... בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן ... טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה ... לשרוד כמה שיותר (אאכ זה בא על חשבון האושר שלו, שהוא חשוב יותר). וזה בעצם אומר, שיש מאבק בין הרצון של האדם לחיות לנצח, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם לחיות לנצח. וברמה הכללית, יש מאבק בין הרצון של האדם להרגיש טוב נצחי, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם להרגיש טוב נצחי, אלא תמיד הטוב יהיה גם עם ... לאבד את השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות שלנו. כי זה מתסכל ביותר, כאשר האדם מבין, שאת הרצון שלו להרגיש רק טוב תמיד, את זה הוא לעולם לא יקבל. וזה מתסכל ברמות נוראיות. וככל שהאדם מבין טוב ...

... תמיד מרגיש שחסר לו משהו, משום שיש תמיד איזה רצון שאינו מלא. ולא משנה כמה האדם יתאמץ למלא את הרצון שלו, תמיד יהיו רצונות אחרים שהוא לא מילא אותם. כי התת מודע של האדם, רעב, ברעב אין סופי. ואם ... דרך לא לרצות שום דבר, ויש דרך לקבל את כל מה שרוצים. ואיך? על ידי שמבינים את המנגנון של הרצון העצמי. כי כל הרצונות שיש בעולם, כולם באים מאותה הנקודה ממש. ויש בתוך האדם דבר אחד, שהוא זה שאחראי ...

... אותן. אבל בכל מקרה, יש כאן משחק מאוד רציני. והמשחק המרכזי של החיים, הוא המרדף של האדם, אחרי מילוי הרצון שלו. כי האדם, כל חייו רודף אחרי מילוי הרצון שלו. דהיינו, כל הזמן מנסה למלא את הרצון שלו, בדרכים שונות ומשונות. ולמשחק הזה, אין לו סוף. כי בכל פעם שהאדם ממלא את הרצון שלו, מיד נוצר אצלו רצון אחר, שהוא ממשיך לרדוף אחריו. וכך הלאה, עד אין סוף. והמשחק של החיים, מי ... / שמחה / סיפוק רגשי / הנאה וכיוב. לעומת מי שלוקח את החיים כמשחק, שהוא כאשר הוא משיג את הרצון שלו, אז הוא חווה רגשות חיוביים, אבל הם בעוצמה יותר נמוכה. כי כגודל הציפייה, כך גודל הסיפוק הרגשי שהאדם ...

... מודחק. ובכל פעם שהאדם רוצה איזה דבר, מיד נוצר בתת המודע של האדם, פחד מודחק, שמא המציאות תהיה שונה מהרצון של האדם. והרעיון הוא, שבתת המודע של האדם, מצטברים המון פחדים מודחקים והמון חרדות מודחקות. וככל שיש לאדם יותר ...

... אפשרויות בלבד. והאפשרות האחת היא, שהאדם הופך להיות עבד ומשועבד לרצון שלו. דהיינו, אם האדם לוקח באופן אישי את הרצון שלו, ואם האדם חושב, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהאדם הפך להיות עבד ומשועבד לרצון שלו. ואם האדם לא לוקח באופן אישי את הרצון שלו, אלא האדם מבין, שלא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא רק אפשרי בלבד שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שאז האדם הוא מלך. כי הרצון של האדם, הוא רק הזדמנות עבורו, לחוות עוד סוג של תחושה ושל אירוע. אבל האדם לא חווה שעבוד עצמי מול הרצון שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, ... יותר, ונסביר, כיצד האדם יכול להגיע לשחרור רגשי מוחלט, ואיך האדם יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחויב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי ...

... שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, בהתאמה שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והרצון של האדם, יש לו שני מצבים. מצב אחד שהאדם רוצה דבר כלשהו, דהיינו, יש רצון לדבר כלשהו. ומצב שני, ... כלשהו, אבל אין במציאות את מה שהוא רוצה, גם אז רע לאדם. ולצורך ההסבר נגדיר, כי למציאות, יש את הרצון שלה. דהיינו, המציאות עושה את מה שהיא רוצה. או במילים אחרות, מה שקורה לאדם, זה מה שהמציאות רוצה שיקרה לו. וכאשר יש התאמה, בין הרצון שיש למציאות, לבין הרצון שיש לאדם, אז טוב לאדם. וככל שיש יותר התאמה, בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש טוב יותר. וככל שאין התאמה בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש יותר רע. כך, שכל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל, שיש התאמה או שאין התאמה, בין הרצון שיש לו או שאין לו, לבין המצב שיש במציאות או שאין במציאות, באותו הרגע. ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, ... כי הוא מבין, שכדי שהוא לא יסבול, וכדי שיהיה לו טוב, לשם כך הוא צריך להגיע להתאמה מלאה, בין הרצון שיש לו, לבין המצב של המציאות. והאדם לא יודע, כיצד הוא יכול ליצור התאמה שכזו. וכאן נסביר, כיצד האדם יכול ליצור התאמה, בין הרצון שלו לבין המציאות? ומי שיעמיק יראה, כי ההרגל המחשבתי והקיבעון המחשבתי העמוק ביותר שיש לאדם, הוא, שהוא מבדיל בין ... בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה ... הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, בכל דבר שהוא שיש בעולם. וכך לעולם אין התאמה מוחלטת, בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי המציאות מצידה, אין אצלה יתרונות או חסרונות כלשהם, בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ...

... עצמו. וכאשר יש לאדם רצון עצמי, והעדפה אישית, ודעה עצמית משל עצמו, אז לפעמים נוצרים חיכוכים וחוסר התאמה, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ונכון שלפעמים האדם משנה את המציאות והוא מרוצה ממנה, אבל לפעמים האדם לא מצליח לשנות ... לקיום שלו. שזה לא בהכרח רע, ואת זה כבר ביארתי במקומות אחרים. אלא, שכאשר האדם יותר מידי מזדהה עם הרצון העצמי שלו ועם ההעדפות האישיות שלו, אז יש לו גם יותר מידי חיכוכים מיותרים וחוסר התאמה בינו לבין המציאות. ...

... את הסבל? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל הקונפליקט הרגשי שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי כאשר האדם מרגיש שהוא רוצה את המציאות שלו, אז טוב לו. וכאשר האדם מרגיש שהרצון שלו, לא תואם את המציאות שלו, אז רע לו. ומידת ההתאמה הרגשית, שיש בין הרצון של האדם לבין המציאות, היא זו שאחראית, לכמה האדם נהנה או סובל מהמציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל ... אז הוא גם סובל כהוגן, מכך שהמציאות משפילה אותו ופוגעת לו בכבוד שלו, ושוברת לו את המילה שלו ואת הרצון שלו, ומראה לו מי כאן המלך. כי האדם חושב בטעות שהוא המלך, והוא חושב שהכל מחויב להיות כרצונו תמיד. ...

... ללכת למקום הזה. כאן האדם שבוחר הוא למעשה הגורם הסיבתי שמוביל לפעולה. האם הבחירה חופשית או מוכתבת על ידי הרצון? אליעד מציג את הטענה הרווחת שהרצון הוא הגורם המכריע בבחירות שאנו עושים. האדם בוחר לעשות דבר מסוים משום שהוא רוצה לעשות אותו, אך האם הוא ...

... יש רק חופש ואין שום מגבלה, אז כבר אין יותר משמעות לחיים וכולי. ונסביר: כל רצון שיש לאדם בחיים, הרצון הזה לוקח לאדם את החופש האישי שלו. כי כאשר אין לאדם רצון אישי כלשהו, כגון לדוגמה אדם שאין לו ... שהוא רוצה. והאדם הוא כבר לא חופשי להרגיש טוב תמיד, אלא הוא מוגבל להרגיש טוב רק בתנאי מסוים, בתנאי שהרצון העצמי שלו יתמלא. והרעיון הוא, שבכל דבר בחיים, יש לאדם את האפשרות, להגדיר אותו או לא להגדיר אותו. ולהגדיר ... רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ממש חופשי לאכול מה שיתנו לו לאכול, אלא יש לו מחויבות אישית כלפי הרצון שלו, לאכול אוכל כזה או אחר. והרעיון הוא, שברגע שהאדם מגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ובפרט כאשר האדם מגדיר ... יכול ליהנות משום צבע. וכאשר האדם אין לו שום רצון מוגדר, הוא גם לא יכול ליהנות משום מילוי של הרצון שלו. ונכון שהוא לא יכול לסבול מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מכך שהמציאות ... עם עצמו, ולשאול את עצמו, האם באמת אני מחויב להשיג את הדבר הזה? ומה יקרה אם לא אשיג את הרצון שלי? והאם זה באמת ככ רע? ואז מה אם זה יהיה רע? והאם זה באמת רע? והשאלות האלו מוציאות ...