... שהיא יציבה ונצחית ושעליה האדם יכול להישען ולבנות את כל עולמו, עליו לחפש את האמת המוחלטת והאובייקטיבית של
המציאות. והדרך היחידה של האדם לגלות את האמת המוחלטת, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מטיל ספק מוחלט, בכל דבר ודבר. כי כל זמן ... האמת, שהוא באמת קיים ולא קיים בו זמנית, היא רק על ידי זה שהוא מתבונן על מהות האני שלו, עד שהוא מגלה שבשורש
המציאות, היש והאין הם אחד. ולהטיל ספק באמת, פירושו לנסות לשקר במצח נחושה. כי כאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחפש אותה עם שכל ... אמיתי לנפשו, כאשר הוא יגלה את המחויב, שקיומו לא תלוי בשום דבר בעולם. ולכן, כל זמן שהאדם מנסה להבין את
המציאות רק עם השכל שלו, הרי שכל המסקנות של האדם, הן לא מוחלטות. מאחר שכל קיומן תלוי באמונה של האדם, שהשכל שלו הוא אכן אמת. ... אחרת. ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, לנסות לבדוק, האם הוא מסוגל להכיל את השקר, שהוא הפך האמת שלו של האדם. כי
המציאות, יש בה אמת ושקר. וכל זמן שהאדם נאחז באמת, שאפשר לשקר לגביה, הרי שעדיין יש לאדם ספק בליבו, אולי דווקא השקר הוא האמת. ... ההפך של האמת שלו, הרי שהאדם עדיין לא הבין ולא יודע את המוחלט. כי במוחלט אין שום הפך כלל, ולכן הוא מוחלט.
והמציאות מכילה בתוכה את כל האפשרויות כולן. וגם אם השכל של האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי ... השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות
המציאות, הכל אמת מוחלטת. וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, הוא מיד מבין שאין לו במה להיאחז. כי שום ידיעה של האדם, היא לא באמת ... ולא ישנה אותה. וכל זמן שהאדם קיים בעולם, בלי לדעת את האמת המוחלטת, הוא חוטף מכות מכל הצדדים. כי בכל פעם
המציאות באה וטופחת על הפנים של האדם, שהוא רחוק מהבנת
המציאות באמת, ולכן האדם סובל. וכיצד יבין האדם את
המציאות באמת, בלי לדעת את האמת המוחלטת?! והאדם מפחד, סתם וללא סיבה. כי אף אחד בעולם, לא יודע למה הוא באמת מפחד. וכל מי שהוא ... ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות
המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש ... יכול לומר שהוא יודע, למה באמת הוא רוצה את הרצונות של עצמו?! כי אם האדם היה חכם באמת, הוא היה רוצה תמיד את
המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל. ואז ממילא האדם היה מרגיש טוב תמיד. אבל האדם הוא משוגע. שהוא רוצה לשנות את
המציאות, גם בלי שהוא מבין מהיכן מגיעים הרצונות שלו, וגם למרות שהוא מבין שבכל מקרה יהיה לו רע, גם אחרי שהוא ישנה את
המציאות. כי הרע נשאר תמיד, רק בגלל הרצון לשנות את
המציאות. ונמצא אם כן, כי האדם לא רוצה להשתגע, בגלל שהוא משוגע. שבגלל שהאדם משוגע, לכן הוא לא מקבל את
המציאות איך שהיא, ואז ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. ... לא מבין, למה הוא רוצה את הרצונות של עצמו. ואין הכוונה לומר שלרצות זה רע. הכוונה היא לומר שלרצות לשנות את
המציאות, בלי להבין מהיכן באמת מגיע הרצון הזה, ומהי הסיבה הראשונה והאמיתית של הרצון הזה, זה אכן רע באמת. שהאדם רוצה לשנות את
המציאות, וממילא הוא יוצר את הרע במו ידיו, ואין לו מושג למה באמת הוא עושה את זה. (והחכם האמיתי, הוא יודע את האמת, שקיומו ... כל העולם החיצוני, ולספר לכולם כמה הוא חכם ומבין ובטוח בעצמו, אבל האדם לא יכול לרמות את הלב שלו וגם לא את
המציאות. כי הלב של האדם מרגיש את האמת, שהאדם לא באמת בטוח בשום דבר באמת. וגם את
המציאות, אי אפשר לרמות. ומי שסובל מהשקר הזה, זה רק האדם עצמו. ובגלל שהאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בכל האמונות שלו, לכן הוא ... למרות שבתוכו הוא יודע שכל ידיעותיו הן מבוססות על אמונה. ובגלל השקר הזה, האדם נשאר בטיפשות שלו, ולא מבין את
המציאות באמת, ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם לחפש בתוכו את אותה ידיעה, שקיומה לא תלוי בשום דבר. כי האדם יודע הרבה ... האדם תמיד יודע. והידיעה הזאת, היא המהות של כל הדברים. וכל הידיעות, הן לבושים שונים, של ידיעת המהות של
המציאות. ומי שרוצה להבין את עצמו באמת, דהיינו, לגלות מה באמת הוא יודע, כידיעה בסיסית של כל הידיעות שלו, לשם כך עליו לערער ... שהכל אחד. דהיינו, כל השכל כולו, אומר שהכל אחד. ומאחר שהאדם מחפש את האמת המוחלטת, עכשיו עליו לנסות להבין את
המציאות, גם בלי השכל וגם עם ההיפוך של חוקי השכל. וכאשר האדם מנסה להתבונן על
המציאות בלי שום שכל בכלל, וגם עם שכל שמנוגד בחוקיות שלו לשכל שלנו, גם אז האדם רואה שהכל אחד. ואז כל האדם כולו, רואה את האמת ... הדברים החסרים והמוגדרים, הם אינם חסרים ואינם מוגדרים כלל, אלא הם מושלמים. וההסתכלות של האדם על האחדות של
המציאות , היא מפרקת את ההפרדה השכלית שהאדם עושה, בין היש לבין האין ובין החיסרון לבין השלמות. וכאשר האדם משיג את כל מה שיש ביד ... שכלו שכל הנקנה (רבי נחמן מברסלב). דהיינו, אחרי ורק אחרי שהאדם משקיע את כל שכלו ואת כל היכולת שלו להבין את
המציאות, אז ורק אז הוא מקבל שכל חדש, דהיינו, תפישת מציאות חדשה. ואז... (מי שיגיע ידע מה אז)... ...