... שבו נתקל האדם, כל דבר מזכיר לאדם בתת המודע שלו דברים אחרים כלשהם. וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא בצורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה גורם לאדם להיזכר בתת מודע שלו בדבר כלשהו, שיוצר עבורו משמעות כלשהי. כי לכל דבר בעולם יש משמעות. וכל עיצוב וכל יופי וכל צורה חיצונית של כל דבר בעולם, יש איזה משהו ואיזה רעיון ואיזה שכל ואיזו משמעות שמסתתרים מאחורי העיצוב והצורה החיצונית. והמשמעות של העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ... ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות. כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על אדם שיצר את הצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא יצר את הצורה החיצונית הזאת, מסיבה כלשהי, שהיא שכל כלשהו, שבא לידי ביטוי בצורה החיצונית של הדבר. ואם מדובר על עיצוב שהטבע עיצב את עצמו, כגון עלה של עץ או כל דבר אחר שיש ... בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, שיוצרת עבורו משמעות כלשהי, ושהיא זו שגורמת לאדם לאהוב דווקא יופי ... כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת לאדם להרגיש טוב יותר. וכאשר האדם רואה איזו צורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה מייד מתפרש אצל האדם בתת המודע שלו בצורה אסוציאטיבית כלשהי, שמזכירה לאדם את המשמעות של הדבר. והצורה החיצונית הזו יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב יותר או טוב פחות מהדבר. וכך האדם בוחר האם לאהוב את היופי הזה ... הדבר הזה טוב יותר, עליו פשוט לשאול את עצמו על כל דבר יפה או מכוער, מה המשמעות שהוא מייחס לצורה החיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין טוב יותר את המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. כי אם האדם לא היה מייחס משמעות כלשהי לצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא לא היה מעדיף צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת. ומכך שהאדם מעדיף דווקא יופי כלשהו, ... את מה שגורם לו להרגיש טוב יותר. ויופי מסוים גורם לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל המשמעות שהוא מייחס לאותה צורה חיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין עם עצמו טוב יותר, את המשמעות שהוא מייחס לכל יופי חיצוני. ועל ידי זה ... האדם אוהב דברים שגורמים לו להרגיש טוב יותר. והאדם אוהב עיצוב ויופי וצורות חיצוניות, שגורמות לו להרגיש טוב יותר. וצורה חיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר הצורה מתקשרת אצל האדם בצורה אסוציאטיבית לרעיון חיובי כלשהו. וניתן דוגמה: יש בעולם ... ויצירתיות וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם אוהב את היופי ואת העיצוב החיצוני של הדברים, משום המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. וכאשר הצורה החיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל הרעיון שתת המודע של האדם נזכר בו, באמצעות הצורה החיצונית הזו, על ידי זה האדם אומר שדבר אחד יפה יותר מאשר דבר אחר וכולי... ונוסיף: כי המאמר הזה מסביר ... אבל כאשר היא מקושרת לשורש שלה. דהיינו, כאשר האדם מבין את המשמעות של כל דבר נפרד. וכל רגע הוא צורה חיצונית של מהותו של הזמן. ואם לא הייתה חיצוניות, לא היו רגעים שונים של הזמן וכולי. ובקיצור, האדם יכול ליהנות ...

... אומר בפועל למצוא את המהות של דבר מסוים? לפי ההסבר המפורט שנתן אליעד, הדבר מחייב קודם כל לזהות את הצורה החיצונית של הדבר, לתאר את התהליך לפרטי פרטים, ורק לאחר מכן להתחיל להפשיט את התהליך מן הצורות החיצוניות, כדי לחשוף ... פעולת האכילה, הוא המהות. לעומת זאת, הסוג המסוים של המאכל (פיצה עם זיתים או פיצה עם גבינה) מהווה את הצורה החיצונית. להבין מהות משמעו להבין את הפעולה היסודית והבסיסית המשותפת לכל המקרים הספציפיים האלו. איך מנתחים תהליכים שונים ומוצאים להם ... בעיות? אליעד מסביר כי כאשר אנו רואים בעיה בחיים, למשל אישה שאינה מרוצה מהמצב הקיים שלה, עלינו לזהות את הצורה החיצונית של הבעיה (למשל חוסר שביעות רצון), ואז להפשיט אותה למושגים פשוטים יותר. כשעושים זאת, מבינים את המגבלות של המצב ואת האפשרויות שיש לנו לשנות אותו או לקבל אותו. כאשר רואים את המהות של הבעיה ולא רק את הצורה החיצונית שלה, ההתמודדות נעשית קלה ומדויקת יותר, והתסכול קטן. מה המהות של אימון בחדר כושר בהקשר של החיים? אליעד משתמש ...

... התודעה של האדם נמצאת תמיד בכל מקום בכל זמן באחדות גמורה עם המציאות כולה. מצד האמת, לא משנה מהי הצורה החיצונית של המציאות, המציאות עצמה היא תמיד אותו הדבר מצד מהותה. כאשר האדם חושב בטעות שהוא זאת הצורה החיצונית של המציאות, מכאן מגיע הפחד. כי הצורה החיצונית של המציאות משתנה כל הזמן = פחד מפני שינוי. כאשר התודעה של האדם יודעת מה היא באמת וחייה מתוך ...

... שקשה יותר להשמיד אותם. משום שהם מסוגלים להפוך את הצורה שלהם מדבר לדבר. ואם מנסים לפגוע בהם, אז רק הצורה החיצונית שלהם יכולה להיפגע. אבל כוחם עדיין נשאר, והם בסך הכל מחליפים את הישות שלהם, מצורה אחת לצורה אחרת, ועל ידי זה הם סוג של חיים לנצח. כי כאשר הישות הפנימית נשארת, למרות שמשנים את הצורה החיצונית שלה, הרי שזה סוג של חיים נצחיים. כי כאשר הדבר לא יכול לשנות את צורתו, אז ברגע שהשמדת את הצורה החיצונית, השמדת את הדבר. אבל כאשר הכוח הוא פנימי יותר, אז גם אם הצורה נפגעת, כל החלקים שלה חוזרים ומתאחדים, ... על פי כן הוא מצמצם את עצמו ואת הרצון שלו, למצב שבו הוא נמצא. וכל אדם ואדם יש לו צורה חיצונית. והצורה החיצונית של האדם, היא הרצון / רגש / מחשבה / פעולה שהאדם מחובר אליהם באותו הרגע. כי כל אדם בכל ... העל, היא ביטוי לכך שהחכם האמיתי יודע שכל הדברים כלולים זה בזה. כי כל דבר נפרד מכל שאר הדברים, בצורה החיצונית שלו, שהיא הזמן והמקום והצורה שבו הדבר נמצא. ואף על פי שכל הדברים נפרדים זה מזה, אף על פי ...

... ירצה אותו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל כרצונו של האדם תמיד. אבל האדם הוא מזדהה בטעות עם הצורה החיצונית שלו, אבל בתוכו הוא מתגעגע לחזור ולהרגיש את המלך שהוא באמת. ואז על ידי זה האדם מתחיל לרצות שיכבדו ... משהו אמיתי, כי הוא מהות המציאות שמחייה את כל המציאות כולה. אבל האדם, מחמת שהוא משוגע, נדמה לו שהוא הצורה החיצונית של המציאות, והוא בטעות מחזיק מעצמו משהו, אבל בטעות הוא מזדהה עם צורה שאין לה שום כוח מעצמה כלל. ... אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך ...

... אפשר להגיע להבנה שאין הבדל בין יש לאין. הטענה הזו דורשת שינוי תפיסה עמוק, שבו לא מתבוננים רק על הצורה החיצונית של הדברים, אלא על המהות הפנימית שמאחוריהם. כל הדברים, למרות צורתם השונה, חולקים את אותה מהות בסיסית, וההבדלים בין הדברים הם אך ורק בשכבות הצורה החיצונית, ולא במהות הפנימית. כך, למעשה, אין הבדל אמיתי בין יש לאין אם מבינים את הדברים מעבר לצורתם. כיצד השכל ... דורשת הסתכלות על המציאות מזווית שונה לחלוטין מהחשיבה הרגילה. כאשר אנו מסתכלים על מהותם של הדברים ולא רק על הצורה החיצונית שלהם, אנו מתחילים לראות כי כל הדברים חולקים את אותה מהות בסיסית. הצורה היא מה שמבדילה ביניהם, אך המהות ...

... לדוגמה הגיוני לפנות לבעל הניסיון שיעזור לך במה שאתה צריך. כי עם שכל, אי אפשר לדעת כל דבר ברמת הצורה החיצונית. וכן צריכים עזרה ברמת הצורה החיצונית, מבעל הניסיון. כמו שגם האיש החכם בעולם, לא ידע מעצמו תוך רגע אחד, איך לתקן רכב או כל מיומנות ... לתקן את הרכב במובן הפנימי, דהיינו, לא להרגיש רע מכך שהרכב לא תקין, אבל הוא לא בהכרח יודע ברמת הצורה החיצונית איך לתקן את הרכב כאן ועכשיו, לא משנה כמה שכל יש לו. וזה עניין אחד, שאומר שיש היגיון להיעזר ...

... מתחיל במחשבה שרוצה שהמציאות החיצונית תשתנה. המהות של המציאות עצמה לא משתנה כאשר האדם רוכש משהו. מה שהשתנה זו הצורה החיצונית של המציאות. אושר = מציאת הטוב האמיתי שיש בכל רגע באשר הוא כפי שהוא. הטוב האמיתי נמצא בכל הרגעים בצורה שווה. הטוב האמיתי אינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כל זמן שאדם חושב שצורה אחת של מציאות טובה יותר מאחרת, הרי שהוא לעולם לא יוכל להגיע לאושר האמיתי הנצחי שאינו משתנה לעולם. מאחר שהאדם עדיין תלוי רגשית בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. הרצון לשינוי חיצוני אינו יכול להביא אושר, מאחר שגם אם השינוי החיצוני מצליח, עדיין האדם תמיד מרגיש חסר וחוסר שקט נפשי. כאשר האדם תלוי רגשית בצורה החיצונית של המציאות, הרי שהוא תמיד חי בתוכו בחוסר שקט לגבי מה יקרה אם הצורה החיצונית של המציאות תשתנה. כאשר האדם מסתכל על החיצוניות ומחפש כל הזמן שינויים חיצוניים, על ידי זה נוצרים חובות ומינוס ...

... והשאלה היא: מה בעצם השתנה במציאות? הרי מצד מהותה של המציאות שום דבר לא השתנה. אותה המציאות שהיוותה את הצורה החיצונית האחת שלה, היא אותה המציאות בדיוק שהיוותה את הצורה האחרת שלה. הצורות השונות של המציאות, במהותן הן דבר אחד ... האדם להגיע אל השורש של רגש החסר שלו. על האדם לגלות מהיכן, מדוע ולמה בפעם אחת הוא רוצה את הצורה החיצונית של המציאות. ומדוע בפעם אחרת הוא אינו מרוצה מהצורה האחרת של אותה המהות שלא השתנתה. על האדם להתבונן פנימה ...

... בו ברגע כל העבר שלו מתהפך כולו למושלם באמת. נסביר: ההבדל בין העבר / הווה / עתיד, הוא רק בצורה החיצונית של המציאות. המציאות עצמה כמציאות אין בה שום שינוי לאורך כל הזמן. מהצד של המציאות עצמה קיים טוב אמיתי ... = אחדות = טוב. ברמה המעשית: כאשר האדם מרגיל את עצמו להסתכל תמיד על המהות של האירועים ולא על הצורה החיצונית שלהם, על ידי זה הוא מתקרב לנקודת המבט של האחדות הטובה. להסתכל על המהות = להסתכל על הפנימיות ולא על החיצוניות. להסתכל על המהות = לחקור באמת מה הופך כל דבר לטוב / רע. האם הצורה החיצונית שלו, או מהות אחרת פנימית?! בסופו של תהליך, האדם מגיע לנקודת המבט המיוחלת, נקודת המבט שבה לכל המציאות יש ...