... למה יש נפרדות למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות אולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת למה יש נפרדות מתוך האחדות? אליעד כהן מסביר את הרעיון המורכב של נפרדות ואחדות, תוך כדי שהוא מתייחס לשאלה מרכזית שעולה בספר להיות אלוהים. השאלה ... הרעיון של נפרדות הוא אשליה. הוא מציע שאולי הנפרדות והאחדות הן בכלל ישות אחת, ואין שום הבדל ביניהן. מה שנראה כנפרדות הוא בעצם הדרך שבה האדם מסתכל על המציאות, ולכן נדמה לו שיש הבדל. האם יש באמת הבדל בין נפרדות לאחדות? כדי ... לחשוב שיש נפרדות ושיש הבדל מהותי בין דברים. כיצד הנפרדות והאחדות הן ישות אחת? אליעד כהן ממשיך ומפתח את הרעיון באומרו שאם האדם יעמיק בהבנה שלו לגבי המציאות, הוא יראה שאולי כל מה שהוא רואה כנפרדות הוא בעצם ביטוי נוסף של האחדות ...

... מרחב של מקום וזמן. אליעד מחדד שכל הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים ... ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). ... ואז בעצם מגיעים לפרדוקס: גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ... מקום וזמן, זה לא דווקא מקום וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם ... שלך לדבר דומם אחר, זה אומר שכול דבר תופס מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, ... אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות ... שהמקום כמקום הוא אין סופי, אבל הוא לא הכל, אמנם יש אין סוף מקום, אבל המקום הוא לא סך כל מה שקיים, כי יש לנו גם זמן. אז יש לנו שתי אפשרויות, או שהמקום והזמן הם ישות אחת, ואז אין לנו בכלל שאלה, או שהם לא ישות אחת. למעשה יש הבדל בין מקום לזמן, הם שני דברים שונים, המקום הוא לא ... עשוי? מהעדר שלו, וממה עשוי העדר שלו גם מכלום, אולי הכלום עשוי מכלום א מכלום ב מכלום ג, אבל מהצד שלנו האם יש הבדל בין כלום א לכלום ב? לא, אין הבדל, מבחינתנו זו ישות אחת. מה התשובה למי ברא את אלוהים? התשובה לשאלה הזאת היא, שמי שמבין ... וזמן התהווה היש מקום וזמן, כאן אנחנו עדיין בנפרדות, כי אנחנו אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ובצד שני שלה היא אין, ולכן אפשרי המציאות ... את החוויה מעוד כיוון, כי כאשר האדם אומר אני ולא אני, כאשר האדם מבין את נושא האחדות הוא מבין שאני זה לא רק מי שאני חושב שאני, כי אני זה ביטוי של משהו אחר, יש ישות אחת שבה היש והאין הם אחד, ומזה זה מתפצל. יש ישות אחת ואין ישות אחרת ובתוך זה יש לנו כל מיני ביטויים כמו שולחן, כסא, ...

... אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם ... שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע ... מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות ... הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו ... ואעפכ יש שכלים שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, ואכ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, ואכ שתיהן חלק מדבר אחר גדול ... עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין ... לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש ... שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש ...

... זאת אומרת אנחנו השתגענו בשורש יש ישות אחת שהיא השתגעה ויצא אנחנו. אנחנו המדמה. אנחנו השיגעון של הדבר. כשרבי נחמן אומר שבת המלך הלכה לאיבוד הכוונה שמאלוהים ... הן באחדות. כי לפי הבריאה יש לנו ישות אחת ואחרי הבריאה יש לנו הרבה ישויות וכל הישויות שנפרדות אחרי הבריאה כולן הן בעצם, כל אחת ואחת, היא שוות ערך מוחלט לישות האחת שהיתה לפני הבריאה. זאת אומרת, כמו שלפני הבריאה הכל היה אחד מוחלט ככה אמצעות הדעלמה איכה אמר להם - פה. הצביע עליהם ... עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה ... ברא אותו לא. נגיד שהיתה בעולם רק ישות אחת נצחית שקיימת כל הזמן בכל מקום בלי זמן ובלי מקום. נגיד היתה קיימת רק ישות אחת נצחית. האם היתה שאלה איך היא נוצרה למה היא נוצרה לא היתה שאלה, כי יש רק ישות אחת, אז מה השאלה היא אף פעם לא נוצרה, היא אף פעם לא השתנה, אין פה שום שינוי. אז אין שום שאלה. אז זה שיש לנו לפני ואחרי, ... לנו יותר טוב. לפני הבריאה היה ישות אחת, שלמות. אם אנחנו אומרים שאחרי הבריאה שהיא מחוברת לשורשה זה יותר טוב, זאת אומרת שאנו כביכול אומרים שלפני הבריאה זה ... מה מקיף את השכל את השכל מקיף ישות אחת שהיא גם מעל השכל וגם מתחת לשכל. אותה ישות. הישות שמתחת לשכל היא אותה ישות שמעל לשכל כי היא מקיפה את השכל. זאת אומרת ...

... והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת. בתפיסות רבות אלוהים מוצג כאב והעולם אדם מוצג כבן. נקודת האמת של ... הבן והאב הם שתי ישויות נפרדות. יחד עם זאת קיימת גם אפשרות 2. כאשר הבן עדיין לא נוצר, דהיינו, כאשר גופו של הבן עדיין נמצא בתוך גופו של האב. במקרה כזה האב וגם הבן הם ישות אחת ממש. בכל אב יש אין סוף בנים פוטנציאלים. אך מצד שני כל הבנים שלו כולם, הם הוא ממש. לפני שהבן נוצר ועזב את גוף האב, הבן גם היה קיים, אך ישותו עדיין הייתה אחת עם ישותו של האב. האב והבן היו ישות אחת ממש. גם במערכת היחסים שבין אלוהים לאדם המציאות לעולם, גם כאן יש 2 ... ממנה ממש והוא אינו ישות חיצונית ונפרדת ממנה. יחד עם זאת, אם הבן מחפש את האמת האמיתית, דהיינו, מסתכל על המציאות כפי מה שהיא מסתכלת על עצמה, אז הוא מגלה שהבן והאב הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם ... המציאות. מצידו של הבן, נדמה לו שאביו רחוק ממנו. מצידו של האדם שנמצא בתוך החלום, נדמה לו שהחולם את החלום הוא ישות אחרת נפרדת ממנו. אך מצד האמת החיצונית, האב והבן הם ישות אחת. הבן בכלל נמצא בתוך האב והוא ישות אחת ממש עם האב. מצד האב, או מנקודת מבט חיצונית, קיים אב, שנקודה אחת בתוכה אפשר לקרוא לה בן, אך זהו עדיין גם האב עצמו ממש. מצד האמת האב והבן הם ישות אחת ממש. כאשר אדם שנמצא בתוך חלום אומר אני, הרי שהאני אמיתי שלו הוא זה ... רצונו העצמי של האדם עצמו. הדבר דומה לאצבע בגוף האדם שמגלה שהיא אצבע בתוך גוף... במקרה כזה האצבע אם היא מספיק חכמה, היא מבינה שהיא עצמה ממש זה האדם עצמו והגוף עצמו כישות אחת. אם האצבע מרגישה אני ביחס לכל הגוף, זו השלמות. כאשר הבן מבין שהוא והאב שבתוכו הכל קיים זו ישות אחת, זהו הטוב המוחלט. תוספת: זהו גם שורש האמת שנמצא ברעיון השילוש הקדוש של הנצרות שהוא: האב הבן ורוח הקודש. שורש האמת של הנצרות הוא הרעיון כי כאשר רוח הקודש של האב שורה על הבן, דהיינו, שהבן רואה את עצמו כישות אחת עם האב, זו השלמות. רק שמצד האמת כל העולם כולו נמצא באחדות עם האב ...

... בשעת החלום, לא באמת קורים בעולם האמיתי שלנו. ואעפ שמנקודת המבט שחיצונית לחלום, אין שום הבדל בין הישויות שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם תודעה אחת, ומהות אחת וכולי, כי הן כולן הישות העצמית, של המחשבה של האדם שחושב את החלום. אעפכ, עבור החלק של התודעה של ... יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך המחשבה של זה שחולם את החלום). והאדם לא יודע שהוא ישות אחת ממש, עם כל מה שהוא רואה כנפרד ממנו בתוך החלום. ולא רק שנדמה לאדם שנמצא בתוך החלום, שיש לו בחירה חופשית כלשהי, למרות שבאמת אין לו ... חווה את ישותו הנפרדת והעצמית שבתוך החלום, ואעפכ האדם יודע ומבין, שכל מה שקורה בתוך החלום, כל זה קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות הן ישות אחת וכולי. בדיוק כפי מה שהדברים נראים מנקודת המבט, של זה שחושב את החלום. ואחת השאלות העתיקות ביותר היא, האם ואולי גם כל העולם שלנו, ... בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא ... אין שום נפרדות כלל. ומנקודת מבט מסוימת, גם האחדות הראשונה של המציאות, גם היא נמצאת בתוך אחדות גדולה יותר. אבל האחדות הגדולה יותר, היא ישות אחת ממש, עם האחדות החיצונית ביותר של המציאות, שהיא הפנימית ביותר, של הנפרדות שלנו. והמציאות שנמצאת מחוץ למציאות שלנו, היא לא יותר או ... קיימת, והכל אמיתי באותה המידה ממש. ולהסתכל על המציאות מנקודת מבט אמיתית, פירושו, להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שרואה את כל נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט שבה, כאשר האדם חולם איזה חלום, אז מבחינתו החלום הוא מציאות ממשית לגמרי, בדיוק כמו ... כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של חוויית האחדות ושל התעוררות. וכמובן שיש כאן ... וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות אחת עם אחדות המציאות, שהיא האני העליון של האדם. ומי שחווה רק את האני הנפרד שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. ומי שלדוגמה לא חווה את ...

... אין שום אפשרות שמשהו יהיה קיים בלי ההוויה שלו, וכיצד יש מציאות של צורה, שהיא נפרדת מההוויה שלה?! כי הצורה, היא נפרדת מההוויה שלה. כי אם הן היו ישות אחת, אז אין שום צורה כלל, כי יש רק הוויה. והצורה נפרדת מהוויה שלה. והשאלה היא, כיצד אפשרי הדבר, שיהיה דבר כלשהו, ... תמיד יש רובד פנימי יותר, שבו אין את צורת ההבדלים של הנפרדות, ויש רק מהות אחת. ואם המהויות הן חסרות כל צורה, אז ממילא אין ביניהן שום נפרדות, והן ישות אחת. וכל צורה קיומה הוא רק אפשרי, ורק קיומה של המהות האחת של הכל, רק קיומה הוא מחויב. ומאחר שהמהות היא אחת, ומהותה ... והסיבה שלא יכול להיות יש מאין, היא משום שאלו שתי מהויות שמנוגדות זו לזו. וכיצד האין יהווה את היש?! והאין יכול להוות ריבוי של אין, שהוא ממילא ישות אחת . כי אין נפרדות באין, ולכן כל האין, הוא ישות אחת של אין. אבל האין לא יכול להוות את היש, משום שזאת מהות שונה ונפרדת בתכלית הנפרדות והשינוי, מהמהות של היש. ואכ, ... כי גם המהות היא עצמה צורה. וגם אם יש רק מהות, הרי שיש רק צורה של מהות, וזה אומר שגם למהות עצמה יש מהות אחרת. וזהו סוד האחדות, שהצורה ומהותה הם ישות אחת ממש. כי המציאות האמיתית הגדולה ביותר, מכילה בתוכה את הצורה ואת מהותה. וזה בעצם אומר, שהצורה ומהותה, הן באחדות ... המהות של הכל היא אחת ממש. כי כאשר כל צורה נמצאת באחדות עם המהות האחת, הרי שהצורות הן אחת, למרות שהן נפרדות זו מזו. וזה אומר שהריבוי והאחדות הן ישות אחת. כי הצורות של היש שיוצרות את הזמן והמקום, שקיומם תלוי בקיומן של הצורות השונות, וגם המהות האחת של הצורות, שהיא האין, הכל ישות אחת ממש. וזאת אחדות המציאות, ששם אין שום שאלה כלל. ואעפכ ניתן לומר שיש הפרדה בין האחדות של המציאות, שבה הצורה והמהות ...

... הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות ... לחפש תשובות, כי התשובות עשויות להגיע מהמהות של השאלות עצמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את ... המקום, אין שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול ... הכל? מדבר שאין בו הבדל בין זמן ומקום לבין אין זמן ומקום. וזה לא יודע עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. ... ממה הם עשויים? זה כמו לשאול ממה עשוי הזמן והמקום. אתה יכול לשאול, מי אני? אתה רוצה לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר את שני ההפכים לישות אחת, מה קבלת? מהות, ומה זה מהות? לא יודע. אז אתה עשוי מלא יודע. ולכן האדם לא מצליח להבין שום דבר עד ... והמה זה? הוא ההפך של היש, ואז אתה מבין שזה החיבור של שניהם. כשאתה מגיע לנקודה הסופית שלך, אתה מפסיק עם החיפוש. במהות כל הישויות מתאחדות לישות אחת ממש. למשל אדם שואל למה זה קרה לי? הוא צריך לקחת את כל הסיבות למה זה קרה לו, ואת כל הסיבות למה זה ...

... ואין שתי ישויות שהן זהות אחת לשנייה באופן מוחלט, כי אחרת, הן היו ישות אחת. וכל שני הפכים שנפרדים בעולם, הם ... להוות את ההעדר שלה. וחייב להיות מצוי ראשון ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ללא כל הגדרה. וכמובן שגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה שנפרדת ... כי כדי שתהיה משמעות למשהו, לשם כך צריך שתהיה במציאות יותר מאשר ישות אחת. כי אם יש רק ישות אחת, אין לה שום משמעות כלל. או שניתן ... שבו הם נמצאים. וכאשר כמה דברים נמצאים באותו מקום באותו זמן, הרי שהם ישות אחת ממש. והנה, הזמן והמקום הם אין ...

... במקום מסוים, מתרחש גם בזמן מסוים. האם קיימת משמעות לדברים כשיש רק ישות אחת? לא, אם יש רק ישות אחת, אין לה שום משמעות. משמעות נובעת מהמבחן של הישות השנייה. לדוגמה, אם היה רק כיסא אחד בעולם, לא הייתה משמעות לכיסא עצמו כי אין בהשוואה שום דבר אחר. כך, כדי שלדבר ... מהות הזמן והמקום האם יש זמן ללא מקום? האם יש משמעות לדברים אם יש רק ישות אחת? רצון והבנת הזמן החוויות והזיכרון כחלק מהמציאות אחדות הזמן והמקום מהספר להיות אלוהים - חלק א עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ... לכסא. ואם היה בעולם רק כסא, גם אז לא הייתה משמעות לכסא. אם תהיה רק ישות אחת, אז אין לה כל משמעות. אבל מצד שני, שים לב, כי לא יכולה להיות רק ישות אחת, כי אתה יכול להגיד ישות אחת, רק ביחס לאופציה שיהיו שתי ישויות. כדי שתהיה משמעות צריך לפחות שתיים, אבל גם לא יכול להיות מצב שאין שתיים. מכאן הכלום הוא לא האחד המוחלט. גם לאין יש ההפך שזה ...