... יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני והרצון והישות והתודעה והעולם וכל החיים של האדם כולם משתנים. ואז האדם חי חיים טובים באמת.

... מתמיד, שגורם לו לרצות תמיד לקבל הנאה. ולטענתם, הפתרון לכך שהאדם מרגיש תמיד חיסרון, הוא בכך שהאדם ימיר את הרצון שלו לקבל הנאה, ברצון להשפיע ולתת הנאה לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, ... היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא נראה כאילו הוא רצון להשפיע ולתת הנאה, למרות שבאמת, הוא סבל אמיתי, שכולו אך ... והיא, שמלך מלכי המלכים, כפי שהם בטעות תופשים אותו, הוא עירום. ושהוא משועבד בצורה נוראית, לרצון האישי שלו. שאת הרצון האישי שלו, שהוא זה שאחראי לכל מה שהוא עושה, אותו הוא לא בחר כלל מעולם. ולא רק שאלוהים לא ... האמיתי שהוא אחדות המציאות, שם לא שייך שום הגדרת רצון עצמי כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הפרדה בין הרצון, לבין הישות שרוצה, לבין הדבר שאותו היא רוצה. ובאחדות האמיתית, הכל אחד ממש בשלמות, עד שאפילו אין ידיעת קיום ... אז יש משמעות לידיעת הקיום העצמי. ובכל מקום שיש ידיעת קיום עצמי, יש חיסרון, שבא לידי ביטוי, בקיומו של הרצון העצמי. כי יש אלוהים אמיתי אחד ויחיד, שהוא האחדות המוחלטת של המציאות. וכל דבר שנפרד ממנו, דהיינו, שהוא חווה ... כלל. ואז השקר מקבל את עונשו, על כך שדעתו רחוקה מידיעת האחדות, בכך שהוא חווה חסר תמידי. שזהו בעצם הרצון העצמי שיש תמיד באופן נצחי, לכל ישות שמודעת לעצמה, רק בגלל שהיא מודעת לעצמה. ולכן, אם מדברים על ישות ... בחירה חופשית. אך זוהי טעות. כי מי שעושה כרצונו, אין לו בחירה חופשית כלל, כי הוא משועבד לרצונו. ואת הרצון העצמי, אף אחד לא בוחר בעצמו מרצונו החופשי. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא לא יכול להיות קיים מרצון כלל. כי גם אם נאמר שהישות יוצרת את רצונה העצמי, הרי שזה ... ואם יש רצון, אז זה רק מתוך כפיה (ואולי מתוך חופש אמיתי? כי הרי גם אין שום דבר נגד הרצון, כל זמן שאין רצון). והשורה התחתונה היא, שכל ישות שהיא קיימת ושהיא מודעת לקיומה, היא בעצם אלוהים שקרי, שסובל מתחושת נפרדות, שבאה לידי ביטוי בתחושת חסר, שמתבטאת ברצון. וכל רצון הוא סבל, כי כל רצון הוא תחושת חסר. והרצון הזה יש לו הרבה צורות, שאחת מהן, היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו רצון לקבל הנאה מהנתינה. כי הישות מרגישה חסר, והיא ממלאת את החסר שלה בנתינה. ואין שום ... גורם להם לחשוב, שהשלמות, היא הכוח שנותן תמיד. ובגלל זה הם מנסים להחליף, מחלה אחת במחלה אחרת. דהיינו, את הרצון לקבל, ברצון לתת. וחבורת הטועים הזאת, לא רואה ולא מבינה, שכל הרצון שלהם לתת, הוא כולו תלוי, ברצון שלהם לקבל הנאה, מהנתינה שלהם. והם ככ מסכנים, שהם מנסים לשקר את עצמם, ... נחדד, כי לאלוהים אמיתי, לא יכול להיות רצון לתת, יותר מאשר רצון לקבל. כי הוא נמצא לפני ההפרדה, של הרצון לקבל מרצון לתת. אבל הטועה, רוצה לסבול. ולכן הוא מטעה בכל מיני הטעיות, כגון שאלוהים הוא טוב וכיוב. והם ... רואה במו עיניו שהכל אחד ממש, אז הוא נכלל באחדות האמיתית, ומשתחרר מהישות הנפרדת שלו לגמרי. וממילא מתבטל גם הרצון העצמי באשר הוא, ונעלמת כל תחושת חסר, וכל תחושת נפרדות. וגם אחכ כשהאדם חוזר אל מה שנראה כנפרדות, גם ...

... בעולם, לא יודע ולא מבין, למה באמת הוא מפחד. משום, שאף אחד לא באמת יודע, למה יש לו את הרצון, שיוצר אצלו את הפחד. וכאשר האדם בא לחכם האמיתי, הוא מברר איתו את כל הפחדים שלו, ואז הוא רואה ...

... בשום דבר, אפילו לא בכך שהיש ישנו ושהאין איננו. ואם האדם לא בטוח בשום דבר, זה מבטל לו את הרצון לגמרי. אז כיצד אפשרי בכל זאת לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה? והתשובה הראשונה היא, שמי שנוח לו להמשיך ...

פחד לאבד את הרצון העצמי ולהפסיק ליהנות כשאדם מתקרב לחכם אמיתי, הוא חווה שהוא מתחיל לאבד את הרצון העצמי שלו. והכוונה היא, שלאט לאט פחות ופחות דברים מעניינים אותו. ולפעמים האדם נכנס מכך ללחץ ולחרדה, והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו לגמרי. וכך גם לגבי תחושת האני, שגם היא מתחילה להיעלם, והאדם מפחד להיעלם לגמרי. וראשית יש להבין, שמבחינה הגיונית, אי אפשר לפחד מלאבד את הרצון לגמרי באופן מוחלט. כי אם אין שום רצון כלל, הרי שאין שום חיסרון כלל. וכך גם אם האדם לא ... אין לו שום רצון עצמי כלל ושום חיסרון כלל. והחשש של האדם, הוא לא מכך שהוא יאבד את כל הרצון שלו לגמרי באופן מוחלט, אלא שהוא יאבד את רוב הרצון שלו, ושעדיין יישאר לו רצון להרגיש טוב, שהוא לא יוכל להתממש, מאחר שאין לו מספיק רצון עצמי. והעניין הוא, ... גם היא מושלמת באמת ואין בה שום חיסרון כלל. רק שזה שכל גדול עוד יותר. והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו. כי הרצון שלו, כאילו מביא לו הנאות, כאשר הוא מתמלא. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא רוצה שהאדם ירגיש טוב באמת, ... להיות תלוי בשום דבר. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, הוא מתחיל לאבד את החשק ואת העניין ואת הרצון שלו לדברים חיצוניים. כי השכל של האדם מבין והלב של האדם מרגיש, שהנה הוא מצא את הטוב האמיתי, שאותו ... מפסיק להתעסק בשטויות, ומפסיק לקחת תרופות של אנשים חולים, כאשר הוא מגלה את הטוב האמיתי של העולם. כך שבפועל, הרצון של האדם לא באמת נעלם, אלא הוא מתחיל להתמקד, בלהשיג את השכל של החכם האמיתי, שהוא השלמות. שעל ידי ... וכאשר ההנאה של האדם מהצורות נעלמת, גם הפחד משינוי הצורות, גם הוא נחלש ונעלם. עד שבסופו של דבר, כל הרצון של האדם לשנות את הצורות נעלם, ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל ... שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה עצמו, הוא מתרחק מהשתוות של הרצון שלו. כי האחדות האמיתית, היא כאשר האדם כן רוצה רצון מוגדר, אבל הוא חווה אותו בצורה לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז בצורה, שבה הרצון שלו הוא לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, ... היחידה להשיג את החוויה הזאת, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת בלבד. שהאדם מוכרח להבין את מהות הרצון שלו ואת מהות המציאות וכולי. ועל ידי ההבנה, ורק על ידי ההבנה, משתנה אצל האדם חוויית המציאות, לאחדות אמיתית, ...

... כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את עצמו. כי אם האדם ...

... מה שהוא יכול לעשות, כדי להסיר מעצמו את הדבר הזה. וכאשר האדם באמת לא רוצה איזה דבר, אז כל הרצון שלו וכל המחשבה שלו, ממוקדים, רק באיך לפתור את הבעיה הזאת. וכאשר האדם חולה וסובל מכאבים, שום דבר בעולם ... האדם, אלא יש עוד דברים שחשובים לו. וכאשר האדם מצליח להתרכז בעוד כל מיני דברים, הרי שלא באמת כל הרצון שלו ממוקד, באיך להפסיק את הסבל שלו. ובפועל, האדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ויש לזכור, כי ...

... דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא הרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה מתבטל, והאדם מרגיש טוב אמיתי בשלמות. אבל ברגע שהאדם רודף אחרי טוב שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם להרגיש טוב, שהוא בעצם גורם לאדם לסבול. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו, שהרע הוא לא באמת ...

... כלל. ואחכ מתוך האין תודעה עצמית ואין רצון עצמי כלל, מתוכם נוצרת התודעה של האדם עצמו ואז נוצר גם הרצון, ויחד איתם נוצרת גם כל שאר חוויית הנפרדות. ואז ורק אז, האדם הוא עצמו גם המצוי הראשון, וגם זה ...

... לשאול את השאלות שלו באמת. ולא חשוב מהי השאלה, חשוב שהיא תהיה באמת. כי העיקר, הוא לא השאלה, אלא הרצון האמיתי של האדם לדעת את האמת, שהוא בא לידי ביטוי בשאלה. ושאלה של אמת, היא רק כאשר היא נשאלת ...