... בכלל לא כתוב בספר. כי כדי שהאדם יהיה מאושר באמת, לשם כך עליו לשחרר את האחיזה שלו לגמרי, מכל הגדרה שהיא. ועל האדם לשחרר את עצמו אפילו מהגדרת האני שלו כישות נפרדת
מהמציאות. והשחרור הזה צריך להיות בשלמות, גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית. כי כדי שהאדם יחווה שחרור מוחלט באמת, מהאני שלו ומהישות שלו ברמה הרגשית, לשם כך על האדם ... קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו את הדבר שנוגד את עצם תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש את מהות האני שלו, דהיינו, את מהותה של
המציאות עצמה, שהיא מפרקת לאדם את חוויית האני הנפרד שלו, התפישה הזאת ניתן להגדיר אותה, כתפישה מעל המחשבה. ולמה מעל המחשבה? כי כדי שדבר יוכל להיכנס לתוך המחשבה של ... הדבר. וזה בעצם אומר, שהתכלית הסופית היא, שהאדם יכיל בתוך התודעה שלו, שכל שאין אפשרות להגדיר אותו. כי כל הגדרה שלו, הופכת אותו לסופי. ואם הוא סופי, אז הוא לא מחויב
המציאות והוא לא המהות של
המציאות. ובסוף התהליך, על האדם להכיל בתוכו את מהות
המציאות עצמה, שאותה לא ניתן להגדיר כלל, משום שהיא מחוץ לכל ההגדרות. כי כל ההגדרות, הן לבושים שונים של מהות
המציאות. וזה בעצם אומר שהמכוון והתכלית, הם מחוץ להגדרות כלשהן. והדרך של האדם להשיג במחשבתו את הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, שהיא השגת עצמות ומהות
המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, שאותן השכל של האדם כן יכול לתפוש. כי ההקדמות, הן מבואות ודרכים של שכלים שונים, שמובילים את השכל של האדם להתבונן, אל מה שיש מעבר ומעל ומתחת לתפישת השכל הרגילה שלו. כי השכל יכול לתפוש את כל
המציאות כולה ללא כל הגבלה. אלא שבמשך היום, האדם משתמש בשכל נמוך (לא משתמש בשלמות בשכל שלו). ועל ידי זה האדם חווה את הנפרדות של
המציאות, שקיימת רק ברמת הלבושים של
המציאות. והספר הזה, הוא כולו הקדמות. והכוונה היא, שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא שהאדם יסכים עם כל מה שכתוב בספר, כי זאת לא התכלית כלל. ומי שילמד את הספר ויגיע ... שיש בספר הזה, ושעל ידי זה האדם יצליח לאחר מכן להשיג באופן עצמאי את השגת האין סוף עצמו, שהיא נמצאת מעל השכל ובתוך עומק פנימיות השכל ובשורש השכל, של הספר הזה ושל
המציאות כולה. והספר הזה הוא רק מעין חבלים, שאיתם יכול האדם לטפס אל מחוץ למקום ואל מחוץ לזמן, ולהשקיף משם על האירועים כולם. כי כפי שכבר אמרנו, הטועה הולך בדרך, בלי לדעת להיכן היא מובילה אותו. ובמובן הזה, כולם טועים. וכולם הולכים בדרך, בלי לדעת להיכן היא מובילה. כי כדי שהאדם יוכל לדעת להיכן הדרך מובילה, לשם כך עליו להסתכל על
המציאות, מנקודת מבט חיצונית מחוץ למרחב המקום והזמן. כי כל דרך מובילה לדרך אחרת. וכל עולם וכל רגע מובילים לעולם ולרגע אחר נוסף. וכל זמן שהאדם לא מצליח לראות מה יש ... והוא לא השלמות. והשכל של הספר הזה, הוא לא התכלית ולא הקצה האחרון של ההבנה האנושית. כי כל דבר שהוא מוגדר ושניתן לחשוב עליו, הרי שהוא סופי, והוא לא הקצה האחרון של
המציאות, והוא לא הקצה האחרון של ההבנה האנושית, שהאדם יכול להגיע אליה. וכפי שאמרנו, השכל שיש בספר הזה, נכתב כלבושים שונים, של השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרת מקום או ... הספר, על ידי זה האדם מקבל הקדמות חדשות שמגביהות אותו ומאפשרות לו להסתכל על מה שיש מחוץ למקום ולזמן, דהיינו, על מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, להבין את עצמו ואת
המציאות וכולי. ...