... ללא תנאים. לדבריו, אם אדם מסוגל להעניק לעצמו אהבה ללא תנאים, ולחוות את המציאות כמשפחה אחת גדולה, הוא לא יזדקק רגשית למשפחה ספציפית. הוא ירגיש מוגן ואהוב מעצם הקשר שלו עם המציאות עצמה. מה מיוחד בתחושת המשפחתיות לעומת קשרים אחרים? לדברי אליעד, משפחה מייצגת עבור אנשים קשר שמבוסס על אהבה ללא תנאים וקשר דם, שהוא משהו כביכול נצחי וחסר אינטרסים. אנשים ... תפיסה זו משנה את כל ההסתכלות על מושגי משפחה והורות. איך לאהוב את עצמי ואת המציאות ללא תנאים? הפתרון שאליעד מציע לתחושת הבדידות וחוסר המשפחה הוא ללמוד לאהוב את עצמך ואת המציאות ללא תנאים. הוא מדגיש שאם אדם מצליח בכך, המציאות כולה הופכת למשפחה שלו, והוא תמיד יחוש אהוב ומוגן. לדבריו, המציאות כולה מחוברת לאדם כמו גוף אחד גדול, והתחושה של ניתוק או בדידות מגיעה רק כאשר האדם לא מרגיש את האחדות הזאת. מי שמצליח לאהוב את המציאות בשלמותה, ירגיש שהכל הוא משפחה שלו, ואז הוא לא יחפש באופן כפייתי קשר משפחתי ספציפי. מהי הדרך להפחית תלות רגשית במשפחה? הדרך להפחתת התלות במשפחה, על פי אליעד, היא לפתח יכולת ... להפסיק לחשוב שמשפחה מסוימת היא מקור האושר, ובמקום זאת ללמוד לראות את כל המציאות כמשפחה. מי שמצליח בכך לא יחוש בדידות, אפילו בתקופת החגים. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? למה אני מתגעגע למשפחה שלי? איך להתמודד עם בדידות בחגים? האם המשפחה שלי באמת אוהבת אותי? ... אני בודד בעולם, למה אין לי משפחה? התמודדות עם בדידות, כל העולם משפחה אחת, המציאות היא המשפחה שלך, בדידות בחגים, לבד בחגים, לבד בתקופת החגים, בדידות בתקופת החגים ...

... להבין תחילה את שני המנגנונים העיקריים האחראים ליצירת מחשבות: המנגנון ההגיוני - האדם מגיע למסקנה מסוימת משום שההיגיון שלו, או המידע שברשותו, גורמים לו להסיק שזוהי המציאות. המנגנון הרגשי - האדם מגיע למסקנה מסוימת מכיוון שיש לו אינטרס רגשי או צורך רגשי להאמין בכך, ללא קשר להיגיון או לאמת האובייקטיבית. ... ממנו, אף שהסיבה האמיתית היא החשש שלו מפני גניבה. כיצד חוסר ידע יוצר מחשבות שווא וסכיזופרניה? המנגנון השני למחשבות לא הגיוניות קשור לכך שהאדם לא מבין נכון את המציאות. כשהאדם נתקל בתופעה שהוא לא מבין, הוא נוטה לפרש אותה בצורה שגויה ומעוותת. לדוגמה: אם אדם הולך ברחוב ורואה אדם אחר מחזיק סכין, זוהי ... קול של פיצוץ קטן ברחוב (לדוגמה צמיג שמתפוצץ) ומיד מפרש זאת כמטען חבלה, כי הזיכרונות שלו והפחדים שלו הופכים את הפרשנות הזאת להכי הגיונית בעיניו, אפילו שזו אינה המציאות. ככל שאדם פחות מבין את המציאות ופחות יודע להסביר אירועים חריגים, וככל שהוא יותר מפחד ממשהו מסוים, כך גדל הסיכוי שהוא יפתח הפרעה נפשית או סכיזופרניה, בגלל הפרשנויות ... והפרעות נפשיות? כדי לטפל במחשבות השווא ובסכיזופרניה, חשוב מאוד להבין קודם כל ממה בדיוק נובעות המחשבות האלה אצל האדם הספציפי: האם מקור המחשבות הוא חוסר הבנה של המציאות, כלומר, שהאדם לא יודע לפרש נכון את התופעות סביבו? האם המחשבות נובעות מפחד רגשי חזק או מאינטרס רגשי שהאדם אינו מודע לו, ולכן הוא מפרש כל דבר באופן שמשרת את הפחד שלו? האם מדובר בשילוב של חוסר הבנה ופחד רגשי יחד, ואז הטיפול חייב לכלול גם הסברים הגיוניים של המציאות וגם טיפול רגשי בפחדים של האדם? לדוגמה, טיפול יעיל באדם שחושב שרוצים לפגוע בו יכלול: לימוד האדם מה הם אותם אירועים במציאות שהוא לא מבין, ומתן הסבר הגיוני ומלא למצבים האלה כדי שיפסיק לפרש אותם באופן שגוי. זיהוי הפחדים או הצרכים הרגשיים הגורמים לו לפרש את המציאות בצורה מעוותת, וטיפול רגשי מתאים בפחדים אלה. השילוב של טיפול הגיוני ורגשי הוא הדרך הטובה ביותר לטפל בהפרעות נפשיות וסכיזופרניה. איך ... הוא יפרש כל מקרה קטן כהוכחה לכך. היגיון שגוי - איך נוצרת תפיסה שגויה? לפעמים אנשים מפרשים דברים באופן מוטעה לא בגלל רגשות אלא בגלל שהם לא מבינים את ההיגיון של המציאות סביבם. למשל: אדם הולך ברחוב ורואה מישהו עם סכין - העובדה: יש אדם עם סכין. הפירוש: הוא מנסה לפגוע בי. אדם שומע בום חזק - העובדה: היה קול ... שמישהו רודף אחריו, והדרך לאובדן היציבות הנפשית עלולה להיות קצרה. כיצד ניתן לטפל בכך? כדי לטפל במצב זה, יש לבדוק האם מקור הבעיה הוא: חוסר הבנה של ההיגיון שמאחורי המציאות. אינטרס רגשי שמוביל לחשיבה מסוימת. שילוב של שניהם. איך נוצרת הפרעה נפשית למה מישהו חושב משהו טיפול בסכיזופרניה ...

... את אותה תחושת חוסר גם אם בפועל הוא כבר לא נמצא במצב הזה יותר. הנקודה שאליעד מדגיש שוב ושוב היא שמה שמנהל אותנו זו לא המציאות העכשווית אלא הזיכרון והפחד של מה שהיה פעם. גם אם המציאות שלנו השתנתה בצורה דרמטית, אנחנו עדיין מתנהגים כאילו אנחנו באותו מצב ישן. איך אפשר לדעת האם אני היום שונה מהאדם שהייתי בעבר? אליעד מציע כלי פרקטי ויעיל להתמודדות עם השאלה הזו: לבדוק את העובדות. על האדם לשאול את עצמו שאלות פשוטות: האם המציאות של היום זהה למציאות של העבר? האם התנאים זהים? האם אני פועל מאותם מניעים, מאותם פחדים ומאותן רצונות? לדוגמה, אדם שבעברו היה מרגיש חלש מול בחורות מתוך רצון ... הוא רואה אותן כאנשים רגילים לכל דבר, זה סימן שהוא כבר לא נמצא במקום שהיה בעבר, ולכן הזיכרונות הישנים לא באמת משקפים את המציאות הנוכחית שלו. כיצד להפסיק להיות מופעל מהעבר ולחיות בהווה? הפתרון שאליעד מציע הוא להפריד בין העבר להווה באמצעות היצמדות לעובדות. ברגע שהאדם מצליח לראות את ההבדל בין המציאות של היום לבין המציאות של העבר, הזיכרונות כבר לא יכולים להפעיל אותו באותה עוצמה. לדוגמה, אדם שנפגע כלכלית בעבר צריך להסתכל בעיניים פקוחות על מצבו הכלכלי הנוכחי ולהבין שלמרות ... טראומטיים היא להילחם בהם או לנסות להדחיק אותם. הוא מדגיש שזו לא הדרך, כי הזיכרונות הם לא האויב - אלא הפרשנות השגויה של המציאות. הפתרון הוא לא מלחמה בעבר, אלא הבנה מדויקת ומפורטת של המציאות, כדי להפסיק להיות מופעלים בצורה אוטומטית על ידי מה שהיה. המסר של אליעד ברור: האדם חייב להכיר בכך שהעבר הוא רק זיכרון, וההווה הוא המציאות האמיתית. כאשר מבינים זאת, אפשר להשתחרר משליטת הזיכרונות, להפסיק לחיות מתוך תחושות ישנות ולא רלוונטיות, ולהתחיל לחיות את החיים באופן אותנטי יותר, מחובר יותר ...

... להרגיש רע? אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לתחושה רעה של אדם היא תמיד חוסר התאמה בין הרצון שלו לבין המציאות שהוא חווה. לדוגמה, אדם שנפרד מזוגתו מרגיש רע כי הוא רוצה זוגיות, אך המציאות היא שהוא לבד. אדם שמפחד למות חושש שהמציאות תהיה שונה מרצונו לחיות. אם מישהו איבד את הסלולרי שלו, הוא חש חרדה מכך שהוא רוצה את הסלולרי אך המציאות שונה מרצונו - הסלולרי אבד. מדוע הניסיון לעודד יכול להוביל לחרדה ודיכאון גדולים יותר? הסיבה לכך היא שהמשפטים שנועדו לעודד כמו יהיה בסדר, או אתה תצליח, מחזקים למעשה את התפיסה של האדם שהמציאות חייבת להיות כפי שהוא רוצה. מצד אחד, המשפט יהיה בסדר אמור להפחית את הדאגה, אך מצד שני, המשפט הזה גם מחייב שהמציאות תסתדר בדיוק כפי שהאדם רוצה. מכיוון שאותו אדם איננו בטוח שאכן כך יהיה, מיד עולה בו הספק והחרדה: ואם לא יהיה בסדר? אליעד נותן דוגמה של אדם ... את החרדה, כי הוא חושב לעצמו ואם אני כן אמות? הוא נתון ללחץ מוגבר, שכן עכשיו הוא מחויב להאמין שהמציאות חייבת להיות שהוא לא ימות, ומכאן הלחץ גדל. מה קורה כשאומרים למישהו יהיה בסדר כשהוא בדיכאון או חרדה? כשמישהו נמצא בדיכאון או חרדה ואומרים ... תסתדר, או אתה תמצא עבודה, או תמצא בת זוג חדשה, נוצר באופן מיידי ספק אצלו. האדם מתחיל לחשוש שהמציאות אולי לא תתאים למה שהוא רוצה. ברגע שאדם מאמין במשפטים האלה, הוא הופך למודאג עוד יותר מהאפשרות שהמציאות לא תהיה כפי שאמרו לו. דוגמה נוספת לכך היא כשאדם אומר לעצמו: עד היום הצלחתי בכל דבר, לכן אצליח גם בזה. לכאורה המשפט הזה אמור לעודד אותו, ... כיצד נכון להגיב למי שנמצא במצב שלילי? לפי אליעד, הגישה הנכונה יותר היא לא לגרום לאדם להאמין שהמציאות חייבת להיות כפי רצונו. במקום זאת, ישנן שתי דרכים אפשריות להתמודד עם תחושת הרע: לשנות את הרצון של האדם כך שהוא יתאים למציאות הקיימת, ואז לא ירגיש רע. לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו של האדם. לדוגמה, במקום להגיד לאדם שאיבד את הטלפון אתה תמצא את הטלפון, עדיף לומר לו: איבדת את הטלפון, אז איבדת, מה כבר ... התחושה השלילית בלי להעלות ספקות וחרדות חדשים. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר כי הניסיון להכריח את המציאות להתאים לרצון, בין אם על ידי עידוד עצמי ובין אם על ידי עידוד מאחרים, רק מחמיר את החרדה והדיכאון, ולכן מומלץ לבחון האם בכלל קיימת בעיה אמיתית ולא להניח מראש שהמציאות חייבת להיות כפי הרצון. מדוע חשיבה חיובית יכולה להזיק? איך להתמודד עם חרדה ומחשבות שליליות? מה הבעיה במשפט יהיה בסדר? למה עידוד יכול לגרום ... למעשה אתה מכניס אותו לדיכאון גדול עוד יותר? התשובה פשוטה. כאשר לאדם רע, תחושתו נגרמת משום שהמציאות נגד רצונו. אם אדם אחר מנסה לעזור לו ובין אם אדם מנסה לעודד את עצמו, ואז הסיבוך גדול עוד יותר. כמו שנאמר תתעודד, המצב יכול להיות יותר ... מסוים הוא עוזר לך אבל בהיבט אחר הוא עושה לך רע. נחדד את הדברים. אדם מפחד וחש רע כשהוא חושש שהמציאות לא תהיה לפי רצונו. יש שתי דרכים לפעול כדי שלא יהיה רע - או לשנות את הרצון או לשנות את המציאות. כשמישהו אומר לך יהיה בסדר, למעשה הוא אומר לך אל תדאג, המציאות תהיה כרצונך. כיון שאינך בטוח שהמציאות תהיה כרצונך, תחושתך הופכת רעה עוד יותר. כשמישהו אומר אל תדאג, אתה תסתדר, אתה תמצא עבודה, תמצא מה לאכול, אל תדאג, יהיה בסדר למעשה הוא גם מלחיץ אותך כי אם המציאות לא תהיה כזו, מה יקרה, רע מאוד. אם מישהו אומר לך אל תדאג, גם אם תמות ברעב, לא קרה כלום, הוא אומר מלחיץ אותך, זה מה שיקרה? קיימים שני מחויבים. או להחליש לך את הרצון או לגרום לך להאמין שהמציאות תהיה כרצונך. כשמישהו אומר לך, אל תדאג, יהיה טוב, יהיה בסדר, תחשוב חיובי, תסתדר, למעשה הוא מחליש אצלך את הספק, אבל מחזק בך את הרצון שהמציאות חייבת להיות כרצונך, אבל במקרה זה יהיה לך יותר רע כי אינך בטוח שהמציאות תהיה כרצונך. לכן כשאומרים לך יהיה בסדר, אל תדאג, הרבה פעמים הוא מלחיץ אותך בכך שגורם לך להרהר ואם לא יהיה בסדר? לכן כשמישהו אומר רע לי ...

... הוא רע עבורו, וממילא יש לאדם פחד שיקרה אותו הדבר. והפחד והרצון הולכים ביחד. ובלי רצון, אין שום פחד כלל. כך, שקיומו של הפחד, תלוי בקיומו של הרצון. ובכל פעם שיש רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, יש גם פחד, שהיא לא תהיה פחות טובה. וכפי כמה שהאדם נאחז יותר ברצון, כך הפחד גדול יותר וכולי. ושורש הרצון, הוא בעצם הקיום של האדם. כי האדם קיים כישות עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי כל זמן שהאדם מרגיש את האני שלו, הרי שהוא לא חווה את השלמות של המציאות. כי אם האדם מודע לאני שלו, הרי שזה רק משום שהוא מכיל בתוכו, גם תחושה של העדר האני. וממילא האדם לא חווה את השלמות, אלא חווה תחושת חיסרון, שהיא כמובן יוצרת רצון, שהוא יוצר את הפחד. ונמצא אם כן, כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות , תמיד האדם יחווה חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר את הטוב ואת הרע, ואת הפחדים והחרדות. ואין שום אפשרות כלשהי בעולם, שהאדם יחיה בעולם ... שלו, עליו לא להיות טיפש, שאינו יודע ממה הוא מפחד, אלא האדם מוכרח להבין, ממה בדיוק הוא מפחד. והאדם, הוא חסר הבנה. כי מצד האמת, אי אפשר לדעת ממה אתה מפחד. כי בשורש המציאות, אי אפשר לדעת שום דבר, כי הכל אחד. ואף אחד בעולם, לא באמת יודע ממה בדיוק וממה באמת הוא מפחד. ומי שינסה להבין ממה באמת הוא מפחד, הוא יגיע לאחדות המציאות, ולפתע פתאום הוא לא יפחד כלל! והעניין הוא, כי כל אחד חושב, שהוא כן יודע ממה הוא מפחד. כי הטועים הגדולים, הם אומרים שאין להם ... נדמה שהוא מפחד לדוגמה שלא יקרה לו דבר כלשהו. אבל אם נשאל אותו, למה אתה מפחד מכך, דהיינו, למה אתה לא רוצה את זה, למה אתה רוצה להרגיש דווקא טוב ולא רע, ולמה אתה רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, הרי שלא תהיה לו תשובה. מה שאומר, שהאדם לא ממש מבין, ממה בדיוק הוא מפחד, דהיינו, למה הוא לא רוצה ... הוא לא סתם משוגע שהוא מפחד בלי סיבה, אלא יש סיבה, מדוע האדם מפחד להרגיש כאב. והיא, משום שהאדם לא רוצה להרגיש כאב. והאדם לא מפחד מהכאב עצמו, אלא האדם מפחד ולא רוצה, שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה. והאדם לא מפחד משום דבר כלל, מלבד מהפחד של האדם, שרצונו לא יתמלא. כי לאדם לא באמת אכפת משום דבר, ... שונות, כגון שהאם חווה את הפגיעה בילדיה, כפגיעה בה וכיוב). והכל סובב, סביב הרצון של האדם עצמו. שהאדם, לא באמת מפחד שיקרה משהו מסוים, אלא מהות הפחד היא, שהאדם מפחד מכך שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה שהיא תהיה. ולא אכפת לאדם תחושת הכאב, אלא אכפת לאדם, זה שהוא לא רוצה להרגיש את הכאב הזה וכיוב כל פחד ... ורק אז הוא מפחד עם סיבה אמיתית, שהיא גם טובה מאוד באמת). כי על האדם להסתכל אל תוך הפחד ואל תוך הדבר שמפחיד אותו, ועל האדם לשאול את עצמו, למה אני מפחד ולמה אני לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי? כי הטועים, הם מנסים לברוח מהפחד שלהם. אבל הפחד ממשיך לרדוף אחריהם. ומהפחד, אי אפשר לברוח. והדרך היחידה של ... מהדבר הזה? ולמה אני לא רוצה את הדבר הזה? וממה באמת, אני מפחד? ומה באמת, אני לא רוצה שיקרה? ולמה אני לא רוצה שהדבר הזה יקרה? וכל זמן שאין לאדם מושג, למה הוא לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, אז הוא מפחד, מכך שהיא תהיה נגד רצונו. אבל מי שמבין למה הוא מפחד, דהיינו, שהוא מבין למה יש לו רצון שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, הוא לא באמת מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. משום שהוא חווה את הרצון שלו בצורה אחרת, על ידי הבנת שורש הרצון. וכאשר האדם מתבונן אל תוך הפחד שלו, הוא מגלה ששורש הפחד, הוא בכך שיש לאדם רצון. והרצון שורשו בכך, שהאדם חווה את קיומו העצמי, כנפרד משאר המציאות. והקיום הנפרד של האדם, הוא עצמו נובע מכך, שהאדם מבדיל בין היש לבין האין, שזאת בעצם תפישת הנפרדות. ותפישת הנפרדות של האדם, היא ... היטב. וכל זמן שהאדם לא מבין, מהיכן נובעת תפישת הנפרדות שלו, אז הוא סובל ממנה. אבל מי שהוא איש חיל, הוא חוקר את הנושא הזה לעומקו, ומגלה את מהותו העצמית, שהיא האחדות של המציאות. ואז אחכ כאשר האדם חוזר לשכל של הנפרדות ואל הרצון הנפרד והטוב והרע, אז הוא לא באמת מפחד. כי גם מי שיש לו את השכל של האחדות, ... שהוא בנפרדות, גם הוא מפחד. כי יש לו רצון, שיוצר טוב ורע ויוצר פחד וכולי. אלא, שהוא לא באמת מפחד. כי בחיצוניות שלו הוא חי בנפרדות, אבל בפנימיות שלו, הוא מחובר לאמת של המציאות, ששם הכל אחד ואין שום פחד כלל. ומי שינסה להגדיר את הפחד שלו בדיוק, הפחד שלו ייעלם. ולהגדיר את הפחד, פירושו להבין ממה בדיוק ... כי אני לא רוצה להרגיש רע, וכיוב שאר תשובות שגויות, הוא ימשיך לסבול ולפחד לנצח. עד שהוא ימשיך לשאול, למה אני לא רוצה להרגיש רע? ויגלה את שורש הרצון שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים וכולי. ומי שינסה להגדיר ולהבין את הפחד שלו, בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה של המציאות, שם אין שום צורה ושום הגדרה כלל. והאדם מפחד, רק בגלל שהוא לא משתמש בשכל שלו עד הקצה האחרון. כי בקצה האחרון של השכל, שם הכל ...

... זה שקובע את רצונו ופועל על פיו, אך האמת היא שהרצון והפעולות שלו הם חלק מתהליך גדול יותר, תהליך חיצוני לו, שהוא המציאות עצמה. במילים פשוטות, המציאות היא זו שמנהלת את האדם. למה קשה לאדם להודות שהמציאות שולטת בו? אליעד כהן משתמש בדוגמה של בורג בגלגל כדי להבהיר את הנקודה הזו: הבורג חושב שהוא זה שמחליט לזוז. שואלים את הבורג, למה אתה זז? והוא משיב: כי אני רוצה. אך ... האדם פועל באותה צורה. הוא מאמין שרצונו הוא שלו בלבד, אך למעשה, הרצון שלו הוא חלק ממערכת גדולה ומורכבת יותר, המציאות עצמה. האגו של האדם מתנגד לקבל את הרעיון הזה, כי הדבר יפגע בתחושת העצמאות שלו. הוא רוצה להאמין שהוא זה שמחליט על חייו. מדוע האדם עדיין שואל למה למרות התשובה הברורה? לפי אליעד, האדם ממשיך לשאול למה? כי הוא אינו מוכן לקבל שהמציאות היא זו שמחליטה עבורו. למרות שהתשובה כבר נמצאת מולו, הוא מסרב להכיר בה. כאשר שואלים אדם שוב ושוב למה אתה רוצה את זה ולא את זה?, הכוונה היא לגרום לו להבין שהוא לא זה שמחליט. האדם אמנם יודע באופן חלקי שהמציאות מחליטה עבורו, אך בפועל הוא לא חי את זה, הוא לא חווה את זה, כי ההכרה המלאה בכך תוביל לפירוק תחושת העצמאות שלו. האדם חושב שהסיבה שהוא רוצה משהו היא כי אני רוצה ... טוב, אבל אליעד ממשיך ושואל - אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב? הסיבה האמיתית לכך היא שהאדם הוא חלק ממערכת, והמערכת (המציאות עצמה) מחליטה עבורו את רצונותיו. ככל שאדם יבין ויפנים את ההכרה הזאת, כך האגו שלו יחווה פגיעה עמוקה יותר, כי הוא ייאלץ להודות שהוא אינו הישות העצמאית שהוא חושב שהוא. למה האדם מסרב לקבל את התשובה הפשוטה שהמציאות שולטת בו? אליעד כהן מסביר שהאדם מסרב להכיר בעובדה שהמציאות מנהלת אותו, כי מצד האמת העמוקה ביותר, האדם הוא בעצמו אלוהים, והוא זה שמחליט את הכל. מצד אחד, האדם המצומצם (הזהות האישית של האדם) אינו מחליט דבר, ומי שמחליט באמת זו המציאות הרחבה. מצד שני, כאשר האדם מבין שהוא עצמו אלוהים, הוא מבין שבעצם הוא זה שמחליט על הכל. האדם לא מסוגל לחבר בין שני הניגודים הללו, ולכן קשה לו לקבל ולהכיר בכך שהמציאות שולטת בו. הנפרדות של האדם (תחושת העצמי והאני הנפרד) רוצה להיות קיימת. אם האדם יכיר באופן מלא בכך שיש משהו גדול ממנו וחיצוני לו שמנהל אותו, הנפרדות תתפרק לחלוטין, ... זה בסדר לרצות דברים שונים, אבל על האדם להבין שהרצונות הללו הם לא שלו באמת, אלא נובעים מתוך המערכת הגדולה יותר - המציאות. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות משהו, עליו לשאול את עצמו למה אני רוצה את זה?, ולמה אני רוצה להרגיש טוב דווקא כך? ככל שהאדם חוקר לעומק את הסיבות לרצונותיו, הוא יגלה ... על גאוותו, אך למעשה, הבנת התהליך היא זו שתאפשר לו להתפתח ולהשתחרר מהסבל. למה אני רוצה את מה שאני רוצה? איך המציאות מנהלת את הרצונות שלי? האם יש בחירה חופשית? מדוע האדם סובל כשהוא לא מבין למה הוא רוצה? מהי משמעות החיים לפי אליעד כהן? איך להפסיק לסבול? אליעד: מה התועלת השאלה ... בה. אתה רוצה את מה שאתה רוצה, התהליך של הרצון שלך, שמניע את התהליך של העשייה שלך, הוא המשך של תהליך אחר, שהוא המציאות, שהוא תהליך שחיצוני לך. עכשיו, האדם לא מוכן להכיר בכך, שיש משהו חיצוני לו, גדול ממנו, שמנהל אותו. וכשאני אומר למישהו, למה אתה רוצה, ולמה, ולמה? זה כדי שהוא ישבר ויתבונן לתוכו, ויבין שהמציאות מעליו, היא זאת שרוצה. לדוגמה, כמו בורג בגלגל, שואלים אותו, למה אתה זז? הוא אומר, כי אני רוצה, ושואלים אותו הרבה למה? והוא לא מוכן להכיר בכך שהוא חלק מהרכב. הבורג ... בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות. למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה. את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה. כאשר האדם ...

... את הרעיון הזה בעזרת שיחה שבה האדם אומר שהוא רוצה הכל, ואז מתברר שהוא סובל מ - 50% מהמציאות. אליעד מסביר שזה סותר את הטענה שהאדם רוצה הכל באמת, כי אם היה רוצה הכל באמת, לא הייתה ... יש לו רצון שלא מתמלא. במילים אחרות, הבעיה האמיתית היא הקונפליקט שנוצר בין הרצון ובין המציאות שלא מתאימה לרצון זה. הוא מדגיש שאם היית רוצה בדיוק את מה שיש לך, לא הייתה שום בעיה. הקושי נוצר כשאתה רוצה שהמציאות תהיה שונה מהמציאות הנוכחית. מה שורש כל הבעיות? אליעד מסביר שהבעיה הבסיסית של האדם היא הקונפליקט בין מה שהוא רוצה לבין המציאות הקיימת. לדבריו, כל בעיה אפשרית נובעת מהרצון של האדם שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא כרגע. שורש הסבל הוא בעצם הפער בין הרצון לבין מה שקיים בפועל. האדם רוצה שהמציאות תהיה אחרת, ולכן סובל כשהיא לא תואמת את רצונו. הוא מבהיר בצורה חדה את הנקודה הבאה: אני רוצה שהמציאות תהיה כפי שאני רוצה, ושלא תהיה כפי שאיני רוצה. אם הרצון היה מתממש, לא היה קונפליקט. אם האדם היה מקבל את המציאות כמו שהיא, לא הייתה שום בעיה או סבל. אבל בגלל שהאדם רוצה אחרת מהמציאות הנוכחית, הוא נמצא בקונפליקט מתמיד עם החיים. מי אחראי לסבל שלך, אתה או המציאות? אליעד מצביע על כך שאדם צריך להבין לעומק מי אחראי לקונפליקט - הוא או המציאות? אם האדם אומר שהוא לא יודע מה הוא רוצה, אז המציאות לא יכולה לתת לו פתרון, והאחריות נשארת אצלו. אבל אם אדם יודע בדיוק מה הוא רוצה, והמציאות לא נותנת לו את זה, אז אולי הוא יכול להאשים את המציאות. עם זאת, לרוב האדם פשוט לא יודע מה הוא רוצה, ולכן הוא זה שנושא באחריות לקונפליקט. הוא ... האם אתה באמת רוצה הכל? מה גורם לקונפליקט פנימי? למה אני לא יודע מה אני רוצה? למה המציאות לא כפי שאני רוצה? מה השורש של הסבל? מי אחראי לסבל שלי? ...

... לו באמת בחירה, אלא הכל מוכתב לו. הוא משווה זאת לאסטרונאוטים בחלל שמוכנסים לסימולטור ומופעל עליהם כוח G, הם לא שולטים במציאות, והמציאות מסובבת אותם. איך חוסר הבחירה החופשית מוביל לייאוש מוחלט? לדברי אליעד, אם אדם באמת יבין לעומק שאין לו בחירה חופשית ... היא הגורם שמשאיר את האדם בתוך המערכת, שכן אם הוא היה מתייאש לחלוטין, הוא היה חדל להתקיים מבחינה נפשית. מהי הפרספקטיבה החדשה על המציאות והקשר שלה לרצון האדם? אליעד מציג תפיסה ייחודית, לפיה המציאות בעצם מתאמת את עצמה לרצון הפנימי של האדם. הוא מתאר זאת כך שהמציאות כביכול שואלת את האדם: איך אתה רוצה שאני אוביל אותך? ואם האדם באמת רוצה משהו בצורה מוחלטת, המציאות תוביל אותו לשם. הבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת רוצה את הדבר בצורה מוחלטת. אליעד מדגיש כי האדם חייב לנצל את הבחירה החופשית שלו במלואה כדי להצהיר כוונות מול המציאות. אם אדם לא עושה את מה שהוא יכול לעשות, הוא למעשה מכריז שהוא לא באמת רוצה בכך. מדוע אדם לא משיג את מה שהוא חושב שהוא ... מצב שבו הוא לא ישיג את זה. אם יש אפשרות לדמיין את עצמך מסתדר בלי אותו דבר, סימן שאתה לא רוצה את זה במלוא העוצמה. אליעד מדגיש שהמציאות מתאימה את עצמה בדיוק לעוצמת הרצון של האדם. לדבריו, כל אדם סובל בדיוק במידה שהוא מסוגל להכיל, ולא יותר מכך. אם האדם היה באמת רוצה שהמציאות תהיה אחרת במאה אחוז, היא הייתה אחרת. המציאות משקפת את האיזון הפנימי המדויק בין הרצונות של האדם. איך אפשר לשנות את המציאות ולהשיג את המטרות? אליעד מציג שיטה להשגת מטרות, לפיה האדם צריך לעשות את מה שהוא יכול ב - 100%. הוא מדגיש שאם יש ספק ... הפנימיים? אליעד מסביר את מקור התסכול האנושי בכך שהאדם משוכנע שהוא רוצה משהו אחד, אך בפועל הוא רוצה משהו אחר. האדם לא מודע לעובדה שהמציאות משקפת לו את הרצון הפנימי האמיתי שלו. כשאדם חושב שהוא רוצה לעשות פעולה מסוימת אך לא עושה אותה, זה רק משום שבתוכו הוא ... מסתכמת בעיקרון פשוט אך עוצמתי: אין דבר העומד בפני הרצון. אליעד מדגיש שוב ושוב שאדם מקבל תמיד בדיוק את מה שהוא רוצה במאה אחוז. המציאות תמיד מתאימה את עצמה למידת הרצון של האדם. ככל שהרצון חזק יותר, כך המציאות מסתדרת בהתאם. הוא מסכם שחשוב לבדוק עד כמה באמת רוצים להשיג משהו: אם האדם באמת רוצה דבר מסוים עד כדי כך שהוא לא יכול ...

... ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב ... במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה איזו מציאות ... ולעולמי עולמים ולנצח נצחים, תמיד הוא מגלה, שהמציאות שהוא חשב שהוא יהיה שבע רצון ממנה, היא לא בדיוק כמו מה שהוא תכנן מההתחלה. ותמיד האדם ימצא חסרונות ... וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק ... יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק ... שיש מאבק בין הרצון של האדם לחיות לנצח, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם לחיות לנצח. וברמה הכללית, יש מאבק בין הרצון של האדם להרגיש טוב נצחי, לבין המציאות שלא מאפשרת לאדם להרגיש טוב נצחי, אלא תמיד הטוב יהיה גם עם רע כלשהו. ובפרט כאשר האדם חווה שהוא ... מראש, שגם היא לא תספק אותו. ואעפכ הוא לא מרוצה מהמציאות עכשיו, והוא מתאמץ כדי לשנות את המציאות, כאשר הוא יודע מראש, שבכל מקרה הוא תמיד לא יהיה מרוצה בדרך כזו או אחרת. שזה כמובן מתסכל מאוד ... לאבד את השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות שלנו. כי זה מתסכל ביותר, כאשר האדם מבין, שאת הרצון שלו להרגיש רק טוב תמיד, את זה הוא לעולם לא ... היא גורמת לכך שהאדם תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות בשלמות. כי בכל מקום שיש הבדל בין דברים, אז שום דבר לעולם לא יכול להיות מושלם בלי חסרונות. כי בכל ... דבר שקיים. והרעיון הוא, שהאדם צריך להסתכל על המציאות מתוך שתי נקודות מבט מנוגדות, בו זמנית. זא לא לאבד את השפיות לגמרי, ולא להיות רק לא שפוי. אלא ...

... אנו רואים את העולם, במיוחד בנוגע לאושר ולהתמודדות עם המאמץ והסבל. אליעד כהן מציין כי לכל פעולה או תגובה שלנו יש קשר הדוק עם המציאות שסובבת אותנו. במילים אחרות, אנו נמצאים בתהליך מתמשך של קבלה או התנגדות למציאות, והדרך בה אנו מגיבים לה משפיעה על תחושת ... שלנו. מהם חוקי ההדדיות? ההרצאה מציינת את עקרון ההדדיות, לפיו כל פעולה שלנו מקבלת תגובה דומה. לדוגמה, אם נבצע פעולה מסוימת, המציאות תגיב אלינו בצורה מסוימת. אם אנו מצפים מהמציאות לשנות את עצמה מבלי להשקיע במאמץ, זה לא יקרה. אליעד מסביר כי אם אתה לא מוכן להתאמץ או להשקיע, לא תוכל לקבל תוצאה מסוימת. ... רוצה בלי לעבוד בשביל זה. מהם רגשות האשם וכיצד הם קשורים לאושר? אליעד מציין כי רגשות האשם הם תוצאה ישירה של ביקורת עצמית על המציאות, אם היא לא מתאימה לציפיות שלנו. אנחנו נוטים להאשים את עצמנו או את הסביבה, במקום להבין שההרגשה הזו היא תוצאה של ההתנגדות למציאות כפי שהיא. כלומר, כל פעם שאנחנו מתלוננים על משהו, אנחנו למעשה יוצרים את המציאות הזו בתודעתנו. למשל, אם אנחנו מתלוננים על המאמץ שנדרש מאיתנו, אנחנו בעצם מסכימים עם האמונה שזהו דבר בלתי נסבל. איך ... שאין בעיה בכך שלא רוצים להתאמץ, אך הבעיה מתחילה כשאנחנו מתלוננים על כך. אם אתה לא רוצה להתאמץ, זה בסדר, אך אל תתלונן על כך שהמציאות לא נותנת לך מה שאתה רוצה בלי שתשקול את המאמץ שצריך להשקיע. כדי להתמודד עם חוסר הרצון להתאמץ, אליעד ממליץ להפסיק את ... עושים. כל פעולה שאנחנו מבצעים, אנחנו צריכים להבין אותה ולהיות מודעים להשלכות שלה. למשל, כל פעם שאנחנו מתלוננים או חושבים שהמציאות לא תואמת את רצוננו, אנחנו בעצם מבצעים פעולה שמובילה למתח פנימי. במקום להתלונן, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב, ולהבין שהמציאות לא חייבת להתאים לרצוננו בדיוק. מה הקשר בין קרמה למציאות? אליעד מציין את הקשר בין קרמה למעשים שלנו. הוא מדבר על איך כל ... הקרמה, לפי אליעד, אינה עניין של פשע ועונש, אלא פשוט תוצאה של המעשים שלנו. לדוגמה, אם אתה מבצע פעולה מסוימת, כמו להתלונן על המציאות, זה ישפיע עליך בעתיד. כל עוד אתה שואל את עצמך מה אני עושה נכון? ומה אני מצפה שיקרה? אתה יכול להבין את הקשר בין הפעולות שלך לבין התוצאה שתשיג. איך מקבלים את המציאות כפי שהיא? ההבנה המרכזית של אליעד היא שהדרך לאושר היא קבלה של המציאות כפי שהיא. כל פעם שאנחנו לא מקבלים את המציאות , אנחנו סובלים. אם נתחיל להבין שהמציאות היא תוצאה של הבחירות שלנו, לא נתלונן עליה ונשקול את המאמץ הנדרש, נוכל להתחיל לחיות חיים שמבוססים על קבלה ושלווה פנימית. ...