האדם שואל איך זה שמאין נהיה יש? איך יכול להיות שההוויה של היש היא אין? תתבונן ותשאל האם זה ככה? אם תבדוק, תגלה שזה ככה, באמת יש יש ובאמת יש אין ושניהם ... שזה לא יכול להיות. אם תחווה שיש ואין זה אחד, אז לא תהיה לך שאלה בשום נושא. אם מתבוננים יותר עמוק מגלים, שאין הבדל בין ההוויה לצורה, אין הבדל בין כלום למקום. אין הבדל בין שום מקום למקום, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובו זמנית יש צורות. זה רק אחד וזה רק נפרדות, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. וכשזה נתפס נגמרים כל השאלות. התהליך הזה נכון גם בחיי היום יום, אדם בטוח שהוא צריך את זה ולא את זה, הוא ... כך? וכל תשובה שיתנו לך, תמיד תוכלי לשאול, אבל למה זה כך? אבל אני טוען דבר אחר, שאם תתבונני לתוך הדבר והיפוכו, תתבונני לתוך מהות הצורה, ותתבונני לתוך הצורה ההפוכה, ואז תגלי שאין הבדל ביניהם, הם אחד. את אומרת, יש הבדל ביניהם, נכון, יש הבדל, אבל אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל. אני מסביר לך שאין הבדל בין חוויית ...