התאבדות - מהי מהות הרצון של האדם להתאבד? ואיך להתאבד באמת?! כי לפעמים חושב האדם להתאבד. ובעיני האדם, להתאבד, פירושו לעזוב את גופו כאן ... והאם כאשר גופו וגם מוחו של האדם גדל, האם הוא מחליף את התודעה שלו?). והשאלה הנשאלת היא, מה מבטא הרצון של האדם להתאבד? כי כל דבר בעולם, יש לו פנימי וחיצוני. והלבוש החיצוני, הוא הרצון של האדם להתאבד. והשאלה היא, מהו הרצון הפנימי של האדם, שבא לידי ביטוי, ברצון החיצוני של האדם, להתאבד? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש כמה שיותר ...

... שבוע, כדי שאלפי אלפים של אנשים אחרים יאבדו את כל כספם ואת בריאותם ואת שפיותם ואת האושר שלהם, בגלל הרצון שלהם, להיות אותו אחד שזוכה בלוטו, שגם הוא עצמו, לעולם הוא לא יותר מאושר, מאשר לפני שהוא זכה בלוטו, ...

... הוא כל הזמן משנה אותם. אז האם יש לך עבד גדול מזה?! ואלוהים משועבד לרצון העצמי שלו. וקיומו של הרצון העצמי של אלוהים, הוא קיים, ללא רצונו העצמי של אלוהים. כי גם אם נאמר שאלוהים יצר את הרצון של עצמו, הרי שהוא עשה זאת בלי לרצות זאת, כי עדיין לא היה לו רצון, ולא הייתה לו בחירה ...

... אפשר להבין את המציאות בשום דרך, ושבכל מקרה תמיד תהיה עוד שאלה. ואז האדם בטעותו, חושב להשקיט בכך את הרצון שלו להבין את המציאות. ובפועל, זה לא עובד. משום, שזאת לא האמת. כי ראשית כל, במקרה לגמרי דווקא כן ... באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם לשאול שאלות נעלם. משום, שבאמת אין שום שאלה כלל.

... להרגיש טוב - מהו שורשו? מי שיתבונן יראה, כי האדם תמיד רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והרצון הזה של האדם להרגיש טוב, לא נעלם ולא נפסק לעולם. והשאלה היא, מהיכן נובע הרצון הזה, ומהי מהותו? והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא ביטוי של הרצון של הנפרדות, לחזור לשורשה אל האחדות. כי האחדות היא כולה טובה. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום נפרדות ... ורק מצד השקר, האחדות מהווה את הנפרדות. וכאשר יש את השקר, שהנפרדות והאחדות הם נפרדות זו מזו, אז נוצר הרצון להרגיש טוב. שהוא מבטא את הרצון של האני הנפרד של האדם, לחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, חסר כל צורת אני, שנפרדת ... באמת, דהיינו, כלום אמיתי ממש. וכאשר האדם זוכה להיכלל בשורשו על ידי האמת, כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים, אז הרצון של האדם להרגיש טוב נעלם. כי כאשר האדם מרגיש טוב באמת, טוב פנימי שאינו תלוי בדבר, אז האדם מרוצה ... ביטוי של הטוב האמיתי של האחדות. וגם באחדות עצמה שהיא השלמות, גם בה יש שלמות מעל שלמות. אבל שם הרצון להרגיש טוב יותר, הוא ללא שום חיסרון כלל. ושם באחדות, הטוב גדל מעצמו כל הזמן, ללא כל מאמץ וללא ...

... רעב, ולבחור שלא לאכול. ואכ הרעב, הוא לא סיבת האכילה. ולכאורה ניתן לומר, שמה שמחייב את האדם לאכול, זה הרצון שלו לאכול. כי האדם מוכרח לעשות את מה שהוא באמת רוצה. והאדם לא יכול לעשות שום דבר, נגד מה ... באמת רוצה לעשות. כי אין האדם יכול להתנגד לאיזה רצון של עצמו, אאכ יש לו רצון אחר חזק יותר. והרצון, הוא סיבת כל הדברים שהאדם עושה. כי הטועים, חושבים שיש להם בחירה, לעשות כרצונם. אבל הם לא מבינים, שהבחירה ... שהאדם זוכר שהוא רצה, ואחכ הוא חווה שהוא עושה, אז הוא חווה שהוא בוחר. אבל האדם לא בוחר את הרצון הפנימי שלו, לפחות לא עם רצון עצמי. כי הרצון העצמי הראשון, הוא לא של האדם עצמו, והוא לא בבחירת האדם עצמו, כי עדיין אין לאדם רצון עצמי, כדי ... שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות את מה שהוא עושה, תוך כדי שהוא עושה את מה שהוא עושה. כי נראה שהרצון מחייב את האדם, לעשות את מעשיו. וכמובן שגם זהו הסבר של טעות. כי סיבת מעשיו של האדם, היא לא הרצון שלו. משום שעדיין, גם על הרצון ניתן וצריך לשאול, מהי סיבת הרצון עצמו? כי הטועה מנסה לצאת ידי חובה, ולכן הוא מסתפק בסיבות של טעות, שבגללן חוויית המציאות שלו, היא של ... וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא יכול, לרצות שלא לאכול. ומאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב, בדיוק כמו גם זה ששום דבר קיומו לא מחויב, כי הצורה היא לעולם לא מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, שמחייבת את הרצון להיות ברגע הזה, בצורה הזאת ולא בצורה אחרת? ולכאורה, אפשר אולי לומר שיש מחייב ראשון, שהוא נמצא מחוץ לכל ...

רגשות מודחקים - שלא לפחד ולהדחיק רגשות - התגלות הרגש האלוהי כי האדם, הוא גם רק מושלם כאלוהים ממש. ובכל רגע ורגע, יש בתוך האדם רגש מודחק של שלמות / אלוהים ממש. ולכן האדם, לעולם לא מאושר בשלמות. משום, שהוא רוצה להעצים ולגלות את הרגש של האלוהים שבו. והאדם.../ תחושות / רגשות / מחשבות שיש לו, הוא גורם לכך שגם האלוהות שנמצאת מאחורי כל הרגשות, שגם היא תהיה מוסתרת. והאדם מפחד לבטא את הרגשות שלו כלפי עצמו. דהיינו, שהאדם מפחד לומר לעצמו את האמת, לגבי מה שהוא מרגיש. כי עבור מי שמודה שהוא רוצה שלמות, העולם הזה, הוא גיהנום של ממש, שבו תמיד חסר לאדם משהו. והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא סובל תמיד. ושורש כל הרגשות והתחושות והרצונות וכולי, הם כולם מגיעים מהאחדות הראשונה, שהיא האלוהים, שנמצא מאחורי ולפני ובתוך פנימיות כל הדברים כולם. ובדרך אל האלוהות...

... סיבה, ובין הבורא לנברא ובין המהות לצורה וכולי. אבל כאשר הכל אחד ממש, והמהות והצורה הם אחד, והבורא והנברא, והרצון והרוצה והרצוי, והיודע והידיעה והידוע, הכל אחד ממש, אז אין שום שאלה כלל.

... למציאות, אהבה שאינה תלויה בצורת המציאות. ועד שהאדם לא משיג את האהבה הזאת, עד אז האדם ממשיך לסבול תמיד, מהרצון שלו להשיג את האהבה הזאת. והרע הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא ...

... שיש לו רצון לשנות את המציאות. שהאדם לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, והוא רוצה לשנות אותה. שבלי הרצון הזה לשנות את המציאות, בלי זה לא היה האדם סובל כלל, אלא היה מאושר תמיד באושר אמיתי, שאינו תלוי ...