צורות המציאות, יקומים מקבילים, למה יש שינוי צורות, צורה באחדות עם המהות, סיבת האירועים למה המציאות מופיעה בצורות שונות ולא בצורה אחת? אליעד כהן מסביר שהשאלה מדוע המציאות מופיעה בצורות מסוימות ולא באחרות, למשל למה לאדם יש שתי רגליים ולא עשר, היא שאלה מהותית על טבעה של הנפרדות והאחדות. ... שבו יש לו מספר רגליים חלקי כמו שמונה וחצי. אליעד משתמש בדוגמאות האלה כדי להמחיש את העובדה שאין שום צורה שהיא מוחלטת או הכרחית, וכל צורה אפשרית קיימת במציאות מקבילה אחרת. האם באמת קיימים יקומים מקבילים עם כל האפשרויות? אליעד מבהיר את נקודת המפתח לפיה ... אלא שהשאלה עצמה מדוע דווקא כך? היא שאלה שאין לה תשובה אמיתית מהסיבה הפשוטה שהיא מניחה שיש משמעות מוחלטת לצורה ספציפית. הוא מסביר שבאמת אין שכל או היגיון שמחייב צורה אחת על פני אחרת, כי בכל אופציה שתיבחר יש יתרונות וחסרונות שונים. אליעד מסביר בצורה מפורטת ועמוקה, שכל צורה שנבחרת נושאת עימה את ההשלכות הייחודיות לה, לטוב ולרע, ולכן לעולם לא ניתן יהיה להצדיק בצורה מוחלטת את הבחירה בצורה אחת ולא באחרת. מדוע אי אפשר להצדיק את הבחירה בצורה אחת ולא אחרת? אליעד מדגיש שוב ושוב את הנקודה לפיה בכל בחירה אפשרית תמיד יהיה מצב של ספק, כי תמיד ניתן לשאול למה לא צורה אחרת. הוא מדגים זאת דרך דיון על היתרונות והחסרונות שבצורות השונות, ומסביר שאפילו אם נספק הסבר מדויק לכל יתרון של צורה מסוימת, עדיין נישאר עם השאלה למה דווקא צורה זו ולא אחרת שיש לה יתרונות אחרים. לכן, הוא מסביר, הניסיון למצוא הצדקה הגיונית מוחלטת לצורה ספציפית נכשל מראש. מהי המשמעות של הבנה שאין הבדל אמיתי בין הצורות השונות? אליעד מתייחס לעומק למשמעות של התובנה שאין הבדל מהותי בין הצורות השונות. הוא מסביר כי אם מבינים לעומק שבמציאות כל האפשרויות קיימות בו זמנית, מגיעים להכרה שבאמת אין משמעות מוחלטת לשום צורה בפני עצמה. הוא מוסיף ומבהיר שהמצב האידיאלי של הבנה רוחנית הוא היכולת לראות את ההבדלים בין הצורות ובו זמנית לראות שאין באמת שום הבדל מהותי ביניהן. כלומר, יש הבדל בצורה החיצונית, אך לא במהות הפנימית והעמוקה של הדברים. כיצד להגיע למצב של אחדות הצורה עם המהות? אליעד מסביר כי המטרה הגבוהה היא להבין לעומק את המציאות ברמה שבה ההבדלים בין הצורות השונות אינם נתפסים כהבדלים ממשיים. הוא אומר שכאשר התודעה מגיעה להבנה עמוקה של המציאות, השאלות שמחפשות הצדקה ספציפית לצורות השונות מאבדות משמעות. במצב תודעתי זה, כל הצורות נתפסות כביטויים שונים של אותה מהות אחת, ולכן אין הבדל בין הצורות השונות ובין המהות האחת שממנה הן נובעות. אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה המרכזית שאין אפשרות אמיתית למצוא הצדקה סופית ומוחלטת לצורה אחת ספציפית, אלא רק להבין שכל הצורות קיימות, ולראות שכל צורה נושאת עימה גם חסרונות וגם יתרונות. ההבנה העמוקה של האחדות היא היכולת לראות שאין סיבה מוחלטת לשום צורה ספציפית על פני אחרת, ושבפועל המציאות מאפשרת קיום של כל הצורות האפשריות. מה הסיבה לצורות השונות של המציאות? האם קיימים יקומים מקבילים? איך להגיע להבנת האחדות? למה דברים קיימים בצורה מסוימת? האם אפשרי שכל האפשרויות קיימות?

כלום, מהות הכלום, אחדות הנפרדות והאחדות, אחדות המהות והצורות, הוויה של המציאות מה זה כלום והאם אפשר להגדיר את מהותו? אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג כלום בצורה מפורטת ומדוקדקת. ראשית, הוא מציין את הקושי המהותי בהגדרת הכלום. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את הכלום הוא בעייתי מעצם ... ובכך שוב הופכים אותו למשהו מוגדר. אולם אם ננסה לדמיין מצב שבו אין הפרדה כלל, מצב שבו אין שום צורה נפרדת, אזי כל מה שיש הוא רק ההוויה המוחלטת של הכלום. במצב כזה, הצורות, האובייקטים והמושגים אינם נפרדים באמת, ולכן מה שנראה לנו כנפרדות הוא למעשה אחדות מוחלטת. כיצד הכלום והיש מתקיימים בו - זמנית? אליעד מדגיש את הרעיון כי ההוויה האמיתית ממלאת את הכל, כל הזמן ובכל מקום. לפיכך, כל הצורות הקיימות הן בעצם ביטויים שונים של אותה הוויה אחת. אם אנחנו רואים צורות או דברים נפרדים, זה רק משום שאנחנו מתבוננים בהם מנקודת מבט של נפרדות. אך מנקודת המבט של ההוויה עצמה, אין הפרדה כלל. לכן, בכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הצורות וההוויה מתמזגות באופן מוחלט, והן אינן נפרדות כלל. הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם הצורה היא רק ביטוי של ההוויה, אז כל מה שאפשר לומר על ההוויה חייב להיות נכון לגבי כל צורה וצורה. כלומר, כל צורה היא בו זמנית גם היא וגם לא היא. במילים אחרות, צורה מסוימת כמו ספר או אדם איננה באמת נפרדת מההוויה המוחלטת, אלא היא רק אופן מסוים של ההוויה להתגלות ולהתבטא. ... אלא יש לה השלכות ישירות על תפיסת המציאות היומיומית שלנו. כאשר אדם מבין לעומק את האחדות המוחלטת של ההוויה והצורות, הוא מפסיק לראות את העולם כנפרד, וכך משתנה לחלוטין האופן שבו הוא חווה את המציאות. הוא כבר לא רואה ... והוא חווה אחדות והרמוניה מוחלטת. מה זה כלום? אחדות הנפרדות והאחדות מהות ההוויה איך להבין את הכלום? מהי אחדות הצורות והמהות? האם אפשר להגדיר כלום? הקשר בין כלום למציאות

... כשאדם לא מצליח לקלוט את המוזיקה הרוחנית, הוא לא מבין למה אנשים אחרים שמחים או נהנים, ולמה הם מתנהגים בצורה מסוימת שנראית לו מוזרה או חסרת היגיון. מה הקשר בין ניגון רוחני לבין הגאולה לפי רבי נחמן? אליעד כהן ... כהן מציג מצב שבו מישהו נכנס באמצע סרט ולא מבין מה מתרחש, כי הוא לא צפה בו מההתחלה. באותה צורה, אדם שאינו מבין את התהליכים הרוחניים לעומקם לא יכול להבין מדוע המציאות מתנהלת בצורה מסוימת, וכיצד הגיע למציאות העכשווית. מה הקשר בין היסטוריה רוחנית לבין הבנת המציאות? אליעד כהן קושר את הרעיון של ...

... שום סיבה ובלי שום אינטרס חיצוני. האם חייבים רצון אמיתי כדי להשיג כל דבר בחיים? אליעד עונה לשאלה הזו בצורה מפורטת ומסביר שזה תלוי בדבר אותו רוצים להשיג. עבור דברים קטנים ופשוטים, אפשר להשיג אותם גם אם הרצון הוא ... יותר כמו האמת, השלמות, הארה, או הבנת המציאות, חייב להיות רצון אמיתי. במקרה הזה, אדם צריך לרצות את האמת בצורה נקייה ואמיתית לחלוטין, ללא כל אינטרס אחר, כדי להשיג אותה במלואה. מה המשמעות של דברי רבי נחמן על סם ... האדם תופס את הדברים באופן שלילי ולא נכון, הוא שותה סם מוות. לעומת זאת, אם האדם תופס את הדברים בצורה חיובית ונכונה, הוא שותה סם חיים. אליעד מסביר זאת בדוגמה ברורה: כאשר מדברים על אחדות ואומרים שהאחדות היא ההפך ... דבר אחר, כי היא הכל. במקור, אין שום הפרדה, ולכן האחדות חייבת להופיע בעולם שלנו דרך מגוון עצום של צורות שנראות לנו כנפרדות. זו הדרך של האחדות להופיע במציאות שלנו. המשמעות היא שגם הנפרדות, שאנחנו בדרך כלל תופסים אותה ... זה, הוא מפסיק להרגיש תחושת חיסרון או דיכאון מכך שהוא לא נמצא באחדות מושלמת. הוא מבין שהנפרדות עצמה היא הצורה של האחדות להתבטא במציאות. למה אלוהים בחר לברוא את העולם בנפרדות ובצורות שונות? אליעד מסביר שאלוהים יצר את העולם באינסוף צורות שונות כדי שהאדם יוכל להכיר אותו מתוך הנפרדות. אלוהים, שהוא אינסופי ואחד מוחלט, בחר להתגלות דרך הרבה מאוד צורות שונות, כי אם הוא היה מופיע רק בצורה אחת, האדם לא היה מסוגל להבין ולהכיר אותו. אלוהים יצר מגוון עצום של צורות כדי שהאדם יוכל להתבונן בהן ולהבין את האחדות מתוך הנפרדות עצמה. אליעד מציג שאלה נוספת: האם האדם מתבונן בכל הצורות הללו ומבין שהן חלקים של אותה אחדות, או שהוא מפריד בין הצורות וחושב שכל צורה עומדת בנפרד ומנוגדת לשאר הצורות. התשובה של אליעד היא שהאדם שיבחר לראות בכל הצורות ביטויים שונים של אותה אחדות, יצליח להבין את האמת השלמה. לסיכום, אליעד כהן מלמד כי הבנת האחדות מתוך הנפרדות, והיכולת לרצות משהו בצורה נקייה ואמיתית, בלי שום אינטרסים נוספים, היא המפתח להבנת המציאות והדרך להגיע לשלמות והגשמה עצמית. מהו רצון אמיתי? האם ... אמיתי להגשמה עצמית? מה הקשר בין אחדות לנפרדות? סם חיים וסם המוות לפי רבי נחמן איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה אלוהים ברא את העולם בנפרדות? איך מגיעים לרצון ללא אינטרסים?

... ובגלל שהיא אינה רוצה את הרע הזה, נוצר אצלה הפחד. איך ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחד? אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכל פחד בא מההפרדה הבסיסית שהשכל עושה בין טוב לרע. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל מהותי בין ... כטובים, וכאשר אדם מפחד מגוק, הוא בעצם לא רוצה שהגוק, הנתפס בעיניו כרע, יהיה בקרבתו. איך לבטל את הפחד בצורה עמוקה ויסודית? אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיסודית להשתחרר לחלוטין מפחדים אינה בעזרת שיטות התנהגותיות שטחיות. אמנם ניתן להתמודד עם ... הרצון אינו גורם לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר שלהפסיק לרצות באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות: אינך חייבת להפסיק לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ששורש הרצונות הוא ...

... מדברים שהם חיצוניים לו, זאת נקראת הנאה גשמית. ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כגון לדוגמה, כאשר האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, שעל ידי זה, האושר שלו לא ... פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם ... ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום הנאה גשמית. כי ... ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי ... דבר שקיים, יש בו חיסרון. כי קיומו של הדבר, תלוי בכך שהוא יהיה שונה מדבר כלשהו אחר, דהיינו, חסר צורה כלשהי. וכל צורה, חסרה את כל מה שהיא שונה ונפרדת ממנו. ולכן, כל הצורות חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה שאותה הוא רצה, אז האדם חושב על הצורה שאותה הוא רצה. ואז, מצד אחד האדם חווה הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות ... כלשהי. והאדם נהנה מהחוויה הרגשית, שהוא מקבל באמצעות האכילה הגשמית. ולפעמים, האדם נהנה יותר מהאוכל, כאשר הוא מוגש לו בצורה יפה ונאה, כי אז, בנוסף לחוויית האוכל, מצטרפות לשם עוד חוויות נוספות וכולי. ולמה האדם אוהב טעם אחד, יותר ... מאותו הטעם תמיד? ולמה רצונו של האדם משתנה כל הזמן? כי בכל פעם, האדם רוצה חוויה אחרת, שמוזכרת לו בצורה אסוציאטיבית, באמצעות אותו הטעם. ולכן בכל פעם האדם רוצה לחוות טעם אחר, כדי להשיג על ידו, חוויה אחרת, כפי ... כרצונו תמיד. וככל שהאדם מתקרב יותר לחוויה שהכל כרצונו, כך טוב לו יותר וכולי. וחלק מחוויית השלמות, מגיעה לאדם בצורה אסוציאטיבית. דהיינו, שיש אצל האדם חסרונות, שנשלמים אצלו בצורה אסוציאטיבית. כגון לדוגמה, אדם שבעיניו, רכב בצורה כלשהי, מייצג הצלחה. שאז כאשר האדם מקבל את הרכב הזה, על ידי זה האדם בצורה אסוציאטיבית מרגיש שהוא אדם מצליח, ואז נשלם (באופן חלקי) רצונו של האדם להיות אדם מצליח, כמו אלוהים שהוא מצליח ... שהכל אחד, כך האדם נהנה יותר. וההנאה הזאת, מלובשת בכל ההנאות שיש בעולם, ובכל הנאה, היא מלובשת בעוצמה אחרת ובצורה אחרת, עבור כל אדם בכל זמן ובכל מקום וכולי. ונמצא אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, ... יודע איך להשיג את ההנאה הזאת באופן ישיר, ואז האדם מחפש להשיג את ההנאה הזאת, דרך הנאה גשמית. שהיא, בצורה אסוציאטיבית, גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של ... שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן הנאות של גוף. שהאדם אוחז בגוף ובצורה רעיונית כלשהי. כי הנאה רוחנית ואושר פנימי, הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה שהאדם רודף אחריה, בין אם זו הנאה ... רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, שאינן ההנאה בשורשה, שבה אין שום ... דבר שנפרד ממנו, דהיינו, כלום / שום דבר, וכאשר האדם חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של ... בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו ... שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך לא הנאה מוגדרת. כי אי אפשר ליהנות בצורה מוגדרת, דהיינו, אי אפשר לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. ... אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות ... של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של האחדות. כי ככל שההנאה מתקרבת יותר לשורשה, כך יש פחות רע, וכך חוויית הטוב ... מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם ... באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של המציאות, באותה הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל אחד. ואין ... אפשרות להכיר יותר או פחות את האחדות של המציאות. ואעפכ באחדות, שבה הכל אחד ממש, יש גם אין סוף צורות שונות. כי האחדות, היא החיבור של כל הצורות. וכל התחדשות שכלית / התחדשות רגשית שיש לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ... כי שום דבר אינו מושלם. כי כל דבר שקיים באופן מוגדר, הרי שהוא אינו שלם. ורק היכן שאין שום צורה כלל, רק שם יש שלמות. ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל ...

... חופשית מלאה על כל המציאות כולה. דהיינו, שכל אחת מהישויות הסופיות, מהווה את כל שאר הישויות כולן. כי כל צורה סופית, יש לה את כל התכונות של המהות של המציאות. ואז כל צורה, מהווה את כל המציאות כולה, וכל צורה שולטת בכל המציאות כולה. וכאשר כל צורה שולטת בכל המציאות כולה, והכל קורה בו זמנית, אז בעצם נוצר מצב של בחירה חופשית חלקית. שמצד אחד, יש ...

... מה שישנו, נפרד מאלוהים, בתכלית ובשלמות ההפרדה. כי אלוהים, הוא הנפרדות הגדולה ביותר. שהוא נפרד בריחוק אין סופי, מכל צורה שהיא. והוא ההפך הגמור, של כל מה שישנו. וכל מה שישנו במקביל לקיומו של אלוהים, הוא מתנגד לקיומו של ...

... מזדהה עם שום רעיון שהוא אינו נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא ... האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם ... נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה ... כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא ... על ידי זה נוצר סבל. כי שום צורת מציאות, היא אינה מחויבת. וכאשר האדם רוצה באופן מחויב, שהמציאות תהיה בצורה כזו או אחרת, על ידי זה נוצר סבל. אך מי שיתייחס אל המציאות כפי מה שהיא, הוא ירצה שיהיה ... האדם רוצה כל כולו באופן מחויב, ששום דבר יהיה קיים, אז תמיד רצונו מלא. וכאשר האדם מתייחס אל כל הצורות, כאל אפשרי בלבד. דהיינו, שהאדם לא רוצה באופן מוכרח, שיהיה כך או אחרת, על דבר שקיומו הוא רק אפשרי, ...

... השאלה של למה אני רוצה כך ולא אחרת וכיוב, היא גורמת לאדם להתבונן על הרצון שלו מבחוץ, לפני יצירת הצורה הסופית של הרצון שלו. כי בנקודת ההתחלה, הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אחכ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין ... הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, ... שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו / מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה ... אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה ... על הרצון של האדם, שם, הרצון של האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות תהיה בצורה כזו ולא בצורה אחרת. וכאשר האדם מתבונן על שורש הרצון שלו, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה?, דהיינו, מהו ... האם באמת המצב הוא כפי מה שנדמה לי ולא אחרת? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? ולמה אני חושב שצורה כלשהי, היא רעה? ועל כל דבר שהאדם יודע, האדם יכול לשאול את עצמו, האם באמת מחויב שהמציאות היא כך ...