... אמיתי, וודאות אמיתית, כנראה אולי, חוויה רגשית, מחויב המציאות , מציאות לא הגיונית, שקרים קטנים מה המשמעות של ספק אמיתי וודאות אמיתית לפי אליעד כהן? בשיחה זו אליעד כהן מתמקד ברעיון של ספק אמיתי מול וודאות אמיתית, ומסביר לעומק מה ההבדל ביניהם ואיך האדם יכול להשתמש בספק ובוודאות כדי להגיע להבנת המציאות באופן מוחלט. אליעד מתחיל מכך שכל סבל של האדם נובע מרצון מסוים שקיים בתוכו. הוא מסביר שהרצון הוא הסיבה לכך שהאדם מרגיש שחסר לו משהו, ובכך הוא יוצר סבל לעצמו. האדם ... והבסיסית שלך. האדם צריך קודם כל להיות כן עם עצמו ולהודות שיש לו אמת פנימית. גם אם הוא לא יודע את האמת הגדולה של המציאות , הוא יודע בתוך תוכו שיש דברים שמרגישים לו יותר אמיתיים ודברים שמרגישים פחות אמיתיים. הדרך להתחיל להתקרב לאמת היא להיות נאמן לאותה אמת פנימית, אפילו ברמה הפשוטה ... לעומק כל מחשבה ותחושה שלו ולהיות אמיתי לגמרי עם עצמו. כאשר האדם מפסיק לשקר לעצמו, הוא יכול באמת להתקדם ולהבין את המציאות כפי שהיא באמת. הכנות הפנימית הזאת היא הבסיס לכל הבנת האמת. רק כאשר האדם כנה לחלוטין עם עצמו, הוא יכול לחוות את המציאות בצורה אמיתית ומלאה ולהגיע לחוויה של וודאות מוחלטת. איך הסיכום של הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעביר בשיחה זו? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעביר בשיחה זו הוא שהאדם חייב ... זה גם כאן. כי לצאת משום מקום אפשר מכל מקום. זה ממש עמוק, תשאלי שאלות ואז תכנסי פנימה ותדעי. שום דבר הוא לא מחויב המציאות. בעיני כל דבר הוא מחויב, למרות שזה לא הגיוני, אבל ככה זה בעיני. מבחינתי, הבקבוק הזה הוא מחויב המציאות, ולכן מבחינתי הוא נמצא בכל מקום. אבל גם השולחן הזה מחויב ולכן נמצא בכל מקום, אבל זה לא הגיוני, לא יתכן ששני צורות שונות יהיו מחויבות, כי אם יש שינוי, אם יש שתי ... אז זה לא מחויב. מחויב פירושו, שלא צריך שתהיה סיבה למה הוא ככה. מחויב פירושו שאפילו אם תעלים אותו הוא יישאר. אם המציאות הייתה מחיבת את קיומו של הבקבוק, אז למה פה אין בקבוק ורק שם, ולכן לא מחויב שיש בקבוק, עובדה שיש דברים אחרים. אבל אם היית מבין שהבקבוק מחויב, אז היית מבין שהבקבוק ... רק שאתה בא ממקום פתוח, שכול תשובה מקובלת עליך, רק אז תוכל להבין את התשובה. שאלה: האם אפשר בשכל המוגדר להבין את המציאות? אליעד: לא, למה? כל זמן שההסבר של המציאות תלוי בשכל שלך, תמיד יהיה לך ספק לגביו. לא משנה איזה תיאוריה תבין, תמיד יהיה לך ספק שאולי זה לא נכון. כי אם הוא שכלי, הוא תלוי בסיבה ולכן לא יכול לספק אותך. אמנם אתה ...

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של אין סוף צורות. ורק הטועה חושב שהצורה של הרגע ... עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב ... משום שיש גם את האחדות של המציאות. (ובשורש, האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את ... והמקום, גם הם לא מחויבי המציאות. כי הזמן מוגבל ומוגדר על ידי המקום, והמקום מוגבל ומוגדר על ידי הזמן. ואם לא היה זמן, לא היה ניתן לנוע בתוך המקום. ואם לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי ... לא קיים כלל בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וזה כמובן דבר שהוא נגד ... כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש ... אז הוא רואה את האחדות של המציאות, ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל וכולי. אבל גם אם האדם יתחבר לצד של האין שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, ... אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים ...

... להשיג אושר מוחלט, מצב שבו האדם מרוצה במאה אחוז מהמציאות, ללא תנאים וללא שום רצון נוסף. הוא טוען, באופן ... בחייו היא בעצם להגיע למצב של שביעות רצון מוחלטת מהמציאות. כל רצון אחר, בין אם מדובר בכסף, זוגיות, כבוד, או ... הוא צריך לעשות. אבל כשמדובר בשביעות רצון מוחלטת מהמציאות, אין היגיון לשאול כמה זמן זה ייקח?, כי אין שום ... כדי לזכות ברגע אחד בלבד של שביעות רצון מושלמת מהמציאות, עדיין מבחינת ההיגיון המוחלט היה שווה לו לעשות זאת, ... כזה הוא מטרת כל החיים. האם אפשר באמת להיות מרוצה מהמציאות? אליעד כהן מסביר שישנה אפשרות תאורטית ומעשית להיות באמת מרוצים מהמציאות בצורה מוחלטת. הוא מדגיש שהאדם צריך להבין לעומק את ... עם הטענה הנפוצה לפיה אם האדם יהיה מרוצה לחלוטין מהמציאות, הוא יאבד את כל הרצונות שלו, וזה לכאורה סותר את טבע ... לדבריו, יתכן שקיימת פרצה שדרכה אפשר להיות מרוצים מהמציאות ועדיין לחיות במציאות, מבלי לאבד לחלוטין את הרצונות ... ובתמים היה מאמין שאין לו שום אפשרות להיות מרוצה מהמציאות באופן מוחלט, הוא לא היה טורח לעשות שום דבר בחייו, ... לחוות, ולו פעם אחת, רגע של שביעות רצון מוחלטת מהמציאות. הוא מדגים זאת בכך שאנשים רבים נוסעים לטיולים, ... הפעולות האלה היא רק כדי להרגיש שביעות רצון מלאה מהמציאות. אליעד שואל את המאזינים באופן פרובוקטיבי: האם יש ... רצון. ברור שלקיר אין רצון, ולכן אין לו שום בעיה עם המציאות. הרעיון הוא שהאדם יוכל, לפחות פעם אחת בחייו, להגיע ... אפילו אם אדם יחווה רק רגע קצר של קבלה מוחלטת של המציאות, רגע שבו הוא באמת יוכל להגיד מה שהמציאות תעשה מקובל עלי במאה אחוז, זה רגע ששווה את כל ... הוא מציין שהרבה אנשים טוענים שהם היו מרוצים מהמציאות ברגעים מסוימים בחיים, אך למעשה הם היו מרוצים רק ... האמיתית היחידה בחיים היא להיות מרוצה באופן מוחלט מהמציאות, ומכיוון שזו המטרה היחידה שבאמת שווה להשיג, ראוי ... להגיע לפחות פעם אחת למצב של שביעות רצון מוחלטת מהמציאות, ללא תנאים וללא תלות ברצונות שלהם. איך להיות מרוצה מהמציאות? האם אפשר לחיות ללא רצונות? האם שווה להשקיע מאמץ ... לך רק ברגע אחד אתה תצליח להיות מרוצה במאה אחוז מהמציאות ואחר כך אתה חוזר למצב הקודם עדיין שווה לך להשקיע את ... את כל מה שאתה עושה? כדי להגיע בסוף להיות מרוצה מהמציאות. עכשיו אם בן אדם זוכר שבסוף מה שהוא רוצה זה להיות מרוצה מהמציאות, אז ממילא לא שייך להגיד כאילו זה יותר מדי מאמץ. כי ... למה אתה רוצה להשיג אותם? כדי שבסוף תהיה מרוצה מהמציאות. את מסכימה איתי? כן כל מה שאתה מנסה להשיג, הכל אתה ... משפץ. הכל זה בשביל שתהיה מסוגל להגיד אני מרוצה מהמציאות. זאת בסוף המטרה. עכשיו אם זאת המטרה, עכשיו יש מטרה ... לנו מטרה. זאת אומרת אם אין לך מטרה להיות מרוצה מהמציאות אז אין לך שום מטרה בעיקרון. כי אז מה זה משנה מה אתה עושה? אלא מה? יש לך מטרה להיות מרוצה מהמציאות. עכשיו מאחר וזאת המטרה להיות מרוצה מהמציאות, לכן זה מטופש לשאול כמה זמן אבל זה לוקח לי? מה זה ... אחרי הרצונות שלך זה בטוח לא יביא אותך להיות מרוצה מהמציאות. בן אדם שקם בבוקר ואומר מה אני רוצה? בא נלך להשיג ... לא יביא אותו למצב שהוא יגיד כן עכשיו אני מרוצה מהמציאות. איך בדיוק? מה גרם לכך שתהיה מרוצה מהמציאות? מה השתנה? יגמר לך הרצון יבוא לך רצון אחר, יגמר ... הטענה אומרת שתאורתית אתה יכול להיות מרוצה בסוף מהמציאות. ולכן אני אומר עוד פעם מי שזוכר מה המטרה של כל ...

... או נמצא בחרדה. ומי שיתבונן אל תוך הפחד ואל תוך החרדה שלו, יראה, כי יש גורם אחד ויחיד שבו תלוי האם ועד כמה האדם נמצא בפחד ובחרדה. והגורם הזה, הוא הבנת המציאות של האדם. כי יש דבר אחד ויחיד בעולם, שככל שהאדם מבין אותו יותר, כך הוא פחות מפחד ופחות נמצא בחרדה, וככל שהאדם מבין אותו פחות, כך הוא נמצא יותר בפחד ויותר בחרדה. ... להבין כך או אחרת. אלא הכוונה היא, להסביר את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם מפחד או לא, זה עד כמה הוא חושב, שחייב שהמציאות תהיה כך או אחרת. שההיפוך שלו הוא, עד כמה האדם חושב, שרק אפשרי שהמציאות תהיה כך או אחרת. דהיינו, ככל שהאדם חושב יותר, שמוכרח חייב צריך חשוב מאוד וכיוב, שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, כך ממילא הרצון של האדם, שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרצון הזה מתחזק יותר. והאושר והשקט הפנימי של האדם, הופכים להיות בני ערובה, לפי, האם ועד כמה המציאות תהיה דווקא כך או אחרת. ואז ברגע שהאדם חושב שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, אז זה גורם לכך, שהוא יהיה חייב לפחד ושהוא יהיה חייב להיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. אבל יש גם עוד נקודת מבט, שאם האדם נמצא בה, אז אין שום אפשרות שהאדם יהיה בפחד או בחרדה כלשהם. וזאת נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא חייב שיהיה כך או אחרת. ושזה לא משנה בשום צורה שהיא, כיצד המציאות תהיה והאם בכלל המציאות תהיה. וששום דבר לא מחויב המציאות, שהוא יהיה דווקא כך או אחרת. אלא, זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. וזאת רק אפשרות בלבד, אך זאת לא חובה, שהמציאות תהיה כך או אחרת. ומי שחושב כך, ממילא הוא לא יכול להיות בפחד או בחרדה, כי השקט הנפשי שלו, והאושר הנפשי שלו, הם לא תלויים בכיצד המציאות תהיה. אלא אדם כזה, הוא לא מפחד כלל ולא נמצא בשום חרדה כלל, בכל מקרה שהוא. ונחדד: אין הכוונה לומר, שהאדם חייב לחשוב שהמציאות לא חייבת להיות כך או אחרת, אלא שרק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אין הכוונה לומר כך. כי זה רק אפשרי בלבד, שהאדם יחשוב ששום דבר לא באמת משנה, וזה באותה המידה ממש אפשרי, שהאדם יחשוב, שכל שטות בעולם, היא הכי חשובה בעולם, והיא הכי משנה בעולם. וזה אפשרי לגמרי, שהאדם מרצונו החופשי, יבחר לחשוב, שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, ושממילא הוא יתחיל לפחד ולהיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. וזה אפשרי לגמרי שהאדם יבחר, להשתתף במשחק של החיים, ושיגדיר עבור עצמו מטרות, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת (עע קדושת החיים וכיוב). וזו אפשרות מלאה, שהאדם יבחר לחשוב ולעשות כרצונו. אבל כאן המסר הוא, שהאדם יבין את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה. ושהאדם יבין, מה אחראי, לכך שהוא נמצא בחרדות, ומה אחראי, לכך שהוא נמצא בפחדים. ושהאדם יבין, שככל שהוא יותר חושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, כך ממילא המציאות חייבת יותר להפחיד אותו. כי ברגע שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, ממילא זה אומר שהוא חייב להיות עם פחד וחרדה. משום, שמצד האמת האמיתית של המציאות, שום דבר לא מחויב להיות כך או אחרת. כי מצד המציאות, הכל טוב והכל רע והכל אחד והכל שווה באותה המידה ממש. זא, למציאות, אין העדפה אישית, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת. והמציאות מצידה, בכל רגע היא יכולה להיות כך או אחרת, בלי שום הגדרה שהיא. ולמציאות יש פוטנציאל אין סופי ואין סוף אפשרויות, כיצד היא יכולה להיות בכל רגע ורגע. ולא מחויב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי המציאות בלבד, שהיא תהיה כך או אחרת. וברגע שהאדם חושב, שמחויב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אז ממילא זה אומר, שמחויב גם שיהיו לו חרדות ופחדים. משום, שהוא בעצם חי בסוג של מציאות מקבילה. כי המציאות היא, שהכל יכול לקרות תמיד, ו

... הרגשיים שלו בעצמו, ללא תלות מוחלטת בבן הזוג, אחרת הקשר יהפוך למעמסה רגשית שלא ניתן יהיה לשאת אותה לאורך זמן. האם כדאי שהמציאות תתאים את עצמה אלינו או ההפך? אליעד מרחיב את הדיון ומחיל אותו לא רק על זוגיות, אלא גם על העבודה, תחביבים והמציאות באופן כללי. הוא טוען שהגישה שבה אדם כל הזמן מצפה שהמציאות תתאים את עצמה אליו היא בעייתית, מכיוון שהמציאות לעולם לא תוכל לספק באופן מלא את כל הציפיות והרצונות של האדם. מנגד, אם אדם יוותר על כל ציפייה מהמציאות וינסה כל הזמן להתאים את עצמו אליה, הוא יאבד משמעות, מוטיבציה וסיפוק. מה הסכנה בציפייה מוגזמת מבן הזוג? אליעד מסביר לעומק מדוע ציפייה מוגזמת שהבן זוג ... הזו בחיים? בסיכום השיחה, אליעד מסביר שאדם צריך להיות מודע לכך שכל משיכה לצד קיצוני תפגע ביחסים שלו עם בן הזוג או עם המציאות. עליו לבדוק כל הזמן באיזה צד של המשוואה הוא נמצא ולתקן בהתאם: אם הוא נמצא בצד של ציפייה גבוהה מדי - עליו להגביר את היכולת לספק את עצמו. אם הוא נמצא ... של קבלת סיפוק או אהבה מהחוץ. אליעד מדגיש שההבנה הזו חיונית לא רק בזוגיות אלא בכל תחום בחיים: עבודה, תחביבים ויחסים עם המציאות עצמה. האיזון בין הציפייה לקבל לבין היכולת למלא את עצמך לבד הוא המפתח ליציבות, סיפוק ואושר. איך לאזן בין ציפיות במערכת יחסים? האם טוב להיות תלוי ... לגבי עבודה או תחביב: האם אדם אמור לצפות שהתחביב שלו יספק לו הנאה? האם אדם אמור לצפות שהעבודה שלו תספק לו סיפוק? ציפייה מהמציאות כאשר שואלים זאת ברמה הרחבה יותר - מול המציאות עצמה - השאלה היא: האם עלינו לצפות שהמציאות תמלא את רצוננו? האם עדיף לנסות להתאים את עצמנו למציאות, או לדרוש שהמציאות תתאים לנו? ישנה נטייה טבעית לומר שעדיף לרצות את המציאות יותר מאשר לצפות שהיא תרצה אותנו. אבל האם זה באמת כך? איזון בין שתי גישות בסופו של דבר, ההבנה היא שדרושה מערכת יחסים מאוזנת עם המציאות ועם בני הזוג בפרט. כשמדובר בזוגיות, יש צורך בשני מצבים תודעתיים הפוכים אך משלימים: אני רוצה שהבן זוג יאהב אותי וימלא את רצונותיי - כלומר, יש ציפייה ... מושלם, בשלב מסוים הוא יתאכזב וינטוש אותו. מנגד, אם הוא יאמר לא משנה לי כלל אם אני נהנה מהתחביב, גם אז הוא יאבד עניין. המציאות עצמה אם אדם יצפה שהמציאות תמיד תהיה בדיוק כרצונו, הוא ימצא את עצמו במאבק בלתי נגמר, מלא תסכולים. מנגד, אם הוא לא יצפה כלל שהמציאות תספק לו דבר, חייו יהפכו לחסרי משמעות. הדינמיקה של החיים - האיזון בין ציפייה להשלמה כל מערכת יחסים עם המציאות מבוססת על איזון בין שני הקצוות. לפעמים יש מקום לומר אני רוצה שדברים יהיו כרצוני, ולפעמים יש מקום לשחרר ולומר אני מקבל את מה שיש. המתח שבין שני המצבים ... אין להם צורך בכך. אם רע להם מדי, שום דבר חיצוני לא ימלא את החסך הפנימי. סיכום בין אם מדובר בזוגיות, עבודה, תחביבים או המציאות עצמה - הדרך הנכונה היא לאזן בין ציפייה לבין קבלה. יש צורך לשלב בין שני המצבים התודעתיים: ציפייה לקבל מהמציאות או מהאחרים. יכולת לקבל ולהסתדר גם בלי שהמציאות תשתנה בהתאם לרצונותינו. לכן, מי שמבין את זה ומצליח לאזן את שני הקצוות, יכול לשמר זוגיות, ליהנות מעבודה, להחזיק תחביבים לאורך זמן, ולחיות בשלום עם המציאות. עכשיו השאלה היא כזאת בזוגיות, אוקי מה עדיף האם עדיף שאנשים שכל אחד מבני הזוג יצפה שהשני ימלא לו את הרצונות שלו או לא, בפשוט שני בני זוג נמצאים בקשר ... את אמורה לצפות שיהיה לך טוב עם הבן זוג שלך כן או לא. בקיצור מה התשובה? אני אתן את התשובה בפשוט, כן מה אתה אומר? ש: מול המציאות, למשל מול המציאות? אליעד: מול המציאות, האם אתה אמור לצפות שהמציאות תהיה כרצונך כן או לא? ש: כדאי לרצות אותה יותר מאשר לצפות שהיא תרצה אותי אליעד: באמת? ש: כי אם אני מההיבט הזה בטוח אני. אליעד: רגע בא נשאל את זה על המציאות אתה במערכת יחסים עם המציאות האם זה יהיה הגיוני שאתה תצפה שהמציאות תמלא את רצונך או שאתה אומר לא, עדיף שאני לא אצפה שהמציאות תמלא את רצוני, מה עדיף? ש: עדיף שאני אמלא את רצון המציאות. אליעד: קודם כל זה יפה שישר לקחת את זה לאיזו מהות כזאת כללית משמה נגזור תשובה, למרות שזה לא תמיד אותו דבר אבל באופן יחסי זה טוב שלקחת את זה למשהו ...

... והשקרים הגדולים ביותר, הוא אשליית האושר של בני האדם בעולם. שלרוב בני האדם נדמה, שהאושר שלהם תלוי בכך שהמציאות תהיה בצורה כלשהי. ונדמה להם שאם המציאות תהיה כפי מה שהם רוצים, אז הם יהיו מאושרים. ואם יש לאדם מעט שכל וישוב הדעת, הוא יכול פשוט לעצום את העיניים שלו ולעשות לעצמו דמיון מודרך ולדמיין כאילו המציאות היא בדיוק כפי מה שהוא רוצה בשלמות. ועל האדם לשאול את עצמו, האם עכשיו אני כבר לא רוצה יותר שום דבר? האם ... כל מה שהוא רוצה, השכל הישר אומר שהרצון העצמי של האדם אמור להיעלם. אך בפועל יכול האדם לראות, שגם אם כל המציאות תהיה כרצונו, עדיין הוא לא יהיה מרוצה ממנה בשלמות. כך שמה שהאדם קורא לו אושר, הוא טעות גדולה. ולכן, ... העצמי שלו להיעלם, עכשיו על האדם לנסות לגלות מהי הדרך שבה הוא יכול לגרום לעצמו להפסיק לרצות ורק ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא. כי אם יצליח האדם לגרום לרצון העצמי שלו להיעלם לגמרי, באותו הרגע האדם יתחיל רק ליהנות מהמציאות תמיד, ולחוות תחושה של שלמות. ולכן, השלב השני בחיפוש אחרי האושר, הוא גילוי הדרך אל האושר. כי בשלב ... ואחרי שהאדם מגלה את הדרך אל האושר, דהיינו, אחרי שהאדם מגלה כיצד הוא יכול לגרום לעצמו להתחיל ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, בלי להרגיש כל הזמן תחושה של רצון עצמי שרוצה משהו שונה מהמצב של המציאות, אז על האדם להתחיל לצעוד אל האושר, כמה שיותר מהר. וכאשר האדם מחפש את האושר, לפעמים מתמזל מזלו והוא ... בתוך יכולת התפישה השכלית והרגשית של האדם. כי כל האושר תלוי אך ורק בדבר יחיד. והוא בכך שהאדם יבין את המציאות בשלמות. והחכם האמיתי מגלה ומסביר לאדם מהי תפישת המציאות האמיתית, שכאשר האדם מבין אותה, אז האדם הופך להיות מאושר בעל כורחו. כי יש שכל מסוים, שכאשר יש אותו ... שהאדם יוכל גם הוא ליהנות מהמשחק של החיים, לשם כך האדם צריך כלי קיבול שבו הוא יוכל להכיל את ההבנה של המציאות. והמרחק של האדם מהאושר, הוא כפי גודל כלי הקיבול שלו, שבו הוא מסוגל להבין את השכל שאותו מגלה לו החכם האמיתי, שהוא השכל האמיתי של המציאות. וכלי הקיבול של האדם, הוא השכל והרגש של האדם. כי לאדם יש פוטנציאל שכלי ורגשי. וככל שהאדם משתמש יותר ... כדי שהאדם יהפוך להיות מאושר בשלמות, לשם כך לא צריך יותר מאשר רגע אחד. כי כאשר האדם מבין באמת את השכל של המציאות, דהיינו, כאשר השכל האמיתי נכנס לתוך השכל של האדם ויושב שם כמו שצריך, מיד באותו הרגע בפחות מרגע אחד, האדם הופך להיות מאושר בשלמות. כי האדם חווה את כל המציאות כולה דרך מסננים כלשהם. והמסנן שדרכו חווה האדם את המציאות, הוא תפישת המציאות של האדם. ולאדם יש בחירה חופשית מלאה, לבחור האם להיות מאושר או לא. ובכל רגע ורגע האדם יכול לבחור בבחירה חופשית מלאה, להתייחס אל המציאות כפי מה שהיא באמת או לא. וכאשר החכם האמיתי מגלה לאדם את השכל האמיתי, אז יש לאדם בחירה חופשית מלאה, האם ... זאת, כאשר האדם מאמץ את האושר האמיתי, במקרה כזה לא רק שהאדם מתחיל להרגיש טוב בהווה, אלא גם כל תפישת המציאות של האדם את העבר שלו (וגם את העתיד) הכל משתנה בבת אחת. כי תפישת האושר האמיתית, היא תפישה שבה האדם חווה אחדות של הטוב ושל הרע. דהיינו, שהאדם מסתכל על שורש המציאות ומבין בצורה אמיתית שמצד האמת הכל אחד ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הזה באמת, על ידי זה הרצון העצמי של האדם נעלם לגמרי. דהיינו, שכבר אין לאדם רצון עצמי שנפרד מהמציאות, אלא יש לאדם רצון עצמי שהוא תמיד מתאים למציאות. וכאשר הרצון העצמי של האדם משתנה, וכאשר תפישת הטוב והרע ... מרגע אחד מרגיש שמאז ומעולם הוא כבר היה מאושר, ושמאז ומעולם היה לו טוב. כי כאשר אין רצון עצמי שונה מהמציאות, ממילא העבר והווה והעתיד הם טובים באותה המידה ממש, בלי שום תנאי ובלי שום סיבה. כי כאשר האדם מיישר קו עם המציאות ורוצה באמת את המצב של המציאות כפי מה שהיא ללא כל תנאי, ממילא האדם כבר לא יכול להרגיש רע, לא לגבי העבר ולא לגבי הווה ולא לגבי העתיד. ... וכיוב, היא אך ורק על ידי זה שגורמים לאדם לשנות את תפישת הטוב ורע שלו, ולהגיע לאחדות הרצון העצמי שלו עם המציאות. שאז ממילא האדם ירגיש שמחה גם מכל מה שקרה לו בעבר. ונמצא אם כן, כי כאשר האדם מקבל את השכל האמיתי, ... מאושר בשלמות. אלא, שכדי שזה יקרה לשם כך האדם צריך להכין כלים שבהם הוא יוכל להחזיק ולהכיל בתוכו את תפישת המציאות האמיתית. ואת זה האדם עושה על ידי זה שהוא מעמיק את שכלו ואת מחשבתו ואת רצונו ואת רגשותיו, ומתבונן כל ...

... חרדה? מה יוצר פחד? איך להתמודד איתם? חרדות ופחדים. התקף חרדה. חרדה ופחד נוצרים מחוסר הבנה. חרדה = פחד חזק מאוד. התקף חרדה = חרדה חזקה מאוד. פחד = חשש מכך שהמציאות תהיה בצורה שנוגדת את רצונו של האדם. פחד = חוסר הבנה. האדם אינו מבין מה טוב בכך שהמציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא. האדם אינו מסכים ואינו מקבל את המציאות שלו ברגע הזה. האדם חושש מההשלכות שיכולות להיות למציאות שלו ברגע הזה על הרגעים הבאים. האדם חושש מכך שברגעים הבאים המציאות תהיה שונה לחלוטין מהרצון שלו. והכל כמובן נובע מחוסר הבנה של האדם את המציאות. אם האדם היה יודע מדוע הדברים קורים כפי שהם? מהי הסיבה האמיתית שבגללה המציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא? מה יוצר את המציאות שלו ברגע הזה? מהן הסיבות שיוצרות את המציאות שלו ברגע הזה ובמה הן תלויות? מה באפשרותו ומה לא באפשרותו של האדם לעשות כדי לשנות את מצבו? וכיצד המציאות של הרגע הזה תשפיע על הרגעים הבאים? אם האדם היה יודע את ... אי וודאות = חוסר ידיעה. אם הייתה לאדם ידיעה שלמה וברורה לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו, הרי שהפחד מהמוות היה נעלם. אם היה האדם יודע שהוא נמצא באמצע חלום של המציאות, ואם הוא ימות התודעה שלו תעלם, הוא בעצם יתעורר להיות מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות עצמה, הרי שהוא לא היה מפחד כלל מהמוות, אלא נהנה מכל ... כי הפחד הוא חיצוני והידיעה היא פנימית. זא כל פחד באשר הוא נובע מכך שהאדם חושש שמשהו חיצוני במציאות שלו ישתנה. הפחד נוצר מכך שהתודעה הפנימית של האדם חוששת שהמציאות החיצונית שהיא תחווה תהיה שונה ממה שהיא רוצה. האני = פנימי. המציאות = חיצוני. המציאות החיצונית מקיפה את התודעה הפנימית של האדם. האדם הוא חלק מהמציאות השלמה, שהיא זו שמקיפה את האדם עצמו. הפחד הוא מכך שהמציאות החיצונית לאדם תשתנה. הפחד הוא מכך שהתודעה הפנימית לא תקבל את המציאות החיצונית. הפתרון: העברת המיקוד מהחוצה פנימה. פחד = תלות חיצונית רגשית. הרגש של האדם תלוי בצורה החיצונית של המציאות שסביבו. ביטחון עצמי = תלות רגשית פנימית. הרגש של האדם ... האדם מלמד את עצמו להיות תלוי בפנימיות שלו ולא במה שחיצוני לו, על ידי זה הפחד נעלם. והחוזק הפנימי תלוי בידיעה פנימית וחיצונית. ידיעה חיצונית = האדם מבין את המציאות החיצונית שלו. מדוע היא מתרחשת? מדוע המציאות החיצונית לו היא כפי שהיא? מה משפיע על מה? מה בשליטתו של האדם ומה לא? איזה גורם יקבע את העתיד? במה המציאות תלויה? וכולי. ידיעה פנימית = האדם מבין את המציאות הפנימית שלו. מה גורם לי לפחד? מה גורם לי להרגיש את מה ... אני באמת רוצה בתוך תוכי? ממה אני בדיוק חושש? במה תלויים הרגשות שלי? אילו הנחות יסוד אני מניח שבגללן הפחד נוצר? וכולי. ידיעה = חוסר פחד. כאשר האדם מבין את המציאות הפנימית והחיצונית באמת, על ידי זה האדם מסלק מעצמו את כל הפחדים כולם. ולכן הפתרון לפחד הוא ידיעה. שהיא באה על ידי התבוננות פנימית לעומק של המציאות פנימה והחוצה. להבין את הסיבות והסיבה של הסיבות וכולי. ...

... קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חווית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית ... הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות כרגע. והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את הקליפות של המציאות. כגון לדוגמה כאשר שואלים אדם, מפני מה אתה עושה פעולה כלשהי? אז הוא מביא סיבות שונות ומשונות, לכך שהוא עושה את הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר ... שתמיד מוכרח שהמים יזרמו למטה. והאדם אינו מבין, שזה שהוא תמיד רואה שמשהו קורה, זה עדיין לא אומר, שמוכרח שתמיד הוא יקרה ככה. כי המציאות כולה, וכל מה שנקרא מערכת החוקים שלה, היא יכולה להשתנות בפחות מרגע אחד. וכל חווית המציאות כולה של האדם, כולל הזיכרון שלו ותחושת העתיד שלו, גם הם יכולים להשתנות בפחות מרגע אחד. כגון לדוגמה בשעת החלום, שהאדם ברגע אחד עובר ממציאות אחת למציאות אחרת. ... חווית העתיד של האדם שונה. והכל קורה בפחות מרגע אחד, בלי שהאדם שם לב לכך, שהוא נמצא במציאות הזו, רק רגע אחד בלבד. והפוטנציאל של המציאות שלנו הוא אין סופי. ומרחב המקום והזמן גם הם אין סופיים. ובתוך המרחבים האין סופיים האלו, עם כמות האפשרויות האין סופית, האדם רואה מספר קטן מאוד של אירועים שחוזרים ... קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש לו שכל ישר, הוא מתבונן על המציאות ועל רגעי הזמן, ומבין מיד, שגם אם תמיד הוא רואה שאחרי אירוע של זריקת אבן, אז האירוע הבא הוא שהאבן נופלת כלפי מטה, הרי שבפועל האדם מבין, שזה עדיין לא אומר, שזריקת ... רגיל לראות רצף של אירועים שחוזרים על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי שיסתכל בעין אמיתית על המציאות, יראה ששום דבר הוא לא מחויב המציאות, כי הכל הוא רק אפשרי בלבד. והאדם בטוח שדבר כלשהו, מחויב שהוא יקרה, בגלל מה שקרה ברגע הקודם. והאדם מתכחש לכך, שאין שום אפשרות שדבר אחד יחייב דבר אחר לקרות. משום, שמכל מציאות, ניתן להגיע ברגע הבא, לאין סוף צורות שונות, של מציאות אחרת. כי יש אין סוף צורות אפשריות של המציאות. ובכל רגע ורגע יכולה להיות צורה אחרת של מציאות. ושום דבר לא מכריח את המציאות להיות ברגע כלשהו בצורה כלשהי. והאפשרות שברגע הבא, המציאות תהיה בצורה אחרת, מתוך אין סוף הצורות האפשריות, האפשרות הזאת תמיד קיימת. ומאחר שתמיד קיימת האפשרות שבדיוק עכשיו מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה אומר שהרגע ... שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל זמן, הרי ששום מקום ושום זמן, לא מחייבים זה את צורת זה. והשכל הישר אומר, שכנראה שיש משהו שהוא נמצא מחוץ לכל ... גם על הרצון ניתן וצריך לשאול, מהי סיבת הרצון עצמו? כי הטועה מנסה לצאת ידי חובה, ולכן הוא מסתפק בסיבות של טעות, שבגללן חווית המציאות שלו, היא של חוסר שלמות. אבל מי שרוצה לחוות את גן העדן של המציאות, עליו להבין את המציאות באמת, ולהבין מהי הסיבה האמיתית באמת, לכך שהמציאות כרגע היא כפי מה שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו ... מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את השקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, ...

... משהו מסוים, עליך להבין תחילה מי הוא אותו אני שרוצה, ומה המשמעות של האני הזה. ההבדל בין אפשרי למחויב המציאות? כדי להבין את האני, יש להבין את ההבדל בין אפשרי למחויב. דבר אפשרי הוא כל דבר שמורכב מחלקים, ולכן יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים. למשל, שולחן מורכב מחלקים, ולכן ... אם לא היה לא אני, לא היה ניתן לזהות אני. זה אומר שהאני איננו דבר אחד אלא ישות מורכבת, ולכן הוא אפשרי המציאות ולא מחויב. האם התודעה של האדם מחויבת או אפשרית? האני שאנו חווים כתודעה, הוא ישות מורכבת ולכן אפשרית. האדם, גופו, והמחשבות שלו יכולים להיות קיימים או לא קיימים, ולכן אינם מחויבים. אבל אם ניקח את כל המציאות ונפרק אותה עד הסוף, נגיע לדבר אחד בלבד, והוא מחויב המציאות. הישות הזאת שממנה הכל מורכב, שהיא מעבר לזמן ולמקום, ומעבר לכל צורה, נקראת ההוויה, והיא למעשה מחויבת המציאות. היא ההוויה הראשונית של הכל, שאין בה צורה כלל. איך אפשר להבין את מהות האין? כדי להבין באמת את האני והרצון, אליעד אומר שצריך להבין גם את האין, שהוא ההוויה שממנה הכל ... כאשר מפרקים את כל הצורות של העולם (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, של הרצון, ושל כל המציאות היא כלום, אין, והעדר מוחלט. איך האדם יכול לחוות את הכלום? אליעד מדגים שבחוויה הפנימית ביותר, האדם הוא כלום, הוא לא קיים כלל. כשהאדם מסתכל עמוק לתוך עצמו ושואל מי ... מבין שהיש והאין הם בעצם ישות אחת ממש, שבה אין יותר הבדל בין קיום לחוסר קיום, והאדם מבין שהוא עצמו וכל המציאות הם צורה של ההוויה האחת הזאת. מהי החוויה של להיות אלוהים? להיות אלוהים פירושו להיות הראשון, המחויב. האדם היה אלוהים לפני שהוא הפך לאני נפרד. עמוק בתוך האדם, מתחת לכל ... כלום, של הוויה אחת, ולכן כל ההבדלים, הרצונות, והבעיות שלנו הם אשליות הנובעות מכך שאיננו מבינים שאנחנו והמציאות הם למעשה דבר אחד מוחלט. איך נוצר הרצון? מהו האני? מהי מחויב המציאות? איך אפשר להבין את הכלום? מהי ההוויה? איך להיות אלוהים? נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון, איך נוצר האני של האדם. נעשה חזרה קצרה מהפעם הקודמת. הנושא ... אני רוצה, האני זה המחויב והרוצה זה האפשרי. ואז נשאלת השאלה איך נבין מי זה האני. ואז אמרנו שיש מחויב המציאות ואפשרי המציאות . כל דבר שמורכב מכמה ישויות הוא אפשרי המציאות, יכול להיות קיים ולא קיים, כי הקיום שלו מורכב מחלקים אחרים. לכן כל דבר שמורכב, לפחות משני דברים, קיומו הוא אפשרי בלבד. מה זה אומר, שדבר שלא מורכב משום דבר, קיומו ... אני, אתה חווה שהם נפרדים זה מזה, אבל אתה גם חווה חיבור ביניהם, והחיבור הוא ששניהם קיימים, ששניהם חלק מהמציאות . שאלה: האם במקום קיום אפשר להשתמש במילה הווה? אליעד: כן, זה לא משנה, כי בכל מקרה מפרקים אותו. אתה יכול לקרוא לו הישות שלפני האני. אין משמעות לשם. עכשיו צריך להבין ... תגיד שאין בו אפילו מקום ריק. שאלה: מה זה האני הזה? אליעד: מה אתה יודע על האני? שהוא קיים. האם אתה זה המציאות? האם אתה מבין מה זה האני? כן. האם אתה מבין מה זה המציאות? כן. אז אם האני שלך והמציאות זה אותו אחד? לא. בתכלס מה שאתה מבין, זה שהם שניים. בחוויה שלך זה לא אותה ישות. אתה לא חווה שאתה הקיר. יש שאלה שהיא שאלת כל השאלות, ומי שמבין את השאלה מבין את הכל, ... לא הוויה? מה זה הוויה? הוויה פירושו שבלעדיו לא יכול להיות משהו קיים. ההוויה זה הממלא של הכל. ההוויה זה המציאות שחייבת להיות קיימת. יש הוויה שהיא בסיסית, ושום דבר בעולם לא יכול להיות קיים בלעדיה. כי כל דבר שקיים יש סביבו את ההוויה וגם בתוכו יש את ההוויה. אז השאלה שנשאלת היא, ... זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, כשהוא הולך ברחוב, האם הוא סתם הולך או שהוא מרגיש שהמקום והזמן זזים? זה כבר מראה שהדיסק התחלף. ואז הוא חושב, מה זה מקום וזמן? זה כלום, אז איך אני מצפה להבין את ... הוא ישות מורכבת. האדם אומר, האין הוא תמיד קיים, איך יכול להיות שהאין לא קיים? לא, גם האין הוא רק אפשרי המציאות, וקיומו לא מוכרח. כאן אנחנו רואים שהמהות אלוהים ההוויה גם היא לא מחויבת המציאות. בעיקרון, אתה קודם צריך להכיר בכך שהאין לפני הזמן והמקום, הוא ההוויה של הזמן והמקום. ואחרי שאתה מתבונן בזה, האין הכלום הופך להיות עבורך משהו ממשי. הגעת להבנה שהכלום ... כל פעם שאתה מסתכל פנימה לתוכך אתה רואה את הכלום. אז זה שלב שאתה צריך להתבונן ולראות שהדברים השונים של המציאות זה בעצם כלום בצורת משהו. זה שלב ראשון. שאלה: כשאתה מתבונן בתוכך, אתה רואה את הכלום? אליעד: אם את שואלת, מי אני? את רואה שזה כלום. את רואה שאת לא קיימת, את כלום. ...

... דרישות ומחויבויות בחיים. כך הילד ילמד להתמודד גם עם מציאות שבה לא הכל מגיע בקלות וללא מאמץ. מהי המשמעות של לאהוב את המציאות? לפי אליעד, לאהוב את המציאות פירושו לקבל אותה גם כשהיא נגד רצונך. אדם שאוהב את המציאות גם כשהיא קשה עבורו, מבין שאהבה יכולה ... שבדרך כלל אנשים עסוקים יותר במה שהם רוצים לקבל מאשר במה שהם מוכנים לתת, וזה תקף לא רק ביחסים בין אנשים אלא גם מול המציאות. למשל, אנשים רבים נכנסים לחובות משום שהם ... מותנית בכך שיאהבו אותך בחזרה, היא איננה ללא תנאים באמת. אהבה אמיתית ללא תנאים היא אהבה שבה אתה מקבל את האדם או את המציאות כפי שהם, ללא קשר להתנהגות שלהם כלפיך. לסיכום, אליעד כהן מסביר שאהבה אמיתית היא שילוב של אהבה עם תנאים ובלי תנאים. המפתח למערכות יחסים טובות עם בני אדם ועם המציאות הוא איזון בין הרצון לקבל לבין המוכנות ... אבל למה הוא חושב כך? כי הוא רגיל לאהבה בלי תנאים, ולכן מבחינתו, כל דרישה או בקשה לשינוי נתפסת כחוסר אהבה. אבל המציאות היא שבן הזוג שלו פשוט לא אוהב אותו כמו ... מלמדים את הילד שאהבה היא גם עם תנאים - כלומר, אהבה דורשת השקעה, נתינה והתאמה מסוימת - הילד ילמד להתמודד טוב יותר עם המציאות, שבה אנשים לא אוהבים אחד את השני באופן ... בלתי מותנית, אך מצד שני, חשוב גם להרגיל אותו לכך שהחיים כוללים דרישות ושלא הכל מגיע בלי מאמץ. אהבה והקשר למציאות אם המציאות נגד רצונך, האם זה אומר שהמציאות לא אוהבת אותך? אדם שאוהב רק כאשר המציאות מתאימה לו בעצם מגדיר אהבה כאהבה בלי תנאים. אבל אם אדם מצליח לאהוב את המציאות גם כאשר היא נגד רצונו, זה אומר שהוא מבין ... וכוללת דרישות, ומצד שני, אהבה אמיתית היא כזו שרואה את האדם באמת ולא רק את מה שמתקבל ממנו. במערכות יחסים, כמו גם מול המציאות, צריך למצוא איזון בין הרצון לקבל לבין ... הילדים שלך? אליעד: לא יודע מה התשובה גם וגם התשובה היא שזה גם וגם זה בסוף גם וגם. עכשיו בוא ניתן דוגמה נגיד שבן אדם המציאות נגד רצונו האם כשהמציאות נגד רצונך האם אתה חושב שהמציאות אוהבת אותך או לא אוהבת אותך אם תגיד המציאות נגד רצוני ואני עדיין חושב שהיא אוהבת אותי ואני עדיין אוהב את המציאות זאת אומרת שמבחינתך גם אהבה עם תנאים זאת אהבה אבל אם אתה אומר תראה אם המציאות נגד רצוני אני לא אוהב את המציאות והיא לא אוהבת אותי זאת אומרת שמבחינתך ... ש: בלקבל. אליעד: מה אני רוצה לקבל, עכשיו כמובן שזה לא רק על מערכת יחסים של בני אדם אלא גם על מערכת יחסים שלך מול המציאות יש בן אדם קם בבוקר ועושה תוכניות אוקי מה ... אבל זה אומר שאם אתה אמרת אני רוצה שיאהבו אותי בלי תנאים אתה גם מוכן לאהוב בלי תנאים או רק לבקש, עכשיו הרעיון זה מול המציאות מה אתה רוצה לקבל כמה אתה מוכן להתאמץ. ...