... שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת השלמות של המציאות , שהיא הבנת שורש הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, שורש הרגשות, שורש המחשבות, שורש הסיבות וכל התהליכים כולם, שבשורשם כולם מתאחדים לישות אחת ... שהאדם ידע שטוב לו, לשם כך הוא צריך להיות בתודעה, של הבדלה בין טוב לרע. אבל כאשר האדם נמצא בשלמות בתוך השלמות של המציאות, שם אפילו תודעה עצמית אין. וממילא גם לא שייך תודעה של הנאה וכיוב. אלא ששם האדם נהנה בלי לדעת שהוא נהנה. כי שם אין שום חיסרון כלל, אלא הכל בשלמות אמיתית. ויש גם מצב תודעתי אנושי נוסף, שבו האדם בכלל לא יודע שיש דבר כזה שלמות של המציאות. או נכון יותר לומר, שהאדם לא מודע לכך שיש שלמות של המציאות, והאדם זוכר את השלמות הזאת, רק בתת המודע שלו בעומק עמוק כלשהו, שאז האדם סובל, מכך שתמיד יש לו תחושת חסר ורצון עצמי. ויש גם מצב נוסף, והוא שמי שזוכה להגיע לביטול המושלם לאין סוף, דהיינו, זוכה להיכלל בשלמות בתוך השלמות של המציאות (בחינת רצוא) בבחינת ביטול לאין סוף, אז כאשר הוא חוזר מהביטול, לעצמו ולישות שלו (בחינת ושוב), אז נשאר בשכל של האדם רשימו ורושם וסימן מהביטול שלו אל השלמות של המציאות. וכאשר יש לאדם רשימו של השלמות של המציאות, אז השלמות של המציאות נמצאת בתוך התודעה של האדם, בבחינת רצוא ושוב. כי אם האדם יהיה מחובר בשלמות לשלמות של המציאות, לא תהיה לו שום תודעה עצמית כלל. וכאשר האדם מודע לנפרדות העצמית שלו משאר המציאות, אז הרשימו שיש לאדם מהביטול שלו לאין סוף, הוא בעצם גורם לכך ... וכאשר האדם יודע שהכל מושלם, אז הוא חווה שהחיסרון שלו והרצון שלו, הם ביטוי של הרצון העצמי שלו ממש. כי השלמות של המציאות, היא האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו רצון סופי ומוגדר שרוצה את כל המציאות ... לאין סוף הנל. ונסכם: שיש רק שתי אפשרויות. והראשונה היא שהאדם משתמש בשכל שלו, ומתבונן אל תוכו, ורואה את השלמות של המציאות, ואז הוא חווה אותה, וממילא אין שום סבל כלל, בין אם זה בשעת ביטול או בשעת קיום שנשאר רשימו מהביטול. ויש גם אפשרות שנייה, שבה האדם לא משתמש בשכל ... שמהם האדם יחזור לעצמו. והדבר מצד אחד קורה על ידי האני האמיתי של האדם בבחירה מלאה, דהיינו, על ידי השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא שום סיבה של טוב ורע. אבל מנקודת מבט תחתונה, התהליך נעשה מעצמו ללא כל סיבה. ולכן, נכנסה בו רוח שטות דווקא. ...

... = אין טוב יותר. הפוטנציאל האישי של האדם מאפשר לו להשיג שלמות אמיתית. איך להשיג שלמות? על ידי הבנה בשלמות של המציאות. השכל של האדם הוא חלק מהמציאות. המציאות מהווה את השכל ואת התודעה של האדם. מאחר שמצד ... אותה בשלמות. לאהוב את המציאות בשלמות = אושר = טוב אמיתי = ליהנות מהטוב שיש בכל רגע. איך להגיע להבנה בשלמות של המציאות? תשובה: על ידי שחוקרים ושואלים שאלות. על האדם לחקור בשכלו ולנסות להבין את כל הדברים ...

... השלם עצמו מרגיש שלמות. הוא עצמו השלמות. החלק מהשלם אינו מרגיש שלמות, מאחר שהוא אינו השלם אלא רק חלק ממנו. המציאות המלאה = השלמות המלאה. המציאות עצמה כמציאות אינה חסרה דבר. האדם כחלק מהמציאות, חסר תמיד את תחושת השלמות של המציאות . הזדהות תודעתית עם השלם = לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא באמת. להסתכל מהחוצה פנימה. החלק מהשלם מסתכל על עצמו דרך העיניים ...

... על האדם לחפש את הסיבה האמיתית של כל הסיבות, את הסיבה הראשונה של כל מה שקיים וכולי. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, רק אז הוא מבין את השלמות של המציאות בכל רגע. כאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז השכל של האדם מתאחד עם השכל של המציאות = אושר ושלמות. ומההיבט הפילוסופי: אם ישנם דברים שאין להם סיבה, דהיינו, ...

... ומי שיתבונן בעניין יראה, כי השלמות קיימת רק מצד המציאות עצמה שהיא השלם. ומצד המציאות שמכילה בתוכה את הכל, מצידה יש שלמות. ומי שרוצה להגיע אל השלמות של המציאות, עליו לנסות לראות ולהסתכל על הדברים, מנקודת מבטה של המציאות. האדם בחייו, דומה ...

... האדם את עצמו במה שהוא עושה ביום יום בשלמות, ואם יצליח האדם להיות יותר מקצועי בתחום שלו בשלמות, הרי שדרך זה הוא יגיע לשלמות של המציאות כולה... ...

... מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך השלמות באה לידי ביטוי בכל דבר. אבל היחד עם זאת, התת מודע של האדם הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר. כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות . כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את ...

... שיש בכל דבר, הוא זה שיודע ליהנות מכל דבר. ועל האדם לנסות כן ליהנות מכל דבר, על ידי זה שהאדם מסתכל על הטוב שיש בכל דבר, עד שהאדם מגלה את השלמות של המציאות, שיש בכל דבר, וזוכה לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית. ...

... לדוגמה, הוא לימד את האדם איך לא להגיע למצב של סבל. כי הוא עצמו לא היה מסוגל להכיל את הרגש של הסבל. דהיינו, הוא עדיין לא הגיע לשלמות של המציאות, שבה האדם מבין מה הטוב שיש בכל סוגי הרגשות שיש בעולם. כי אילו בודהה היה מגיע אל האושר, אז במקום ללמד את האדם איך לא לסבול, הוא היה מלמד את האדם איך ליהנות גם כאשר הוא ...

... כמו המציאות. ומי שהוא כמו המציאות, השלמות שלו נראית כמו השלמות של המציאות . דהיינו, השלמות שלו והאושר שלו, לא נראים כלפי חוץ כלל, בדיוק כמו שהשלמות של המציאות לא נראית כלפי חוץ כלל, אלא רק מי שמתבונן לעומקם של דברים, רק הוא יכול להבדיל בין מי שהוא מושלם באמת כמו המציאות, לבין מי שהוא רק מנסה להיות ... תהיה בצורה כלשהי, אז היא תהיה מושלמת. והאדם לא מבין שהשלמות של המציאות היא בכלל קשורה אך ורק לפנימיות המחשבה שלה. ומאחר שהאדם נמשך אחרי החיצוניות, לכן האדם הולך אחרי מנהיגי שווא, שהם נראים כמאושרים כלפי חוץ, אבל ...