... שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא ...

נצחנות - הרצון לנצח, להיות צודק ולהישאר טיפש והעניין הוא, כי יש תכונה רעה שנקראת נצחנות. ונצחנות פירושה, הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. והנצחנות אינה סובלת את האמת. כי כאשר האדם רוצה לנצח, גם אם יראו לו את האמת מול עיניו, הוא ישקר ויאמר שהוא צודק, למרות שזה שקר גמור. והכל, זה רק בגלל הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. (ובפנימיות, האדם צודק תמיד, כי הכל מחויב. אבל זה נגד השכל האנושי). ומי שרוצה להיות איש אמת, עליו לנקות את עצמו מהרצון להיות צודק ולנצח. ועל האדם לוודא, שהוא שונא את הנצחנות ואוהב רק את האמת בלבד. כי הנצחנות, אינה סובלת את האמת. והנצחנות בשורשה, נובעת מהרצון של הנפרדות להיות קיימת, ולכן היא לא סובלת את האמת של האחדות. והאדם במו עיני שכלו, רואה שהכל אחד, אבל הרצון של הנפרדות לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפכ, כאשר האדם משתמש בשכלו ...

... תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא רחוק ממנה. כי עצם הרצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. כי האדם כבר נמצא בתכלית, וכל רצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. ...

... האדם, הולך לדוגמה לישון כל היום ולא עושה דבר, גם אז האדם בעצם עושה המון. כי מהות העניין, היא הרצון של האדם לשנות את המציאות. ומהות העניין, היא התחושה שיש לאדם, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי. וגם כאשר האדם הולך לדוגמה לישון כל היום ויושב בחוסר מעש מבחינתו, הרי שבפועל, עדיין הרצון של האדם שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, הרצון הזה קיים ולא נעלם. משום, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה בצורה, שבה הוא בחוסר מעש. כי מי שלא אכפת לו ... לו, בגלל שהוא לא מרוצה מהמציאות. והאדם שהוא זורם עם המציאות, הוא זורם עם כל הצורות כולן. כי גם הרצון שכן רוצה לשנות את המציאות, גם הוא לא יותר מאשר צורה של המציאות. ומי שזורם עם כל המציאות, הוא זורם גם עם הרצון שלו לשנות אותה. וכאשר נדמה לאדם שהוא יפסיק לעשות, הוא בעצם מטעה את עצמו. כי גם אי עשייה, גם ... של האדם, תמיד עושה ותמיד רוצה. בין אם זה כאן בעולם שלנו, ובין אם זה בתוך העולם של החלום. והרצון של האדם שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, גם אם זו הצורה הקיימת, שהאדם כן רוצה אותה, ולא רוצה שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא, הרי שהרצון עצמו שהוא שורש הסבל, הוא תמיד קיים. כי הרצון, הוא העונש של האדם. ומהות הסבל, היא קיומו של הרצון, שהוא תחושת חיסרון מתמדת. וכל זמן שיש לאדם רצון, הוא גם סובל. אאכ הוא מצליח להכיל באמת, את קיומו של הרצון שלו, על ידי זה שהוא עובר לתודעה של אלוהים, שהוא זה שיוצר את רצונו בבחירה חופשית מלאה, ושבשורשו הכל ...

... ויהיה, הכל טוב תמיד. ותמיד טוב באותה המידה, כי תמיד החוויה היא זהה, כי תמיד יש את חוויית מילוי הרצון, בלי להיות תלוי בסיבה ובצורה כלשהי. וכאשר האדם במדרגה הזאת, אז תמיד טוב לו, בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. ...

חוויית הרצון, כצורה ולא כצורך - לחוות את החסר, מתוך בחירה כי הרצון הוא רע ביותר, כי הוא חוויית החיסרון של האדם. וכל הדברים שחסרים לאדם, הם בגלל קיומו של הרצון של האדם. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, יש שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מזדהה מבחינה רגשית עם הרצון שלו. דהיינו, שהאדם חווה שזה הרצון שלו, ואז ממילא הוא מרגיש את החיסרון של הרצון. אבל יש גם אפשרות נוספת, שבה האדם מבין ויודע, שהרצון הוא לא יותר מאשר צורה של המציאות. כי כל מה שישנו, אלו הכל צורות של המציאות. וגם התודעה וגם הרצון וגם הדבר שאותו האדם רוצה, הם בסך הכל צורות של מהות אחת ממש. כי הרצון והרוצה והדבר הרצוי, הם בשורשם אחד, והם כולם רק צורות של האין סוף, שבו אין צורת רצון / רוצה / רצוי. ועל ידי ההבנה של האדם שהכל בשורשו אחד, על ידי זה האדם חווה את הרצון כצורה של המציאות, אך לא כצורך אישי, ועל ידי זה האדם לא סובל מקיומו של חוסר אישי, אלא נהנה ... חווה את האני שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי שלו. שאז האדם חווה חיסרון, אבל הוא חווה, שהוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה את החיסרון הזה. כי ... ממה שאינו אני. והחכם האמיתי, הוא יודע והוא יכול לכבות ולהעלים את הקיום העצמי של עצמו וממילא גם את הרצון העצמי של עצמו, אם הוא רוצה בכך. ולכן הוא יודע את האמת, שהוא זה שבוחר האם להיות קיים עם ...

... כאשר האדם מתקרב אל האחדות של המציאות, הוא מרגיש סוג של ריקנות וחוסר הנאה. כי האדם רגיל ליהנות, מכך שהרצון שלו מתמלא. וכאשר האדם מתקרב אל אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות, אז הוא בעצם מרחיק את עצמו, מכל ההיאחזות שלו ...

שקר בלי סיבה, נגד רצון בלי סיבה, שנובע מאמת בלי סיבה - מצח הנחש / מצח הרצון ובו יתבארו מספר עניינים על דרך תת המודע של האדם, לשקר את עצמו שקר שאינו מודע, ועל הדרך של ... כי יש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון, נקרא מצח הנחש. והכוח השני שעומד מולו ונגדו, הוא נקרא מצח הרצון. ומצח הנחש פירושו, שהאדם משקר את עצמו, בלי שום סיבה. כי יש שני סוגי שקרים. והסוג הראשון, הוא מצבים ... אחר וטוב מאוד לגמרי. וכיצד יתגבר האדם על הנטייה שלו, לשקר את עצמו בלי סיבה? תשובה: על ידי מצח הרצון. כי יש רצון, שהאדם רוצה איזה דבר לתועלת של עצמו. ויש את מצח הרצון, שבו האדם רוצה איזה דבר ברצון החזק ביותר שיש, שהוא רצון ללא סיבה. כי כל זמן שיש סיבה למה האדם רוצה את הדבר, הרי שהרצון הזה חלש. אבל כאשר ורק כאשר, האדם רוצה איזה רצון בלי שום סיבה כלל, רק אז זהו רצון של ... הרי שזה רצון של שקר. שהאדם רוצה בכלל משהו אחר שהוא הסיבה, והאדם משקר את עצמו, שהוא רוצה את הרצון הסופי שלו, למרות שזהו שקר. ורצון שבאמת אין לו שום סיבה, הוא רצון של אמת. וכדי להתגבר על מצח הנחש הזה, לשם כך על האדם להתחבר למצח הרצון שלו. דהיינו, שהאדם יפעיל את הנשק של העדר הסיבה, אל מול מצח הנחש, שהוא שואב את כוחו, מהעדר התכליתיות ... גם אם היא נראית כרעה. ולמה שהאדם ירצה להבין את האמת, גם אם היא נראית כרעה? תשובה: בגלל מצח הרצון, שהוא ללא כל סיבה, דהיינו, רק למען ידיעת האמת בלבד. ומצד האמת, אין סיבה למה לחפש את האמת. כי ... לחפש את האמת. כי מצד האמת האמיתית, גם השקר הוא טוב מאוד. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את מצח הרצון? תשובה: על ידי אמת. כי האמת המוחלטת, היא הדבר היחיד בעולם, שקיומו לא תלוי בשום סיבה שהיא. ועל האדם ... המוחלטת של המציאות, דהיינו, להטיל ספק בכל דבר ולחפש את המוחלטות. ועל ידי זה האדם מחזק אצל עצמו, את הרצון המוחלט להבין את האמת באופן מוחלט. ואז מצח הנחש נופל, ואחכ גם הוא עצמו קם לתחייה מחדש, בגן עדן ...

... ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר. לדוגמה: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל ...

רצון - שורש הרצון, הוא לא ההפרדה שבין טוב לרע כי לפעמים האדם מתבונן על קיומו של הרצון העצמי שלו, ושואל את עצמו, מהיכן מגיעים הרצונות שלי? ומי שהוא טועה, נדמה לו, שהרצון שלו, מגיע מכך, שהוא עושה הפרדה בין טוב לרע. כי בלי הפרדה בין טוב לרע, אין שום רצון כלל. ... רצון, אין הפרדה בין טוב לרע. וכל ההפרדה שבין טוב לרע, היא עצמה נובעת מכך שיש רצון. כך שלומר שהרצון נובע מההפרדה שבין טוב לרע, זאת שטות מוחלטת. כי הרצון וההפרדה שבין טוב לרע, הם ישות אחת ממש, שצריך להבין, מהיכן היא עצמה נובעת? ומהיכן נובע הרצון של האדם? תשובה: מתפישת הנפרדות של האדם. כי האדם חווה הבדל, בין היש לבין האין. ואז האדם חווה שהוא ... מברר אותה, אז הוא מגלה שהכל אחד. ואז הגילוי הזה, הוא משנה את חוויית הנפרדות. שהיא עדיין נשארת, עם הרצון וכולי, אבל החוויה שלה שונה לגמרי, מתוך חוויה של אחדות.