... שמחייבת את זה שהאדם יהיה מודע לקיום העצמי שלו. ומאחר שאין שום סיבה מוגדרת לכך שהאדם מודע לעצם קיומו, ממילא זה אומר, שבכל רגע ורגע, התודעה העצמית של האדם עלולה
להיעלם לגמרי. ואולי גופו של האדם ימשיך לנוע ולפעול כמו רובוט, אך האדם עצמו כבר לא יהיה מודע לקיומו כלל, ולא יוכל לעשות שום דבר בנדון. ויש רגעים, ... הגדולה ביותר של האדם. כי כל הפחדים שיש בעולם, הם הפיכים. שגם אם הם יקרו, האדם עדיין אולי יכול לעשות משהו כדי לשנות את המצב, למצב טוב יותר. אבל ברגע שהאדם עומד
להיעלם לגמרי , ולהפסיק להיות מודע לעצם קיומו שלו עצמו, זהו פחד, שאם הוא יתממש, האדם מגיע למצב של אובדן שליטה מוחלט וטוטאלי, שבו הוא לא קיים כלל, ... הוא חרדה קיומית. כי האדם יודע היטב מה יקרה, אם הוא לא יהיה קיים כלל. ובפרט, מי שזכה לטעום את חוויית העדר הקיום המוחלט, שבו האדם לא מודע לשום דבר כלל. ומי שזכה
להיעלם לגמרי, ולחזור מהכלום ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא
תיעלם לגמרי. ומי שיחקור ויבין את מהות התודעה העצמית שלו, ואת מהות הקיום העצמי שלו, עד לקצה האחרון והראשון, על ידי זה יתבטלו אצלו, כל החרדות ...