... שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת
השלמות של המציאות, שהיא הבנת שורש הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, שורש הרגשות, שורש המחשבות, שורש הסיבות וכל התהליכים כולם, ... ידע שטוב לו, לשם כך הוא צריך להיות בתודעה, של הבדלה בין טוב לרע. אבל כאשר האדם נמצא בשלמות בתוך
השלמות של המציאות, שם אפילו תודעה עצמית אין. וממילא גם לא שייך תודעה של הנאה וכיוב. אלא ששם האדם נהנה בלי לדעת שהוא נהנה. כי שם אין ... ויש גם מצב נוסף, והוא שמי שזוכה להגיע לביטול המושלם לאין סוף, דהיינו, זוכה להיכלל בשלמות בתוך
השלמות של המציאות (בחינת רצוא) בבחינת ביטול לאין סוף, אז כאשר הוא חוזר מהביטול, לעצמו ולישות שלו (בחינת ושוב), אז נשאר בשכל של האדם רשימו ורושם וסימן מהביטול שלו אל
השלמות של המציאות. וכאשר יש לאדם רשימו של
השלמות של המציאות, אז
השלמות של המציאות נמצאת בתוך התודעה של האדם, בבחינת רצוא ושוב. כי אם האדם יהיה מחובר בשלמות לשלמות של המציאות, לא תהיה לו שום תודעה ... האדם יודע שהכל מושלם, אז הוא חווה שהחיסרון שלו והרצון שלו, הם ביטוי של הרצון העצמי שלו ממש. כי
השלמות של המציאות , היא האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו רצון סופי ... סוף הנל. ונסכם: שיש רק שתי אפשרויות. והראשונה היא שהאדם משתמש בשכל שלו, ומתבונן אל תוכו, ורואה את
השלמות של המציאות, ואז הוא חווה אותה, וממילא אין שום סבל כלל, בין אם זה בשעת ביטול או בשעת קיום שנשאר רשימו מהביטול. ויש גם אפשרות ... שמהם האדם יחזור לעצמו. והדבר מצד אחד קורה על ידי האני האמיתי של האדם בבחירה מלאה, דהיינו, על ידי
השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא שום סיבה של טוב ורע. אבל מנקודת מבט תחתונה, התהליך נעשה מעצמו ללא כל סיבה. ולכן, ...