... האם בכל דבר יש חיסרון ויתרון? האם תמיד יש חיסרון? האם תמיד יש יתרון? יתרון וחיסרון באופן יחסי, יתרון וחיסרון באופן מוחלט, האם יכול להיות רק יתרון? האם יכול להיות רק חיסרון? האם יכול להיות משהו שאין בו חיסרון? האם תמיד יש חיסרון ויתרון? כיצד כדאי להבין את היתרון והחיסרון? בהרצאה זו אליעד כהן עוסק בשאלה האם תמיד יש חיסרון ויתרון בכל דבר. האם כל סיטואציה מחייבת את השאלה אם יש לה יתרון או חיסרון, או שניתן למצוא מצבים שבהם יתרון או חיסרון אינם קיימים בכלל? השיחה מתפתחת לכדי דיון מעמיק על הבדל בין יתרון וחיסרון במובן היחסי והמוחלט. אליעד פותח בכך שמציג את הרעיון שהרבה אנשים טוענים כי בכל דבר יש יתרון וחיסרון. הוא שואל אם זה נכון תמיד, ובמה זה תלוי. הוא מציין שהבנת היתרון והחיסרון משתנה על פי זווית הראייה או המונחים שבהם אנו משתמשים. יש הבדל בין דיון על יתרון וחיסרון בהקשר מוחלט לבין דיון עליהם בהקשר יחסי. היתרון והחיסרון בהקשר יחסי מול מוחלט אם נבחן את היתרון והחיסרון ביחס לדברים ספציפיים, ייתכן שנראה שיש דברים שאין ... רוצה למנוע את הקור ויוצא למעיל, אז המעיל הוא פתרון שמונע את הקור וכולל אך ורק יתרונות בהקשר הזה. למעשה, אין שום חיסרון במעיל עצמו כאשר אנו ... המקרים מדובר בהתארגנות שגורמת להיבטים שליליים לא צפויים. האם כל עובד תמיד יש בו יתרון וחיסרון? בהמשך, אליעד מציין דוגמה בעולם העבודה, שממחישה את ... על כל הצרכים, ברור שייתכן שמדובר בעובד טוב ללא חיסרונות. התפיסה שהעובד יכיל גם יתרונות וגם חסרונות היא מוטעית בהקשר זה, כי אין סיבה להתעקש שחייבים להיות חסרונות, אם הוא עומד בכל הדרישות בצורה מושלמת. לסיכום, המושג של יתרון וחיסרון משתנה לפי הצורך, המטרה, והזמן שבו אנו נמצאים. תלוי אם אנחנו מדברים על יתרון יחסי או מוחלט. חשוב לא לשכוח כי על פי ההיגיון המוחלט, תמיד ... חיוביים וגם שליליים, גם אם לא תמיד ניתן לראות אותם בצורה ברורה. מה ההבדל בין יתרון מוחלט ליתרון יחסי? האם תמיד יש חיסרון לכל יתרון? מהם יתרונות וחסרונות בעבודת צוות? האם כל בעיה מכילה פתרון שמביא יתרון וחיסרון? ...

... קמפיין יותר זול מהמתחרים, יתרון של מחיר ביחס למתחרים, קמפיין בעקבות משבר תקשורתי של המתחרים, קמפיין בידול ממתחרים במשבר תקשורתי, בידול מהמתחרים שלך, במה אתה יותר טוב מהמתחרים שלך? יתרון על המתחרים, ניצול משבר של המתחרים, להיות יותר זול מהמתחרים, יתרון של מחיר ביחס למתחרים, מחיר יותר זול משל המתחרים, למכור במחיר הכי זול בשוק, קמפיין מחיר זול, קמפיין המחיר הכי ... זולים משלו ונראים הוגנים. האם הגיוני שתעשה קמפיין שיווקי משלך, שידבר על זה שהמחיר שלך הוגן זול וכיוב? או שהגיוני שתתמקד ביתרונות אחרים שיש לך ולא רק במחיר? אז קודם כל צריך לדעת, שהתשובה היא, שאין כאן תשובה חד משמעית אלא כל מקרה לגופו. ... אז לפני ששואלים האם הגיוני שתעשה קמפיין שימנף את המשבר של המתחרה שלך, לתועלת שלך, לפני כן צריכים לשאול את השאלות הבאות: מה היתרונות שלך ביחס למתחרה שלך, באופן כללי? האם יש לך עוד יתרונות חוץ ממחיר? אם אין לך שום יתרון חוץ ממחיר, נשאל: האם אתה מרוצה מזה שהיתרון שלך הוא המחיר הזול שלך? האם אתה מתכנן שיהיו לך יתרונות אחרים נוספים על פני המתחרה שלך? האם אתה מרוצה מזה שהלקוחות יחשבו שהיתרון שלך הוא רק המחיר שלך בלבד? אם כן, אז אולי כנראה כן יהיה הגיוני שתריץ קמפיין על המחיר שלך, שהוא יותר טוב משל המתחרה שלך. אבל אם יש לך עוד יתרונות נוספים ביחס למתחרה שלך, או אם אתה לא בטוח שהיית רוצה שהלקוחות שלך יחשבו שהיתרון היחיד שלך על פני המתחרה שלך, הוא המחיר שלך, הרי שבמקרה כזה, לא בטוח נכון שעדיף לך לדבר רק על זה שהמחיר שלך יותר זול משל המתחרה שלך. ויתכן שכדאי לך לעשות קמפיין משולב, שידבר גם על המחיר שלך וגם על עוד יתרונות שיש לך. וכמו שנאמר כל מקרה לגופו. כמו כן, גם אם יש לך עוד יתרונות נוספים, אולי אתה מניח שהלקוחות הפוטנציאלים כל כך שונאים את המתחרה שלך בגלל המחיר הגבוה שלו, ככה שעצם זה ... שלך. לסיכום: אם אתה עושה קמפיין בידול מהמתחרה שלך, בפרט כאשר יש משבר עסקי למתחרה שלך, בגלל חיסרון שאין לך אותו ושאצלך הוא יתרון, הרי שצריך לשקול כל מקרה לגופו, מה האפשרויות שיש לך ומה האפשרות הכי טובה שיש לך, בקמפיין שאתה עושה בעקבות ...

... האם אפשר להיות מאושר? איך להרגיש רק טוב? יתרון בלי חיסרון, מהו אושר אמיתי? עולם שכולו טוב, הכל טוב תמיד, אך ורק אהבה, אך ורק אושר, רוצה להיות מאושר, איך להיות מאושר תמיד? חלק 1 האם ניתן באמת להיות מאושר באופן תמידי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מרכזית ועמוקה: האם ניתן בכלל להגיע למצב שבו האדם מרגיש רק טוב, יתרון ללא שום חיסרון? אליעד מפרק את הנושא באופן יסודי על ידי דוגמאות רבות והסברים מפורטים, כדי להמחיש עד כמה הנושא מורכב ועד כמה כל ניסיון להשגת יתרון מוחלט, ללא כל חיסרון, הוא בלתי אפשרי או לפחות בעייתי. מהו באמת יתרון ללא חיסרון והאם הוא אפשרי? אליעד מציג סיטואציה שבה אדם מבקש להשיג את התחושה הטובה ביותר האפשרית, למשל התחושה של שתיית מים אחרי צמא כבד, אך ללא החיסרון של תחושת הצמא. הוא מתאר מצב ... הוא באמת יקבל אותו בלי כל מאמץ, האם תחושת הסיפוק תהיה זהה? האם אדם באמת יודע מה הוא רוצה כשהוא רוצה רק אושר? בהמשך, אליעד בוחן את מושג הרצון עצמו. כאשר אדם אומר שהוא רוצה יתרון ללא חיסרון, אליעד מבקש ממנו לבדוק האם הוא בכלל מבין לעומק את המושגים יתרון, חיסרון או אפילו רוצה. הוא מסביר שכדי להשיג את מה שהאדם טוען שהוא רוצה, עליו להבין במאה אחוז מה הוא רוצה, ובו זמנית, כדי לקבל יתרון מוחלט ללא חיסרון עליו לא לדעת כלל מהו חיסרון. כאן נוצרת סתירה פנימית עמוקה: כדי ליהנות מאושר מוחלט, חייבת להיות לאדם הבנה מלאה של משמעות המושגים, אך מצד שני, כדי שאושר זה יהיה מוחלט וללא חיסרון, אסור לו אפילו לדעת שיש מושג כזה חיסרון. מדוע תמיד קיים חיסרון, אפילו באושר אינסופי? אליעד מסביר שבעצם ההגדרה יתרון טמונה גם ההכרה בחיסרון. כל מצב של יתרון הוא בהשוואה למצב של חיסרון כלשהו, ולכן תמיד יהיה מצב יחסי בין השניים. אפילו אם אדם היה מגיע לתחושת אושר אינסופי, תמיד תהיה בעיה נוספת - עצם הידיעה שיש חיסרון, או אפילו הפוטנציאל של חיסרון, כבר מהווה חיסרון בפני עצמו. לכן, אליעד טוען שכל ניסיון להשיג יתרון מוחלט מייצר תמיד סתירה פנימית, פרדוקס או פלונטר, כפי שהוא מכנה זאת. האם להבין שתמיד יש חיסרון זה סוף הדרך? בהמשך, אליעד דן באפשרות להבין שהחיים תמיד כוללים חיסרון, ומציג את השאלה ... שתמיד יש חיסרון אינה סוף הדרך, כי היא עצמה הופכת לבעיה חדשה, מאחר שהאדם עדיין יחפש פתרון למצב זה. מהי הדרך היחידה להשיג אושר מוחלט ללא חיסרון? אליעד טוען שהדרך היחידה להשיג יתרון ללא חיסרון היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם לא יודע כלל מהו יתרון או חיסרון. במצב זה הוא אמנם מקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל ללא היכולת להגדיר את זה כיתרון או חיסרון. במילים אחרות, האושר המוחלט שאליו האדם שואף יהיה קיים רק במצב שבו האדם לא יודע או לא מסוגל להבחין בין יתרון לחיסרון, וכך הוא אינו סובל מחסרונות כלשהם, אבל גם לא מתייחס לדבר כיתרון. מדוע האדם לא מצליח להגיע למצב של יתרון מוחלט? אליעד מדגיש שכאשר האדם מתעקש לקבל יתרון ללא חיסרון, הוא בעצם שואל שאלה שמכניסה אותו למלכוד עצמי. כל רצון כזה הוא בעצמו החיסרון שממנו האדם סובל. לכן, כדי לפתור את הבעיה, על האדם להבין את עצם הטעות הבסיסית של המחשבה שלו, שהכניסה אותו מלכתחילה למצב של חיסרון. כיצד ניתן להתקדם אל עבר אושר מוחלט? ההמלצה של אליעד היא לבדוק שוב ושוב את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשען הרצון של האדם ליתרון ללא חיסרון. הוא מציע לשאול שאלות כמו מה זה יתרון?, מה זה רצון?, מאיפה בא הרצון?, מהי המציאות שיצרה אותו?, ולהבין לעומק כל מושג. התהליך שהוא מציע הוא חקירה אינסופית, מאחר שהוא מאמין שכל ניסיון לתת תשובה חד - משמעית תמיד יוליד ... תמיד ללא שום בעיה? אליעד עונה בבירור: כל עוד האדם מתעקש להגדיר מהו אושר, הוא בהכרח יהיה תקוע במעגל של חיסרון. רק אם הוא יגיע למצב שבו לא ידע כלל מהו אושר, מהו חיסרון או מהו יתרון, הוא יוכל להשתחרר מהחיפוש אחר אושר מוחלט ולחוות סוג של אושר טוטאלי שאינו תלוי בשום השוואה או הגדרה. זהו המצב הקרוב ביותר למה שהאדם מתכוון אליו כשהוא אומר יתרון ללא חיסרון. סיכום עיקרי התובנות מההרצאה: אי אפשר להרגיש יתרון ללא קיום כלשהו של חיסרון. עצם הרצון ביתרון מוחלט יוצר חיסרון. כדי לקבל אושר מוחלט, האדם חייב לא לדעת כלל מהו חיסרון. הדרך היחידה להתקרב לאושר מוחלט היא חקירה מתמדת של מושגי היסוד - יתרון, חיסרון ורצון. האדם נדרש להתקדם למצב של חוסר ידיעה מוחלטת ביחס למושגים האלו, כי שם נמצא השחרור האמיתי. איך אפשר להיות מאושר תמיד? מהו יתרון בלי חיסרון? למה תמיד יש חיסרון? איך להרגיש טוב כל הזמן? האם אפשר להשיג אושר מוחלט? ...

... יתרונות וחסרונות בכל דבר, לחפש את הטוב שיש בכל דבר, לחפש את הרע שיש בכל דבר, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, אזמרה לאלוהי בעודי, בכל דבר יש יתרון, בכל דבר יש חיסרון, אחדות ההפכים איך אפשר להבין שכל דבר כולל יתרונות וחסרונות באותה מידה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא שבמציאות, בכל פרט ובכל דבר קיימת תמיד כמות שווה של יתרונות וחסרונות. לפי אליעד, ברמה העקרונית והעמוקה ביותר, אין הבדל מהותי בין הטוב והרע. הוא מדגיש שלא מדובר רק ברמה כללית, אלא באופן ספציפי מאוד - כל פרט, כל אירוע, כל אדם או מצב, מורכבים בדיוק מאותם מרכיבים של יתרונות וחסרונות. הוא מבהיר שהיתרונות והחסרונות הם בעצם שני צדדים של אותו הדבר בדיוק, ולכן הם תמיד נמצאים בכמות שווה ובאיכות זהה. לדוגמה, כאשר אדם מנסה לבדוק את היתרונות והחסרונות של מצב מסוים בחיים, כמו עבודה מסוימת, קשר זוגי או מקום מגורים, הוא אמור לגלות שבסופו של דבר, אם יבצע ניתוח מספיק עמוק ויסודי, הוא יגיע למצב שהרשימה של היתרונות ושל החסרונות תהיה שווה בכמות ובאיכות. אליעד מסביר שלפני שאדם מתייחס למשהו כיתרון או חיסרון, הדבר הזה אינו באמת יתרון או חיסרון. הוא הופך לכזה רק כשהאדם מתחיל לפרש ולחשוב עליו בצורה חיובית או שלילית. למשל, אם מישהו חושב שלהיות חולה זה רע, הוא קודם כל מניח ... היא דבר טוב. אבל אם הוא יתחיל לבדוק את הדבר לעומק, הוא יגלה שיש מצבים שבהם דווקא להיות חולה הוא יתרון - למשל, כשהוא חולה, יש לו יותר זמן למנוחה או לחשבון נפש, ופחות לחץ מהעבודה. כשאדם מבין את היתרון שבלהיות חולה, הוא בעצם מוצא חיסרון מסוים בבריאות, כי עכשיו להיות בריא פירושו פחות מנוחה, ופחות זמן לעצמו. מה הקשר בין חשיבה חיובית, חשיבה ... לתפיסה שנקראת אחדות ההפכים, שמטרתה לגרום לאדם לראות שבסופו של דבר אין באמת הבדל בין טוב לרע, בין יתרון לחיסרון. הוא אומר שההבדלים שאנחנו רואים הם רק תפיסות יחסיות, והן אינן מוחלטות. אם אדם מצליח לראות כל יתרון כחיסרון ואת כל החסרונות כיתרונות, הוא למעשה מגיע לתפיסה של אחדות - מצב שבו הכל נראה אותו דבר, ואין באמת הבדל בין מצבים טובים ורעים. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם אדם מקבל סכום כסף גדול, הוא יכול לחשוב מיד שזה יתרון מובהק, אבל ברגע שהוא יבין שיש בכך גם חסרונות - כמו יצירת תלות או פחד לאבד את הכסף - הוא יבין שבעצם זה לא רק יתרון מוחלט. באותו אופן, אם הוא יראה חיסרון ברור, כמו כאב פיזי, הוא יוכל למצוא בו יתרון - למשל, שהוא מחזק אותו או הופך אותו לפחות מפונק. התהליך הוא סימטרי לחלוטין: כפי שאפשר לראות יתרונות בכל חיסרון, כך אפשר למצוא חסרונות בכל יתרון. אליעד מציין שכשאדם מבין לעומק את הנושא הזה, הוא למעשה משתחרר מהתלות הנפשית בטוב וברע, כי הכל הופך להיות שווה בעיניו. כיצד הופכים כל יתרון לחיסרון וכל חיסרון ליתרון? אליעד מסביר איך לבצע בפועל את התהליך של הפיכת היתרונות לחסרונות ולהפך. הוא נותן דוגמה של אדם שהוא חולה ומרגיש שזה רע. הוא מסביר לו שעליו לנסות לחפש מה טוב במצבו. האדם יגיד למשל שהיתרון בלהיות חולה הוא שיש לו זמן פנוי בבית לנוח. אבל אם האדם באמת מבין זאת, המשמעות היא שהוא תפס שיש חיסרון גם בלהיות בריא - כי כשהוא בריא אין לו זמן למנוחה. כך מתברר שכל יתרון שקיים במצב אחד, הוא בדיוק החיסרון שבמצב ההפוך לו. אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב האיזון המלא, לא מספיק להבין שיש את אותה כמות יתרונות וחסרונות בכל דבר, אלא גם צריך להבין שכל היתרונות והחסרונות הם בדיוק אותם הדברים עצמם. כלומר, היתרון הוא בעצמו חיסרון, והחיסרון הוא בעצמו יתרון. רק כאשר האדם מגיע להבנה שאין שום דבר שהוא רק טוב או רק רע, אלא הכל הוא תמיד בו זמנית גם טוב וגם רע באותה המידה, רק אז הוא מגיע למצב של ... זמן לנוח. אותו דבר הפוך: אם לאדם קורה משהו טוב כמו לקבל כסף, והוא מוצא מה רע בזה, הוא בעצם מבין את היתרונות שהיו לו כשהיה לו פחות כסף, למשל פחות פחד לאבד או פחות תלות בכסף. בצורה זו, האדם מגיע לאיזון פנימי שבו אין מצב שהוא מפחד ממנו או שהוא תלוי ...

... סוד האושר, סוד הטוב והרע, סוד ההנאה, משחק הטוב והרע, אין יתרון בלי חיסרון, תמיד יש יתרון, תמיד יש חיסרון, איך להרגיש טוב? איך לא להרגיש רע? טוב ורע על פי הקבלה, איך להיות מאושר? האם הטוב והרע שווים ביחס ביניהם? אליעד מסביר את היחסיות שבין טוב לרע. על מנת להבין ... שכל, שהוא מצב תודעתי שבו ניתן לחוות טוב בלי שיהיה חיסרון קודם. לדבריו, ברמה של אין שכל אפשר ליהנות ללא סיבה מוקדמת של סבל או חיסרון. עם זאת, הוא מדגיש שיש לכך גם צד שני, שבו אפשר לסבול ללא יתרון מקדים, פשוט כי אלו שני צדדים של אותו מטבע. הוא מציין שבריאת העולם עצמה היא בדיוק המנגנון הזה - יצירת יתרון וחיסרון ללא תנאים מוקדמים. למעשה, אפשר ליהנות ממשהו בלי שבאמת רצית אותו, אך זה דורש מעבר לדרגת תודעה אחרת. למה כדי לרצות להיות חכם צריך להרגיש טיפש? כדי להמחיש את עיקרון ... גם להרוס את ההנאה מהחיים. עם זאת, אם אדם לא יפחד בכלל מהמוות, הוא גם לא ייהנה מהחיים עצמם, אלא רק מדברים ספציפיים בתוכם. הפחד מהמוות הוא דוגמה לכך שהאדם חייב לחוות חיסרון מסוים כדי להרגיש יתרון. לכן, מבחינה מסוימת טוב שהאדם מפחד ממוות, משום שזה גורם לו ליהנות יותר מההרגשה שהוא חי. אליעד מדגים זאת בכך שאנשים מאושרים מכך שהם חיים, משום שהם מפחדים לאבד את החיים האלה. ... בין חיים למוות, הפחד מהמוות יקטן, אך גם תחושת ההנאה מחוויית החיים עצמה תפחת. האם כדאי לייצר לעצמך רצונות חדשים? אליעד מציין שהאדם אכן מייצר לעצמו לעיתים חיסרונות בכוונה תחילה, כדי ליהנות מהיתרון שיגיע אחריהם. למשל, אדם יכול להימנע מאוכל כדי להגביר את ההנאה שלו מאכילה מאוחרת יותר. הוא מסביר שבחיי היומיום האדם יכול לשחק במודע עם היחסיות הזאת של טוב ורע כדי להשיג ... אתה יכול לרצות מבלי שיהיה לך חיסרון. ואז אתה גם יכול למלא את החיסרון מבלי שיהיה לך חיסרון, ואז ממילא זה אומר שאתה יכול להרגיש טוב מבלי שתרגיש רע ממקודם. בריאת העולם זה - בלי חיסרון נהיה יתרון וחיסרון, אז בגלל שבפנימי זה בלי חיסרון, אז ממילא אני יכול למלא את רצוני מבלי שבאמת רציתי. זה דברים לא הגיונים שקורים באין שכל, אבל אם אפשר להרגיש טוב מבלי שיהיה לך חיסרון, אז יש לזה גם את ההפך, שאתה יכול להרגיש רע ללא יתרון. אם אתה יכול ליהנות בלי תנאים אז אתה גם יכול לסבול בלי תנאים. אבל האמת היא שאני גם יכול לשלוט בזה ולהחליט מה אני רוצה. אך מי יחליט לי מה להחליט? יש פה עוד שאלות. שאלה: אז מה זה שאני רוצה שיהיה לי טוב? אליעד: תסביר שוב את השאלה, וזה לא בגלל שלא הבנתי את השאלה, אלא אני רוצה שאתה תבין מה שאלת. אל תלך לבקש יעוץ ממישהו שלא יודע מה הפיתרון לפני שאמרת לו מה היא הבעיה. שאלה: על איזה בעיה? אני גם צריך כלים כדי לבחון אותו. אליעד: כל בעיה, אם הוא לא יודע, אז המוח שלו לא עובד. לי דרך אגב יש תשובות לכל השאלות, עוד ...

... זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה ... משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק כשנחזור לתודעה של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון. מהות הסבל והחיסרון הפרדה כגורם לחיסרון מודעות עצמית ותחושת החיסרון יתרון בחיסרון אחדות מול נפרדות תודעת אין שכל כיצד להבין את חוויית החיסרון למה בכלל לשאול על חוויית חיסרון? שאלה: ממה ... את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה איך זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה? שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים ... או למה אני בטוח שההפרדה היא מחויבת, כך אתה חווה את הדבר מבפנים. ההבנה העמוקה יכולה להפוך לחוויה שבה הגבולות מיטשטשים, או לחלופין, אתה מגיע לקבלה מלאה של עצם קיום החיסרון והיתרון בו - זמנית, בלי להיאבק בהם. האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת? שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות במצב של אחדות ... אז זה לא מזון, וכן הלאה. ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה. מה המסר הסופי? שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר? תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון ... שאין לי כאן ועכשיו (כסף, אהבה, בריאות וכו), אלא חוויה בסיסית יותר: עצם זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם ... שיש כאן שולחן. אם תשב עם עצמך, ותדמיין שאין לך יותר בעיות, אתה תחווה חיסרון מעצם זה שאתה לא שלם. אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר. אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא יתרון. כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר לי, אם מביאים לך 100 שקל, אתה אומר יש לי. אבל האמת היא שבכל דבר יש יתרון וחיסרון. גם אם יש לך 100 שקל אז חסר לך משהו אחר, אבל גם אם אין לך, אז גם זה שאתה יודע, אין לי, יש בזה יתרון. כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו יתרון. אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו בעצם יש לך גם יתרון. כלומר, שאין מצב בעולם שאתה לא נהנה ממנו. למשל אדם יגיד, ממה יש לי ליהנות? אם אתה יודע שיש פה שולחן, אז יש משהו שטוב לך. היתרון הוא, שאתה יודע שיש. מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש יתרון. חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש. תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד משתמש בשכל ... לי שיש פה שולחן, זאת אומרת שאתה יכול לחוות שאין פה שולחן. כי כדי להגיד שאני לא רוצה משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך. שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה הפיתרון שלה. אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול לדמיין פה משהו ... ורע לי, אתה יכול לדמיין את עצמך שבע. אבל זה שאני אומר לעצמי שאני שבע זה לא אומר שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר) אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, אין לך מילוט, ההפך שלה זה הפיתרון המוחלט של כל הבעיות. למשל אם יש לך בעיה, אני רעב, אתה הופך את זה לאני שבע. אבל זה שאני חושב שאני שבע, זה לא אומר ... חיסרון. ולא תמיד יש חיסרון, שורשו באין שכל. ויש עוד שאלה, אולי בגלל שאני מתלונן שתמיד יש חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון? אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון. התמיד יש יתרון - זה בתוך השכל. אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם יתרון וגם חיסרון, ואם אתה לא מוכן לקבל את זה, אז זה מהאין שכל. להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את ה

... ורע, לקבל את הטוב, לקבל את הרע, לא להקצין, לדייק בעובדות, יתרונות וחסרונות, יתרון יחסי, יתרון מוחלט, חיסרון יחסי, חיסרון מוחלט, פרופורציה נכונה איך להתמודד נכון עם תחושות של טוב ורע בחיים? הרבה פעמים אנשים חווים מחשבות ותחושות לא נעימות, כמו מועקה או דיכאון. אליעד מסביר שהדרך להתמודד עם תחושות ... יש 20% של חסרונות. הוא יכול להחליט שהוא מקבל את זה מפני שהיתרונות גוברים על החסרונות, אבל עליו לזכור שהוא אינו יכול להגיד לאחרים שכל ההחלטה הייתה טובה באופן מוחלט. עליו לדייק ולהודות גם בחסרונות הקיימים. איך לדייק נכון בהחלטות ובתיאור המציאות? אליעד מדגיש שהנטייה ... מהאמת ולכן מעדיפים לעוות אותה. כיצד לקבל החלטות נכונות בעזרת יתרונות וחסרונות? כשאדם ניצב בפני החלטה, כמו לקנות חולצה, עליו לעשות טבלת יתרונות וחסרונות, ולהחליט לפי הצד שגובר. אם יש יותר חסרונות, ההחלטה תהיה לא לקנות, ולהפך. אך עליו לזכור שאם הוא מחליט לקנות בגלל שיש יותר יתרונות, הוא לא יכול להתעלם מהחסרונות אלא עליו להכיר בהם ולקבל אותם כחלק מההחלטה. ההחלטה בסוף צריכה להיות ברורה: או שקונים או שלא קונים, או שהולכים ימינה או שמאלה. בסוף חייבים להחליט. כאשר אדם מחליט, עליו ... איך לקבל את הטוב ואת הרע? איך להתמודד עם דיכאון ומועקה? יתרונות וחסרונות בקבלת החלטות למה אנשים מקצינים דברים? איך לשמור על פרופורציה נכונה? האם האמת היא מוחלטת או יחסית? ...

... בחירת מקצוע, בחירת קריירה, החלטה בלב שלם, קבלת החלטות, להיות שלם עם החלטה, יעוד בחיים, מטרה בחיים, יעוץ תעסוקתי, תמיד יש חיסרון, יתרון וחיסרון בכל דבר, תמיד יש יתרון, איך לקבל החלטה? מהם הצעדים שצריך לנקוט כדי לבחור את הקריירה הנכונה? ההרצאה עוסקת בקבלת החלטות קריירה ובחירת מקצוע. אליעד מציע לחשוב על הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות וכולל הסברים מעמיקים על ... מתוך שיפוט חיצוני. הוא מציע שאם נתעקש על מטרה בלי לקחת בחשבון את החסרונות האפשריים, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במצב שבו אנחנו לא מרוצים בסופו של דבר, גם אם הצלחנו להשיג את המטרה. מהם החסרונות והיתרונות שבחירות מקצועיות שונות? אליעד מציין שלכל בחירה יש יתרונות אך גם חסרונות. אפילו כשאנחנו בוחרים מסלול מקצועי שנראה אידיאלי, תמיד עשויים להתגלות חסרונות מפתיעים. למשל, אם אדם בוחר בלימודים כלכלה מתוך מטרה להרוויח הרבה כסף, אבל במהלך הדרך הוא מגלה ... ריקוד, ישנם גם חסרונות שיכולים להתברר, כמו התשישות הגופנית והסיכון להימנע מפיתוח קריירה יציבה לאורך זמן. מה עלינו לקחת בחשבון בבחירת קריירה? בהמשך לכך, אליעד מציין את הקושי בלקבל החלטות כשיש הרבה יתרונות מצד אחד, אך מצד שני חסרונות שגם אותם יש לקחת בחשבון. הוא מבהיר שמה שמניע אותנו לבחור במקצוע מסוים הוא לא תמיד הרצון האמיתי, אלא הרבה פעמים השפעות חיצוניות או פחדים שמניעים אותנו לעבר בחירה מסוימת. מה שכן חשוב, זה להבין שכאשר בוחרים במקצוע, לא תמיד נוכל להשיג את כל היתרונות המובטחים לנו. האם אפשר להיות שלם עם כל החלטה שנעשית? ההבנה החשובה שצריך לקחת מהמחשבה הזאת היא שלא משנה איזו החלטה נבחר, תמיד יהיו גם יתרונות וגם חסרונות. אליעד מסביר שהמפתח הוא להכיר בכך שזו הדרך לקבל החלטה בצורה שלמה, להבין את היתרונות והחסרונות בצורה ברורה, ולא להתפתות להתעקש על פתרון אחד מתוך תחושת פחד או רצון להגיע למקום מושלם. הוא מציין שבעצם, כל החלטה שמתקבלת היא לגיטימית, כל עוד יש לנו מודעות ומבנה שמאפשר לנו ... החשיבה המעמיקה על כל אפשרות היא קריטית. שאלות כמו האם נוכל להתמודד עם החסרונות של הבחירה? ומה התוצאה הסופית של כל החלטה? הן חשובות על מנת להבין אם הבחירה אכן נכונה. זהו שלב בו חשוב להשוות בין כל היתרונות והחסרונות האפשריים ולראות איך כל אלטרנטיבה מתמודדת עם השיקולים האמיתיים ביותר של האדם. האם יש אפשרות לקבל את ההחלטה המושלמת? אליעד מציין שגם כשהאדם מבצע את הבחירה שהוא חושב שהיא נכונה, הוא עלול להתקל במחשבות נוספות שמערערות אותו על הבחירה. למשל, אדם שבחר בתחום יצירתי עשוי לחשוב אחר כך על תחום כלכלי שיכניס יותר כסף. הוא מדגיש שאין שום בחירה מושלמת, וכל בחירה תביא עמה גם יתרונות וגם חסרונות. בחירת קריירה החלטות בחיים ייעוד בחיים יתרונות חסרונות בבחירה מקצועית הכוונה תעסוקתית האם החלטה היא נכונה? איך להתמודד עם חוסר שלמות בהחלטה? ...

... האם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמו האם רצון הוא טוב או רע? בשיחה, אליעד כהן מעלה דיון מעמיק בשאלה האם רצון הוא טוב או רע, והאם הרצון עצמו מהווה חיסרון או יתרון. הרעיון המרכזי הוא שהרצון נובע מתחושת חיסרון, שכן עצם העובדה שהאדם רוצה משהו, מעידה על כך שחסר לו אותו הדבר. לדוגמה, כאשר אדם רוצה כסף, זה בהכרח אומר שחסר לו כסף, והחיסרון הזה מייצר ... הבדל מהותי בין חיסרון לשלמות. מבחינה לוגית פשוטה, חיסרון הוא ההפך משלמות. אולם ברמה העמוקה ביותר, ההבדל בין יתרון לחיסרון הוא אשלייתי. הוא מסביר שכל יתרון הוא סוג של חיסרון, משום שכל יתרון הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. אפילו אם לאדם יהיו כל היתרונות האפשריים בעולם, עדיין תחסר לו תחושת השלמות המוחלטת. לכן, יתרון וחיסרון הם למעשה אותו הדבר - שניהם אינם שלמות מוחלטת. כדי להמחיש זאת, אליעד מציג שאלות רטוריות: מה זה בעצם יש פה משהו או אין פה משהו? האם תחושת החיסרון והיתרון באמת אומרות משהו מהותי, או שהן בסך הכל פרשנות של האדם? הוא טוען שאם האדם יחקור לעומק, יגלה שהתחושות האלה אינן אומרות כלום באופן מוחלט, ואם הן אינן אומרות דבר מוחלט, אין באמת הבדל בין תחושת חיסרון לשלמות או יתרון. מה קורה כאשר מבינים שאין הבדל בין יתרון לחיסרון? לפי אליעד, ברגע שהאדם מבין שאין הבדל אמיתי בין יתרון לחיסרון, בין שלמות לחוסר, החיים ממשיכים כפי שהיו, אך הגישה הפנימית משתנה לגמרי. האדם ממשיך לחוות רצונות, חסרונות, ושאיפות, אך הם כבר אינם נתפסים כסבל או בעיה. האדם יודע שהחיסרון והיתרון אינם בעלי משמעות אמיתית, ולכן אינו סובל בגלל הרצונות שלו. התחושה של חסר משהו קיימת רק באופן יחסי, ובתוך התודעה העמוקה אין לה משמעות. ההבנה הזאת משנה את כל הגישה לחיים. האדם ממשיך ... ללא בחירה אמיתית. סיכום הנקודות המרכזיות: רצון הוא תחושת חיסרון שמובילה לסבל. אין הבדל מהותי בין חיסרון ליתרון או שלמות. יתרון הוא תמיד יחסי ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. כאשר מבינים שאין הבדל בין חיסרון לשלמות, החיים ממשיכים רגיל אך ללא סבל. הכל קורה מעצמו, כולל המאמץ והבחירות של האדם. האדם ממשיך לפעול ...

... לצאת מהמטריקס, להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, איך נוצרות מחשבות? איך לשלוט במחשבות? איך לשלוט ברגשות? לשלוט במציאות, להיות רק מאושר, לא לסבול בכלל איך אפשר להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון? כדי להבין איך להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, אליעד כהן מסביר שעלינו תחילה להבין את מקור המחשבות והרגשות שלנו, ומה גורם לנו להרגיש אותם בכלל. כל תחושה או מחשבה שאנו חווים, היא תוצאה של תפיסה שלנו לגבי המציאות. למשל, אם אנחנו חושבים שיש הבדל בין יש לאין, זה יוצר לנו תפיסת יתרון וחיסרון. למשל, כשאדם מרגיש שחסר לו משהו, הוא מגדיר אין ואז מרגיש רע, או כשיש לו משהו, הוא מגדיר יש ואז מרגיש טוב. אליעד מדגיש שכל המשחק הזה מבוסס על הנחות יסוד שמגבילות אותנו. עצם ההנחה ... להרגיש טוב יותר, אבל אז אליעד מדגים שיש פה בעיה עמוקה יותר: אם האדם ישלוט בכל וידע הכל מראש, כל תחושת היתרון שלו תיעלם, כי לא יהיה לו שום חיסרון. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: נניח שיש מישהו שכל יום נותן לך 100 שקל ולוקח ממך 100 שקל. אתה רוצה לשנות זאת כך שייתן לך בלי לקחת. זאת מטאפורה לכך שהאדם רוצה לשלוט במציאות, אבל מצד שני, אם הוא ישלוט במציאות באופן מלא, לא יהיה לו שום משחק או שום יתרון, ואז זה יחזיר אותו לנקודת ההתחלה, לאותה מציאות מוגבלת שבה הוא נמצא עכשיו. האם שליטה במציאות באמת תביא לאושר מוחלט? אליעד מסביר שגם אם האדם יקבל שליטה מלאה במציאות, לא בטוח שהוא יהיה ... למה? כי אם תהיה לאדם שליטה מלאה, אז לא יהיה לו יותר שום דבר חדש להשיג או לרצות. הוא יאבד את תחושת היתרון, את תחושת ההתקדמות וההתפתחות. זה יחזיר אותו לאותה נקודה שבה הוא נמצא כעת - שיש יתרון וחיסרון. האדם בסוף יצטרך ליצור שוב מצב דומה למצב הקיים כרגע, שבו חלק מהדברים הוא שולט וחלק לא, חלק הוא זוכר וחלק הוא שוכח, חלק הוא אוהב וחלק הוא לא אוהב. זה בדיוק המצב שבו האדם כבר נמצא ... לו את כל הכוח, הוא היה יוצר אותה בדיוק כמו שהיא? התשובה שאליעד מציע היא שיש מניפולציה עמוקה של תפיסת יתרון וחיסרון. האדם לכוד בהרגשה שהוא צריך יתרון כדי להרגיש טוב, אבל מצד שני, אי אפשר יתרון בלי חיסרון. אם לא יהיה חיסרון, היתרון יאבד משמעות. האדם רוצה מצב שאין בו חיסרון בכלל, אבל כזה מצב לא יכול באמת להתקיים במסגרת המשחק שהוא נמצא בו. הנקודה שאליעד מציע לבחון לעומק היא מי אמר בכלל שצריך להיות הבדל בין יש לאין? כל המשחק הזה של חיסרון ויתרון, טוב ורע, נובע רק מההנחה הזו. אם האדם יעז לשאול את השאלה הזו ולבדוק אותה לעומק, הוא יוכל לפרוץ את המטריקס שבו הוא לכוד. איך יוצאים באמת מהמטריקס? אליעד מציע שכדי לצאת מהמטריקס לחלוטין, ... אמיתי, ואם הוא יהיה מוכן לשאול זאת וללכת עד הסוף עם השאלה, הוא יוכל להשתחרר מכל אילוץ, שליטה, חיסרון או יתרון. הוא יחווה מציאות שבה אין שום כפייה או הגבלה, וזו למעשה המשמעות האמיתית של לצאת מהמטריקס. אליעד מבהיר שבסופו של דבר, האדם צריך להחליט בעצמו האם הוא באמת רוצה ללכת עד הסוף ולוותר על כל ... הוא יהיה מוכן לכך, הוא באמת יוכל להשתחרר ולחוות את מה שהוא מחפש - תחושת שלמות מוחלטת ללא תלות בחיסרון ויתרון. איך לשלוט במחשבות? האם אפשר להיות מאושר תמיד? לצאת מהמטריקס למה אנשים לא מרוצים מהמציאות? איך להרגיש טוב בלי רע? ...