... ההבנה - האם הגעת? איך תדע אם הגעת להבנת המציאות בשלמות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: איך אדם יכול לדעת אם הוא הגיע להבנת המציאות בצורה מלאה ומוחלטת? האדם חוקר ומתעמק בעצמו ובמציאות, מנסה להבין ... אליה היא האמת השלמה והמוחלטת. התשובה של אליעד לשאלה הזו ברורה וחד - משמעית: כל עוד קיימת בכלל שאלה האם הבנת את המציאות בשלמות, זה אומר שלא הגעת להבנה השלמה. זה כולל גם מצב שבו האדם אומר לעצמו בביטחון שהוא כבר הבין את המציאות בשלמות - גם אז הוא טועה. כי אם ניתן בכלל לשאול או לחשוב האם ישנה ... אחרת, סימן שההבנה אינה שלמה עדיין. מדוע עצם השאלה מעידה שאין הבנה שלמה? כאשר אדם שואל אם הבין את עצמו ואת המציאות, זה מעיד על כך שהוא עדיין חי בפרספקטיבה של נפרדות, שבה הוא רואה את עצמו ואת הבנתו כדבר נפרד מהמציאות עצמה. שאלות כמו האם אני צודק?, האם הבנתי נכון? מבוססות על הנחת ... אינה יכולה להיות אמת מוחלטת. תמיד קיים ההיפך, תמיד ניתן לתהות על ההבנה הקיימת. לדוגמה, אם אדם הגיע להבנה שהמציאות היא טובה, מיד אפשר לטעון את ההיפך - שהמציאות רעה. אם הוא בטוח שיש לו בחירה, אפשר מיד לטעון גם את ההיפך - שאין ... בכלל אפשרות כזאת, ההבנה אינה מוחלטת. מתי השאלה האם הבנתי כבר לא קיימת? לפי אליעד, ישנו עומק מסוים של הבנה של המציאות, שבו כבר לא ניתן לשאול בכלל אם הבנת את המציאות. בנקודה הזאת עצם השאלה פשוט מתבטלת. היא לא מתבטלת כי האדם חושב שיש לו את התשובה המושלמת והוודאית, אלא כי הוא הגיע להבנת המציאות בצורה שבה כל האפשרויות וכל ההבנות הן חלק מאותו הדבר. כלומר, הוא מכיל בתוכו את כל האפשרויות וכל הפרספקטיבות של המציאות. כאשר אדם מגיע לנקודה הזו של הבנה, הוא מבין שאין באמת הבדל בין ... המקום. אחד אומר: יש כאן פיל, ואילו השני אומר: אין כאן פיל. איך זה ייתכן ששניהם צודקים באותה המידה? התשובה היא שהמציאות האמיתית כוללת את כל המקומות וכל הזמנים באותו הרגע ממש. מנקודת ... אמיתי בין האחדות והנפרדות, בין ההפכים השונים ובין כל האפשרויות - רק אז אתה באמת נמצא בהבנה שלמה ומוחלטת של המציאות. עד אז, כל תשובה שתיתן עדיין תחזיר אותך לשאלה המקורית, ובכך תדע שטרם הגעת להבנת השלמות. מהי הבנת המציאות בשלמות? איך לדעת אם הגעת להבנה מלאה? מהי פרספקטיבת האחדות? איך הפכים יכולים להיות נכונים בו זמנית? האם יש אמת מוחלטת במציאות? כיצד להגיע להבנת עומק של המציאות? מה המשמעות של נפרדות ואחדות? הפעם נדבר על הבנת השלמות, האדם שואל את עצמו האם הגעתי להבנת המציאות בשלמות, כן או לא? האדם מתאמץ ומתאמץ ולא יודע אם הגיע? והתשובה ... אתה שואל את עצמך האם הבנתי את הדבר בשלמות. לא, לא הבנת את הדבר בשלמות. כל עוד ניתן בכלל שתהיה שאלה האם הבנת את המציאות בשלמות, אין עדיין הבנה של השלמות. כי אדם ששואל את עצמו האם הבנתי ... אפשרות שההפך הוא הנכון, זה לא משנה כעת אם יש הוכחות או אין, כל עוד האדם נותן תשובה תיאורטית, יש אפשרות נוספת. המציאות מכילה ומפנה זכות קיום גם להפך ממנה. ומתי יש הבנת המציאות, כשאדם מכיל בתוכו את כל המציאות וכל האפשרויות שהמציאות מכילה בתוכה. ולהכיל את המציאות זה להבין ולהגיע לפרספקטיבת האחדות שמקיימת ממילא בתוכה גם את הפרספקטיבה של הנפרדות. והמציאות מכילה בתוכה את כל הרעיונות, וכל הדעות נכונות. ומי שיעמיק, יגיע ...

... לטובה עושה רע, מה רע בכך שהכל לטובה? למה לא לומר שהכל לטוב? האם המציאות רעה או טובה? האם הכל לטובה? למה קורים דברים רעים? איך להתמודד עם דברים רעים? מה שלא הורג מחשל? איך ... שיהיה רע. ככל שאדם משכנע את עצמו שהכל חייב להסתיים לטובה, הוא למעשה מגדיל את התלות שלו בכך שהמציאות תתאים לרצונות שלו. ואז, כאשר הדברים לא משתפרים כפי שהוא ציפה, הוא עלול להרגיש רע עוד יותר. לדוגמה, ... עדיין. כך נוצרת אצלו תחושה של תסכול, מכיוון שהוא מצפה לתוצאה חיובית שלא מתרחשת. האם באמת המציאות פועלת לטובתנו? לפי אליעד כהן, המציאות אינה פועלת לטובה או לרעה. במציאות האובייקטיבית אין דבר כזה טוב או רע. כל מה שקורה בעולם הוא פשוט ... או רע בהתאם לרצונותיו ולתפיסותיו. כאשר האדם אומר לעצמו שהכל לטובה, הוא מתעקש לנסות להתאים את המציאות לרצונות שלו במקום לקבל את המציאות כפי שהיא. אליעד מדגיש שאם האדם יקבל את האפשרות שגם דברים רעים יכולים להתרחש, ושהוא יכול להתמודד ... אלה מקרבות את האדם לאמת, כי הן משחררות אותו מהתלות בתוצאה מסוימת. האדם יכול ללמוד לקבל את המציאות כמו שהיא, כולל את הדברים הלא נעימים, בלי לנסות להפוך אותם בכוח למשהו חיובי. לדוגמה, אם אדם מפוטר ... עבודה טובה יותר, ואז הוא תלוי בתקווה ובציפייה שיגיע משהו טוב יותר, מה שעלול לגרום לו לסבל אם המציאות לא תתאים לציפייה הזאת. לעומת זאת, אם הוא יאמר מי אמר שזה רע שאני מפוטר? או מה זה משנה אם פוטרתי?, הוא יגיע לשלווה פנימית גדולה יותר, כי הוא לא מצפה שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא באמת. למה תחושת חוסר משמעות יכולה לעזור במצבי לחץ או משבר? אליעד מסביר כי ... כלשהי. בצורה כזו, האדם משתחרר מן המאבק הפנימי שנובע מהניסיון להפוך רע לטוב. לפי אליעד, ההבנה שהמציאות לא מתכוונת לגרום לנו לא טוב ולא רע, אלא פשוט מתרחשת כפי שהיא, מאפשרת לאדם להתמודד טוב יותר עם ... לא נעימים. האדם הופך להיות חופשי יותר מבחינה רגשית, משום שהוא מפסיק לתלות את האושר שלו בכך שהמציאות תתאים בדיוק לרצונותיו. מה באמת צריך לעשות כשהמציאות קשה? אליעד כהן מסביר שהדבר הנכון לעשות כאשר המציאות קשה הוא לא להיאחז באמירה הכל לטובה, אלא להכיר בכך שהמציאות מורכבת, שיש דברים רעים ודברים טובים, ושבסופו של דבר כל ניסיון להפוך רע לטוב רק מחזק את תחושת התלות ...

... להתחייב על כך היא בלתי אפשרית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא ניתן להתחייב אפילו על קיומה של התודעה או הקיום הפיזי של האדם בעוד רגע אחד. כל דבר במציאות הוא אפשרי המציאות, כלומר, הוא יכול להתקיים או שלא להתקיים בכל רגע נתון. שום דבר איננו מחויב המציאות, ולכן אי אפשר להבטיח שתהיה קיימת גם בעוד רגע אחד, ובוודאי שלא לאחר המוות. למה לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה? לפי אליעד, גם אם נניח שהגוף יכול להתקיים לנצח ... ללא תודעה עצמית מודעת כלל, ולכן לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה אפילו ברגע זה ממש. האם ניתן להתחייב על קיומם של הזמן והמקום? אליעד מציין שההנחה הרווחת היא שהמציאות התחילה מנקודת זמן כלשהי שבה לא היה זמן או מקום. מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא מסביר שהזמן והמקום אולי לא נוצרו, אלא היו קיימים תמיד, או לחילופין, הם מתהווים מתוך מקור חסר זמן ומקום. מכיוון שהם נוצרים מתוך משהו שאינו מוגבל בזמן או מקום, אזי גם קיומם של הזמן והמקום עצמו הוא אינו מחויב המציאות , ואין ערבות שימשיכו להתקיים אפילו רגע אחד נוסף. מדוע כל רגע במציאות הוא חדש לחלוטין? אליעד מסביר כי כל רגע במציאות הוא חדש לחלוטין ואין לו קשר לרגע הקודם. האדם ... אחדות? למרות חוסר האפשרות להתחייב על קיום נפרד של החיים לאחר המוות, אליעד כהן מבהיר כי מנקודת המבט של האחדות, שבה אין שינוי ואין נפרדות אמיתית, הקיום הוא מחויב המציאות. במצב הזה, הכל תמיד קיים ולעולם אינו מת או נעלם באמת. הוא מדגים זאת על ידי כך שהוא מזיז את ידו - הרגע הקודם, שבו היד הייתה במצב אחר, מת כביכול, אבל מצד האחדות ... בוודאות על המשכיות קיום האדם אחרי המוות? מסקנתו של אליעד היא שאף אדם לא יכול להתחייב על המשך קיום התודעה או הקיום האישי אחרי המוות משום ששום דבר אינו מחויב המציאות, אלא אפשרי בלבד. עם זאת, כאשר בוחנים את הדברים לעומק, מגיעים להבנה שישנו דבר שהוא מחויב המציאות, ושהוא תמיד קיים - ללא קשר לזמן או למקום. מנקודת מבט זו, קיימים חיים אחרי המוות, אבל לא במובן הרגיל של המשכיות הנשמה או הזהות האישית, אלא בכך שהקיום עצמו הוא מחויב ואינו נפסק אף פעם. כיצד ניתן להגיע להבנה של מחויב המציאות? מי שיתבונן בעומק העניין יוכל להבין שיש רובד מסוים של קיום שאינו ניתן להעלמה. אליעד מסביר כי האדם יכול להגיע להבנה שהוא עצמו מחויב המציאות ברמה העמוקה ביותר, ומשמעות הדבר היא שהקיום עצמו תמיד קיים, גם אם התודעה והחוויה האישית משתנות כל הזמן. סיכום ומסקנות סופיות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות? ... שכל הדברים הם אפשריים בלבד. עם זאת, הוא מדגיש שמצד ההבנה של האחדות המוחלטת, הקיום הוא מחויב, ולכן במובן מסוים, תמיד יש חיים אחרי המוות. תודעה עצמית וקיומה האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה אחרי המוות האם ניתן להתחייב על קיומם של חיים אחרי המוות? השאלה האם יש חיים ... בטענה שאין חיים אחרי המוות, אלא בכך שאי אפשר להבטיח זאת. מדוע לא ניתן להתחייב על קיום התודעה בעתיד? כדי להבין זאת, יש להכיר בכך שכל דבר שקיים הוא בגדר אפשרי המציאות, כלומר, הוא יכול להתקיים אך גם להפסיק להתקיים. אין שום דבר שהוא מחויב המציאות, ולכן אין ודאות שהתודעה תהיה קיימת ברגע הבא, שלא לדבר על קיומה לאחר המוות. גם אם היה קיים פתרון פיזי לחיי נצח, למשל גלולה שמאפשרת לגוף להמשיך להתקיים לנצח, עדיין ... מבצע פעולות אך אינו מודע להן. כלומר, קיומה של תודעה איננו דבר מובטח, והיא יכולה להיות אשליה או מצב משתנה. האם ניתן להבטיח את קיומו של הזמן והמקום? רבים סבורים שהמציאות התחילה מנקודה מסוימת שבה לא היה זמן ומקום, אך ייתכן שהזמן והמקום אינם דברים שנוצרו, אלא שהם תמיד היו קיימים. מנקודת מבט עמוקה יותר, ייתכן שהם מתהווים מתוך משהו שאינו זמן ואינו מקום כלל. מכאן נובע שאין אפשרות להתחייב על כך שהמציאות, הזמן או המקום ימשיכו להתקיים. מהי ההבנה העמוקה יותר לגבי חיים לאחר המוות? הפרדוקס הוא שלמרות שאי אפשר להתחייב על קיום החיים אחרי המוות, יש פרספקטיבה שבה הם כן מחויבים. הסיבה לכך היא שבפרספקטיבה של אחדות, שבה הכל מחויב המציאות, אין שינוי אמיתי ואין היעלמות. למעשה, כל רגע ורגע במציאות הוא חדש לחלוטין, אך האדם חווה אותו כמשכי בזכות הזיכרון שהוא נושא איתו. מכאן ניתן להסיק כי גם הנשמה אינה נצחית במובן הרגיל, משום שהיא נוצרת מחדש בכל רגע ורגע. יחד עם זאת, מצד האחדות, שבה אין זמן ואין מקום, הקיום עצמו הוא מחויב המציאות ולכן לעולם אינו נעלם. כך שבפרספקטיבה מסוימת, חיים אחרי המוות הם הכרחיים, משום שהמציאות עצמה אינה חדלה מלהתקיים. מסקנה: האם יש חיים אחרי המוות? מצד ההיגיון הפשוט, אין דרך להתחייב על כך שהאדם יתקיים לאחר מותו. אך מצד האחדות, שבה אין שינוי אמיתי ואין קץ לקיום, ניתן לומר שהמציאות היא מחויבת ולכן הקיום ממשיך תמיד. תודעה עצמית וקיומה האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה אחרי המוות הפעם אני רוצה לדבר על חיים אחרי המוות, ואני לא רוצה להכנס לעניין ... לא יכול להתחייב שתהיה קיים עוד רגע, לא רק שהגוף לא אפשרי להתחייב שלא יהיה קיים עוד רגע, אלא גם התודעה אי אפשר להתחייב שתהיה קיימת כי כל דבר שקיים אינו מחויב המציאות, כל דבר שישנו הוא רק אפשרי המציאות כי הוא יכול להיות איננו, כל מה שינו יכול להיות לא קיים. שום ישות בעולם קיומה לא מחויב, שום דבר בעולם קיומו לא מחויב עוד רגע. אז בטח שא אפשר להתחייב שהתודעה תהיה ... ואין נצחיות אם כן לנשמה, כי כל רגע היא נוצרת מחדש. ואף על פי כן, אני יסביר כי מצד מסוים חייבים להיות חיים אחרי המוות, כי בסופו של דבר מצד האחדות יש מחויב המציאות, בלי זמן בלי מקום, אבל הוא תמיד קיים, וחיים אחרי המוות, לדוגמה גם אם הזזתי את היד, זה מוות של הרגע הקודם לפני שהזזתי, ומצד האחדות שום דבר לא משתנה אף פעם, כך שיש חיים אחרי המוות ויחד עם זאת אין אפשרות להתחייב על חיים אחרי המוות, ואף על פי כן מי שיסתכל לעומק יבין שקיומו מחויב, אז קיומך מחויב המציאות תמיד! ...

... מהי משמעות החיפוש העצמי והאם יש לו סוף? החיפוש העצמי, כפי שמתאר אליעד כהן, הוא מסע שבו אדם מחפש את האמת על עצמו, על חייו ועל המציאות. הוא מציין כי יש אנשים שמחפשים תשובות לשאלות מהותיות כמו מי אני באמת?, מהי מטרת חיי? ואיך אני משיג אושר אמיתי? אך חשוב להבין, אומר אליעד, שהחיפוש עצמו לא ... הוא תהליך של שינוי תפיסת עולם, שמוביל את האדם להתפתחות אישית ולהבנה עמוקה יותר על הדרך שבה הוא רואה את העולם ואת עצמו. האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? אליעד מציין שהרעיון המרכזי כאן הוא שאנו לא יכולים לדעת בוודאות אם מה שאנחנו חווים כמציאות הוא אמיתי או אשליה. זו שאלה ... חקירה של הדרך שבה אנו חווים את העולם. אם אדם יבדוק לעומק את החוויה האישית שלו, הוא עשוי להגיע למסקנה שאין לו הוכחה מוחלטת שהמציאות כפי שהוא מכיר אותה אכן קיימת כפי שהוא תופס אותה. כיצד התחושה שלנו כלפי דברים משפיעה על המציאות שלנו? תחושותינו והאמונות שלנו מעצבות את הדרך שבה אנו רואים את המציאות. אליעד מדגיש את הקשר העמוק בין החוויה הפנימית שלנו לבין מה שאנו חושבים שהוא אמיתי. אם אדם מרגיש שהעולם בעייתי, הוא יראה בעיות בכל מקום, בעוד שאם הוא משנה את נקודת מבטו, העולם עשוי להיראות לו אחרת. כל חוויה רגשית או מחשבתית משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות. האם יש הבדל בין יש לאין? שאלה מרכזית נוספת שנשאלת בהרצאה היא האם באמת יש הבדל בין יש לאין. אליעד טוען כי כל הבחנות בין הדברים הן תוצאה של הדרך שבה השכל ... שלנו. במקום לקבל כמובן מאליו את מה שאנו רואים או מאמינים, עלינו לשאול את עצמנו שאלות כמו: איך אני יודע שזה אמיתי? מי אמר שהמציאות היא כפי שאני חושב? האם יש באמת הבדל בין טוב לרע? בדרך הזו, אנחנו יכולים להסתכל על הדברים בצורה חדשה ולראות את האפשרויות השונות. מה המשמעות של הרצון והאם יש ... מלאה על רצונותיו, הוא יכול להשתחרר מהתודעה המגבילה שנבנתה סביבם ולהגיע לתודעה חופשית יותר. כיצד ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות? הדרך להבנה עמוקה יותר היא להטיל ספק בכל דבר, גם בדברים שנראים לנו מובנים מאליהם. אליעד מציע להתבונן בשאלות כמו מה גורם לי להבחין בין דברים? ולבדוק כיצד ... העולם לקטגוריות שונות. על ידי חקירה ושאלות כנות, נוכל להבין את המבנים המנטליים המנחים אותנו ומעצבים את הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. האם ניתן להגיע לתודעה מוחלטת שאין בה הבחנות? לפי אליעד, ניתן להגיע למצב של תודעה שבה אין הבחנות, אך זהו מצב שהוא מעבר לשכל הרגיל שלנו. זוהי תודעה משוחררת ... שאין משמעות מוחלטת לשום דבר. כל הבחנות שאנחנו עושים הן תוצאה של צורת החשיבה שלנו, וניתן להשתחרר מהן על ידי קבלה מוחלטת של המציאות כפי שהיא. אם אדם מצליח להשתחרר מהצורך להגדיר ולהגביל את הדברים, הוא יוכל להגיע לשקט פנימי אמיתי ולשלווה. מהי משמעות החיים? כיצד ניתן להשתחרר מהגדרות מגבילות? האם יש הבדל בין יש לאין? כיצד להגיע לתודעה מוחלטת? האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? איך ניתן להשיג שלווה מוחלטת? מהי משמעות החיפוש העצמי והאם יש לו סוף? חיפוש עצמי הוא מסע שבו אדם מחפש את האמת על עצמו, על חייו ועל המציאות. אליעד מסביר כי יש אנשים המחפשים תשובות לשאלות מהותיות כמו מי הם באמת, מהי מטרת חייהם, ואיך ניתן להשיג אושר אמיתי. עם זאת, אחד הדברים המרכזיים שהוא מציין הוא שהחיפוש עצמו לא בהכרח מוביל לתוצאה ברורה, אלא שהוא חלק מהתהליך שבו האדם מתפתח ומשנה את תפיסת עולמו. האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? אחד הרעיונות המרכזיים בהרצאה הוא הרעיון שהמציאות שאנו חווים עשויה להיות אשליה. ייתכן שכל מה שאנחנו חווים אינו אלא חלום, ושאין לנו דרך לוודא שהדברים שאנו חווים הם אמיתיים. אליעד מדגיש שזו שאלה פילוסופית עמוקה, ושאם אדם יחקור לעומק את הדרך שבה הוא חווה את העולם, הוא עשוי להבין שאין לו הוכחה חד - משמעית שהמציאות כפי שהוא מכיר אותה היא אמיתית. כיצד התחושה שלנו כלפי דברים משפיעה על המציאות שלנו? אליעד מסביר שהתחושות והאמונות שלנו מעצבות את הדרך שבה אנו רואים את המציאות. אם אדם מרגיש שהעולם בעייתי, הוא יראה בעיות בכל מקום. לעומת זאת, אם הוא משנה את נקודת מבטו, העולם עשוי להיראות לו אחרת לגמרי. הוא מדגיש את הקשר בין החוויה ... הבסיסיות שלנו. במקום לקבל כמובן מאליו את מה שאנו רואים, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות כמו: איך אני יודע שזה אמיתי? מי אמר שהמציאות היא כפי שאני חושב? האם יש הבדל אמיתי בין טוב לרע? מה המשמעות של הרצון והאם יש לו בסיס מוחלט? אליעד טוען שהרצון שלנו אינו מוחלט, אלא מבוסס על תחושות וחוויות ... תחושה אחרת. אם אדם יבין שהוא לא באמת בוחר את רצונותיו, הוא יוכל להגיע לתודעה משוחררת יותר. כיצד ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות? הדרך להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות היא להטיל ספק בכל דבר, גם בדברים שנראים לנו מובנים מאליהם. אליעד מציע להתבונן עמוק בשאלה: מה גורם לי להבחין בין דברים? ולבדוק כיצד המוח שלנו מחלק את העולם ... לחלוטין מהצורך להגדיר דברים, הוא יוכל להגיע למצב של קבלה מוחלטת ושל שקט פנימי אמיתי. לסיכום אליעד מציג דרך עמוקה לחשוב על המציאות, שבה כל מה שאנו חווים נבחן בצורה ספקנית, עד שלבסוף נוכל להבין שאין לנו באמת הוכחה לכלום, ושכל התפיסות שלנו הן חלק ממערכת אמונות שאנו בנינו לעצמנו. הוא מציע לחקור את ההבחנות שאנו עושים, לשאול שאלות על מהות המציאות והרצון, ולהבין שהכל יכול להיות גם אחרת ממה שאנחנו חושבים. מהי משמעות החיים? כיצד ניתן להשתחרר מהגדרות מגבילות? האם יש הבדל בין יש לאין? כיצד להגיע לתודעה מוחלטת? האם המציאות שאנו חווים היא אמיתית או אשליה? איך ניתן להשיג שלווה מוחלטת? ...

... טובים, אלוהים או המציאות יתגמלו אותך בדברים טובים, ואם תעשה מעשים רעים, המציאות תעניש אותך, אולי בגיהנום או בגלגולים הבאים. אליעד כהן מציין בבירור כי התפיסה הזאת, שכוללת את הרעיון ... מצב שבו האדם חווה שהמציאות מתאימה לרצונו, ועונש הוא מצב שבו המציאות אינה תואמת את רצונו. במילים אחרות, אם המציאות כרצונך - אתה מקבל שכר, ואם המציאות איננה כרצונך - אתה מקבל עונש. הדבר החשוב להבין הוא מדוע קורה שכר או עונש כזה. אליעד מסביר שככל שאדם ... מבין טוב יותר את חוקי המציאות ומסוגל לסנכרן את עצמו עם המציאות, כך הוא יזכה ליותר שכר, כלומר, יותר דברים שהוא רוצה יתרחשו במציאות. לעומת זאת, ככל שאדם מנותק מהאמת, משקר לעצמו ולא מקבל את המציאות כפי שהיא, כך הוא יקבל יותר עונשים - כלומר, הוא יחווה שהמציאות לא פועלת לפי רצונו. למה מי שנצמד לאמת זוכה ליותר שכר? אליעד מסביר כי אם האדם נצמד לאמת, זה מוביל אותו ... של האדם תואם יותר את המציאות, באופן טבעי הוא מקבל שכר משום שמה שהוא רוצה קורה. במקרה ההפוך, אם האדם מתכחש למציאות, הוא ימצא את ... פעמים רבות, כיוון שהמציאות לא תתאים את עצמה אליו רק בגלל שהוא רוצה בכך. לכן, המסקנה של אליעד היא ברורה: אדם שחושב בצורה נכונה, ... הוא אדם שמצדיק את המציאות, כלומר, מבין ומקבל את המציאות כפי שהיא, מסכים עימה ומוצא בה היגיון. לעומת זאת, רשע הוא אדם שמרשיע את המציאות, מאשים אותה וטוען שהיא לא בסדר, רעה או לא צודקת. לכן, לפי הגדרה זו, הצדיק תמיד יהיה מאושר, כי הוא חווה שהמציאות מתאימה למה שהוא מצפה ממנה, בעוד הרשע יהיה אומלל, כי הוא חש שהמציאות פועלת נגדו. כלומר, האמירה צדיק וטוב לו, רשע ורע לו מתארת מצב מנטלי ולא מצב פיזי של גמול אלוהי. מדובר ... רוח - אם אתה מצדיק את המציאות (צדיק), המציאות תהיה תמיד לטובתך ותהיה מאושר. אם אתה מרשיע את המציאות (רשע), תמיד תהיה מאוכזב וסובל, שכן המציאות לא תתיישר לפי דרישותיך. מהו הקשר בין צורת החשיבה לשכר ועונש? אליעד מסכם שכל הטוב או הרע בחייו של אדם ... חושב בהיגיון, מבין את המציאות ומסוגל לקבל אותה, הוא יחווה את החיים בצורה טובה יותר ויקבל שכר. אך אם הוא חושב בצורה לא נכונה, הוא ... קיימת במציאות? איך המציאות מתאימה לרצון? האם גיהנום וגן עדן קיימים? למה רע לי בחיים? ...

... שבו אנחנו תופסים את המציאות ואת המטרות האישיות שלנו. במצב שבו אדם מציב ... מציין שכאשר אדם מקבל את המציאות כפי שהיא, אין צורך במאמץ כלשהו. אם אדם לא ... רק כאשר אדם מציב דרישות מהמציאות - בין אם מדובר בצרכים חומריים ובין אם רגשיים ... זוגית. האם ניתן לאהוב את המציאות ללא תנאים? לפי אליעד, האפשרות לאהוב את המציאות ללא תנאים קיימת רק כאשר אין לאדם שום רצון או ... תנאים או רצונות כלפי המציאות, הוא לא יתאמץ בשום דבר, כי לא יהיה לו אכפת ... כל עוד האדם רוצה משהו מהמציאות, עליו להתאמץ כדי להשיג אותו. אם אדם מקבל את המציאות ללא תנאים, הוא לא צריך להתאמץ כלל, כי לא ... תנאים. האם אפשר לאהוב את המציאות ללא תנאים? אליעד מדגיש שלאהוב את המציאות לגמרי ללא תנאים אפשרי רק במצב שבו אין לאדם ... אם בן אדם לא מבקש מהמציאות כלום הוא לא צריך להתאמץ בכלום אם בן אדם אומר אני מקבל את המציאות איך שהיא באותה שנייה אתה לא צריך לעשות כלום ... לאכול, אם אתה מקבל את המציאות איך שהיא אתה אומר מה שהמציאות עושה מקובל עלי אתה לא צריך יותר לאכול לא ... הוא מציב למציאות תנאים המציאות אומרת לו גם כן אתה גם צריך להתאמץ עד כאן זה ... ש: זה כמו היחסים עם המציאות. אליעד: למה לא אמרו את זה על עבודה למה אמרו ... זה משל ליחסים שלי עם המציאות לדוגמה. אליעד: לא הבנתי אתה הבנת מה שאלתי ... אתה יכול לאהוב את כל המציאות בלי תנאים או לא לאהוב שום דבר בלי תנאים אבל ... באופן יחסי, את. ש: גם עם המציאות זה לא יכול להיות בלי תנאים אתה לא יכול לאהוב את המציאות בלי תנאים. אליעד: אתה יכול רק אז זה יאבד את ... יכול להגיד שאתה אוהב את המציאות בלי תנאים כי כל רצון מבטא תנאים. ש: בדיוק. ... לו שום רצון אז באותו רגע המציאות תאבד את המשמעות לא יהיה משמעות גם לא יהיה ...

... עליונה טובה שמטרתה להיטיב. מכיוון שהאמונה הזאת מקלה עליו את ההתמודדות עם המציאות הקשה, הוא ייטה לפרש כל אירוע בחייו כאילו הוא חלק ... אם לאדם יש אינטרס לראות את החיים שלו בצורה חיובית, הוא ימצא דרך לראות את המציאות כטובה. אם קורה לו משהו רע, הוא יסביר לעצמו שזה לטובה, מתוך ההנחה שאלוהים הוא טוב, ולכן המציאות כולה טובה ומיטיבה. אך אליעד מסביר שזה לא באמת ... שאותו אדם רוצה להאמין שאלוהים טוב. לעומת זאת, אדם שלא מרוצה מחייו ורואה שהמציאות לא עונה על ציפיותיו, ימצא דווקא הוכחות לכך שאלוהים ... כאשר אין העדפה בין טוב לרע? אליעד כהן מציג מצב היפותטי שבו אדם לא מעדיף שהמציאות תהיה דווקא טובה או רעה. במצב כזה האדם יכול להתבונן על המציאות בצורה נקייה וללא דעות קדומות. במקרה כזה, השאלה האם אלוהים טוב או רע מאבדת את משמעותה, משום שהאדם כבר לא מנסה להכניס את המציאות לתוך הקטגוריות של טוב ורע. במצב הזה, האדם רואה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להעניק לה משמעות מיוחדת. הוא פשוט חווה את החיים בלי לחפש תוויות ערכיות או לשפוט את אלוהים או את המציאות. על פי אליעד, רק אז האדם יכול להגיע להבנה רחבה ועמוקה יותר של מהות הקיום והמציאות, מעבר להגדרות אנושיות ומוגבלות כמו טוב ורע. האם ניתן לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי? אליעד מסביר שבעיקרון זה אפשרי, אך מדובר במצב תודעה נדיר מאוד שבו אדם לא מנסה להכניס את המציאות לתבניות ערכיות. האדם שמגיע לנקודת מבט כזו כבר לא ... רע תלויה באינטרסים האישיים של האדם ובנקודת המבט שלו. מי שמסוגל לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי, יגלה שהשאלה הזו היא חסרת משמעות, ויוכל לחוות את המציאות כפי שהיא, בצורה מלאה ואמיתית יותר. האם אלוהים חייב ... על האמונה באלוהים? מהי האובייקטיביות בחיפוש האמת? האם ניתן לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי? האם אלוהים טוב או רע? השאלה האם ... אינטרסים אישיים. כאשר יש לאדם אינטרס לראות את אלוהים כטוב, הוא יפרש את המציאות באופן שתומך בהנחה הזו. לדוגמה, אם אדם רוצה להאמין ... הוא ייטה להסתכל על אלוהים כעל ישות טובה שמטרתה להיטיב. אך אם אדם רואה את המציאות בצורה אחרת, והוא חווה סבל וכאב, הוא עלול לתפוס את ... אישי כלשהו. מה קורה כאשר אין העדפה בין טוב לרע? כאשר האדם מתבונן על המציאות ללא העדפה האם אלוהים טוב או רע, הוא יכול להגיע להבנה רחבה יותר של המציאות. הוא אינו מנסה לכפות את השקפת עולמו על התשובה, אלא ... שאין צורך להגדיר את אלוהים לפי קטגוריות של טוב ורע, אלא פשוט לראות את המציאות כפי שהיא. האם אלוהים חייב להיות טוב? האם אפשר לחפש ... על האמונה באלוהים? מהי האובייקטיביות בחיפוש האמת? האם ניתן לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי? ...

... עם כסף? עם כסף ניתן לשנות אך ורק את המציאות החיצונית. נכון, כאשר המציאות החיצונית משתנה גם המציאות הפנימית משתנה. אך האם המציאות הפנימית השתנתה בגלל שהמציאות החיצונית הפכה להיות בצורה ספציפית כלשהי דווקא? תשובה: לא. המציאות הפנימית של האדם משתנה, כאשר המציאות החיצונית שלו משתנה, אך ורק כתוצאה מרמת הפער שבין הרצון של האדם לבין המציאות. המציאות הפנימית של האדם הפכה לטובה יותר מאשר זו שהייתה קודם לכן, משום שהפער שבין המציאות לבין הרצון של האדם הצטמצם. אך האם זה הביא לאדם תחושה של שלמות אמיתית? האם אחרי שהמציאות החיצונית השתנתה האם נוצרה השלמות המיוחלת? האם מי שיש לו כסף אינו רוצה יותר שום דבר נוסף? האם קיימת מציאות חיצונית כלשהי שבה האדם אינו רוצה דבר? כאשר המציאות החיצונית משתנה, הדבר היחיד שמשתנה אלו הרצונות של האדם. במקום הרצונות הישנים באים רצונות חדשים. ועד שהרצונות הישנים נעלמים והרצונות ... לכסף מייצגת את ההשתוקקות לשינוי המציאות החיצונית. כי הרי את המהות הפנימית של המציאות הכסף אינו יכול לשנות. הכסף יכול לשנות רק את המעטפת החיצונית, אך לא את המהות הפנימית. התשוקה לכסף ממקדת את השכל של האדם בצורה החיצונית של המציאות, מה שכמובן אחראי לסבל של האדם. ככל שהאדם תלוי יותר בצורה ספציפית של המציאות, כך רע לו יותר. חוסר תשוקה לכסף = התמקדות במהות של המציאות = חוסר תלות רגשית בחיצוני = אושר אמיתי. הכסף אינו טוב ואינו רע, בדיוק כמו שחוסר כסף אינו טוב ואינו רע. הטוב והרע הם אך ורק תוצאה של ההסתכלות של האדם על המציאות. מציאות = רצון = אחדות = אושר. ברמה המעשית: על האדם לקשר את עצמו תמיד אל התכלית הסופית של הרצונות שלו. הרצון לכסף מייצג את הרצון ברובד ... ולהבין שהעיקר הוא כיצד הוא חווה את המציאות פנימה בתוכו, ולא כיצד המציאות נראית כלפי חוץ. ...

... איתו גם האושר. וכאן נגלה מהו הדבר הזה. והעניין הוא, כי אושר, הוא הזדהות רגשית מוחלטת עם המציאות בשלמות. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם ועד ... אך ורק בכך שהאדם יגיע למצב תודעתי שכזה, שבו לא יהיה שום הבדל בין הרצון האישי שלו לבין המציאות. כי כל הסבל שיש בעולם, הוא תוצאה, של כך שהאדם רוצה אחרת מהמצב של המציאות. והאושר נמצא בצד השני, שבו אין שום הבדל מכל סוג שהוא, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ונוסיף, שגם בכך יש רמות עומק שונות. כי יש אדם שהוא ככ רוצה את המציאות, עד שהוא מסוגל להכיל בתוכו ולבטא את חוסר שביעות הרצון שלו מהמציאות, שזאת דווקא השלמות. אבל זה כבר עניין אחר. אך בפשיטות, על האדם להגיע להזדהות רגשית מוחלטת, עם המציאות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול להביא האדם את עצמו למצב כזה שבו תהיה הזדהות רגשית מוחלטת בינו לבין המציאות? והתשובה היא כי קיימת דרך אחת ויחידה לעשות זאת, והיא על ידי הבנה. והבנה, פירושה, שעל האדם להבין את המציאות. דהיינו, על האדם להבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא בכל רגע ורגע. ועל ידי זה ... כל האירועים שבעולם מתרחשים כפי מה שהם, על ידי זה הרצון של האדם מגיע להזדהות מוחלטת עם המציאות. כי בכל פעם שהאדם לא רוצה את המציאות, זה רק משום שיש פער בין ההבנה של האדם לבין המציאות . כי כאשר האדם חושב בשכלו, שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא, על ידי זה האדם לא רוצה את המציאות וממילא הוא סובל. וכדי שהאדם לא יסבול, לשם כך על האדם לרצות את המציאות, שזה אפשרי רק על ידי הבנת המציאות בשלמות. והנה, לכל אירוע שיש בעולם, יש לו ... של כל הסיבות. ועל ידי זה יש הזדהות רגשית מוחלטת, בין הרצון של האדם, לבין השלמות של המציאות. ואיך יכול האדם לגלות את הסיבה הזאת? על ... מתבונן היטב על הסיבה של כל הדברים, על ידי זה לבסוף האדם מגיע לסיבה הראשונה, ומבין את כל המציאות כולה ומגיע לאושר האמיתי. ולהבין את הסיבה ... והגדולה יותר, שהיא ההתנהלות של כל העולם כולו בכל רגע ורגע. ומי שרוצה לפצח את הסוד של המציאות כולה, עליו לנסות לפצח את הסוד שלו עצמו. ...

... לחפש את האושר, ואף אחד לא קבע חד משמעית שהכל חייב להיות טוב. לפי אליעד, המציאות עצמה כבר טובה כפי שהיא, ואין שום הכרח או חוק שמחייב אותנו לחפש מצב של טוב מוחלט. האם האדם חייב לחפש אושר? אליעד מסביר, שאפילו אם האדם מרגיש רע, ... הטוב והרע הם בעצם אחד. משמעות הדבר היא שגם כשאדם מרגיש רע, זה בעצם טוב מצד המציאות השלמה, כי הכל מגיע מאותו מקור שלם ומוחלט. מהי חשיבות הטוב והרע בקיום שלנו? אליעד נותן דוגמה להמחשת הרעיון, דוגמת המשחק. הוא טוען שאם אדם היה תמיד ... להרגיש טוב כל הזמן, הוא הגורם האמיתי לסבל. האדם סובל כי הוא רוצה לשנות את המציאות שבה קיים גם טוב וגם רע. מצד האמת, על האדם לקבל ולאהוב את המציאות בשלמותה, כולל הרע שבה. זה לא אומר שהאדם צריך להפסיק לרצות דברים, אלא הוא צריך להגיע למצב שבו גם הרצון שלו וגם חוסר הרצון לא מפריעים לו. מה הכוונה לקבל את המציאות כפי שהיא? לקבל את המציאות כמו שהיא, פירושו לא רק להפסיק לרצות לשנות אותה, אלא גם להפסיק לרצות להפסיק לרצות. כלומר, להגיע למצב של אדישות מוחלטת כלפי הרצונות עצמם, מצב שבו ... אליעד מדגיש שבסופו של דבר האדם אמור להגיע למצב של אהבה מוחלטת ושלמה כלפי המציאות כולה - גם כלפי הרע וגם כלפי הטוב. עליו לקבל בשוויון נפש את העובדה שהוא רוצה להרגיש טוב, אך לא להיות תלוי בכך. השלמות האמיתית היא מצב שבו טוב לך ... לא בכך שהאדם מרגיש רק טוב. האושר והשלמות הם בכך שהאדם מקבל באופן מוחלט את המציאות כפי שהיא, בין אם היא נתפסת בעיניו כטובה או כרעה. כשהאדם מפסיק לחפש להרגיש רק טוב, אז הוא נמצא באושר ובשלמות אמיתיים. זהו מצב של קבלה אמיתית ... המטרה העליונה היא להגיע לשוויון נפש מלא, מצב שבו האדם אינו מנסה לשנות את המציאות ואינו מתנגד לשום דבר. כאשר הוא מגיע לשם, לא אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע, הוא מכיל בתוכו את כל ההפכים והניגודים, וכך הוא חי בשלמות מוחלטת. האדם ... הדגש הוא על חקירת האמת הפנימית, המאפשרת להגיע למצב שבו האדם שלם באמת עם המציאות כמו שהיא, ללא התנגדות או חוסר קבלה של הטוב והרע. האם צריך תמיד להרגיש טוב? איך לקבל את המציאות כמו שהיא? מדוע רע הוא טוב? האם אפשר לאהוב את הרע? איך מגיעים לשוויון נפש? האם צריך להפסיק לרצות להיות מאושר? האם באמת צריך להרגיש תמיד רק טוב? ... הבסיסית שאף אחד לא באמת חייב לחפש את האושר או להרגיש תמיד טוב. לדעתו, המציאות כבר מושלמת כפי שהיא, כי מצד האמת הפנימית ביותר הכל טוב, כולל מה שנתפס כרע. אם האדם מרגיש רע ואינו מאושר ואפילו לא מחפש אושר או שלמות, גם זה עצמו ... לא הייתה סיבה לרצות דבר אחד על פני דבר אחר. מצד שני, כאשר האדם מסוגל להבין שהמציאות היא בעצם אחדות שבה הטוב והרע הם שני צדדים של אותו מטבע, נוצרת שלמות. השלמות, לפי אליעד, היא היכולת להכיר באחדות של הכל, ובכל זאת להמשיך להכיר בכך שיש טוב ורע, וליהנות מהמשחק של החיים. האם אפשרי לא לרצות לשנות את המציאות? אליעד כהן מתאר מצב תודעתי מתקדם שבו האדם לא רק מפסיק לרצות לשנות את המציאות, אלא גם משתחרר מהרצון לא לרצות לשנות אותה. הוא מתאר זאת כמצב תודעה שבו לא מפריע לך אם אתה רוצה או לא רוצה, שבו כל המצבים שווים מבחינתך. האדם צריך ... שלא צריך יותר לחפש את האושר. ונתחיל מכך שאף אחד לא אמר שצריך לחפש את האושר, המציאות בכלל טובה כפי שהיא. יש את הטוב ויש את הרע, ומצד האמת הפנימית, הכל טוב. וגם מי שאינו מאושר, וגם רע לו, ואינו רוצה בכלל לחפש את האושר, או אין לו ... לא לרצות להרגיש רק טוב, וזה נראה מסובך, אך האדם צריך להגיע למצב שטוב לו עם המציאות. תפטרו מהרצון לשנות את המציאות, אבל גם הרצון לא לרצות לשנות את המציאות הוא גם רצון, והאדם אמור להגיע למצב של לא לרצות לא לשנות ולא לא לשנות האדם צריך לרצות את הטוב ואת הרע. וברגע שאדם אומר אני הוא כבר מרגיש רע, כי אם ... אדרבא ואדרבא הדגש הוא על האמת, אדם אמור להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע להבנה שהמציאות היא גם רעה וכיוון שכך, היה והאדם יכיל את הכל ממש, האחדות עם הנפרדות והטוב והרע אז ורק אז, יהיה בשלמות עם עצמו. ...