אלוהים - חלק 15 - רצון לקבל / רצון להשפיע, אצל הבורא / נבראים?!... אך ורק רצון להשפיע לנברא יש גם רצון להשפיע + רצון לקבל האושר הוא כאשר האדם הנברא הופך את הרצון שלו לקבל לרצון להשפיע. אז נוצרת השתוות עם הבורא = גאולה אישית. סוף טיעון. הפרכה: גם לבורא יש רצון ... נובע בראש ובראשונה מרצון לקבל. רצון = חיסרון = תחושת חסר אישית = רצון לקבל סיפוק על ידי מילוי הרצון. הביטוי רצון להשפיע, הוא ביטוי מוטעה שמורכב מ - 2 רבדים שונים. רצון + להשפיע. רצון = מבטא את החסר / את הרצון לשלמות / את הרצון להגיע לסיפוק / דהיינו, הרצון לקבל. להשפיע = הצורה הגשמית / מעשית של הרצון לקבל. זא ההשפעה היא הפעולה / היא ההגדרה של הרצון, דהיינו, הרצון הוא להשפיע / לאכול / לאהוב / לדבר וכיוב. רצון להשפיע פירושו צורה כלשהי של רצון = צורה כלשהי של חסר כלשהו. אך בכל מקרה, הרצון עצמו הוא תמיד לקבל. לא משנה כיצד נסתכל על הדבר, רצון מעצם הגדרתו משמעותו היא לקבל, דהיינו, רצון לקבל. התכלית של הגשמת רצון באשר הוא היא לקבל, גם אם מדובר ברצון להשפיע. הלהשפיע רק מגדיר את הרצון. במקום רצון לאכול / לשמוח / להיות מאושר, במקום זאת הוגדר רצון להשפיע. אך זה אינו משנה את מהות הרצון הבסיסית, שהיא מבטאת חסר ורצון לקבל סיפוק כלשהו משינוי מציאות כלשהי. שאלה: כיצד ניתן לומר כי לבורא יש רצון ... הבורא אינו יכול לקבל הטבה מהנברא, הרי שעדיין זה לא מונע ממנו להיות בעל רצון לקבל. קיימת האפשרות כי הרצון לקבל של הבורא, אכן אינו מתמלא לעולם משום שהוא אינו יכול לקבל הטבה מהנבראים, אך זה לא מונע אותו ... שהבורא אינו יכול למלא את רצונו, זה לא אומר שאין לו רצון כזה. 2 - נכון יותר לומר כי הרצון לקבל של הבורא הוא אינו מהנבראים עצמם, אלא מתהליך הבריאה עצמה. זא יש לשים לב לכך שההוכחה לכך שלבורא ... וכיוב). מעשה הבריאה עצמו הוא עצמו מבטא רצון לקבל, מאחר שכל רצון הוא מבטא חסר ורצון לקבל. גם אם הרצון לקבל בא לידי ביטוי ברצון להשפיע, עדיין זהו רצון לקבל. 3 - בנוסף יש לשים לב לכך, כי לפי ... כי בכל מקרה הוא זה שצריך לתת את ההטבה לעצמו באמצעותם, הרי שזה עצמו גם שולל את הרעיון של הרצון להשפיע. משום שגם על הרצון להשפיע אפשר לומר שהוא אינו אפשרי, מאחר שהנבראים הם אינם ישות עצמאית, אלא הם לא יותר מאשר בובות על ... משמעות אמיתית לישותם, וממילא לא ממש ניתן להשפיע ולתת להם הטבה כלשהי. וכמובן שקיימת גם בעיה חמורה יותר, והיא שהרצון להשפיע יוצר את ההכרח שהבורא יגרום לנברא להרגיש חסר ורע כלשהו, כדי שהוא יוכל להשפיע לו הטבה. וזה כמובן ... ראשית כל צריך לברוא נברא עם חסר כלשהו, כדי שהוא יוכל להשפיע לו. כך שמצד האמת כל הרעיון של הרצון להשפיע הוא מטופש, כי מצד אחד הבורא גורם לאדם לסבול ומצד שני הוא כביכול מרחם עליו ומספק לו הטבה ... תהליך הבריאה על ידי הבורא, מבטא רצון כלשהו של הבורא, שהוא לעולם יהיה רצון לקבל הטבה כלשהי בעת מילוי הרצון, גם אם ההטבה אינה מגיעה ישירות מהנברא. הערה נוספת: גם הלוגיקה כי התכלית היא להגיע להשתוות צורה עם הבורא, גם היא אינה נכונה. יתכן כי אדרבה, התכלית היא לבטל את הרצון להשפיע ולהישאר רק עם הרצון לקבל. ראה בהרחבה כאן: מהי תכלית הבריאה ?. הערה נוספת: קיימת גם האפשרות להגדיר כל רצון כרצון להשפיע. זא אין דרך להוכיח כי לאדם קיים רצון להשפיע. אם רוצים, אפשרי להגדיר ולהוכיח כי הרצון של האדם הוא אך ורק להשפיע וכי אין לאדם רצון לקבל. זא אם אפשר לומר כי לבורא אין רצון ... מקבל ההטבה, אלא הוא מיטיב עמו בלבד, דהיינו, הטבה שלמה. ואפשר גם להמשיך ולומר, כי שורש הרע נובע דווקא מהרצון להיטיב. ועל האדם להגיע להשתוות צורה אל מול הבורא, ולהמיר את הרצון שלו להיטיב לרצון שלו לקבל, דהיינו, להגדיל את האגו העצמי שלו, כדי שכך הוא יוכל יותר לקבל הטבה מתמדת כמו הבורא. ונקודה נוספת: גם אם האדם ממיר את הרצון שלו לקבל לרצון שלו להשפיע, הרי שגם זה עצמו נובע מהרצון לקבל של האדם. דהיינו, האדם רוצה לקבל הטבה מהבורא, ולכן הוא מבטל את הרצון העצמי שלו, או נכון יותר לומר מדחיק את הרצון שלו לקבל והופך אותו כאילו לרצון להשפיע. אך זו בסך הכל מרמה עצמית. כי אם לא היה לאדם רצון ... הרי שהוא גם לא היה רוצה להשפיע. כי כל פעולה שורשה ברצון כלשהו... ובנוסף, אם לא יישאר אצל האדם הרצון לקבל, כיצד יוכל הבורא לתת לנברא את ההטבה וכולי.