המהות של כל דבר, היא החיבור של הדבר עצמו, עם כל מה ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר.

לדוגמה: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון.

וכאשר הכל אחד, אין הכוונה לומר, שהאין סיבה, הוא יש סיבה, או שהיש סיבה, הוא אין סיבה וכיו"ב, אלא הכוונה היא לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי.

ועוד נוסיף ונעמיק: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל של הישות, דהיינו, אחדות אמיתית.

והמהות, של המהות עצמה, היא המהות עצמה. כי יש אחדות גדולה יותר, מאשר אחדות קטנה יותר. אך הן ישות אחת ממש. והן גם נפרדות זו מזו, אך הן גם ישות אחת ממש, כי אין שום הבדל ביניהן.

והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של כל הדברים לישות אחת ממש. וזו המהות הראשונה של המציאות, ששם הכל אחד ממש. והמהות שלה עצמה, הוא החיבור שלה עצמה, עם כל מה ששונה ממנה. והמהות של המהות הפנימית יותר,...