... טוב, לא לרצות שום דבר, מחויב או אפשרי, חייב לרצות להרגיש טוב,
תודעה של תינוק האם לרצות להרגיש טוב הוא דבר מחויב או אפשרי? אליעד מסביר על המושגים מחויב ואפשרי, ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק ... לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון. מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב
התודעתי? אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב
התודעתי דרך דוגמה קיצונית של
תינוק שנשרף באש. הוא מסביר שכאשר
תינוק נשרף, אנו רואים תגובה של צרחות וכאב, אך אנחנו לא יודעים באמת מה
התודעה שלו חווה. אנו רואים רק תגובה גופנית. הוא מסביר שבעוד שהגוף סובל,
התודעה אינה בהכרח סובלת באותה צורה או באותה מידה. אדם מבוגר שנשרף באש יצרח ויתייסר גם הוא, אך עוצמת הכאב הנפשי עשויה להיות שונה משל
תינוק, כי המבוגר מבין את הסיטואציה, מפחד מהמוות ומודע לאובדן הצפוי. כלומר, הכאב שלו אינו רק פיזי אלא נפשי - הוא חווה גם ... אובדן, ותחושות נוספות, ולכן הכאב שלו יכול להיות עוצמתי יותר ברמת
התודעה. בנוסף, אליעד מביא דוגמה של אנשים דתיים שמוכנים למות על קידוש השם. אף על פי שגופם סובל וצועק, ייתכן
שהתודעה שלהם חווה דווקא תחושת התעלות רוחנית ומשמעות עמוקה, כך שהם אינם סובלים נפשית, או סובלים פחות למרות הכאב הגופני. כלומר, התגובה הפיזית לא מעידה בהכרח על הסבל הפנימי של
התודעה. האם
תינוק חייב לרצות להרגיש טוב? אליעד מעלה את השאלה אם
תינוק שנולד חייב לרצות להרגיש טוב. הוא מסביר שלמרות שזה נראה טבעי
שתינוק תמיד יעדיף הנאה על כאב, אין לנו דרך ודאית לדעת זאת בוודאות, כי איננו באמת יודעים מה מתרחש
בתודעה שלו. ייתכן שזו רק תגובה פיזיולוגית של הגוף, סוג של מנגנון רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן ... לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך
שהתינוק אכן רוצה להרגיש טוב באופן מודע. למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש
לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, ... שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל
תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו
התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל
תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש
תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם
התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל
שהתודעה מודעת יותר, וככל שאדם יודע יותר על המציאות, הוא מסוגל לחוות יותר סבל וגם יותר הנאה. אדם עם מודעות מוגבלת, כמו
תינוק או אדם שאינו מבין את הסיטואציה לעומקה, יחווה כאב או סבל בצורה פחות מורכבת, מאחר שאין לו את ההבנה המלאה של הסבל או ... המורכבים שיש לאדם מודע יותר. הוא מדגים זאת שוב באמצעות הדוגמה של
תינוק ואדם מבוגר בסיטואציות קשות, כמו שריפה, ומסביר כיצד
התודעה משפיעה על רמת הסבל וההנאה של האדם. בסיכום הדברים, אליעד מציג רעיונות מורכבים על היחס בין רצון, טוב, מודעות וסבל, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תגובות פיזיות לתגובות
תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם
תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום רצון? מה הקשר בין מודעות וסבל? ...