למה האדם שואל למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה?

השאלה "למה?" - "למה דברים קורים?" או "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" - נראית לכאורה פשוטה, אך לפי אליעד כהן, יש לה עומק ומשמעות רבים. אליעד מסביר שהאדם שואל "למה?" במטרה להבין את מקור הרצון שלו, אך התשובה האמיתית לשאלה זו קשה מאוד עבורו לקבל. האדם חושב שהוא זה שקובע את רצונו ופועל על פיו, אך האמת היא שהרצון והפעולות שלו הם חלק מתהליך גדול יותר, תהליך חיצוני לו, שהוא המציאות עצמה. במילים פשוטות, המציאות היא זו שמנהלת את האדם.

למה קשה לאדם להודות שהמציאות שולטת בו?

אליעד כהן משתמש בדוגמה של "בורג בגלגל" כדי להבהיר את הנקודה הזו: הבורג חושב שהוא זה שמחליט לזוז. שואלים את הבורג, "למה אתה זז?" והוא משיב: "כי אני רוצה". אך למעשה, הבורג זז רק משום שהגלגל זז, והגלגל זז משום שהרכב כולו נמצא בתנועה. הבורג לא מוכן להכיר בכך שהוא חלק ממשהו גדול יותר שמניע אותו, כי הדבר פוגע בתחושת העצמאות והישות שלו, ובמיוחד בגאווה שלו.

האדם פועל באותה צורה. הוא מאמין שרצונו הוא שלו בלבד, אך למעשה, הרצון שלו הוא חלק ממערכת גדולה ומורכבת יותר, המציאות עצמה. האגו של האדם מתנגד לקבל את הרעיון הזה, כי הדבר יפגע בתחושת העצמאות שלו. הוא רוצה להאמין שהוא זה שמחליט על חייו.

מדוע האדם עדיין שואל "למה" למרות התשובה הברורה?

לפי אליעד, האדם ממשיך לשאול "למה?" כי הוא אינו מוכן לקבל שהמציאות היא זו שמחליטה עבורו. למרות שהתשובה כבר נמצאת מולו, הוא מסרב להכיר בה. כאשר שואלים אדם שוב ושוב "למה אתה רוצה את זה ולא את זה?", הכוונה היא לגרום לו להבין שהוא לא זה שמחליט. האדם אמנם יודע באופן חלקי שהמציאות מחליטה עבורו, אך בפועל הוא לא חי את זה, הוא לא חווה את זה, כי ההכרה המלאה בכך תוביל לפירוק תחושת העצמאות שלו.

האדם חושב שהסיבה שהוא רוצה משהו היא "כי אני רוצה להרגיש טוב", אבל אליעד ממשיך ושואל - "אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב?" הסיבה האמיתית לכך היא שהאדם הוא חלק ממערכת, והמערכת (המציאות עצמה) מחליטה עבורו את רצונותיו. ככל שאדם יבין ויפנים את ההכרה הזאת, כך האגו שלו יחווה פגיעה עמוקה יותר, כי הוא ייאלץ להודות שהוא אינו הישות העצמאית שהוא חושב שהוא.

למה האדם מסרב לקבל את התשובה הפשוטה שהמציאות שולטת בו?

אליעד כהן מסביר שהאדם מסרב להכיר בעובדה שהמציאות מנהלת אותו, כי מצד האמת העמוקה ביותר, האדם הוא בעצמו אלוהים, והוא זה שמחליט את הכל. מצד אחד, האדם המצומצם (הזהות האישית של האדם) אינו מחליט דבר, ומי שמחליט באמת זו המציאות הרחבה. מצד שני, כאשר האדם מבין שהוא עצמו אלוהים, הוא מבין שבעצם הוא זה שמחליט על הכל. האדם לא מסוגל לחבר בין שני הניגודים הללו, ולכן קשה לו לקבל ולהכיר בכך שהמציאות שולטת בו.

הנפרדות של האדם (תחושת העצמי והאני הנפרד) רוצה להיות קיימת. אם האדם יכיר באופן מלא בכך שיש משהו גדול ממנו וחיצוני לו שמנהל אותו, הנפרדות תתפרק לחלוטין, וזה דבר שהאדם לא רוצה שיקרה.

מה המשמעות הפרקטית של השאלה "למה" בחיים של האדם?

אליעד כהן מסביר שברמה הפרקטית, כל עוד האדם לא מבין לעומק מדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה, הוא ימשיך לסבול. לפי אליעד, אדם חייב להבין בצורה מלאה למה הוא רוצה דבר מסוים ולא דבר אחר. זה בסדר לרצות דברים שונים, אבל על האדם להבין שהרצונות הללו הם לא שלו באמת, אלא נובעים מתוך המערכת הגדולה יותר - המציאות.

לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות משהו, עליו לשאול את עצמו "למה אני רוצה את זה?", ו"למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא כך?" ככל שהאדם חוקר לעומק את הסיבות לרצונותיו, הוא יגלה שהמקור לכל רצונותיו נמצא מחוץ לעצמו. ככל שיכיר בכך יותר, הוא יתקרב להכרה שהכל מוכתב מראש, והאגו שלו ייאלץ להתמודד עם האמת הזו ולהיפגע. אך דווקא ההבנה הזו היא המפתח לשחרור מהסבל שנובע מחוסר ההבנה של מקור הרצון.

אליעד מדגיש שכל ניסיון לברוח מהכרה זו או להתעלם ממנה, הוא ניסיון של האדם לשמור על גאוותו, אך למעשה, הבנת התהליך היא זו שתאפשר לו להתפתח ולהשתחרר מהסבל.