הסוד של התשובה לכל השאלות - איך לגלות את התשובה האחת לכל השאלות? כפי שכבר ביארתי, לכל דבר בעולם יש שורש וסיבה שבגללו הוא כפי מה שהוא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי ככל שהאדם מחובר יותר לשורש של הדברים, כך הדברים אצלו יציבים יותר. לדוגמה: אם ברצונו של האדם...לא קיים, עדיין נוכל לשאול, מדוע המציאות היא ששום דבר לא קיים, במקום שכן יהיה משהו קיים. ויכול האדם לנסות להתחכם ולומר, ששום דבר לא קיים, וגם הפוטנציאל שיהיה משהו קיים, גם הוא לא קיים. למרות שלא ממש ברור כיצד אפשר למנוע את קיומו של פוטנציאל כלשהו, כי מילא את הקיום אפשר לנסות לשלול, אך את הפוטנציאל אי אפשר לשלול, אך גם אם נאמר שהפוטנציאל עצמו לקיום של דבר כלשהו, שגם הפוטנציאל עצמו לא קיים. הרי שיש להבין, שכל זמן שהאדם חושב שהעולם לא קיים, הרי שבעצם המחשבה הזאת הוא אומר בעצם שיש משהו שונה מהמחשבה הזאת...

... אומר, שכל אחד בתוך תוכו היה רוצה להרגיש טוב בשלמות. ואין שום אדם בעולם שיסרב להשיג שלמות. וכל מהות הרצון של האדם, היא להשיג את השלמות. כי הגדרת החיפוש של האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך להתקדם. וכל מה שמניע את האדם להתקדם כל הזמן, זה הרצון הפנימי האמיתי של האדם, להשיג שלמות עצמית פנימית אמיתית. ואם נתבונן על העניין הזה של חיפוש השלמות העצמית של ... ובמקומו האדם מתחיל להתפשר על כל מיני דברים, במקום להמשיך להתעקש להגיע למצב שבו האדם יהיה מאושר בשלמות, עד שהרצון להיות מאושר יעלם לגמרי. ולזה יש להוסיף עוד דבר מאוד מרכזי בחיי האדם, והוא את השפעת הסביבה. כי הסביבה ... ורוב בני האדם בעולם, בכלל לא מאמינים שיש דבר כזה שלמות בעולם. ורוב בני האדם בעולם חיים בייאוש מוחלט מהרצון להשיג את השלמות. והאחראי המרכזי לכך שבני האדם בעולם מיואשים מהרצון להשיג שלמות מוחלטת, היא המנהיגים הרוחניים שיש בעולם. כי כאשר האדם לא מבין באיזה דבר, אז הוא הולך לאדם ... ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם להשיג שלמות. ולהשיג שלמות פירושו להבין את כל המציאות בשלמות, וממילא לראות את השלמות המוחלטת ואת התמונה ... נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ימצא אותו. והוא הרצון של האדם להשיג שלמות פנימית אמיתית, שתעלים את הרצון להשיג שלמות, על ידי זה שהאדם השיג את השלמות. והאדם משתוקק כל חייו להיפטר מתחושת החסר המתמדת שמלווה אותו ... את השלמות, היא על ידי זה שהאדם לא יתכחש לרצון הפנימי שלו להשיג שלמות, ושהאדם יתחיל לעורר בתוכו את הרצון לשלמות. ולא סתם שלמות, אלא שלמות מוחלטת שאין שלמות גדולה ממנה. כי כל זמן שיש שלמות יותר גדולה, הרי ... בעיניו וכמה שיותר פנימיים. ואם האדם לא מצליח להשיג את השלמות, על האדם פשוט להגדיר לעצמו טוב יותר את הרצון הפנימי יותר שלו, דהיינו, למקד את המטרה ולהגדיר אותה מחדש בצורה יותר ברורה. כי את השורש של כל המטרות, ... ללא כל מאמץ. והאדם רחוק מהשלמות, רק משום שהוא לא מבין את השורש של כל המטרות שלו ואת שורש הרצון הפנימי שלו. ובכל פעם שהאדם מנסה ולא מצליח להשיג איזו מטרה, אז על האדם גם לבדוק היטב ולחפש את ...

... 1 במאמר הזה יתבארו הרבה נושאים וסודות עמוקים. ביניהם העניין של שורש האני של האדם ומהי מהותו? מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ההנאה האין סופי? איך להגיע לשורש ... נקודה כלשהי בין שיא האושר לבין שיא הסבל. כי תחושת הטוב והרע של האדם, תלויות ברמת ההתאמה שיש בין הרצון האישי של האדם, לבין המצב של המציאות. וככל שהרצון האישי של האדם תואם ומתאים יותר למצב של המציאות, כך מצבו הרגשי של האדם טוב יותר. וכל אדם בכל ... לגבי דבר כלשהו, אפילו ההעדפה של האדם להיות בריא במקום להיות חולה, או לחיות במקום למות וכיוב, או אפילו הרצון של האדם להרגיש טוב, או הרצון להיות קיים, כל דבר שהאדם מעדיף אותו יותר מאשר דבר אחר, הרי שהוא ביטוי לכך שהאדם עדיין לא רוצה ... לא מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. וככל שיש לאדם יותר רצון עצמי שונה מהמציאות, כך רע לו יותר, וככל שהרצון העצמי של האדם תואם יותר את המציאות, כך טוב יותר לאדם. ונמצא אם כן, כי האדם כל הזמן נע ... 100% באותה המידה, ואף על פי כן כוס אחת תהיה עם רמת שלמות גדולה יותר מאשר הכוס השנייה. והנמשל: הרצון של האדם הוא כמו כוס וכלי קיבול של אושר. ויש את הכוס המלאה והריקה במינונים שונים. שזה בעצם המצב של כל בני האדם בעולם. שבכל רגע ורגע הרצון של האדם מלא וחסר ברמת מינון כלשהי. אבל יש גם את נקודות הקיצון, שבהן יש השתוות של אחדות, כי ... המציאות בכלל, דהיינו, המצב של הכוס הריקה, זה מתהפך אצלו לטובה. כי הסבל של האדם נובע רק מהפער שבין הרצון שלו לבין המציאות. וכאשר האדם מגיע לנקודה שבה הוא לא רוצה שום דבר בשלמות, ממילא הוא מתאחד עם האדם ... העולם שכולו טוב. שבו האדם תמיד מרגיש טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון של האדם בכל רגע הופך להיות גדול יותר, ועל ידי זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד ... ובין הציר של הטוב והרע לבין הציר של העולם שכולו טוב, יש נקודת מפגש. ונקודת המפגש הזו היא השתוות הרצון, שהיא המצב שבו האדם מיישר קו עם המציאות. ומי שרוצה להגיע להנאה אין סופית, עליו לעבור דרך הנקודה שבה ... טוב תמיד עד אין סוף. ונקודת החיבור שיש בין הצירים האלו, היא נקודת ההשתוות, הנקודה שבה האדם מאפס את הרצון שלו ומשווה אותו למצב של המציאות בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, הנקודה שבה האדם משווה את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד ... אין סופי. דהיינו, רצון ללא הגדרה, רצון שבו האדם גם מצד אחד רוצה את המציאות, אבל גם מצד שני הרצון של האדם לא מוגדר בשום צורה. כי הגדרת הרצון של האדם, היא שורש הרע. כי הגדרת הרצון פירושו שהאדם מעדיף דבר אחד יותר מאשר דבר אחר. ופוטנציאל האפשרויות של המציאות שלנו בכל רגע ורגע, הוא אין ... בין הפוטנציאל של המציאות, לבין הישות של עצמו. כי הוא בעצם מתחבר לרצון אחד יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואיפוס הרצון, הוא גם שורש הרצון. כי בנקודת השורש של הרצון של האדם, אין שום הבדל בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו אין אצלו שום הזדהות רגשית עם שום רצון. ואחכ הרצונות של האדם הופכים להיות יותר ויותר מוגדרים, שעל ידי זה האדם מבטא את רצונו בעולם. אבל מצד נקודת שורש הרצון של האדם, בנקודת שורש הרצון של האדם, אין שום הגדרה כלל של טוב ורע. כי שם בנקודת ההתחלה של הרצון של האדם, שם הרצון לא מוגדר כלל. ושם אין אצל האדם הבדל בין טוב לרע, כי עוד אין שום רצון מוגדר כלל, ושם אין שום הגדרת רצון. ולהגיע לאיפוס הרצון, פירושו שהאדם מגיע לנקודת השתוות בין הטוב לבין הרע. נקודה שבה אין אצל האדם שום הבדל בין שיא הטוב ... כי כל זמן שיש אצל האדם הבדל כלשהו בין טוב לבין רע, הרי שהאדם עדיין לא הגיע לנקודת שורש הרצון שלו. כי לכל הדברים שיש בעולם יש להם שורש, וגם לרצון של האדם יש שורש. וכל דבר בעולם הוא ... כל הרצונות בו זמנית בבת אחת, ללא הגדרה כלשהי. כי כל רצון שיש לאדם, הוא בעצם ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת הפוטנציאל של הרצון, שם נמצאים כל הרצונות האפשריים בבת אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל הרצונות נמצאים בבת אחת, שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או רצון בצמצום כלשהו. כי הרצון של האדם שאיתו האדם חי בחיי היום יום, הוא רצון מצומצם מוגבל ומוגדר. כי כאשר האדם רוצה דבר כלשהו, ... כלל. כי כל הפעולות נובעות מכך שיש רצון אחד שהוא יותר חזק מאשר רצון אחר. שאז האדם עושה את הרצון הגדול יותר שלו. שזאת הבחירה החופשית, שבה האדם בוחר את הרצון החזק יותר שלו. אבל בנקודת שורש הרצון, ששם נמצאים כל הרצונות בו זמנית, שם אין שום בחירה חופשית כלל. כי שם אי אפשר לבחור בין שום דבר לשום דבר, מאחר שכל הרצונות שם הם בעלי אותו כוח ממש. ושם בנקודת שורש הרצון, שם גם יש איזון אמיתי בין כל הרצונות. כי בנקודת שורש הרצון, שם ורק שם יש את החיבור של ההפכים של כל הרצונות. כי בפוטנציאל של האדם הוא יכול גם לרצות וגם לא לרצות כל דבר ודבר שקיים במציאות. ובנקודת שורש הרצון, שם יש את כל סוגי הרצונות האפשריים בכל העוצמות השונות בו זמנית. ושם יש באותה הנקודה גם את הרצון ...

... יוצר בכך טוב ורע. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, הוא בעצם באותו הרגע מגביל את הטוב שלו, לאותו הרצון. לדוגמה: כאשר האדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, הרי שבעצם בכך יוצר האדם עבור עצמו מצב של טוב, ... לסבול, אלא אפשר גם ליהנות ממש. כי יש בעולם שלנו טוב אמיתי, שנמצא בכל דבר. ועל האדם לא להתייאש מהרצון שלו להיות מאושר באמת בשלמות, ולא להסתפק, בכך שהוא לא סובל או סובל מעט. כי בני האדם בעולם נמצאים ... אז האדם נכנס לדיכאון עוד יותר גדול. כי האדם מבין שלא משנה מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא יפטר מהרצון המציק, להשיג משהו אחר טוב יותר. כי יש בתוך האדם, דבר שמשגע אותו. וזאת המחשבה, שכל הזמן גורמת לאדם ... בכל רגע ורגע האדם רוצה את כל המציאות כפי מה שהיא בשלמות. בלי לרצות שום דבר אחר. מציאות, שבה הרצון של האדם לשנות את המציאות, הרצון הזה נעלם. ושבמקומו האדם פשוט זורם עם המציאות תמיד, וחי איתה בהרמוניה ובשלום תמיד. ואז יש לאדם סוג של ...

... ואם יצליח האדם לראות רק את הטוב ולא ירצה להשתתף במשחק, מה בכך? העיקר שטוב לאדם. וגם אם יתבטל הרצון העצמי של האדם לגמרי, גם אז זה טוב. כי העיקר שטוב לאדם. אז מדוע זה הכרחי שתהיה לאדם גם ...

... כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא ירגיש טוב בשלמות. ושורש העניין הוא, כי לכל אדם יש רצון. והרצון של האדם, הוא שורש החיסרון ושורש הרע של האדם. והרצון של האדם, הוא תחושת החסר המתמדת שיש לאדם. כי אם האדם יתבונן היטב אל תוך עצמו, הוא יראה שיש בתוכו דבר שתמיד גורם לו לא להיות שבע רצון, והוא הרצון עצמו. כי הרצון של האדם כל הזמן רוצה ורוצה ורוצה דברים שונים. והרצון של האדם הוא לעולם לא שבע. וכל כולל כל העולם כולו וכל מה שישנו וגם כל מה שאיננו, שום ... רצון, הוא אף פעם לא יהיה שבע רצון. כי אושר אמיתי בשלמות, הוא כאשר האדם ככ מרוצה מהמציאות, עד שהרצון העצמי שלו נעלם לגמרי. אבל מצד טבעו של האדם, תמיד הרצון של האדם פעיל ופועל, ותמיד הוא יוצר תחושת חסר אצל האדם. ולכן האדם לעולם לא מאושר ולעולם לא יהיה ... תמיד האדם ימשיך לרצות את מה שאין לו. ומי שיתבונן היטב על עצמו בעין אמיתית, הוא יראה מיד כי הרצון שלו הוא לא בשליטתו. ולא נכנס כאן לאם יש לאדם בחירה חופשית או לא לגבי לעשות או לא לעשות ... ולראות שלא הוא זה שבוחר האם לרצות או לא לרצות. כי כדי שתהיה בחירה, לשם כך צריך להיות רצון. והרצון עצמו נוצר ללא רצון אחר. וזה בעצם אומר שהאדם לא בוחר האם לרצות ולהיות בעל רצון או לא. כי הרצון של האדם הוטבע באדם. והאדם בשום שלב לא בחר ולא בוחר האם להיות עם רצון עצמי ולרצות או האם ... אם נאמר שהאדם כן בוחר וכן יכול לבחור האם להיות עם רצון עצמי או לא, עדיין יש לשאול, האם הרצון עצמו שאחראי לבחירה של האדם האם להיות או לא להיות בעל רצון, האם הוא עצמו בשליטת האדם? כי גם אם האדם בוחר האם להיות עם רצון או לא, הרי שהרצון הראשון של האדם, אותו האדם לא בחר. כי כל זמן שאין לאדם רצון עצמי, הוא לא יכול לבחור. וממילא את הרצון העצמי עצמו, את זה האדם לא בחר ולא בוחר. ואם עוד יעמיק האדם, הוא יראה כי אין לאדם בחירה ... להיות או לא להיות בעל בחירה. כי האדם לא יכול לבחור להפסיק את יכולת הבחירה החופשית של עצמו ואת הרצון העצמי של עצמו. ועל האדם פשוט לנסות לגרום לעצמו להפסיק להיות בעל בחירה חופשית, דהיינו, לנסות פשוט לקבל את המציאות תמיד, בלי לרצות לשנות אותה. וכאשר האדם ינסה לעשות את זה, האדם יראה שאין לו בחירה חופשית על הרצון העצמי שלו. והאדם לא בוחר האם לרצות או לא לרצות. אלא הרצון של האדם קיים כעובדה קיימת. ואין לאדם בחירה חופשית על זה שיש לו בחירה חופשית. זא האדם לא יכול לבחור להעלים לעצמו את הבחירה החופשית ואת הרצון עצמי. ומאחר שהרצון של האדם הוא שורש הסבל של האדם, כי בלי רצון אי אפשר לסבול, ממילא זה אומר שכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הוא ימשיך לסבול ולעולם לא יהיה מאושר. כי הרצון העצמי משגע את האדם, וכל מה שהאדם יעשה, הוא תמיד ימשיך להרגיש תחושה של חסר, כל זמן שקיים אצלו ... האדם ישיג אותו, אז האדם יפסיק לרצות ושאז תחושת החסר של האדם תיעלם. אבל אין דבר כזה במציאות. כי הרצון העצמי לא האדם בוחר אותו. וכל מה שהאדם יעשה וכל מה שיתנו לאדם וכיוב, תמיד האדם ימשיך להרגיש חסר. ... שהוא רוצה, אז האדם יתחיל להרגיש רע באמת. כי כרגע נדמה לאדם שאולי יום אחד הוא יצליח למלא את הרצון של עצמו, ואולי יום אחד הוא יקבל קצת שקט נפשי מהרצון העצמי שלו שמשגע אותו. אבל כאשר האדם יצליח למלא את כל רצונו, אז האדם יקבל את אחת ההפתעות הכי גדולות שלו בחיים, כי אז הוא יגלה שהוא נמצא בבעיה רצינית ונצחית, והיא בעיית הרצון העצמי. כי כאשר האדם מצליח להשיג את כל מה שהוא רוצה, אז הוא כבר לא יכול לשקר את עצמו ... הוא יהיה מאושר כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה. כי האדם מבין שהאושר שלו הוא תלוי בקיומו של הרצון העצמי שלו, שהוא משגע את האדם וכל הזמן גורם לו להרגיש תחושת חסר. ואז האדם מקבל שכל להבין שהוא צריך לחפש איזה פתרון אחר וכולי. ובעצם הבנו, שלא משנה מה שיהיה לאדם, הרי שלעולם האדם ירגיש רע. כי הרצון של האדם תמיד ימשיך להציק לאדם. והאדם לעולם לא יכול להיות שבע רצון באמת מהמציאות, משום שהרצון העצמי של האדם תמיד גורם לו לרצות איזה משהו אחר שונה מהמציאות. ונוסיף רק, כי הרצון אחראי גם לחרדות ולפחדים של האדם. כי כאשר אין רצון, אין מקום לחרדות וכיוב. והרצון אחראי לכל הצרות שיש בעולם. ונמצא אם כן, כי גן עדן שבו יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, ... נחשב לגיהנום. כי כאשר יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז האדם קולט את שורש הבעיה שלו, שהיא הרצון העצמי, ואז האדם מתחיל להרגיש רע באמת. ואכ לכאורה אפשר לומר כי גן עדן, הוא מייצג מצב שבו אין לאדם רצון עצמי כלל. זא מאחר שהבנו כי הרצון העצמי הוא שורש הבעיות של האדם, ממילא אפשר לומר כי גן עדן הוא מצב תודעתי שבו אין לאדם רצון ...

... עצמו לגרום לעצמו להפסיק לרצות. כי האדם לא בוחר האם לרצות או לא לרצות. וממילא אין לאדם שליטה על הרצון העצמי של עצמו. וממילא זה אומר, שחייב להיות כוח חיצוני כלשהו, שהוא ורק הוא יכול לגרום לאדם להפסיק לרצות. ... יוכל לגרום לאדם להיות חסר רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת רצון עצמי. כי מאחר שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר מהרצון העצמי של עצמה, אז כיצד היא תוכל להעלים לאדם את הרצון העצמי של עצמו. וכמובן שיש כאן עוד שאלה, והיא אם נניח שיש ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי. אז מדוע בכלל שישות כזאת תרצה לעזור לאדם להיפטר מהרצון העצמי של עצמו? הרי כדי שהישות הזאת תעשה משהו, לשם כך עליה להיות בעלת רצון עצמי. ואם היא עצמה חסרת רצון עצמי, אז מדוע שהיא תרצה לשנות את הרצון העצמי של האדם? ויש כאן עוד נקודה להתבוננות, והיא שתיאורטית יכולה להיות ישות בעלת רצון עצמי, שתרצה ותוכל לעזור ... ושהוא מבטא רצון עצמי, הרי שמצד האמת זה בסך הכל תיאור של רצף אירועים. זא הבחירה החופשית של האדם, והרצון העצמי של האדם, הם לא יותר מאשר הגדרה של האדם שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ... בחירה חופשית. כי המציאות (אלוהים) לצורך העניין, מייצגת את הכוח שמניע את כל מה שבתוכה. וזה כמובן מבטא את הרצון העצמי שלה. ונחדד: גם אם נאמר שאולי איזה מישהו כופה על המציאות לעשות את מה שהיא עושה, הרי שזה ... ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ויש בזה עוד עומקים, כי צריך להתבונן מהיכן מגיע הרצון הראשון? והאם הכוח הראשון הוא בעל בחירה חופשית לבחור להיות חסר רצון עצמי וכיוב? וגם יש להבין, אם בנקודת ... שאין שום כוח שמניע את היקום כולו. ובכך בעצם גם שללנו את הבחירה החופשית. כי אם אין קשר בין הרצון של האדם לבין מה שהוא עושה אחכ, הרי שאין כאן בחירה חופשית. אלא שעפ נקודת המבט הזו, הרי שבעצם ... ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר בין האירועים השונים, ושאין רצון שמניע תהליכים, הרי שזה אומר שכל דבר הוא גם הרצון עצמו וגם הביטוי של עצמו. ואפשר גם לנסות לומר שאולי אין כוח ראשון שמניע את רצף האירועים כולו, אבל ... ביטוי של רצון עצמי של הכוח שמניע את המציאות. וזה בעצם אומר, שהשינויים שיש בעולם, הם ביטויים לחוסר שביעות הרצון המתמדת של הכוח שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה ... וכל מצב של העולם, הוא ביטוי לשביעות רצון של נקודת ההתחלה. אבל עדיין השינויים שיש בעולם, ועצם קיומו של הרצון עצמו, הם ביטויים לחוסר שביעות רצון. כי עצם קיומו של הרצון, הוא מעיד על קיומו של חיסרון. כך שנמצא אם כן, שהמציאות עצמה מטבעה, היא חסרת שביעות רצון. כי אילו ... האדם ימשיך להרגיש חיסרון. ואדרבה, בנקודת ההתחלה שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם ... כלל. וגם לבעלי חיים יש רמה מסוימת של בחירה חופשית וכולי. ויש כאן עוד שורש עמוק, והוא שמצד האמת הרצון העצמי של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, ...

... כדי לדעת את האמת, לשם כך צריך לרצות לדעת אותה באמת. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון כלשהו מלבד הרצון לדעת את האמת, הרי שהוא עוד לא ראוי לדעת את האמת. וכאשר יש לאדם סיבה מדוע הוא רוצה לדעת את האמת, אז זה אומר שיש בעיניו דבר שיותר חשוב מאשר ידיעת האמת. כי הסיבה של הרצון לדעת את האמת, היא תכלית ידיעת האמת, וממילא היא חשובה אצל האדם יותר מאשר הרצון לדעת את האמת. כי כל זמן שהאדם רוצה לדעת את האמת כדי להשיג לעצמו טובה כלשהי, הרי שהאמת עדיין ... שואלים את האדם מדוע הוא רוצה לדעת את האמת, התשובה היחידה שצריכה להיות היא כדי לדעת את האמת. דהיינו, שהרצון של האדם לדעת את האמת, צריך להיות כדי לדעת את האמת ולא למען כל סיבה אחרת. וכאשר האדם רוצה ... היום יומית שלו שהיא נעשית בכל מקרה (גם אצל החכם האמיתי שיודע את האמת), באמצעות השכל האנושי הרגיל, לבין הרצון האמיתי והפנימי של האדם להבין את המציאות שבה הוא חי ושהוא עצמו חלק ממנה. כי כאשר האדם מתבונן על ...

... החיובית, וכל האמונה של האדם שהכל לטובה וכל כיוב, הכל ביחד לא מסוגל לגרום לאדם להיות ככ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם לגמרי. ויש רק דרך אחת ויחידה להיות מאושר, והיא על ידי הבנה. הבנה ולא שום דבר ... מבין את המציאות באמת, ואז האדם חי בשלום באמת עם המציאות, בלי צורך להתאמץ כדי להיות מאושר. ואז גם הרצון של האדם להיות מאושר, הרצון הזה נעלם. כי אז האדם כבר מאושר באמת בלי שום מאמץ. והאדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות ...

... רצונות שונים. כי כאשר יש רצונות שונים, כל אחד מהצדדים מושך לכיוון הצד שלו, וכל אחד מנסה לכפות את הרצון של על הצד שמנוגד לו, ועל ידי זה נוצרת מלחמה. והדבר הזה בא לידי ביטוי, גם ברמה העולמית החברתית, ... כי השיגעון מכה באדם. והאדם הוא עבד נירצע. ולאדם נדמה שהוא חופשי ומאושר, והוא לא קולט שהוא עבד של הרצון שלו. עבד במשרה מלאה. כל יום כל היום, ללא הפסקות, ללא ימי חופשה, וללא ימי מחלה. כי האדם עובד במשרה מלאה אצל המעביד הגדול ביותר של בני האדם בעולם, שהוא הרצון האנושי, שהוא משגע את בני האדם לרוץ כל הזמן אחרי מטרה לא ברורה ובלתי מושגת. ואף אחד לא יכול לקחת חופשה מהרצון העצמי שלו. כי הרצון כל הזמן קיים ואף אחד לא יכול להשתחרר ממנו. כי האדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי ובעל בחירה חופשית, וממילא גם האדם לא יכול לנטרל מעצמו את הרצון העצמי של עצמו. והרצון העצמי של האדם מעביד את האדם בפרך כל יום כל היום. ואפילו תוך כדי השינה, גם אז הרצון העצמי של האדם מעביד אותו. ויש כאלו שקמים בבוקר עייפים מהשינה, וזה משום שהם עבדו קשה גם בשעת השינה. כי הרצון העצמי של האדם, הוא ממשיך לעבוד גם בשעת השינה. וגם בתוך החלומות של האדם, גם שם האדם ממשיך לעבוד ולהתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ומילא אם בסוף הייתה איזו תחנת עצירה שבה הרצון נירגע והאדם מתחיל ליהנות מהחיים כפי מה שהם בלי להרגיש כל הזמן חסר, אבל הרצון העצמי לעולם לא נירגע. אלא הוא רק מתחזק ומתחזק כל הזמן. כי בהתחלה האדם רוצה דברים קטנים, ומתאמץ עבורם ... אחד מפנטז על איזו מציאות אחרת, שבה אולי יהיה לו טוב. ואף אחד לא קולט את התרמית העולמית של הרצון העצמי, שהוא לעולם לא נח. והאדם לעולם ממשיך להרגיש תחושת חסר. ועל האדם פשוט לשאול את עצמו את השאלה ... האם אני בוחר לרצות את הרצונות שלי? האם אני יכול לבחור להפסיק לרצות? האם אני מסוגל פשוט להשתיק את הרצון לגמרי ובאמת? וכאן כמובן לא יעזרו שקרים ולא מעשי מרמה. כי יש כאלו שחושבים שאם מעכשיו הם ינסו להיות שמחים בחלקם וכיוב, אז על ידי זה הרצון העצמי שלהם יעלם. ושאם הם יחשבו בחשיבה חיובית כלשהי, אז על ידי זה הם יהיו מאושרים. אבל זאת כמובן שטות של שקר ומרמה. כי אפילו הרצון להפסיק לרצות, גם הוא עצמו רצון. וגם הרצון להיות שמח, גם הוא רצון. וגם הרצון לחשוב בחשיבה חיובית, גם הוא רצון. וגם הרצון להרגיש טוב, גם הוא רצון. ולא משנה מה יעשה האדם ואיך יחשוב האדם וכיוב, לעולם האדם לא יכול להשתחרר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, שהוא בעצם שורש הרע! כי הרצון העצמי של האדם שרוצה להרגיש טוב, הוא בעצם השורש של הרע. כי אם לאדם לא היה רצון להרגיש טוב, ... כאשר יש התנגדות של שני כוחות שונים. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, והאדם רוצה להרגיש טוב, דהיינו, שהאדם רוצה שהרצון שלו יתמלא, על ידי זה נוצר רע. ואם היה יכול האדם לא לרצות שהרצון שלו יתמלא, דהיינו, אם היה יכול האדם להיפטר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם היה מרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון להיות ... רוצה, עדיין תמיד יש לאדם פחד פנימי לאבד את מה שיש לו. כי גם אם האדם מרגיש טוב, הרי שהרצון שלו להרגיש טוב, מרגיש מאוים אולי האדם יאבד את הטוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא גורם לאדם להרגיש רע תמיד. כי גם אם כבר טוב לאדם, עדיין האדם מפחד ... של האדם, מבין את כל הדברים האלו היטב. והאדם בתוך תוכו מבין את הבעיה שבה הוא נמצא, שהיא בעיית הרצון האנושי. שהוא פשוט מכסח את האדם, ולא נותן לו מנוח. וכל דבר שהאדם עושה, הרצון העצמי תמיד ימצא לאדם איזה משהו שלילי בדבר הזה, ולא ייתן לאדם שום הפסקת רצון לגמרי. ולכן האדם עובד קשה מאוד, אצל מעביד מאוד אכזר, שהוא הרצון העצמי של האדם. כי הוא מעביד את האדם בפרך. והעולם הזה, הוא מושבת עונשין. כי את הפושעים מגלים למושבת ...