... להתחייב על כך היא בלתי אפשרית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא ניתן להתחייב אפילו על קיומה של התודעה או הקיום הפיזי של האדם בעוד רגע אחד. כל דבר במציאות הוא אפשרי
המציאות, כלומר, הוא יכול להתקיים או שלא להתקיים בכל רגע נתון. שום דבר איננו מחויב
המציאות, ולכן אי אפשר להבטיח שתהיה קיימת גם בעוד רגע אחד, ובוודאי שלא לאחר המוות. למה לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה? לפי אליעד, גם אם נניח שהגוף יכול להתקיים לנצח ... ללא תודעה עצמית מודעת כלל, ולכן לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה אפילו ברגע זה ממש. האם ניתן להתחייב על קיומם של הזמן והמקום? אליעד מציין שההנחה הרווחת היא
שהמציאות התחילה מנקודת זמן כלשהי שבה לא היה זמן או מקום. מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא מסביר שהזמן והמקום אולי לא נוצרו, אלא היו קיימים תמיד, או לחילופין, הם מתהווים מתוך מקור חסר זמן ומקום. מכיוון שהם נוצרים מתוך משהו שאינו מוגבל בזמן או מקום, אזי גם קיומם של הזמן והמקום עצמו הוא אינו מחויב
המציאות , ואין ערבות שימשיכו להתקיים אפילו רגע אחד נוסף. מדוע כל רגע במציאות הוא חדש לחלוטין? אליעד מסביר כי כל רגע במציאות הוא חדש לחלוטין ואין לו קשר לרגע הקודם. האדם ... אחדות? למרות חוסר האפשרות להתחייב על קיום נפרד של החיים לאחר המוות, אליעד כהן מבהיר כי מנקודת המבט של האחדות, שבה אין שינוי ואין נפרדות אמיתית, הקיום הוא מחויב
המציאות. במצב הזה, הכל תמיד קיים ולעולם אינו מת או נעלם באמת. הוא מדגים זאת על ידי כך שהוא מזיז את ידו - הרגע הקודם, שבו היד הייתה במצב אחר, מת כביכול, אבל מצד האחדות ... בוודאות על המשכיות קיום האדם אחרי המוות? מסקנתו של אליעד היא שאף אדם לא יכול להתחייב על המשך קיום התודעה או הקיום האישי אחרי המוות משום ששום דבר אינו מחויב
המציאות, אלא אפשרי בלבד. עם זאת, כאשר בוחנים את הדברים לעומק, מגיעים להבנה שישנו דבר שהוא מחויב
המציאות, ושהוא תמיד קיים - ללא קשר לזמן או למקום. מנקודת מבט זו, קיימים חיים אחרי המוות, אבל לא במובן הרגיל של המשכיות הנשמה או הזהות האישית, אלא בכך שהקיום עצמו הוא מחויב ואינו נפסק אף פעם. כיצד ניתן להגיע להבנה של מחויב
המציאות? מי שיתבונן בעומק העניין יוכל להבין שיש רובד מסוים של קיום שאינו ניתן להעלמה. אליעד מסביר כי האדם יכול להגיע להבנה שהוא עצמו מחויב
המציאות ברמה העמוקה ביותר, ומשמעות הדבר היא שהקיום עצמו תמיד קיים, גם אם התודעה והחוויה האישית משתנות כל הזמן. סיכום ומסקנות סופיות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות? ... שכל הדברים הם אפשריים בלבד. עם זאת, הוא מדגיש שמצד ההבנה של האחדות המוחלטת, הקיום הוא מחויב, ולכן במובן מסוים, תמיד יש חיים אחרי המוות. תודעה עצמית וקיומה האם
המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה אחרי המוות האם ניתן להתחייב על קיומם של חיים אחרי המוות? השאלה האם יש חיים ... בטענה שאין חיים אחרי המוות, אלא בכך שאי אפשר להבטיח זאת. מדוע לא ניתן להתחייב על קיום התודעה בעתיד? כדי להבין זאת, יש להכיר בכך שכל דבר שקיים הוא בגדר אפשרי
המציאות, כלומר, הוא יכול להתקיים אך גם להפסיק להתקיים. אין שום דבר שהוא מחויב
המציאות, ולכן אין ודאות שהתודעה תהיה קיימת ברגע הבא, שלא לדבר על קיומה לאחר המוות. גם אם היה קיים פתרון פיזי לחיי נצח, למשל גלולה שמאפשרת לגוף להמשיך להתקיים לנצח, עדיין ... מבצע פעולות אך אינו מודע להן. כלומר, קיומה של תודעה איננו דבר מובטח, והיא יכולה להיות אשליה או מצב משתנה. האם ניתן להבטיח את קיומו של הזמן והמקום? רבים סבורים
שהמציאות התחילה מנקודה מסוימת שבה לא היה זמן ומקום, אך ייתכן שהזמן והמקום אינם דברים שנוצרו, אלא שהם תמיד היו קיימים. מנקודת מבט עמוקה יותר, ייתכן שהם מתהווים מתוך משהו שאינו זמן ואינו מקום כלל. מכאן נובע שאין אפשרות להתחייב על כך
שהמציאות, הזמן או המקום ימשיכו להתקיים. מהי ההבנה העמוקה יותר לגבי חיים לאחר המוות? הפרדוקס הוא שלמרות שאי אפשר להתחייב על קיום החיים אחרי המוות, יש פרספקטיבה שבה הם כן מחויבים. הסיבה לכך היא שבפרספקטיבה של אחדות, שבה הכל מחויב
המציאות, אין שינוי אמיתי ואין היעלמות. למעשה, כל רגע ורגע במציאות הוא חדש לחלוטין, אך האדם חווה אותו כמשכי בזכות הזיכרון שהוא נושא איתו. מכאן ניתן להסיק כי גם הנשמה אינה נצחית במובן הרגיל, משום שהיא נוצרת מחדש בכל רגע ורגע. יחד עם זאת, מצד האחדות, שבה אין זמן ואין מקום, הקיום עצמו הוא מחויב
המציאות ולכן לעולם אינו נעלם. כך שבפרספקטיבה מסוימת, חיים אחרי המוות הם הכרחיים, משום
שהמציאות עצמה אינה חדלה מלהתקיים. מסקנה: האם יש חיים אחרי המוות? מצד ההיגיון הפשוט, אין דרך להתחייב על כך שהאדם יתקיים לאחר מותו. אך מצד האחדות, שבה אין שינוי אמיתי ואין קץ לקיום, ניתן לומר
שהמציאות היא מחויבת ולכן הקיום ממשיך תמיד. תודעה עצמית וקיומה האם
המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה אחרי המוות הפעם אני רוצה לדבר על חיים אחרי המוות, ואני לא רוצה להכנס לעניין ... לא יכול להתחייב שתהיה קיים עוד רגע, לא רק שהגוף לא אפשרי להתחייב שלא יהיה קיים עוד רגע, אלא גם התודעה אי אפשר להתחייב שתהיה קיימת כי כל דבר שקיים אינו מחויב
המציאות, כל דבר שישנו הוא רק אפשרי
המציאות כי הוא יכול להיות איננו, כל מה שינו יכול להיות לא קיים. שום ישות בעולם קיומה לא מחויב, שום דבר בעולם קיומו לא מחויב עוד רגע. אז בטח שא אפשר להתחייב שהתודעה תהיה ... ואין נצחיות אם כן לנשמה, כי כל רגע היא נוצרת מחדש. ואף על פי כן, אני יסביר כי מצד מסוים חייבים להיות חיים אחרי המוות, כי בסופו של דבר מצד האחדות יש מחויב
המציאות, בלי זמן בלי מקום, אבל הוא תמיד קיים, וחיים אחרי המוות, לדוגמה גם אם הזזתי את היד, זה מוות של הרגע הקודם לפני שהזזתי, ומצד האחדות שום דבר לא משתנה אף פעם, כך שיש חיים אחרי המוות ויחד עם זאת אין אפשרות להתחייב על חיים אחרי המוות, ואף על פי כן מי שיסתכל לעומק יבין שקיומו מחויב, אז קיומך מחויב
המציאות תמיד! ...